מדורים בעיתון

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
אנחנו לפני יצירת מגזין דו חודשי חדש,
אילו מדורים הכי מעניינים אתכם לקרוא ?
האם ישנם מדורים שתמיד רציתם ואין בשום עיתון ?

אשמח לרעיונות,
תודה (:
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לחדש רהיטים ישנים ולשדרג כאלה פשוטים.
משהו פסיכולוגי.
לבני הנעורים ואולי גם למבוגרים מדור של יחסי אנוש, תקשרות וטקט, כיצד להתארגן בחברה.
חדשות מפתיעות מהעולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כאילו מה?
למי?
תפוצה?
לא ידעת יש כאן מידי קצת פרטים..
תמקד/י את השאלות שלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
סיפור טוב ומווווווותח בהמשכים, תמיד יוצר ענין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י אז מה;968250:
סיפור טוב ומווווווותח בהמשכים, תמיד יוצר ענין.
לחצ/י כדי להרחיב...

נכתב ע"י קופיריטרית;968365:
משהו על השויגער.... :D:mad:;)
ואני מוכנה לכתוב את זה...

רציני.
לחצ/י כדי להרחיב...
שניהם יכולים לשבת באותו מדור.. זה יהיה להיט ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הבנים שלי רבים על הפרסומונים המקומיים כי יש בהם קומיקס.
אני תמיד אשמח למתכונים קלילים עממיים וטעימים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
חוד היתד הנוסטלגי.
כיון שאם אני מבינה נכון אזי מחפשים רעיוונות למדורים,
כי לי מה שחסר בנתים זה זמן לקרא ובכל אופן:

מדור בנושאי אומנות שונים המביא את בעלי המקצוע לספר על עבודתם מזוית שונה ממה שרואים הלקוחות. זגג, ציר, מורה (להבדיל) וכו.
מדור משותף לסבתא ונכדה.
מדור נוסטלגיות. אנשים מבוגרים המעלים נוסטלגיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מתונים
טיפים לבית כגון סדר של כל מיני פינות בבית, הסרת כתמים מבגדים, וכו' מה שמענין כל אישה.
וכן גרפולוגיה יכול מאד לענין את הציבור... אנשים אוהבים את זה...
יחסי שכנות. שויגער. מנהלות. בוסים וכו'
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אם ייצא המגזין המדובר עם כל ההצעות שהציעו כאן, אהיה הראשונה לקנות אותו :D

קומיקס על השויגער, סיפור מתח על מדביר בחניון, כללים על זגג, צייר ולהבדיל (?) מורה, חדשות מפתיעות על גרפולוגיה וטיפים על הסרת כתמים מבוסים.

בהצלחה ויה"ר שיהיה רב מכר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אישית - מעניין אותי מדור 'עשה זאת בעצמך'.

ישנו עלון פרסומי שלא הייתי מעלה הביתה אלמלי יעל זלץ היתה כותבת בו, וגם הטור של עוה"ד והסופרת מנוחה בקרמן די ענייני ומחכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מדור צרכנות, תלונות וצלשי"ם, ועזרה בפתרון בעיות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 2 1K
    • נ
    מדריך מקצועי מתי. מתי כבר אקרא טקסטים שלי בעיתון אמיתי?
  • נחמת שוטים //
    • בימים האחרונים התפתח פה דיון על איך מצליחים להשתחל פנימה - וכותבים לעיתונות הנחשבת.
    התחלתי לכתוב תשובה, איכשהו העניינים יצאו מפרופורציה וזה התארך נורא.


    אז איך מכניסים רגל לעיתונות?
    מצטערת לאכזב: אף פעם לא ניסיתי.
    ועל כן, כל מה שייכתב כאן הוא לא יותר מניסיון לזקק מחשבות ותובנות שעלו לי.
    (זה מרגיש כמו דיבורים באוויר? גם לי. לא נורא😊)

    אבל, קל להקביל בין להכניס רגל לעיתונות, לבין להכניס מוצר חדש לשוק.
    ומשפט המפתח במשחק: אסור להידחף בכח.

    להלן החוקים הידועים לי:

    חוק מספר 1: תתייאשו. עכשיו.
    עצה גרועה, אני יודעת. אבל חיונית.
    הייאוש הוא השלב הראשון במסלול הזה. אין דרך לעקוף אותו.
    דמיינו טור אינסופי של חובבי כתיבה שחולמים כבר שנים לכתוב בעיתון.
    עכשיו דמיינו את עורכת העיתון המותשת שמתמודדת יומיום עם הצפה של פניות
    מכותבים אנונימיים שמתדפקים על התיבה שלה שוב ושוב.

    מה הסיכוי שהמייל שלכם יגרום לה לעצור?
    נמוך. מאוד נמוך.
    אז כן, תתייאשו. עכשיו אפשר להתחיל.


    חוק מספר 2: עם יד על הלב, הכתיבה שלכם מספיק טובה?
    (האמת? זה היה אמור להיות החוק הראשון, אבל בלי ייאוש קטן קודם אי אפשר להבין כמה זה חשוב)

    אם אתם רוצים לכתוב בעיתון- תכתבו טוב.
    כתיבה מרתקת שמביאה קול אישי, נקודת מבט שלא נכתבה עדיין.
    זאת לא יכולה להיות כתיבה חובבנית, או בשיטת ה-סמוך על כישרון. זאת צריכה להיות כתיבה מלוטשת. חכמה.
    איך תדעו אם אתם שם? פשוט: תבדקו את עצמכם.
    אתם בפרוג, אז כבר קל לכם -
    לייקים זה כלי המדידה הראשון, הפשוט והמעצבן לדעת האם הכתיבה שלכם עובדת.
    ברשת חברתית אין רחמים. אם הועלה פוסט לא מוצלח, לא יווצר עניין סביב התוכן.
    זה כמובן לא נורא אם השיתוף הוא לחוויה, זה כן בעייתי אם רוצים להתקדם לכתיבה בעיתון.
    לא עובד? תלמדו. תשדרגו. תקראו הרבה. תכתבו הרבה. תחפשו דרכים איך לשפר את הכתיבה שלכם.


    חוק מספר 3: קורות החיים שלכם משכנעים?
    אם שלחתם קורות חיים מתישהו, אתם בטח זוכרים את סוגיית הניסיון התעסוקתי.
    זאת פסקה חשובה ומשפיעה. כל מילה בה מקבלת משקל מיוחד. כל עבודת עבר מתועדת בקפידה.
    אני חושבת ששליחת טקסט לעורכת בלי היסטוריה של פרסומים קודמים-
    זה כמו לשלוח קורות חיים בלי ניסיון תעסוקתי. נחמד, אבל לא משכנע.

    אממה?
    אין לכם היסטוריה של פרסומים קודמים, כי לא פרסמתם אף פעם טור בבתוך המשפחה,
    כי אין לכם נסיון תעסוקתי, כי לא פרסמתם, כי אין לכם -

    והנה נתקלנו בפרדוקס הביצה והתרנגולת, רק שהפעם, הפתרון פשוט מתמיד:
    לפני שאתם רצים לכתוב בעיתון נחשב, תתחילו לפרסם את החומרים שלכם במקומות יותר זמינים.
    חפשו אתרי תוכן חרדיים (כמו: הפסקת קפה, שבי רגע, בין הזמנים) יש הרבה!
    אלו אתרי תוכן שצריכים להעלות חומרים באופן יומיומי או שבועי.
    הם רעבים לחומר איכותי, ואתם רעבים לחשיפה. זאת יכולה עסקה מצוינת!
    ומנסיון אישי - קל להיכנס שם לעניינים.
    זה אולי בחינם, וזה קצת קצת פוגע באגו שלנו ככותבים, אבל זאת אחלה דרך להתחיל.
    בהמשך, כשתשלחו מייל לעורכת עם כמה לינקים לטורים שלכם שפורסמו וקיבלו תגובות,
    אתם כבר לא תהיו סתם כותבים אנונימיים מהשורה.
    יש לכם נסיון מהשטח וצברתם קוראים אוהדים. אתם תעניינו את העורכת המותשת בהרבה.


    חוק מספר 4: תכירו אנשי מפתח. אמיתיים.

    דמיינו לעצמכם את מיה קינן שולחת מייל לעורכת של לבית:
    תקשיבי, יש לי תלמידה מוכשרת במיוחד וכדאי שתקראי אותה”.
    פנטסטי, נכון?
    אתם בטח אומרים: היא מדומיינת. לגמרי דיבורים באוויר.
    איפה אמצא דמות מפתח מוערכת שתמליץ על הכתיבה שלי, ולמה שתמליץ, למען ה'.
    היא ספציפית לא תמליץ ככל הנראה, אבל עולם הכתיבה מתנהל כמו קהילה, וזה עובד ככה: קשרים, המלצות, היכרות, אמון.
    אז איך מגיעים למיה קינן, שאלתם?
    לא בנודניקיות חלילה, אלא דרך מקומות לגיטימיים למפגש, כמו:
    קורס כתיבה, פורום, קבוצה סגורה, או סדנא מקצועית של הסופרת.
    כן, זה עולה כסף. וכן, זה כנראה יהיה שווה כל שקל.
    כי מעבר לשיפור המסתמן שתחוו בכתיבה, תכניסו את עצמכם למעגל הנכון.

    אני יודעת שזה ישמע קצת מיסטי, אבל אפשר להאמין למשפט הבא:
    אם שפרה'לה מכירה את מיה קינן, שמכירה את כל עורכות העיתונים החרדיים,
    בעצם רק אישה אחת- מיה- מפרידה בין שפרה'לה לבין העורכות הנכספות.

    איך תכלס' יקרה החיבור הזה? לא יודעת. אבל התקדמתם קצת.
    אתם תבחרו איך לקחת את זה מכאן והלאה.
    טיפהל'ה לדחוף, עוד קצת להתחנף, להעיז לבקש טובה. הכל יותר קל כשיש היכרות אישית והערכה.


    ומילה לסיום:
    סליחה שביאסתי, ומקווה לראות אתכם בעיתון בעתיד הרחוק.
    ועד אז - יש לכולנו דרך לעשות. שיהיה בהצלחה!

    יש לכם חוקים נוספים שיכולים לעזור? תעלו. אשמח לקרוא.

    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: תמרוז, נתנאל היוצר, נח שוורצברגנדרוביץ ועוד 30 משתמשים33 //
    36 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    ת.עקבי
    מקד את השאלה.
  • 2 5K
    • נ
    ביקורת ספרות טאדדם! דודי, יפהל'ה, גדליה ומירי קמו לתחייה-
  • נחמת שוטים //
    • למען הסדר הטוב-
    זאת לא סקירה ספרותית אנליטית וקרה.
    המלאי שלי עדיין לא התברך בתכונות הנדרשות הללו, לצערי.

    אילו הגיגים. הגיגים נרגשים שנשפכו ובאו בעקבות קריאת הסיפור.
    אוהדי רותי קפלר, עולו והיתכנסו דכאן, על מנת לחגוג יחד את היצירה החדשה והיפה הזאת😊
    ________________________________________________________

    הבית | רותי קפלר. התפרסם במוסף סיפורים של עיתון משפחה סוכות תשפ"ו.

    בסיפור הקצר מידי הזה - דודי חוזר אלינו.
    (למה היא לא פרגנה עוד כמה אלפי מילים? אני בטוחה שמשפחה היו מסכימים!)

    הפעם הוא הגיבור. גיבור מריר ועצוב למדי.
    וזאת גם התשובה לשאלת המילון דולר: מה נסגר עם דודי ויפהל'ה?
    כש-שניה לפני האור הסתיים, הם התנדנדו בהרבה צמתים מסוכנים.

    אז כרגע דודי רווק בודד, חי בחדרון קטן בדירת שותפים, מתנדנד בין חייו המודרניים לבין הגעגועים למשפחה ולקהילה.
    מעבר להגשה הספרותית היפה, רותי מגישה לנו נושא יחסית חדש ולא מדובר:
    חייו של הגרוש החרדי. לא חסרים ספרים על הגרושות, ב"ה, תופעה מבורכת של השנים האחרונות.
    הגיע העת הזאת.

    בנוסף לדודי, רותי זורקת לקוראים המעולפים מגעגוע פרורי מידע על שאר הדמויות:
    אמא של דודי נשארה מרובעת, שמרנית ותקועה. מצער לקרוא את זה, אבל היה צפוי.
    נחמי עדיין נחמי, בתוספת תינוקת חדשה וצווחנית, שיירת נשואים חתנים וכלות, ומלאי ילדים בוגרים ועצמאים.
    נשמע שהמשפחה הזאת במקום טוב מאוד. מאושרת.
    הזוג הצעיר והחמוד מתגורר בנווה צנוברים. כן, הם עברו בסוף (!)
    ומה שלום מירי והאוזן המושתלת? מה שלום היחסים בינה לבין גדליה? טוב, אל תגזימו. נשארו כמה סודות לחלום עליהם בלילה.

    ונחזור לגיבור סיפורינו.
    דודי לא חוזר בתשובה, הוא עדיין דודי.
    הוא גם לא מתכנן לחזור, לצערה הרב של אימו.

    והוא עדיין בסדר. רותי מכילה את הדרך אותה הוא בחר לחיות. בלי ביקורת ובלי לעג.
    אבל-
    בגלל המסלול שהוא בחר, הוא נאלץ לספוג את ההשלכות הקלאסיות.
    יפהל'ה עוזבת אותו. הוא פוגש את אביטל פעם בשבועיים.
    המשפחה המורחבת לא מצליחה לבלוע אותו באמת, והתמיכה שלהם לא מספקת.

    הוא בודד.

    את גדליה, נחמי וחיה אנחנו פוגשים ברגעים משפחתיים קסומים,
    וההשוואה הבלתי נמנעת מעצימה את הבדידות של דודי, על רקע הבחירות של חייו.

    אבל תכלס, לוז העניין שלשמו פתחתי את הנושא הזה:

    אני חושבת שאת הסיפור הזה גדליה שכח למרקר ולשכוח למערכת להגהה.
    היו רגעים שפשוט סגרתי את המוסף והצצתי לכריכה- האם אני קוראת סיפור שנכתב ע"י סופרת חרדית, בהוצאה חרדית?

    העניין הוא שלא צונזרו מחשבות. לא צונזרו רגשות. לא צונזרו התרחשויות.

    דודי שותה קוקטיילים ובירות בבר במחנה יהודה. דודי מקלל. טוב, הקללות מצונזרות. אבל הבנו את העיקרון טוב מאוד😊
    דודי חי בדירת שותפים במגדל בקומה שבע עשרה.
    דודי חושב הרבה על יפהל'ה, למרות שהם התגרשו, ועפ"י חוקי הספר החרדי-
    ברגע שנתת גט שכחת שהיית נשוי אי פעם, בטח לא לדמות נשית ממשית. ובטח אין לה שם ומטען זיכרונות.

    ועל זה רציתי לכתוב.

    הסיפור העניק לי רגעים של חוויה ספרותית מענגת. שילוב של כתיבה נדירה, וחיים אמיתיים ומקורקעים.
    גיבור הסיפור חווה תהליך של צמיחה מתוך כאב,
    אבל הכאב הוא לא התמודדות שטחית ומתוייגת שנוגעת כמו תמיד רק בכותרות ובסטיגמות,
    אלא נקודות קטנות ומשמעותיות שפוגשות את חיי הגרוש החרדי, שמאלצות אותו לגדול.
    אגב הוא גדל, תודה לקל ותודה לרותי שהשאירה אותנו בטעם טוב.
    וזה גם מוסר ההשכל של הסיפור:
    הבית. הבית האישי אותו אתה כן יכול להרים, למרות החסר.

    יש פה גם קריאת משנה לשאר האנושות, הורים, אחים ואחיות:
    שימו לב לסוגיית השהות בשבתות של הגרוש או הגרושה. בודד להם. אתם לגמרי יכולים לעזור בעניין הזה.

    _______________________________________________________________

    תודה ל

    Ruti Kepler@ על סיפור חג מענג. על ההצצה לחיים של דמויות שאהבתי כל כך.

    מוזמנים לסחוט את דמו של הסיפור עד תום, לסתור ולבקר. מחכה לקרוא אתכם -
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: מִימִי, CynicalExplorer, אברהם בן ועוד 84 משתמשים87 //
    23 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נחמת שוטים
    תודה לכולם על התגובות והתודות. אני מודה שהניסוח שלי היה קצת מתלהב, וזכותך להיות נגד. ותודה...
    הצטרפות לקהילת פרסום וקופי
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה