לעבוד בתכנות זה כדאי?

מצב
הנושא נעול.
וכשה יקרה יצטרכו המורות לתת בשביל מטרה זו 40 ש"ש שאז הן משוות תנאים אם המפתחות---
אבל עדיין יהיה להם יותר חופשות
וגם העבודה עצמה יותר נוחה וקלה
ואפי' במשכורת הזאת עדיין יהיו להם יותר הנחות ממי שהברוטו שלה מעל 10,000
 
לא, הנושא העיקרי באשכול האם הצר (המשכורת הנותרת ביד) שווה בנזק (העבודה הרבה)
איך אפשר באמת להסביר חילוני ממוצע שהולך להייטק
אם באמת היה עדיף לו להישאר בבית ולהנות משלל הטבות?
כי אין הצר שווה בנזק?


צריך מח של הייטק בשביל זה...



שוב,תעשו חשבון רק על הקרן השתלמות
וזה כבר יעשה טיפל'ה סדר בראש
 
לא, הנושא העיקרי באשכול האם הצר (המשכורת הנותרת ביד) שווה בנזק (העבודה הרבה)
אכן,
וכשה יקרה יצטרכו המורות לתת בשביל מטרה זו 40 ש"ש שאז הן משוות תנאים אם המפתחות---
ממש לא!
משרה באופק - משרה מלאה - לאמא (ילד עד גיל 14)
היא 34 שעות שבועיות , בהייטק משרה מלאה = 45 שעות שבועיות, (שעת אם ניתנת למשך 4 חודשים עלובים מאז שחוזרים מחל"ד....)
יחי ההבדל הענקקקקק,
שלא לדבר על חופשים על ימין ועל שמאל,
ועל פער השעות השנתי.... בין המשרות...
 
אבל עדיין יהיה להם יותר חופשות
וגם העבודה עצמה יותר נוחה וקלה
ואפי' במשכורת הזאת עדיין יהיו להם יותר הנחות ממי שהברוטו שלה מעל 10,000
ממש לא קלה ונוחה! מוזמנת ליום אחד להוראה(לא מדברת על בית יעקב...)
 
וגם העבודה עצמה יותר נוחה וקלה
פה טמון הכלב / הטעות עבודת ההוראה לוקחת פי 20 אנרגיות, ומחייבת פיכמה,
כמו שאמר (?) "מתכנתת דורכת על אינטים וסטרינגים מורה דורך על נשמות"
ואפי' במשכורת הזאת עדיין יהיו להם יותר הנחות ממי שהברוטו שלה מעל 10,000
הפערים בהטבות בין מי שהברוטו של ה9K למי שהברוטו שלה 10 K מינורי ממש
איך אפשר באמת להסביר חילוני ממוצע שהולך להייטק
אם באמת היה עדיף לו להישאר בבית ולהנות משלל הטבות?
כי אין הצר שווה בנזק?
מה הענין להסביר לו?
מה תרויח? תסביר לו שעדיף להיות מוכר בביתן הלוטו העבודה יותר קלה והברוטו הוא 9K ולא צריך לעבוד קשה
 
ממליצה לך לנסות יום יומיים,
מצטרפת להמלצה. יותר הגיוני שתנוסי על נפשך ותעדיפי לשבת מול המחשב מאשר לעמוד מול כיתה של 25 תלמידים שממש לא מעניין אותם מה שאת אומרת...
 
ממש לא קלה ונוחה! מוזמנת ליום אחד להוראה(לא מדברת על בית יעקב...)
נכון מאוד מאוד!
כאחת שמרוויחה יפה מאוד יחסית לעובדת הוראה אני אומרת במפורש:
אין כסף חינם
מקומות שמשלמים יותר, דורשים הרבה יותר
הורים דורשים, אתגרים משמעותיים, פיקוח מעורב מאוד, שיחות הרבה מעבר שעות העבודה,
בקיצור- השקעה מעבר למוכר במוסדות החרדים הסטנדרטים
ועדיין-אני בהחלט מעדיפה לעבוד כך.

מה יהיה כשהחינוך העצמאי אכן יעבור לאופק חדש (לא יודעת איפה זה אוחז)? אין לי מושג.
 
ממליצה לך לנסות יום יומיים,
גם מתכנתת יכולה לענות ככה....
בכל מקרה לא חושבת שיש עבודה קלה ....
(כמו שהביאו כאן בתחילת האשכול גם בתכנות יש משרד ממשלתי, כמו שבהוראה יש מורה מקצועית לבנות בית יעקב צנועות וחסודות שמלמדת טבע...)
וגם בהייטק יש סטארט אפ לחוץ (כפי שהביאה כאן פותחת האשכול שעובדת כל יום כ11 שעות ביום, עם לחץ מנפשי גבוה - שמי שלא עבד ככה לעולם לא יבין...)
כמו שבהוראה אפשר ליפול על כיתת חינוך קשה בשכבה סציו אקונומית נמוכה - להשקיע את הנשמה ולקבל בחזרה רק קש....
+ פיקוח לוחץ, הורים דורשים וכו....
 
אבל עדיין יהיה להם יותר חופשות
וגם העבודה עצמה יותר נוחה וקלה
ואפי' במשכורת הזאת עדיין יהיו להם יותר הנחות ממי שהברוטו שלה מעל 10,000
בהוראה הברוטו יכול להיות הרבה מעבר ל 10,
וגם בהוראה אפשר לשלם מס (ולהפסיד את רוב ההטבות, ולהיכנס לדיון אם זה אכן משתלם:))

ואם הגבתי שלא בהקשר, מתנצלת מראש,
אני לא כ"כ אוחזת ראש בדיון...
(חשוב לי להעלות את העניין למודעות, שבנות תדענה שהן יכולות להרוויח כסף גם בהוראה, אם יצאו קצת מהריבוע המוכר שלהן)
 
נערך לאחרונה ב:
בלת"ק חלקי

@בונג'סטה
אני מרגישה בתור אחת שנמצאת בהוראה וגם קצת בתכנות,
שבחורת סמינר שיצא ללמוד תכנות, (תקנו אותי אם אני טועה...) היא לא בהכרח אחת שניגשה לשם עם אהבה עזה למקצוע, או חיבור רגשי עמוק. לרוב מודבר בבנות מוכשרות שבאופן טבעי גלשו לשם. במקום הזה מונח הראש והמוח שלהן והן מתאימות לעבודה כזאת. (מתאימות. לא דווקא אוהבות)
הוראה- לפי דעתי, נסיוני והרגשתי בשטח- חייבים לאהוב מאוד!
אם תגידי לי כיום, מה עדיף לי, תכנות או הוראה... אני יגיד לך באופן אישי- הוראה.
למה?
טוב לי מאוד מאוד במקצוע הזה.
אני אוהבת את הגיוון, את הכימיה עם הילדים, את החופשים והשחרורים המקלים, את עיגולי הפינות מיד פעם ואת העבודה הצעירה והנעימה הזאת. וגם את האתגר שבה.
לעומת זאת תגיד לך חמותי שכבר 30 שנה בהוראה- שהיא שחוקה ועובדת קשה. הגיוני. היא נשארה באותה שכבת גיל של כיתה החינוך שלה כבר שלושים שנה.
במידה ואת לא 97 אחוז מתחברת להוראה, אין לך מה לנסות שם. תרגישי שהעבודה לא שווה את זה. המשכורת לא מרימה לך, העבודה מתישה ואת נגמרת. ואז באמת עדיף תכנות ושלום.
אבל במידה וכן, אז איך אני תמיד אומרת... (ולא לנסות לחלוק עלי על המשפט הזה- כי הוא מוחלט אצלי) 'אלוקים לא מעניק עושר רק למתכנתים'
נשמע נאיבי ונחמד. אבל חד משמעית. שכר גבוה בעייני הוא לא מדד. השתדלות, סיפוק, עשייה ותפילה- הם המדד האמיתי והכוח לקבלת השפע הגדול.
נקודה.
 
גם מתכנתת יכולה לענות ככה....
בכל מקרה לא חושבת שיש עבודה קלה ....
(כמו שהביאו כאן בתחילת האשכול גם בתכנות יש משרד ממשלתי, כמו שבהוראה יש מורה מקצועית לבנות בית יעקב צנועות וחסודות שמלמדת טבע...)
וגם בהייטק יש סטארט אפ לחוץ (כפי שהביאה כאן פותחת האשכול שעובדת כל יום כ11 שעות ביום, עם לחץ מנפשי גבוה - שמי שלא עבד ככה לעולם לא יבין...)
כמו שבהוראה אפשר ליפול על כיתת חינוך קשה בשכבה סציו אקונומית נמוכה - להשקיע את הנשמה ולקבל בחזרה רק קש....
+ פיקוח לוחץ, הורים דורשים וכו....
ברור שמתכנתת יכולה לומר את זה, השאלה אם תצדק :)
ואין לי טעם להתווכח, עבדתי בהוראה בבית יעקב. (כמה שנים, לא הציץ ונפגע)
ועבדתי בעבודות משרדיות לחוצות (סגנון הייטק מדידת שעות והספקים) ג"כ כמה שנים
ובתכנות במשרד ממשלתי
אין מה להשוות ----
אז נכון שאנחנו עם 9 שעות, אבל זו עבודה משרדית שלא משתווה בשום פנים ואופן לכמות האנרגיות שצריכה מורה עם 35 תלמידות ל45 דק'
(סתם מענין איך אחרי שעתיים עם הילדים :) תכפילי, תשלשי, תעלי בחזקה)
 
אני אוהבת את הגיוון, את הכימיה עם הילדים, את החופשים והשחרורים המקלים, את עיגולי הפינות מיד פעם ואת העבודה הצעירה והנעימה הזאת. וגם את האתגר שבה.
זה החלק ה-כ-י קשה בלעזוב את ההוראה,
הגיוון, הכימיה עם אנשים, הגמישות המחשבתית והזרימה, היצירתיות!! וגם- הליחיות את לוח השנה העיברי, את פרשת השבוע, את החגים. ווואו, גרמת לי לגעגועים----
 
איך אפשר באמת להסביר חילוני ממוצע שהולך להייטק
אם באמת היה עדיף לו להישאר בבית ולהנות משלל הטבות?
כי אין הצר שווה בנזק?
מי אמר שהחילוני הממוצע הולך להייטק? בצבור הכללי יש מגוון רחב הרבה יותר של מקצועות נפוצים.

אבל בהנחה שאצל החילוני הממוצע הקריירה תופסת יותר מקום מאשר בציבור החרדי-
אצל החילוני הממוצע יש פחות ילדים בבית, ככה שיש לו פחות שנים לשלם למעון, ואשתו פחות זקוקה לזמן בבית. גם אם יש כמה שנים שבהן קשה לה להשקיע בקריירה הן עוברות יחסית מהר, ככה שהשקעה בשנים האלו משתלמת יותר.

וגם אם לא- אפשר לפתח את הקריירה לפני שהילדים נולדים (בד"כ מתחילים ללדת מאוחר יותר), ואז קל יותר להפחית שעות לכמה שנים כשהילדים קטנים, ולחזור למשרה מלאה אחרי שהם גדלים- מה שמי שלא התברגה היטב במקום עבודה לפני שהילדים נולדו, ויש לה יותר שנים על ילדים קטנים בבית כנראה לא תוכל לעשות.

שלא לדבר על זה שאם שני בני הזוג עובדים, אז אפשר שאחד ילך להייטק, והשני לעבודה פחות תובענית וישקיע יותר בילדים.

מעבר לזה- אני חושבת שיש עניין חברתי בסיפור. אצל חילונים המעמד החברתי מושפע מאד מהעיסוק- ולכןאנשים פחות ירשו לעצמם לעבוד בעבודה "לא מכובדת" ולהסתמך על הטבות למיניהן.
בציבור החרדי המעמד החברתי נקבע ע"פ פרמטרים אחרים, ואף אשת אברך לא תרגיש שהיא שווה פחות בגלל שהיא עובדת בעבודה מכניסה פחות ונזקקת להטבות.

אגב, אני ממש לא נגד ללכת להייטק. אני לגמרי בעד למי שזה מתאים לה, אבל אני גם בעד להכיר את המחירים שיש לזה ולא רק את המשכורות הגבוהות, ולבחור בצורה מושכלת.
 
נערך לאחרונה ב:
בתור אחת שניסתה את שתי סוגי העבודות, קצת מצחיק לראות שמשווים ביניהן על פי הכדאיות הכלכלית לעומת המאמץ הנדרש.

אלו סוגי עבודות שדורשות מבנה נפשי שונה לחלוטין אם לא רוצים להתחיל כל יום בתפילה שיסתיים כבר.

ואגב יש עוד תחומי עבודה במשק, שווה לבדוק.
 
בתור אחת שניסתה את שתי סוגי העבודות, קצת מצחיק לראות שמשווים ביניהן על פי הכדאיות הכלכלית לעומת המאמץ הנדרש.

אלו סוגי עבודות שדורשות מבנה נפשי שונה לחלוטין אם לא רוצים להתחיל כל יום בתפילה שיסתיים כבר.

ואגב יש עוד תחומי עבודה במשק, שווה לבדוק.
את צודקת אבל בכל זאת את רואה שניסית את שתי סוגי העבודות
למרות שהם דורשות מבנה הנפשי כל כך שונה ..;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

חברים יקרים בהמשך לאשכול הקודם https://www.prog.co.il/threads/אני-כותב-על-סף-דמעות-הגענו-כמעט-למצב-של-פת-לחם.1085727/

אם מישהו צריך עובד - אני מוכן לעבוד בכל עבודה.
כפי שציינתי נכון להיום אני מורה לאנגלית בישיבה בחריש, דובר אנגלית ברמת שפת אם.
התחלתי לעבוד היום בתור פועל לעבודות קידוח בתשתיות של מזגנים, מקבל 45 שח שעה, אבל זה פשוט לא מספיק כדי לקיים את המשפחה.

בנוסף:
שליטה במחשב ואופיס ברמה גבוהה יחסית
מוכן לעבוד גם בעבודות פיזיות, להרים חפצים כבדים אם צריך.
יש לי רכב סטיישן - אם מישהו צריך הובלה, שליחות, או הסעה
תודה רבה למי שהסכים לעזור לי עם הלוואה, הפרטים שמורים ואחזיר לכם בהקדם האפשרי בע"ה!
אני עדיין לא יודע איך אעבור את החגים,
איך אקנה אוכל לביתי,
איך אקנה מתנה לאשתי,
איך אקנה ארבעת המינים.
אני כותב ודומע. לא יודע מה לעשות. נולדתי למציאות אחרת, ובס"ד הגעתי למחוזות שאני לא מכיר ולא יודע מה לעשות.
אובד עצות פשוטו כמשמעו.
אני פונה אליכם כי אני כבר לא יודע למי לפנות.
אבי ז"ל נפטר, נשאר לי רק אבינו שבשמים.
e0504118400 ג'ימייל
  • תודה
Reactions: א.פ.ק. 12341 //
0 תגובות
למה כדאי לכם להוציא לאור ספר בכוחות עצמכם
(או להגשים את עצמכם באופן כלשהו, בלי לחכות לפידבק או לתוצאה).

לאחר מסע ארוך של רצון להגשים את עצמי במהלכו חלק מספריי הגיעו לחנויות וחלק לא הגיעו לציבור הקוראים.

אני רוצה לשתף אתכם בסיכום המסע ועידוד לעשות את זה, למרות שאין תמיד תוצאות חיוביות.

למה כדאי לכם להגשים את עצמכם?

1. מהגשמה לא תמיד מקבלים כסף, גם זמרים לא תמיד מרוויחים ואפילו סופרים גדולים כמעט ולא מרוויחים.

הגשמה היא שכר לנשמה. כסף זה מאת ה'.

יכול אדם לעבוד כל חייו ולחסוך ואיזו השקעה כושלת לוקחת לו הכל, ויכול אדם להיות בלי ממון ולזכות לברכת ה'.

2. אם מהגשמה לא מקבלים כסף, אפשר להשתדל להגשים את עצמי בלי הרבה הוצאות, אלא באופן מותאם לתקציב מוגדר. יש בעלי מקצוע לא יקרים, מתאים למי שמקים עסק בלי רווח מובטח.

3. לא להתחשבן במחשבות סביב הוצאות או הכנסות אלא להבין שכל דבר עולה כסף, השאלה במה באמת חשוב להשקיע במידה ויש אפשרות כלכלית ומה ניתן להשיג בלי תשלום או בהוצאות מועטות.

4. להשתדל לאהוב ולהעריך מאוד את מה שאתם עושים.

5. להחזיר את עצמכם למרכז כל הזמן, לא לגלוש לשוליים.

שוליים זה קיצוניות, מרכז זה יציבות.

6. הגשמה עצמית אין פירושה הצלחה, אלא נכונות להשתדל לעשות דבר מה שמתאים לכישורים שקיבלתי, זו אפילו רק נכונות לחפש מה מתאים לי לעשות למען עצמי ולמען הכלל.

7. לפעמים אנשים לא משתדלים להגשים את עצמם כי גדלנו לתוך תפיסת עולם של "הכל או לא כלום", פרפקציוניזם - שזה אומר מחשבה שצריך להיות הצלחה מסחררת, הכרה ופידבק מהעולם ועוד... ואם אין אז שוקעים בחוסר עשייה בכלל. בעוד שבעצם יש הרבה גוונים בסקאלה של הצלחה, וכל דבר קטן יכול להיחשב הצלחה.

כי היהדות מציגה כל התקדמות קטנה כמשהו בעל ערך או אפילו רק רצון טוב בתור ערך. - כמו המילים בשיר של ביני לנדאו: "הלא כל דמעה וכל דיבור נחשב, כל זכויותיך שמורות אל בין גנזי המלך." כל מאמץ קטן נחשב, זו תפיסה יהודית אמיתית שיכולה לעודד את כל מי שרוצה להגשים את עצמו הכי טוב שרק אפשר.

לסיכום:

צריך להודות על הכל, ותמיד להשתדל בנתונים שיש בידינו, ולא לחשוב שיש כשלון כי כל עוד האדם מסכים לעצמו לעשות משהו חיובי - זו הצלחה וזה נצחון.
את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה