מדורים בעיתון

  • הוסף לסימניות
  • #21
גאדג'טים

עדכונים על כל מיני דברים חדשים שיוצאים באוכל טכנולוגיה בית ילדים וכל מה שזז...
לי מדור כזה תמיד מרתק בפרט אם משולב בו קצת גאדג'טים בכל נושא וענין...
אם יצא לפועל אשמח מאוד לקבל:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אז רק אני קוראת את הלוח??? :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מה זאת אומרת מדביר לחניון? מחילה על הבורות, אם באתי מכזו (:
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י SHANTY3;971119:
מה זאת אומרת מדביר לחניון? מחילה על הבורות, אם באתי מכזו (:
זה אומר,

שאם לא כתבת למי מיועד העיתון (נשים? גברים? ילדים? ילדות? מבוגרים? דתיים? חרדים? חסידים? ליטאים?)

וגם לא כתבת מה אופיו (חדשות? פרסומון? תרבות? פנאי? אקטואליה? פוליטיקה? כלכלה?)

אז במצב כזה, אני ממליץ מאד להשחיל בו מדור קבוע על שיטות הדברה לחניונים של מוסך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כששואלים בכזה פורום כזו שאלה מרב הסיכויים שמדובר בפרסומון מקומי שרוצה לעודד את הקהל לפתוח דווקא אותו.
לא נראה לי שעיתון חדש המיועד לפורשי הפלס/יתד/המודיע/המבשר/משפחה/בקהילה - מה שכחתי? יעצב את סגנונו בשיטה כזו מופלאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י אלי אלימלך;971141:
זה אומר,

שאם לא כתבת למי מיועד העיתון (נשים? גברים? ילדים? ילדות? מבוגרים? דתיים? חרדים? חסידים? ליטאים?)

וגם לא כתבת מה אופיו (חדשות? פרסומון? תרבות? פנאי? אקטואליה? פוליטיקה? כלכלה?)

אז במצב כזה, אני ממליץ מאד להשחיל בו מדור קבוע על שיטות הדברה לחניונים של מוסך.

עכשיו הבנתי.. מחילה (: אני בדרך כלל מבינה הומור מכל צדדיו הפעם פיספסתי (:
חשבתי בהתחלה שזה בדיחה של חרדים (אני בעלת תשובה) אבל עכשיו אני מבינה שאני הבעיה.. סבבה (:
אז ככה:
אני לא יודעת עד כמה מותר לי לחשוף אבל אשתדל כדי שבאמת תוכלו לסייע לי למרות שסייעתם המון עד כה.

מדובר במגזין ייחודי מאוד הפונה לקהל החילוני, דתי וחרדי גם יחד. המטרה היא להופך את כולנו לאגודה אחת וגם לחזק את הרחוקים בדרך עקיפה ביותר.
גילאים אין בכוונה תחילה, אנחנו רוצים להגיע לבני נוער ועד למבוגרים, בעלי דעות.
זהו מגזין יוקרתי, דפי כרומו, עבה מאוד ביחס למגזינים ועיתונים אחרים.
המגזין יכלול מודעות פרסום עסקים, מדורים ותו לא.

מקווה שכללתי ככה הכל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אם ככה, טעיתי.
נ.ב. אפשר להציע מעמדות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י SHANTY3;971163:
עכשיו הבנתי.. מחילה (: אני בדרך כלל מבינה הומור מכל צדדיו הפעם פיספסתי (:
חשבתי בהתחלה שזה בדיחה של חרדים (אני בעלת תשובה) אבל עכשיו אני מבינה שאני הבעיה.. סבבה (:
אז ככה:
אני לא יודעת עד כמה מותר לי לחשוף אבל אשתדל כדי שבאמת תוכלו לסייע לי למרות שסייעתם המון עד כה.

מדובר במגזין ייחודי מאוד הפונה לקהל החילוני, דתי וחרדי גם יחד. המטרה היא להופך את כולנו לאגודה אחת וגם לחזק את הרחוקים בדרך עקיפה ביותר.
גילאים אין בכוונה תחילה, אנחנו רוצים להגיע לבני נוער ועד למבוגרים, בעלי דעות.
זהו מגזין יוקרתי, דפי כרומו, עבה מאוד ביחס למגזינים ועיתונים אחרים.
המגזין יכלול מודעות פרסום עסקים, מדורים ותו לא.

מקווה שכללתי ככה הכל..

בהצלחה

המלצה חמה ממני, דברי עם לאה בלוי מנהלת הפורום. היא קצת תכוון אותך לא לבזבז כסף...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ומי נראה לך יפרסם במגזין כזה?

שום ממוצר מגזרי לא יוכל לעבור בשעריו. למה שאשלם על מודעה שרק שליש מקוראיה הם קהל יעד?

קדירה רבת משתתפים...


אישית, לא הייתי מכניסה מודעות מהמגזר הכללי אל תוך ביתי.

בקיצור-
כולם, זה בעצם אף אחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני מבינה שאת באה מהמגזר החרדי,
האם לא תכניסי לביתך מודעת פרסום על מאפייה שהיא בד"צ עדה חרדית ? מודעת פרסום על בית דפוס זול ואיכותי ? מוצרי חשמל (ללא טלוויזיה) ? טיפולי פנים? גן/מעון פרטי ? מודעות עירייה על חסימות כבישים ?

מה את שונה מהציבור הכללי ? למה את מבדילה את עצמך?
את לא קונה במכולת לחם וחלב כל יום? בדיוק כמו כולנו. על אותם נושאים משותפים יהיו המודעות פרסום.

אגב, המגזין באישור רבני בואי נקרא לזה "מחמיר".
תחשבי על זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י SHANTY3;972085:
אני מבינה שאת באה מהמגזר החרדי,
האם לא תכניסי לביתך מודעת פרסום על מאפייה שהיא בד"צ עדה חרדית ? מודעת פרסום על בית דפוס זול ואיכותי ? מוצרי חשמל (ללא טלוויזיה) ? טיפולי פנים? גן/מעון פרטי ? מודעות עירייה על חסימות כבישים ?

מה את שונה מהציבור הכללי ? למה את מבדילה את עצמך?
את לא קונה במכולת לחם וחלב כל יום? בדיוק כמו כולנו. על אותם נושאים משותפים יהיו המודעות פרסום.

אגב, המגזין באישור רבני בואי נקרא לזה "מחמיר".
תחשבי על זה...

זה נשמע אולי טוב אבל פחות נראה טוב.אין לי שום בעיה להכניס פרסומות כלליות של מוצרי חשמל וכאלה.רק שנראה לי שעדיין בתחומי העניין של שני המגזרים המרחק עצום.מה שמעניין אותי לא בהכרח מעניין אותם ולהיפך[אל תסקלי אותי על הפרדת אותי /אותם;)]
מסתבר שלא רק בפוליטיקה 'גשר בין חלקי העם' זו אגדה

ואם תאמרי תקבלו חומר איכותי שמעניין את כולם?
נכונה לך עבודה רבה!!!!:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא סקלתי, הסברתי (:
את צודקת, זו לא משימה קלה, המטרה היא שיהיו דפים שיעניינו את החרדים ויהיו שיעניינו את החילונים והעיקר שלא יסתרו אחד את השני, ואז במקרה החילוני יקרא משו חרדי.. ואי אפשר לדעת לאן זה יוביל אותו.. השם איתנו, אבל אני יודעת וזוכרת שזו עבודה בהחלט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
בשביל שכתבה תעניין חילוני ממוצע, היא צריכה להיות בעלת תוכן וסגנון שהרבה הורים חרדיים לא ירצו שילדיהם יחשפו לזה.
בשביל שכתבה תעניין חרדי ממוצע, היא צריכה להיות בעלת תוכן וסגנון שהרבה הורים חילוניים לא ירצו שילדיהם יחשפו לזה.

את מתכוונת מן הסתם ל'שטח האפור' שבין שתי הקטבים הללו, כתבות תחקיר, הסטוריה, תגליות, מדע וכד'. האם לעיתון כזה יוכל להיות עתיד? מגזין מושך אמור להכיל גם עמדות אישיות, הגות, סיפורים וכד'. אפילו הגדרות לתשבץ פשוט יהיה קשה למצוא...

יתכן שאני טועה, תקני אותי א"כ.
בכל אופן, אם צריכים גרפיקאית, אני פה;)
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לכל נישה, יש קהל יעד. וע"פ רוב קהל יעד מספיק גדול בשביל להוציא מגזין.
אך בלי אנשי שיווק תותחים, הסיכויים של מוצר כזה להצליח לטווח ארוך - קלושים.
אז תשקיעו חזק בתחום הזה. בהצלחה רבה.

נ.ב. יש אנשים שהם מתמחים ביצירת מדורים מעניינים ולוקחים ע"ז כסף רב. סקר שוק שתעשה בין החברים, והחברים של החברים, והשכנים ושכניהם, יניב תוצאה דומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
את האמת שגם סגנון הגרפיקה שונה מאוד. האם חילוני ממוצע שהעיניים שלו רצות על תמונות מהסוג הלא חרדי בכלל, האם פרסום נקי יקנה אותו בכלל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י אפרתה;973111:
את האמת שגם סגנון הגרפיקה שונה מאוד. האם חילוני ממוצע שהעיניים שלו רצות על תמונות מהסוג הלא חרדי בכלל, האם פרסום נקי יקנה אותו בכלל?

בדיוק כמו שבעולם החילוני יש סטיגמה על חרדים
גם בעולמנו יש סטיגמות על העולם שלהם
אז מהכרות עם שני העולמות:
יש הרבה שסולדים מהפרסום הפרובוקטיבי
ואפילו ממש יוצאים נגדו (רק שהם לא שולטים במדיה, מה לעשות)
יש בהחלט כאלה שמגזין בסטייל מאוד גבוה, נקי ומוקפד - מדבר אליהם

עדיין...
השילוב בין 3 קהלי מטרה כל כך שונים
שגם בתוכם יש מגזרים שונים מאוד זה מזה
נראה לי לא הגיוני במיוחד

אולי
ליצור מגזין שיהיו בו כתבות מעניינות בתחומים של מודעות עצמית, אינטליגנציה רגשית וכד' - אלה דברים שיכולים לדבר ל"חילוני" (יהודי הוא תמיד קודש) שמחפש רוחניות או עומק או משמעות לחייו.
ב"ה יש בתורתנו הקדושה כל כך הרבה עומק, וצריך רק להעביר אותו בשפה שווה לכל נפש.
אבל איך זה מסתדר עם פניה לקהל חרדי (איזה סוג של חרדי?) שפה ומנטליות מאוד שונים. ולהוסיף גם דתי?
את תצטרכי מאוד למקד את סגנון האנשים שיקראו מגזין כזה, ומתוך כך לבדוק אם אכן זה יכול לקרות
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
תבורכי, אריאלס.
סוף סוף הודעה מקדמת ולא מרפה ידיים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בימים האחרונים התפתח פה דיון על איך מצליחים להשתחל פנימה - וכותבים לעיתונות הנחשבת.
התחלתי לכתוב תשובה, איכשהו העניינים יצאו מפרופורציה וזה התארך נורא.


אז איך מכניסים רגל לעיתונות?
מצטערת לאכזב: אף פעם לא ניסיתי.
ועל כן, כל מה שייכתב כאן הוא לא יותר מניסיון לזקק מחשבות ותובנות שעלו לי.
(זה מרגיש כמו דיבורים באוויר? גם לי. לא נורא😊)

אבל, קל להקביל בין להכניס רגל לעיתונות, לבין להכניס מוצר חדש לשוק.
ומשפט המפתח במשחק: אסור להידחף בכח.

להלן החוקים הידועים לי:

חוק מספר 1: תתייאשו. עכשיו.
עצה גרועה, אני יודעת. אבל חיונית.
הייאוש הוא השלב הראשון במסלול הזה. אין דרך לעקוף אותו.
דמיינו טור אינסופי של חובבי כתיבה שחולמים כבר שנים לכתוב בעיתון.
עכשיו דמיינו את עורכת העיתון המותשת שמתמודדת יומיום עם הצפה של פניות
מכותבים אנונימיים שמתדפקים על התיבה שלה שוב ושוב.

מה הסיכוי שהמייל שלכם יגרום לה לעצור?
נמוך. מאוד נמוך.
אז כן, תתייאשו. עכשיו אפשר להתחיל.


חוק מספר 2: עם יד על הלב, הכתיבה שלכם מספיק טובה?
(האמת? זה היה אמור להיות החוק הראשון, אבל בלי ייאוש קטן קודם אי אפשר להבין כמה זה חשוב)

אם אתם רוצים לכתוב בעיתון- תכתבו טוב.
כתיבה מרתקת שמביאה קול אישי, נקודת מבט שלא נכתבה עדיין.
זאת לא יכולה להיות כתיבה חובבנית, או בשיטת ה-סמוך על כישרון. זאת צריכה להיות כתיבה מלוטשת. חכמה.
איך תדעו אם אתם שם? פשוט: תבדקו את עצמכם.
אתם בפרוג, אז כבר קל לכם -
לייקים זה כלי המדידה הראשון, הפשוט והמעצבן לדעת האם הכתיבה שלכם עובדת.
ברשת חברתית אין רחמים. אם הועלה פוסט לא מוצלח, לא יווצר עניין סביב התוכן.
זה כמובן לא נורא אם השיתוף הוא לחוויה, זה כן בעייתי אם רוצים להתקדם לכתיבה בעיתון.
לא עובד? תלמדו. תשדרגו. תקראו הרבה. תכתבו הרבה. תחפשו דרכים איך לשפר את הכתיבה שלכם.


חוק מספר 3: קורות החיים שלכם משכנעים?
אם שלחתם קורות חיים מתישהו, אתם בטח זוכרים את סוגיית הניסיון התעסוקתי.
זאת פסקה חשובה ומשפיעה. כל מילה בה מקבלת משקל מיוחד. כל עבודת עבר מתועדת בקפידה.
אני חושבת ששליחת טקסט לעורכת בלי היסטוריה של פרסומים קודמים-
זה כמו לשלוח קורות חיים בלי ניסיון תעסוקתי. נחמד, אבל לא משכנע.

אממה?
אין לכם היסטוריה של פרסומים קודמים, כי לא פרסמתם אף פעם טור בבתוך המשפחה,
כי אין לכם נסיון תעסוקתי, כי לא פרסמתם, כי אין לכם -

והנה נתקלנו בפרדוקס הביצה והתרנגולת, רק שהפעם, הפתרון פשוט מתמיד:
לפני שאתם רצים לכתוב בעיתון נחשב, תתחילו לפרסם את החומרים שלכם במקומות יותר זמינים.
חפשו אתרי תוכן חרדיים (כמו: הפסקת קפה, שבי רגע, בין הזמנים) יש הרבה!
אלו אתרי תוכן שצריכים להעלות חומרים באופן יומיומי או שבועי.
הם רעבים לחומר איכותי, ואתם רעבים לחשיפה. זאת יכולה עסקה מצוינת!
ומנסיון אישי - קל להיכנס שם לעניינים.
זה אולי בחינם, וזה קצת קצת פוגע באגו שלנו ככותבים, אבל זאת אחלה דרך להתחיל.
בהמשך, כשתשלחו מייל לעורכת עם כמה לינקים לטורים שלכם שפורסמו וקיבלו תגובות,
אתם כבר לא תהיו סתם כותבים אנונימיים מהשורה.
יש לכם נסיון מהשטח וצברתם קוראים אוהדים. אתם תעניינו את העורכת המותשת בהרבה.


חוק מספר 4: תכירו אנשי מפתח. אמיתיים.

דמיינו לעצמכם את מיה קינן שולחת מייל לעורכת של לבית:
תקשיבי, יש לי תלמידה מוכשרת במיוחד וכדאי שתקראי אותה”.
פנטסטי, נכון?
אתם בטח אומרים: היא מדומיינת. לגמרי דיבורים באוויר.
איפה אמצא דמות מפתח מוערכת שתמליץ על הכתיבה שלי, ולמה שתמליץ, למען ה'.
היא ספציפית לא תמליץ ככל הנראה, אבל עולם הכתיבה מתנהל כמו קהילה, וזה עובד ככה: קשרים, המלצות, היכרות, אמון.
אז איך מגיעים למיה קינן, שאלתם?
לא בנודניקיות חלילה, אלא דרך מקומות לגיטימיים למפגש, כמו:
קורס כתיבה, פורום, קבוצה סגורה, או סדנא מקצועית של הסופרת.
כן, זה עולה כסף. וכן, זה כנראה יהיה שווה כל שקל.
כי מעבר לשיפור המסתמן שתחוו בכתיבה, תכניסו את עצמכם למעגל הנכון.

אני יודעת שזה ישמע קצת מיסטי, אבל אפשר להאמין למשפט הבא:
אם שפרה'לה מכירה את מיה קינן, שמכירה את כל עורכות העיתונים החרדיים,
בעצם רק אישה אחת- מיה- מפרידה בין שפרה'לה לבין העורכות הנכספות.

איך תכלס' יקרה החיבור הזה? לא יודעת. אבל התקדמתם קצת.
אתם תבחרו איך לקחת את זה מכאן והלאה.
טיפהל'ה לדחוף, עוד קצת להתחנף, להעיז לבקש טובה. הכל יותר קל כשיש היכרות אישית והערכה.


ומילה לסיום:
סליחה שביאסתי, ומקווה לראות אתכם בעיתון בעתיד הרחוק.
ועד אז - יש לכולנו דרך לעשות. שיהיה בהצלחה!

יש לכם חוקים נוספים שיכולים לעזור? תעלו. אשמח לקרוא.

למען הסדר הטוב-
זאת לא סקירה ספרותית אנליטית וקרה.
המלאי שלי עדיין לא התברך בתכונות הנדרשות הללו, לצערי.

אילו הגיגים. הגיגים נרגשים שנשפכו ובאו בעקבות קריאת הסיפור.
אוהדי רותי קפלר, עולו והיתכנסו דכאן, על מנת לחגוג יחד את היצירה החדשה והיפה הזאת😊
________________________________________________________

הבית | רותי קפלר. התפרסם במוסף סיפורים של עיתון משפחה סוכות תשפ"ו.

בסיפור הקצר מידי הזה - דודי חוזר אלינו.
(למה היא לא פרגנה עוד כמה אלפי מילים? אני בטוחה שמשפחה היו מסכימים!)

הפעם הוא הגיבור. גיבור מריר ועצוב למדי.
וזאת גם התשובה לשאלת המילון דולר: מה נסגר עם דודי ויפהל'ה?
כש-שניה לפני האור הסתיים, הם התנדנדו בהרבה צמתים מסוכנים.

אז כרגע דודי רווק בודד, חי בחדרון קטן בדירת שותפים, מתנדנד בין חייו המודרניים לבין הגעגועים למשפחה ולקהילה.
מעבר להגשה הספרותית היפה, רותי מגישה לנו נושא יחסית חדש ולא מדובר:
חייו של הגרוש החרדי. לא חסרים ספרים על הגרושות, ב"ה, תופעה מבורכת של השנים האחרונות.
הגיע העת הזאת.

בנוסף לדודי, רותי זורקת לקוראים המעולפים מגעגוע פרורי מידע על שאר הדמויות:
אמא של דודי נשארה מרובעת, שמרנית ותקועה. מצער לקרוא את זה, אבל היה צפוי.
נחמי עדיין נחמי, בתוספת תינוקת חדשה וצווחנית, שיירת נשואים חתנים וכלות, ומלאי ילדים בוגרים ועצמאים.
נשמע שהמשפחה הזאת במקום טוב מאוד. מאושרת.
הזוג הצעיר והחמוד מתגורר בנווה צנוברים. כן, הם עברו בסוף (!)
ומה שלום מירי והאוזן המושתלת? מה שלום היחסים בינה לבין גדליה? טוב, אל תגזימו. נשארו כמה סודות לחלום עליהם בלילה.

ונחזור לגיבור סיפורינו.
דודי לא חוזר בתשובה, הוא עדיין דודי.
הוא גם לא מתכנן לחזור, לצערה הרב של אימו.

והוא עדיין בסדר. רותי מכילה את הדרך אותה הוא בחר לחיות. בלי ביקורת ובלי לעג.
אבל-
בגלל המסלול שהוא בחר, הוא נאלץ לספוג את ההשלכות הקלאסיות.
יפהל'ה עוזבת אותו. הוא פוגש את אביטל פעם בשבועיים.
המשפחה המורחבת לא מצליחה לבלוע אותו באמת, והתמיכה שלהם לא מספקת.

הוא בודד.

את גדליה, נחמי וחיה אנחנו פוגשים ברגעים משפחתיים קסומים,
וההשוואה הבלתי נמנעת מעצימה את הבדידות של דודי, על רקע הבחירות של חייו.

אבל תכלס, לוז העניין שלשמו פתחתי את הנושא הזה:

אני חושבת שאת הסיפור הזה גדליה שכח למרקר ולשכוח למערכת להגהה.
היו רגעים שפשוט סגרתי את המוסף והצצתי לכריכה- האם אני קוראת סיפור שנכתב ע"י סופרת חרדית, בהוצאה חרדית?

העניין הוא שלא צונזרו מחשבות. לא צונזרו רגשות. לא צונזרו התרחשויות.

דודי שותה קוקטיילים ובירות בבר במחנה יהודה. דודי מקלל. טוב, הקללות מצונזרות. אבל הבנו את העיקרון טוב מאוד😊
דודי חי בדירת שותפים במגדל בקומה שבע עשרה.
דודי חושב הרבה על יפהל'ה, למרות שהם התגרשו, ועפ"י חוקי הספר החרדי-
ברגע שנתת גט שכחת שהיית נשוי אי פעם, בטח לא לדמות נשית ממשית. ובטח אין לה שם ומטען זיכרונות.

ועל זה רציתי לכתוב.

הסיפור העניק לי רגעים של חוויה ספרותית מענגת. שילוב של כתיבה נדירה, וחיים אמיתיים ומקורקעים.
גיבור הסיפור חווה תהליך של צמיחה מתוך כאב,
אבל הכאב הוא לא התמודדות שטחית ומתוייגת שנוגעת כמו תמיד רק בכותרות ובסטיגמות,
אלא נקודות קטנות ומשמעותיות שפוגשות את חיי הגרוש החרדי, שמאלצות אותו לגדול.
אגב הוא גדל, תודה לקל ותודה לרותי שהשאירה אותנו בטעם טוב.
וזה גם מוסר ההשכל של הסיפור:
הבית. הבית האישי אותו אתה כן יכול להרים, למרות החסר.

יש פה גם קריאת משנה לשאר האנושות, הורים, אחים ואחיות:
שימו לב לסוגיית השהות בשבתות של הגרוש או הגרושה. בודד להם. אתם לגמרי יכולים לעזור בעניין הזה.

_______________________________________________________________

תודה ל

Ruti Kepler@ על סיפור חג מענג. על ההצצה לחיים של דמויות שאהבתי כל כך.

מוזמנים לסחוט את דמו של הסיפור עד תום, לסתור ולבקר. מחכה לקרוא אתכם -

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה