מידע שימושי למי יש אחריות על עולם הטיפול?

  • הוסף לסימניות
  • #81
אגע בעוד נושא, מטפל/ת ריגשי שצץ בוקר אחד, ממה שאני רואה לרוב הוא טישו וכורסא, חיבוק והכלה.
תפקיד של פסיכולוג הוא הכי קר ורחוק, הוא רופא. ההטיית ראש הזאת והקירבה היא הפגיעה.
לרוב, אותו מטפל לא יצליח לעבור את הראיון קבלה ללימודים אקדמאיים, וגם אם כן יעבוד קשה וילמד היטב איך לנתק ולהיות מקצועי נטו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
חשוב לי להדגיש - כדי להסיר כל ספק.
ייתכן שיהיו שיטענו כי דיון זה נובע משעמום או מרצון לפגוע בפרנסתם של אחרים. חשוב להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אין דבר רחוק יותר מהאמת. הזעקה כאן אינה על פרנסה; היא על נפשות.
כשאדם מגיע לטיפול, הוא נמצא לעיתים קרובות בנקודת השפל והפגיעות הגדולה ביותר בחייו. הוא מפקיד את עולמו הפנימי בידי אדם שהוא מאמין כי הוכשר להחזיק בו באחריות. בוגר קורס שאינו מוסמך, הגובה תשלום מלא – מאות שקלים לפגישה – תמורת שירות שאין לו את ההכשרה המלאה לספק, אינו מוכר 'מוצר' פגום; הוא מועל באמון.
הוא לוקח טבין ותקלין מאדם במצוקה, המשוכנע בכנות שהוא רוכש שירות מקצועי ומקיף, בעוד שה'מטפל' יודע (או אמור לדעת) שארגז הכלים שלו מוגבל באופן מסוכן.
לכן, זוהי קריאה ישירה לכל מי שרואה בעצמו שליח לעזור: בדקו את עצמכם היטב. האם ההכשרה שקיבלתם באמת מאפשרת לכם לקחת אחריות על עולמו של אחר? האם אתם מספקים את התמורה המלאה והבטוחה שעליה אתם גובים תשלום?
התשובה לשאלות אלו היא אחריות אישית כבדה, והתעלמות ממנה היא סכנה של ממש.
ובנימה אישית, אני מודע לכך שדברים אלו עשויים להיות נוקבים וחדים, וייתכן שישנם אנשים טובים ובעלי כוונות טהורות שיראו עצמם נפגעים מהם. חשוב לי להדגיש: הביקורת אינה אישית. היא אינה מכוונת כלפי אדם ספציפי או כלפי הרצון הטוב והכן לסייע, שבוודאי פועם בלב רבים.
הזעקה היא אך ורק נגד התופעה המסוכנת של 'קיצורי דרך' בתחום רגיש כל כך, ונגד יצירת שוק פרוץ שאין בו סטנדרטים מינימליים של אחריות ובטיחות. אם מישהו חש נפגע באופן אישי או חושש לפרנסתו, אני מתנצל על כך מעומק הלב. הכוונה אינה לפגוע, אלא להגן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אגע בעוד נושא, מטפל/ת ריגשי שצץ בוקר אחד, ממה שאני רואה לרוב הוא טישו וכורסא, חיבוק והכלה.
תפקיד של פסיכולוג הוא הכי קר ורחוק, הוא רופא. ההטיית ראש הזאת והקירבה היא הפגיעה.
לרוב, אותו מטפל לא יצליח לעבור את הראיון קבלה ללימודים אקדמאיים, וגם אם כן יעבוד קשה וילמד היטב איך לנתק ולהיות מקצועי נטו.
לא נכון. הייתי אצל פסיכולוג, מטפל רגשי לכל דבר. פסיכולוג הוא לא רופא רגיל, הוא רופא נפש, ולכן הגישה שלו שונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
משום מה, קורסים מקוצרים בטיפול ריגשי, יותר מקוצרים מכל מקצוע אחר.

בכל מקרה מטפל צריך להיות גם טוב באישיותו ובהצלחת השטח בקליניקה. מי שלמד תואר אקדמי, זה לא מכשיר אתו לגמרי. כמובן שתואר קווילנטי זה חתיכת שטות, ואסור ללכת למטפלים כאלה. אגב חשוב לציין שפסיכולוג לפי החוקים, יכול לטפל רק עם יש לו תואר שיני. בנוס, לא מומלץ ללכת למטפלים חדשים. מטפל חייב להיות עם ניסיון כדי להצליח בשטח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
טרם חוקק חוק המטפלים
למה באמת?
הרי הדבר הזה של 'מאכרים' מצוי גם בציבור הכללי (יותר מזה הציבור החרדי לקח את זה מהם)
אז למה שלא יהיה חוק מסודר לגבי טיפול ניסית פעם לחשוב על זה?
ולמה החילונים (שאין להם איסור על למידה אקדמאית) בכלל הלכו לכיוון של מכללות וכו' וכו', שלא מוסדרים בחוק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
למה באמת?
הרי הדבר הזה של 'מאכרים' מצוי גם בציבור הכללי (יותר מזה הציבור החרדי לקח את זה מהם)
אז למה שלא יהיה חוק מסודר לגבי טיפול ניסית פעם לחשוב על זה?
ולמה החילונים (שאין להם איסור על למידה אקדמאית) בכלל הלכו לכיוון של מכללות וכו' וכו', שלא מוסדרים בחוק?
במכללה, הלימודים מעט יותר קלים באוניברסיטה.
אגב, אצל החילונים לא קיים בכלל מושג של מטפל ריגשי שלא למד תואר אקדמי.

לכל המתעצבנים על הפסיכולגיה הגוית, הרבה רבנים התירו אותה היום, כיוון שאנשים מאד זקוקים לכך היום, במיוחד שיש היום הרבה פסיכולוגים יראי שמיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
  • הוסף לסימניות
  • #90
אצל החילוני דווקא לא.
ודרך אגב זה היה בזום
א
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
לפני 7 שנים
ומאז צצו לו הרבה תלמידים חילוניים, אה כן וגם חרדים,
אף אחד לא אומר שאין בעיות בשוק, ושאפשר ללכת לכל שמויגער
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
מפתיע, יש גם חילונים שרלטנים
ואם למדת אצלו ואתה מרשה לעצמך לטפל באנשים על סמך זה אז אממ....
הדגשתי "אצל" החילוני
אחרי זה למדתי עוד המון המון גם אצל חילונים (כמובן באישור רב)
וגם אצל חרדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
זה נכון שזה הרבה יותר נפוץ אצל הציבור החרדי.
לא בטוח כ"כ פשוט את/ה מחובר/ת למדיה החרדית אבל אתב יודע מה הולך בשיווק בפייסבוק אצל המגזר הכללי המון פרסומים
אז לא כ"כ בטוח שזה יותר אצלנו מה שבטוח שיש המון בכלל הציבור גם פה וגם פה ויש הרבה טובים ויש גם הרבה לא טובים חלקם בשוגג וחלקם לא מעניין אותם רק כסף
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
צריך לדעת שיש הרבה כלים שצריך אותם בטיפול, ולא קיים בכלל בפסיכולוגיה. לא שאני בא לזלזל. כמובן שחייבים לעשול תואר, כדי להתמקצע באמת . אבל צריך ללמוד עם דברים לא אקדמיים, למשל NLP. שהוא כלי מאד מוצלח וחדשני, שעובד הרבה על התת מודע, ומשלב נשימות, ושלל טכניקות חדשניות, שחשוב שיהיה לכל מטפל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
צריך לדעת שיש הרבה כלים שצריך אותם בטיפול, ולא קיים בכלל בפסיכולוגיה. לא שאני בא לזלזל. כמובן שחייבים לעשול תואר, כדי להתמקצע באמת . אבל צריך ללמוד עם דברים לא אקדמיים, למשל NLP. שהוא כלי מאד מוצלח וחדשני, שעובד הרבה על התת מודע, ומשלב נשימות, ושלל טכניקות חדשניות, שחשוב שיהיה לכל מטפל.
אני שמעתי שמפתחי NLP לא רצו להעביר את השיטה מחקר מסודר כדי שלא ילמדו אותו בתור שיטה בפני עצמה אלא רק ככלי נוסף בארגז. (לא בסתירה לדבריך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
אני שמעתי שמפתחי NLP לא רצו להעביר את השיטה מחקר מסודר כדי שלא ילמדו אותו בתור שיטה בפני עצמה אלא רק ככלי נוסף בארגז. (לא בסתירה לדבריך)
למה אתה אומר כך?
מלמדים את NLP כשיטה
כן כשיטה לכל דבר!!!
 
לא בטוח כ"כ פשוט את/ה מחובר/ת למדיה החרדית אבל אתב יודע מה הולך בשיווק בפייסבוק אצל המגזר הכללי המון פרסומים
אז לא כ"כ בטוח שזה יותר אצלנו מה שבטוח שיש המון בכלל הציבור גם פה וגם פה ויש הרבה טובים ויש גם הרבה לא טובים חלקם בשוגג וחלקם לא מעניין אותם רק כסף
מעניין אותי היכן למדת?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
אני רואה מדי פעם אנשים שיש להם טענות על תמחור של עצמאיים. המשלם רואה שהוא שילם 300 ש"ח לעבודה שלקח לעצמאי שעה, או סכומים גדולים יותר, וזה נראה לו מוזר. כי הוא עובד תמורת 55 לשעה, אז מה זה החוצפה לקחת 300 ש"ח לשעה?

אני ישתף מהמקרה שלי שאני מכיר בפרטים, ואפשר להקיש מזה למקרים רבים. העצמאיים פה יבינו מיד מה אני מדבר. המטרה שלי היא קצת להסביר לשכירים, למה הם צריכים לעבוד תמורת 55 לשעה, והעצמאי נראה שעושה הרבה יותר.
בנוסף אני מקווה שזה יעזור קצת למי שמקבל שירות מעצמאי ומרגיש מתוסכל מהסכום הלכאורה גבוה שהוא היה צריך לשלם עבור זמן או שירות.

אני עצמאי שעובד בתחום המוזיקה ומרוויח "1500 ש"ח בערב אחד" (והמחמירים מתחילים לעשות חישוב מה קורה אם אני עובד כל ערב...), אשתי מטפלת רגשית ש"יושבת על כורסא ומרוויחה 300 לשעה",


בוא נעשה חישוב קצר. (לכאורה)
כמה זמן זה לנגן בבר מצוה? בוא נגיד 3 שעות? לכאורה 500 לשעה זה אחלה כסף.
אבל...
אם מחשבים את הזמן שאני עובד סביב האירוע, מהרגע שאני מתחיל לארוז את הרכב, ועד שאני חוזר הביתה והולך לישון מדובר על כ6 שעות.
מה שאומר שהרווח הוא פחות מ300 לשעה.
תורידו דלק, ציוד, ידע, אימון, ואין אירוע כל יום.
מליונר אני לא.

אז נכון שבעל האירוע שילם 1500 שח על 10 דקות ריקודים בבר מצוה וקצת מוזיקת רקע (חלק מהזמן היה בכלל מוזיקה מוקלטת...)
אבל העבודה שלי מסביב היא יותר ממה שנראה למי שמסתכל מהצד.

אותו דבר אשתי.
300 לשעה בשביל לפטפט קצת... נשמע אחלה דבר (והמחמירים יעשו חשבון כמה זה אם עובדים יום שלם וכו')

אז בוא נחשוב שניה, אשתי למדה תואר שני, ויש לה 10 שנות נסיון. (אפשר לחשב לכאורה מאות או אלפי שעות לימוד. מהבגרויות ועד ההדרכות שהיא עדיין מקבלת) זה משהו שעושה הגיון לשלם עליו בפני עצמו.
בנוסף, אם היא קובעת טיפול, זה להתכונן (טכנית ונפשית) חצי שעה לפני לפחות, וחצי שעה אחרי להתאפס. בנוסף יש בדרך כלל לפחות 10 דקות של תיאום לפני הפגישה. לפעמים יש דיונים טלפוניים עם אנשים שקשורים לטיפול.
מה עם קליניקה וביטוח? מה אם משלמים על הדרכה?

הגענו לשעתיים ועשר דקות מינימום על פגישה. וזה בקלות יכול להגיע ל3 שעות. לא כולל הוצאות נלוות.
100 ש"ח לשעה זה לא כזה דבר מושלם.


אז לפני שממהרים לעשות את החישוב המהיר: "כמה עולה פיתה, כמה עולה כדור פלאפל, כמה עולה קצת מלפפון- למה זה עולה 15 ש"ח למנה?"

הייתי מציע להסתכל רחב יותר.

נ.ב. אני לא אומר שכל תמחור של כל עצמאי זה הוגן. רק מציע למסתכל מהצד לראות תמונה רחבה יותר (או לא לעשות את החישובים של השני)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה