קורונה לשמוע קול שופר או קול קורונה??

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
היתה ילדה עם סיבוך לבבי בגלל הקורונה. ילדה צעירה, בארץ.
אין לי מושג לגבי קבוצת סיכון.

בכל אופן, חשש וזהירות לא מוכרחים לבוא יחד עם חרדה.
אפשר להיזהר מאד מאד בלי לשדר לילד פחד.
תסברי איך עושים את זה לרוב אני רואה שזה מאוד הולך ביחד ויש לי חברה שמאוד נזהרת ואני מרחמת על הילדים שלה כי לדעתי הם סובלים כל יום רשימה של הזהרות לא... ולא.... וכן.... וכו' וכל בידוד שהם צריכים לילד זה סיוט לילד ממש הם הוא יוצא שניה מחדר זה צעקות כאלו משהו ימות פה לדעתי מאוד הולך ביחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
כל מי שמגיב היה בבית כנסת,
שמע תקיעות,
והכל בצורה מסודרת מאד.
בעלי בעל תוקע.
שמעתי בצורה מאד מסודרת.
בבית.

יש כ" הרבה בעלי תקיעה שמכתתים את רגליהם לתקוע עבור חולים, מבודדים וכו' שפשוט נשגב מבינתי למה בכלל צריך להגיע למצב הזה, של לשמוע תקיעות במקום שאינך רצויה בו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
ושוב אני חוזרת על שאלה
לא אבדנו את זה?? (והשאלה באוויר בלי פירוט)
אז ענו לך,
תיארו את הדברים ממספר זוויות מנקודת מבטה של הרבנית.
את עדיין רואה את זה באותו מבט שראית כשפתחת את האשכול?
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
אנשים איבדו את זה לגמרי! צריך לשמור על הכללים ולא בהקצנה,
אצלינו היה בית כנסת מלא 0 מקום כולם עם מסיכות מה היה רע? היה תפילה מרוממת!
צריך ללמוד לחיות עם זה אין מה לעשות זה לא יגמר כ"כ מהר ....

(הלוואי ויגמר)
ברור שהיה יופי של חויה לתפילה מרוממת הרבה יותר מזו שהיתה אצלי בסלון.
(עם כל ההשתדלות, קשה להגיד שהיה וואו).
השאלה מה העבודה הנדרשת מאיתנו, לא מה עושה לנו את החויה הכי מרוממת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #85
ועוד סיבה ששינתה קצת את דעתי לגבי הקורונה
בלי קשר לשאלה מה היתה דעתך ולמה היא השתנתה,
זה מרענן ומעודד לקרוא אנשים שלא בצורים כל הזמן בדעה אחת, מוכנים לשמוע לקרוא ולשאול מחדש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ועוד סיבה ששינתה קצת את דעתי לגבי הקורונה - כתבות בעיתונות החרדית שבהם תוארו מקרים כמו יהודי נחמד, אחרי שבוע של תסמינים, שהלך - בין הבדיקה לתוצאותיה - לבקר סבא בן 85. (הסבא מורדם ומונשם כרגע במחלקת קורונה). או אישה שהלכה עם תסמינים ברורים ומתמשכים - לפיאנית! וישבה שם בתור ודיברה עם כלה רגע לפני נישואיה, וב"ה הכניסה לבידוד את כל הסובבים ובגללה נדחתה החתונה בחודש.

לתומי חשבתי שלרוב האנשים יש שכל, ואם הם מתוסמנים, או חוששים - הם יודעים לשבת בבית, לפחות עד שעובר החשש. ובוודאי שבין בדיקה לתוצאותיה, הם בבית. ובוודאי שלא הולכים למקומות הומים ולא מתקרבים לאנשים בסיכון.
אבל אם, למרבה הצער, יתברר שהציבור אינו נבון עד כדי כך - יש יסוד לחששות של הרבנית ועוד כמותה. כי אי אפשר לדעת אם המתפללות התמימות שהגיעו, הן נשים זהירות ואחראיות, או צמד קלות-דעת שקמו הרגע ממיטת חוליין או כבר שבוע בלי טעם וריח.
ברוכים הבאים לישראל. מדינת הסמוך!
בתקשורת כל הזמן משווים למדינות אירופאיות ששם אין חוקים מגבילים, רק תקנות הענין ששם שומרים על תקנות יותר ממה ששומרים כאן על חוקים. (ובלי קצת אנטשמיות אי אפשר, מספיק לראות את הכתבות על מוסר הנפש שקפץ מהחלון ועוד כהנה סיפורים להבין שבציבור החרדי לא יותר טוב בלשון עדינה.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
רוצה לשתף בחוויה לא נעימה שחוויתי בחג.
כבת שומרת מצוות צעדתי גם אני ככולכם לשמוע קול שופר בבוקרו של יום.
אכן עטיתי מסיכה על פני וצעדתי לכיוון הישיבה שמול ביתו.
עזרת הנשים היתה דלילה וכמו"כ היתה שמירה על כללי מרחק
וכמו בת טובה של ד', מבינה שאין באפשרותה להתנחל בתוך בית הכנסת, עומדת צנופה בפינה יחד עם קרובת משפחה, רק לקיים את מצוות היום ולהמשיך לפלל בביתנו.
לא חלפו שתי דקות של דומיה עד שנגשת אלינו אשת הרב, ראש הישיבה, מסבירה לנו בטוב טעם עד כמה שהמקום מאוכלס כבר יתר ומשום שהיא אינה חושקת ליפול לחולי עם קשיי נשימה ללא טעם וריח, לא נעים לה ממש, אבל בעדינות, אם אפשר...

וכך, הלכנו חפויות ראש, כך צעדנו ברחובותיה של עיר, בשמש חמה, ובדילוגי עקב, לחפש מפלט, בית מקדש קטן, שנוכל לקיים בו מצווה לשמוע קול שופר.

לרגע לא תטעו, אינני שופטת את אותה אשת רב, אינני רוצה לקטרג על אף אדם מעמ"י, אני מבינה את החשש שמא ה'כוביד' ירדוף אחריה כשהיא בורחת ממנו....אני מסכימה איתה שהיא אינה צריכה לקחת חסות על חובת המצווה שלי, מרחמת עליה שהשהות שלי מאיימת יותר מאימת הדין..

רק שאלה, תגידו, לא איבדנו את זה??

בתקווה ליו"כ יותר מלבב,
שנה טובה
וגמר חתימה טובה.
תזכרי שיתכן שהיית הבן אדם ה250 שהיא העירה לה

ואם היתה נותנת לכולם להיכנס!!????
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
בסופו של דבר נראה לי שרק @שמחה של מצווה קלט את הפואנטה
לא באמת ישבתי בביתי ובכיתי על רגעי הנפנוף הללו, ב"ה ליבי נקי ואין בי הקפידה (וגם לא זכות הקפידה) על אותה הגברת.
באמת חזרתי משועשעת, ותהיתי לעצמי
לא אבדנו את זה??
ושוב אני חוזרת על שאלה
לא אבדנו את זה?? (והשאלה באוויר בלי פירוט)
......
זה היה מצחיק, סה"כ... :D

לא יודעת למה חלקכם לקחתם את זה קשה...
אם חזרת משועשעת כדברייך.
למה פתחת אשכול שמלין על "חוויה לא נעימה" -שוב כדברייך וסיימת במסקנה ש"אבדנו את זה"?
(ומי ישורנו מי זה אנחנו ומה אבדנו ומה זה "זה").
מעניין אותי מי מבין המלינים פה שבר את הראש בערב יום הדין לסדר קפסולות, לפרוש מחיצות , לגרור מזגנים ניידים או להתקשר ולמפות זקנים ומבודדים שישבו בבית.
מעניין מי מהפוערים פיהם על העוסקים בצרכי ציבור (וזה כולל סידור מנייני קפסולות לנשים) צעד בחום היום לזכות במצוות תקיעת שופר את מי שלא עלה בידם להגיע לבית הכנסת.
בד"כ כל אלו עמלים לשם שמיים ולא מסתובבים פה ומתנפלים על כל מי שהצדיק את הרבנית שכל חפצה היה לשמור על המתפללות המבוגרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
בסופו של דבר נראה לי שרק @שמחה של מצווה קלט את הפואנטה
לא באמת ישבתי בביתי ובכיתי על רגעי הנפנוף הללו, ב"ה ליבי נקי ואין בי הקפידה (וגם לא זכות הקפידה) על אותה הגברת.
באמת חזרתי משועשעת, ותהיתי לעצמי
לא אבדנו את זה??
ושוב אני חוזרת על שאלה
לא אבדנו את זה?? (והשאלה באוויר בלי פירוט)
......
זה היה מצחיק, סה"כ... :D

לא יודעת למה חלקכם לקחתם את זה קשה...

משום מה בהודעה הראשונה זה לא היה נשמע כל כך מצחיק ע"ע
רוצה לשתף בחוויה לא נעימה שחוויתי בחג.

וכך, הלכנו חפויות ראש .....

וזה בסדר, זה באמת חוויה לא נעימה.

אבל תסתכלי על זה כמו על בית פרטי.
לא יתכן הרי, שאני אפלוש לבית של שכנתי למטרה הרי נעלה שיש, ואני יעלב שהיא תבקש ממני בעדינות לצאת, נכון?
אז גם ישיבה, זה כמו בית פרטי. הם קנו אותו, הם שלמו עליו, אספו כסף בשביל להקים אותו.
הראש ישיבה הוא בעל הבית והוא מחליט מי יכנס ומי לא, ומה יקרה בפנים.
זה שלו, וזו זכותו להחליט שהוא לא רוצים עכשיו אורחים.
מי אנחנו שנחליט אם הוא צודק או שוגה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
מספיק לראות את הכתבות על מוסר הנפש
לגמרי.
אדם הגיע מחו"ל, מתאכסן במלונית על חשבון כספי ציבור, הפר בידוד ועוד קוראים לו בעיתונות שלנו "מוסר נפש" ומקלסים אותו על סיכון הבריות בזמן שיכל לשבת בנחת במלונית, להתפלל ולשמוע תקיעות שופר.
בושה וחרפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
מעניין אותי מי מבין המלינים פה שבר את הראש בערב יום הדין לסדר קפסולות, לפרוש מחיצות , לגרור מזגנים ניידים או להתקשר ולמפות זקנים ומבודדים שישבו בבית.
מעניין מי מהפוערים פיהם על העוסקים בצרכי ציבור (וזה כולל סידור מנייני קפסולות לנשים) צעד בחום היום לזכות במצוות תקיעת שופר את מי שלא עלה בידם להגיע לבית הכנסת.
בד"כ כל אלו עמלים לשם שמיים ולא מסתובבים פה ומתנפלים על כל מי שהצדיק את הרבנית שכל חפצה היה לשמור על המתפללות המבוגרות.
כל מילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
א. משעשע לקרוא איש איש ותגובותיו
ובואו נתחיל מזה שכל אחד כותב, אצלינו היה, אני מכירה...
השיתוף הזה אין לו גבול.... :D
----------------------------------
ב. יש כאן כמה עיצות חכמות כגון "תעמדי בחוץ"
"היו עוד כמה שבאו לפניך" רק שא"א כ"כ ליישמם
הבאר את דברי שוב
זאת לא היתה ישיבת חברון או פונוביז'
לא.
ישיבה גדולה אבל קטנה,
אין הרבה עוברים ושבים וכן התפללתי שם חלק מהתפילות.
ושוב, אינני שופטת אותה, כלל וכלל לא.
מבינה אותה. מבינה את החשש.
למרות שלפי החדשות עכשיו גם לא עוזר 14 ימי בידוד לנשאים כי הם ממשיכים להדביק
כך שאין סוף לקורונה.
רק פניתי בשאלה, אליכם
המון העם,
מחילה אם לא הובנתי נכון, שלא תצא תקלה תחת ידי!
לקחת את הדברים של פרופ' רהב למקום הלא נכון.
זה לא סיבה להפסיק להיזהר במה שאנחנו כן יודעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
לגמרי.
אדם הגיע מחו"ל, מתאכסן במלונית על חשבון כספי ציבור, הפר בידוד ועוד קוראים לו בעיתונות שלנו "מוסר נפש" ומקלסים אותו על סיכון הבריות בזמן שיכל לשבת בנחת במלונית, להתפלל ולשמוע תקיעות שופר.
בושה וחרפה.
לא קראתי את העיתון המדובר.
נשמע לי שזה המקום להגיב במכתבי מחאה למערכת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
לייתר דיוק אדם הגיע מחו"ל, והוכנס לכלא (מלונית) בניגוד לרצונו
נא לדייק
אותו אדם לא חי על מאדים והוא ידע שהחוק כאן מחייב בבידוד של שבועיים כל מי שהגיע מחו"ל.
אם לא חפץ בבידוד יכל להישאר בביתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה