דרוש מידע לא נמאס כבר? חוסרים בסופרים בערבי חגים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #82
זה אמיתי, והסיבה שזה ככה זה בבגלל שזה רוגולוטורי, ז"א שהמדינה מכריחה את שופרסל/יש חסד להחזיק סדרנים פנימיים ולאושר עד היא מתירה להחזיק סדרנים חיצוניים.
מוזר כפי שזכור לי בבארות יצחק יש סדרנים חיצוניים
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אגב אני חייב להוציא באמת את עניין הנחיתות של הציבור שלנו
שחושב שדופקים אותו
ולומר חברה

אף אחד לא דופק אותנו בשום שלב
כולם אינטרסטים ודואגים לעצמם
זה תמיד היה ככה בכל מקום

בבחירות זה ככה (בחירות קודמות דיברו נגדנו כי זה השתלם אלקטורלית ועכשיו כולם בעדנו
מאותו הסיבה בדיוק,ליברמן פעם שנא את הערבים כי השתלם לו והיום הוא שונא את החרדים
כי זה משתלם לו הכל אינטרסים )

כנ"ל ואותו דבר בדיוק גם פה
אם החרדים יהיו לקוחות של העישרון העליון
יתנו להם בלי סוף
יתנו להם שירות ניקיון וכו

החרדים לא שם
והחרדים זה לא מה שמעניין אותם
מה שמעניין אותם זה בעיקר המחיר
ושירות מינימלי

הטענה היחידה והעיקרית לדעתי שיש על יש
שביום בהיר אחת היא שינתה מדיניות באופן שמשתלם לחנות כנגד הלקוחות

אחרי שהלקוחות התרגלו שנים להגיע לשם ביום בהיר אחת לשנות את ההרגלים של הקונים
זה לא בסדר ולא הוגן
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
מצטרף למחאה רבתית.
פשוט נורא, חסרים מוצרים, הרבה מוצרי יסוד, ירקות ופירות וכו', אפס אחריות כלפי הלקוחות (בעיקר במקומות שהם לקוחות שבויים כי אין חנויות מהדרין באזור בשמיטה)
חוץ מהסכך שבאמת פינקו במחיר...
והמחיר של כלל המוצרים?...
הלוואי ואיכשהו משהו יעזור, הבעיה שהרשת שייכת לרשת ענק אחרת אולי בגלל זה מתגלגלים הדברים בינות לכסאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
כנראה נהלת רק עסק קטן:rolleyes:
כי אחד שיש לו רשת של חנויות
ממנה בכל מקום מנהל סניף ומנהל של המנהלי סניף
וכו' והוא יכול לשבת במשרד או בבית
כתבתי מנהל.
לא הביג-בוס, לא המנכ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
שני תובנות שיצא לי מהאשכול המעניין...
קצת מנוחה בערב חג מגיע לי לא?
1. שהשינוי שנעשה בברכל/נתיב החסד/מעיין 2000. ופתיחת רשתות נוספות קטנות בתוככי השכונות, גרם ליש חסד להכנס לקשיים. חד משמעית כמה שזה נשמע הזוי.
2. תראו מה המשמעות של פרסומת של ברדק....
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
מידיעה, אין!
אולי אולי במחלקה או שתיים, לא מזון!!
אבל יש הרבה יותר סדרנים מבני ברק
ואין חוסר כזה גדול
זה נשמע שיש לכם אינטרס גדול
בעד יש אז אולי תספרי לנו אם ההתכתבות פה תעזור משהו
או שהמים ימשיכו לזרום בים
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
לצערנו כל דבר שהשם שלו קשור ל'חסד' 'גמ"ח' 'חלוקה' (בתשלום כמובן..)
המשמעות היחידה שלו שאין אחריות, אין התחייבות, אין איכות, אין לוח זמנים, אין החלפות, ולפעמים גם המוצר עצמו איננו
ולך תחפש ממי לבקש, בכל החסד הגדול הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
הפרות והירקות ביש באמת על הפנים
אבל שאר המחירים שלהם באמת זולים, יותר מכל מקום אחר
מניסיון קניה ביש תמיד יוצאת לנו יותר זולה מאשר אושר עד,
השקילה של העגלות באושר עד ממש מעצבנת, אם המשקל לא מסתדר הם ישגעו אותך כמו שצריך....
והסופר ההוא ברחוב השומר יקרררר, התור שם סיוווט והקופאים עוד יותר....
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
  • הוסף לסימניות
  • #95
יש מקומות אחרים
בשפע ברכת השם לדוגמה
למי שיש יכולת להרחיק נדוד
אז רמי לוי זה מצויין
גם אושר עד לא רע בכלל(אם כי יקר יותר )
רמי לוי אינה חנות חרדית
אושר עד גם אי אפשר לקרוא לזה חרדי
שפע ברכת השם יש פער ניכר במחירים וזה הסיבה שיש נראה כמו שהוא נראה תראה כמה קופות עצמאיות הם עשו וכולם תפוסים זה פשוט הזוי איפה כל הלקוחות האלו היו לפני שנתים שלוש שלא היה את הקופות העצמאיות
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
רמי לוי אינה חנות חרדית
אושר עד גם אי אפשר לקרוא לזה חרדי
שפע ברכת השם יש פער ניכר במחירים וזה הסיבה שיש נראה כמו שהוא נראה תראה כמה קופות עצמאיות הם עשו וכולם תפוסים זה פשוט הזוי איפה כל הלקוחות האלו היו לפני שנתים שלוש שלא היה את הקופות העצמאיות
איזה פער מחירים יש בינהם
כי אני דווקא ראיתי מוצרים זולים יותר בשפע ברכת השם(קניתי מוצרים נקודתיים שיצאו לי זול יותר כמו טונה לדוגמה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
מהאשכול נשמע שהסיבה נעוצה בכך שביש יש פחות מוצרים...
כלומר, שביש אין מוצרים.
אני מדברת על אותו סל קניות,
מהחויה שלי (יש בהשומר) לעיתים נדירות חסר ביש מוצרים וזה באמת מעצבןןןן
במיוחד שחסר מוצרי בסיס כמו טיטולים למשל...
אבל חוץ מתקופות חג זה לא קורה כזה הרבה
איזה פער מחירים יש בינהם
כי אני דווקא ראיתי מוצרים זולים יותר בשפע ברכת השם(קניתי מוצרים נקודתיים שיצאו לי זול יותר כמו טונה לדוגמה)
יש לברכת השם כמה מוצרים זולים פה ושם אבל השאר יקרים יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
אבל יש הרבה יותר סדרנים מבני ברק
ואין חוסר כזה גדול
זה נשמע שיש לכם אינטרס גדול
בעד יש אז אולי תספרי לנו אם ההתכתבות פה תעזור משהו
או שהמים ימשיכו לזרום בים
נכון, זה סניף הדגל שלהם הוא גדול וממילא מחזיק יותר סדרנים
כתבתי בצורה מאד גלויה וברורה בהודעה הראשונה שלי כאן באשכול אין לי אינטרס וכבר שום קשר ליש חסד, אני פשוט מכירה מבפנים ומביאה את הדברים מהצד השני... זה הכל
 
המסקנה העיקרית שלי מהאשכול
שתאכלס אין מה לעשות
מי שרוצה יותר טוב
שילך לשפע ברכת השם וישלם יותר
מי שרוצה זול יותר
שיבוא מוקדם יותר ביום רביעי לפני שכולם חוטפים את המוצרים

אפשר גם ללכת בדרך המלחמה ולנסות לגייס אנשים(אבל לפי איך שזה נראה ,אנשים לא מספיק עצבניים
על יש כדי שזה יקרה ולכן זה לא יקרה.)

ואולי למי שיודע יש אפשרות לעשות הזמנות ברמי לוי?(כי אם כן אפשר לעשות הזמנות משם של רוב המוצרים)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה