לא מסתדרת... אמהות, תעזרו לי!

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י לבן;n4952500:
אגב, אני הראשונה שתומכת הצעת חוק ליצירת מתקנים עם פתחים מוגנים לגמרי לתינוקות עד שנתיים.
בינתיים לא לוקחת בגיל הזה לגינה כשהם זוחלים לי מצד אחד של המתקן לשני ואני אחריהם בהיסטריה :confused:
תזכרו שאני הראשונה שהצעתי :)

יש היום בהרבה גינות אזורי פעוטות עם מתקנים לילדים קטנים.
(אולי לא בב"ב:))


מחקרים אומרים שהתעסקות בתוך המיטה מפתחים את הקש"ר...
האם הוא יוצא לבד מהמיטה? אם לא, מאחרי ארוחת ערב הוא מוזמן לבלות שם את הערב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ואליך אישית מנגנת, לא יודעת בת כמה הגדול/ה שלך, אבל גם לי תקופה זו אכן היתה קשה, אח"כ כשיש קצת יותר גדולים בבית שיכולים להעסיק קטן במשחק ולהאכיל או להחזיק תינוק כמה דקות וכו מרגישים הקלה בהחלט.
ואני גם עברתי את השלב הזה שמעון זה אסון לסדר יום ללילדים היותר גדולים ועברנו לגן פרטי. החגיגות עד 11 בלילה היו מפרקות.
רק נחת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י y&m;n4952511:
יש היום בהרבה גינות אזורי פעוטות עם מתקנים לילדים קטנים.
(אולי לא בב"ב:))

רק באותן גינות בסמוך יש מתקנים לגדולים ותמיד הם יברחו לשם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לבן, יש הרבה גינות שמתאימות לגיל צעיר עם דשא סינטטי שהילד יכול לזחול עליו,
(האמא להוציא לו אבנים מהפה:().
בכל מקרה אני הולכת גם לגינות אחרות וקל לי יותר להחזיק אותו שם, מאשר לנסות לסדר איתו את הבית.
הילדים שלי לא מסוגלים לשבת בלול, ועגלה היא רק המלצה בשבילם.

ואני בעד חוק כזה. למה לא?
כיום כתוב על כל המתקנים מגיל 3 בהשגחת מבוגר.
והילדים שלי לא יותר רגועים. ילדים אחרים יושבים בעגלה, שלי לא..
בכל גיל יצאתי עם הילדים על בסיס קבוע וכמעט יומיומי.
מוזמנת לבוא לשבת לידי על הספסל.:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י לבן;n4952419:
סיוט מבחינתי ללכת עם בן 9 חודשים לגינה. נאום האימא ההיסטרית.
איך בדיוק את יכולה לשבת על הספסל כשהוא מטפס על מתקן שפתוח מהצדדים ומבחינתו הוא יוצא משם בדיוק כמו שיוצאים מהפתח של המגלשה?

ומה עם הילדים שרצים מאחורי הנדנדות ש'טסות'?
והסולם הגבוה של המגלישה??
לצאת עם ילדים לגינה זה לשכוח מלשבת על ספסל ולפטפט.
אצלי בכל אופן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
לגבי שעות השינה של הקטן, הבת שלי גם היתה ככה בגיל הזה, לפני 9 היא לא נרדמה ללילה, פשוט התעוררה אחרי שעה-שעתיים.
מה שעזר היה פשוט להשכיב אותה באזור 4-5 לשעה, וככה היא נשארה ערה עד 9-9:30 ונרדמה בקלות עד הבוקר.

שיהיה לך בהצלחה, ותזכרי שבעז"ה תכף יהיה קל יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י מנגנת;n4952223:
לא מסתדר לי הסדר יום!!

משפחה עם 5 ילדים ב"ה, מעסיקים את עצמם יפה רוב שעות היום.
אמא עובדת.
תמיד היה רגוע אך לאחרונה דברים השתבשו...
הקטן (9 חודשים) התפתח והתחיל להעסיק אותי ברצף כל שעות הערות שלו (מטפס על מיטה ונופל, שופך את הפח, זוחל לאמבטיה, מושך חפצים...)
לא מספיקה לסדר סביבי במשך היום, לשטוף כלים, להתרכז במשימה אחת כלשהי- אחר הצהרים מסתיים בלי הספקים כלל ועם בית משווע.
(הגדולים משחקים נפלא, תמיד הייתי פעילה בשעות האלה ועכשיו התינוק תופס את הידיים והאזניים לסירוגין...)
בערך ב-6 הילד מתעייף ונהיה נודניק, אני שמה אותו והוא נרדם מיד, ברור שזה לא טוב אבל לפחות מאפשר להשקיע בשאר הילדים, ארוחת ערב מקלחות השכבה,
הוא מתעורר בשבע וחצי שמונה, וביחד עם אחיו (2.5, ילד מעון אף הוא) מסתובב לי בבית עד 11 בלילה לפחות.

מילא יום אחד, יומיים, אבל זה ככה ברצף שבועות!
לא מספיקה לדבר עם בעלי בנחת, לא מטפלת בשום ענין הדורש טיפול, מאחרת לעבודה כדי לסיים בבית דברים דחופים, משלימה שעות בעבודה ע"ח אחה"צ, יום שישי אטרף של נקיונות קניות ובישולים, ובשבת ישנה כמויות...

בקיצור אי אפשר ככה!!!

איך מסדרים להם את היום??

אני מוכרחה שעה של שקט כל יום.

עצותיכם בדחיפות!

אני ממש מזדהה איתך בחלק מהדברים.מהצהריים אני עם כולם מתזזת.בערב הגדולים עולים לישון ו2 הקטנים (תינוקת וילדת מעון בת שלוש)מעסיקים אותי בלי סוף.אפשר לומר שהשקט מגיע ב10 או 11.אני למזלי עוד בחלד.אבל תוהה לעצמי איך אחזור לעבודה ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
גם אני עם 5 ילדים , ברוך ד'.
ועם תינוקת בת שנה שמתאימה בול לתיאורים שלך - מזדהה איתך, זה גיל שא"א להשאיר אותם שנייה בלי השגחה.. כל היום סביבם!
לי יש כלל - אחה"צ אני לא עושה כלום בבית, ולא עובדת, רק עם הילדים - זה הזמן שלנו יחד...
מנסיון - כשמנסים לערבב בין הדברים יוצאים מופסדים מכל הכיוונים ועם הרבה פחות כוחות.

היתה לי גם תקופה כזו, כמו שאת מתארת, עם הקטנה שלי, שהיא הייתה נודניקית אחה"צ ורצתה לישון, ולפעמים התפתיתי והשכבתי אותה לקראת הערב... ואז לא היה לי את השקט בלילה.
עד שהחלטתי שאני לא מוותרת, לא לה ולא לי, והחזקתי אותה על הידיים כמה ימים טובים ומתישים, והיא פשוט למדה והתרגלה לישון עם כל שאר האחים.

מ- 8.00 בערב יש שקט וזה פשוט ברכה!!!

היא ישנה בבוקר אצל המטפלת. בצהריים עוד שעתיים בין 2.00 ל- 4.00.

מזדהה עם הקושי שלך מאוד, ומאחלת לך שתעברי את התקופה הזו כמה שיותר בקלות....

 
  • הוסף לסימניות
  • #29
כדאי לך לשקול את האפשרות לשלם לנערה צעירה לבוא לשחק עם הקטן ולהחזיק אותו ער בזמן שאת משכיבה את הגדולים. לגבי, הילד במעון, זו באמת בעיה מוכרת, אבל ממליצה להרגיל את הילד להיכנס למיטה בשעה סבירה יותר (תשע וחצי, אפילו עשר) עוד לפני שהוא מראה סימני עייפות. אולי תתפלאי לגלות אחרי תקופה שהוא נרדם יותר מוקדם (קרה לנו).
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
את נשמעת נשואה, לא?
אז בתקופות עמוסות יותר.
הבעל לוקח גם אחריות.
ולא משנה במה עובד\לומד.
בסה"כ אלו ילדים שלו ובית שלו, וגם אברך הכי משי יכול ללמוד לשטוף כלים ולקפל כביסה ו..., ואז אירגון הבית יוכל לחכות בנחת ללילה, ב4 יידים זה קצת יותר קל ומהיר.
כמובן אם הוא לא רגיל, להנגיש לו את זה בעדינות ובהדרגה.
בהצלחה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לא קראתי הכל אבל אני "סוחבת" את הקטן שלי בן עשרה חודשים באמבטיה.
זה זמן איכות עם שלושת הקטנים. כולם יחד (אפשר עם בגד ים)
בועות סבון, אותיות ספוג (על הדרך שני הגדולים יותר כבר יודעים את הא-ב) וכל מיני קשקושים מיוחדים לאמבטיה.
אחר כך הם רעננים לחצי שעה לפחות ומתעסקים ואני מנסה להספיק, ושוב איתם עד שבע וחצי שהולכים לישון עם סיפור
ו... כל הערב שלי!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
תודה לכולם,
קודם כל, אמקד את הבעיה, אמנם ישנו מכלול של בית ועבודה ומחויבויות ובסופו של דבר הכל משפיע על הכל, אך הבעיה שלי אינה ההספקים בבית.
אני מתארגנת עם זה, מכניסה עזרה כשצריך, בעלי מבשל ועוזר עם הילדים, ועם השאר למדתי לחיות. לא זו הבעיה.
מה ש"גומר" אותי זה שאין לי רגע שקט עם עצמי.
ככה ברצף יום אחרי יום.
מי שזה לא קרה לה לא תבין גם עם מלא כח הדמיון.
אפשר לזהות פה בודאות למי היו ילדי מעון ולמי לא. זה מביא אותך למקומות שאת לא מכירה את עצמך. פשוט יוצאות לך קרניים.
היום החלטתי שאני פותחת נושא, כי הרגשתי שאני לא יכולה לראות אותם יותר. וזה שבר אותי.

כששוטפים כלים או מקפלים כביסה, זה גם סוג של להיות עם עצמי. וגם אם אני תוך כדי משוחחת עם אחד הגדולים, ולרוב אני עושה זאת, זה כשאני פנויה רגשית.
אבל כשאני תפוסה כל הזמן, ולא מגיעה לחצי שעה שקטה להיזכר איך קוראים לי, זו מצוקה.

ככה כשקראתי את התגובות שמתי לב, שאני בתת מודע מחפשת את זאת שתגיד- יואו! איזה סיוט זה! מעון זה אסון לסדר יום! מכירים את זה!
אז תודה למי שנתנה את ההזדהות הזאת.

ודבר נוסף, היום בעלי שמר על הילדים מסיבה מסוימת, והוא נקט ברעיון שלא חשבתי עליו- ועכשיו ראיתי שמישהי כתבה אותו כאן: הוא השכיב אותו מיד והעיר אותו אחרי כשעה. הילד היה הרבה יותר רגוע בהמשך, ובערב אפילו שיחק עם עצמו במיטה. אמנם נרדם רק לקראת 10 אבל זו התקדמות יפה.
אך מכיון שלא הייתי בבית אני לא יודעת איך זה יסתדר עם כל הפעילות של ההשכבה. ננסה מחר.

היי, יש כאן שקט! הפשוש שלי נרדם כאן. ועוד לא 11! הידד!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הכי חשוב תמיד לזכור שאלו השנים הכי יפות שלנו!!גידול הילדים המתוקים שלנו!וגם אם קשה אנחנו נתגעגע לתקופה הזו.אם מסתכלים על זה בצורה חיובית הרבה יותר קל!(אני כותבת את זה גם לעצמי...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לא קראתי את כל התגובות
אך מנסיון אישי גם אני הרגשתי בדיוק כך..

דבר ראשון וחשוב , קודם כל תדאגי לעצמך!
תאכלי ואם מתאפשר לך תנוחי מעט לפני שאת מקבלת את היילדים

שהאמא רגועה, הילדים רגועים יותר :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
קופצת על האשכול
תנו טיפים לגיל שנתיים+
יש לי תאומות בגיל הזה (ועוד תינוקת קטנה בלע''ר ) וכל מה שהם אומרות כל היום זה : ''לא רוצה,לא אוהבת, פויה אמא ועוד בסגנון... והכל בטון מתבכיין
יש להם אנרגיה שמספיקה לצבא שלם, ושכל גדול..., אחת משמיעה קול של בכי. אני באה אליה שואלת מה קרה , והיא מתחילה לצחוק ליי בפרצוף... כביכול הצליחה לעבוד עלי...;)
מה כן- רק אצלי הם ככה. - בגן ובבייביסיטר , הם מתוקות מדבש... כולם רוצים לשמור עליהם
לפעמים אני מרגישה שיוצאות לי קרניים . איך איך גורמת להם לשתף איתי פעולה ולא להתנגד לכל בקשה? :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י הני p;n4953226:
קופצת על האשכול
תנו טיפים לגיל שנתיים+
יש לי תאומות בגיל הזה (ועוד תינוקת קטנה בלע''ר ) וכל מה שהם אומרות כל היום זה : ''לא רוצה,לא אוהבת, פויה אמא ועוד בסגנון... והכל בטון מתבכיין
יש להם אנרגיה שמספיקה לצבא שלם, ושכל גדול..., אחת משמיעה קול של בכי. אני באה אליה שואלת מה קרה , והיא מתחילה לצחוק ליי בפרצוף... כביכול הצליחה לעבוד עלי...;)
מה כן- רק אצלי הם ככה. - בגן ובבייביסיטר , הם מתוקות מדבש... כולם רוצים לשמור עליהם
לפעמים אני מרגישה שיוצאות לי קרניים . איך איך גורמת להם לשתף איתי פעולה ולא להתנגד לכל בקשה? :rolleyes:

כמה טיפים:
- לנסות להפחית את הנסיבות שגורמות להן לסרב (אלא, אם מדובר בדברים עקרוניים או בדברים שאינם ניתנים לשינוי). לדוגמא, אם יש חפץ יקר שהן עלולות ללכלך או לשבור, אז להחביא אותו עד שתגדלנה.
- ליצור מומנטום התנהגותי - להציג להם רצף של דרישות שישמחו לבצע ואז דרישה שהן פחות אוהבות לבצע. הסיכוי שהן תבצענה אותה גבוה יותר.
- אם הן לא מבצעות את המטלה (בהנחה שהן יודעות לבצע אותה) לתת סיוע פיזי ולא לנזוף שוב ושוב. בהמשך צריך להפחית את הסיוע בהדרגה. לדוגמא: אם את אומרת להיכנס לאמבטיה והן לא עושות את זה, אז צריך פשוט לקחת אותן. גם חבל על האנרגיה, וגם ככל שההתנהגות הלא רצויה ממשיכה להופיע בתדירות גדולה יותר כך היא משתרשת יותר...
- כשהן כן מבצעות את המטלה לשבח אותן ולעודד אותן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י הני p;n4953226:
קופצת על האשכול
תנו טיפים לגיל שנתיים+
יש לי תאומות בגיל הזה (ועוד תינוקת קטנה בלע''ר ) וכל מה שהם אומרות כל היום זה : ''לא רוצה,לא אוהבת, פויה אמא ועוד בסגנון... והכל בטון מתבכיין
יש להם אנרגיה שמספיקה לצבא שלם, ושכל גדול..., אחת משמיעה קול של בכי. אני באה אליה שואלת מה קרה , והיא מתחילה לצחוק ליי בפרצוף... כביכול הצליחה לעבוד עלי...;)
מה כן- רק אצלי הם ככה. - בגן ובבייביסיטר , הם מתוקות מדבש... כולם רוצים לשמור עליהם
לפעמים אני מרגישה שיוצאות לי קרניים . איך איך גורמת להם לשתף איתי פעולה ולא להתנגד לכל בקשה? :rolleyes:

לי הנחיית הורים מאד עזרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י אליזבט;n4953360:
לי הנחיית הורים מאד עזרה.

של מי? ואיפה? האמת אני מחפשת כבר הרבה זמן ולא מוצאת
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י מנגנת;n4953184:
היום החלטתי שאני פותחת נושא, כי הרגשתי שאני לא יכולה לראות אותם יותר. וזה שבר אותי.

כששוטפים כלים או מקפלים כביסה, זה גם סוג של להיות עם עצמי. וגם אם אני תוך כדי משוחחת עם אחד הגדולים, ולרוב אני עושה זאת, זה כשאני פנויה רגשית.
אבל כשאני תפוסה כל הזמן, ולא מגיעה לחצי שעה שקטה להיזכר איך קוראים לי, זו מצוקה.
תיארת מעולה. ממש נוגע
אני קוראת למצב הזה "לא יכולתי להעביר מחשבה מצד אחד של הראש לצד השני"
כאילו הכל טוב, כולם בריאים מפותחים ומתוקים אבל כל מה שאת רוצה זה שהם לא יהיו לכמה דקות
אחחח עוד נתגעגע

 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י הני p;n4953383:
של מי? ואיפה? האמת אני מחפשת כבר הרבה זמן ולא מוצאת

קורס של מירי הול סגנית בית ספר כהנמן בבני ברק
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה