דיון מה אתם אוהבים לקרוא?

מה אתם אוהבים יותר לקרוא?

  • מתח

    הצבעות: 71 31.8%
  • רגש

    הצבעות: 80 35.9%
  • הומור

    הצבעות: 52 23.3%
  • אחר - נא לפרט בתגובות : )

    הצבעות: 20 9.0%

  • סה"כ מצביעים
    223
  • הוסף לסימניות
  • #21
אם זה ידבר אלייך תאהבי את זה. נקודה למחשבה.
לפני שהייתה לי גיסה (בתור נערה), לא יכולתי לסבול את הספרים האלה. וזה מה שאמרתי. ממש אותו ציטוט.
אבל ספר טוב ברעיון הזה, שמדבר על הנושאים הללו, הוא כזה שנכתב בצורה טובה עם תיאורים שלא כקודמיו,
שכנראה על זה את יותר מדברת, שמדברים בעיקר על היחסים ולא על המסביב. כי אפשר לכתוב ספר מדהים עם יחסי נערה עם גיסתה, רק שהרקע יהיה מעניין יותר ולא חוזר על עצמו (איך שהן התמודדו כשהיא אמרה כך וכו', לדוג', זה חוזר על עצמו כשאין רקע מעניין ונסיבות מתאימות אבל שונות). בקיצור, מקווה שהבנת.
אני מבינה ומסכימה.
אבל עם כל היופי שיש בסיפורים שהם מבינים אותך ומדברים לחיים שלך- גם הם נמאסים אחרי עשרים-שלושים ספרים כאלו.
וכשאני מציינת את הסוגה הזו אני מתכוונת למאות ולעוד כמה בשלבי הכנה מתקדמים. לא נמאס?
צריך לרענן קצת את השורות.
ואולי עוד כמה שנים כשהמספרים יתאזנו בז'אנרים האחרים- להתחיל ליצור עוד כמה בשביל אלו שרוצים אמפטיה ותחושה שמבינים כמה הגיסה שלהם נוראית...
לדעתי סופרות כותבות את הז'אנר הזה רק משום שהוא הכי קל ליצירה- את צריכה רק לחשוב על הבעיות בחיים שלך ולכל דורשת יהיה סיפור מזיל דמעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני מבינה ומסכימה.
אבל עם כל היופי שיש בסיפורים שהם מבינים אותך ומדברים לחיים שלך- גם הם נמאסים אחרי עשרים-שלושים ספרים כאלו.
וכשאני מציינת את הסוגה הזו אני מתכוונת למאות ולעוד כמה בשלבי הכנה מתקדמים. לא נמאס?
צריך לרענן קצת את השורות.
ואולי עוד כמה שנים כשהמספרים יתאזנו בז'אנרים האחרים- להתחיל ליצור עוד כמה בשביל אלו שרוצים אמפטיה ותחושה שמבינים כמה הגיסה שלהם נוראית...
לדעתי סופרות כותבות את הז'אנר הזה רק משום שהוא הכי קל ליצירה- את צריכה רק לחשוב על הבעיות בחיים שלך ולכל דורשת יהיה סיפור מזיל דמעות.
וואו כמה שאני מסכימה ולא מסכימה ביחד.
נפרט:
1. ברור שנמאס כשזה חוזר על עצמו, אבל שימי לב מה הדגשתי. הרקע!. לא רקע במובן של בית ספרדי \ אשכנזי \ ליטאי \ חסידי וכו'. אלא רקע בתקופה, מקום, מצב של האדם עצמו, ועוד אינספור שאני לא מצליחה לאחוז.
2. לגבי השורות האחרונות - ממש לא קל!. ממש!. אין ז'אנר קל - יש את זה שהוא קשה יותר. כמו פנטזיה, לדוג'. אם כותבים פשוט וחפיפניקי, כל ספר יהיה קל לכתיבה. הנושא מורכב מידי בשביל לסכם אותו בהודעה כזאת, אבל זה לא נגמר בזה.
ועוד משהו: "לחשוב על הבעיות בחיים שלך ולכל דורשת יהיה סיפור מזיל דמעות", כתבת. וזה לא נכון!. כי שוב, זה תלוי בצורת הכתיבה, בצורת ההגשה ובעוד כמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הם נמאסים אחרי עשרים-שלושים ספרים כאלו.
אולי גם התופעה הזו של ספרים שדי חוזרים על עצמם זה גם בגלל "המוגבלות" שלהן כסופרות חרדיות, שעל הרבה נושאים הן נמנעות מלכתוב מסיבות שונות.
מזכיר לי קצת את הסרטים החרדיים שתמיד בעלילה האבא הוא אלמן/הילד הוא יתום/האמא בחו"ל...כי כמובן אין אפשרות לשחקניות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אולי גם התופעה הזו של ספרים שדי חוזרים על עצמם זה גם בגלל "המוגבלות" שלהם כסופרות חרדיות, שעל הרבה נושאים הן נמנעות לכתוב מסיבות שונות.
תאמיני לי שעם כל ה'מוגבלות' יש עוד כל כך הרבה נקודות קטנות שאפשר לכתוב עליהן. צריך לצאת מהקופסא ולהיות יצירתיים. הנושאים ש'שם' לא רבים משלנו הכל חוזר על עצמו לא פחות וד"ל...
יש כמה דברים זה ברור, אבל אפשר להוריד אותם ולכתוב על קניבלים בצורה אפשרית. כן, זה יהיה גס יותר, אבל גם את זה אפשר לצנזר. נמנעים מזה כי זה קשה ומסובך, ולא כל סופר\ת מסוגל לכתוב כזה דבר בצורה טובה ומשכנעת, עוד סיבה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
מזכיר לי קצת את הסרטים החרדיים שתמיד בעלילה האבא הוא אלמן, הילד הוא יתום, האמא בחו"ל...כי כמובן אין אפשרות לשחקניות...
מראה אמיתי זה שונה לגמרי ומובן ממש. שונה מספר ששם אפשר לכתוב בפשטות שבעל מדבר עם אשתו ומושיט לה חפץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
דעתי שאין סוגה ספציפית
ספר שמביא איתו מבט מחודש על עצמך, על הסובבים אותך, שמרעיד את תפיסות היסוד הפשוטות,
זה ספר שאני אוהב לקרוא,
מכאן והלאה לא משנה לי אם הוא יהיה הומורוסטי יותר או מותח יותר,

לא אוהב מותחן לשם מותחן, אם כבר עדיף סאטירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אלא רקע בתקופה, מקום, מצב של האדם עצמו, ועוד אינספור שאני לא מצליחה לאחוז.
זה כל כך נכון.
יש הרבה מרכיבים לספר טוב הרבה לפני הכתיבה בפועל:
דמויות - מאופיינות ומדויקות שמתפתחות ומשתנות במהלך העלילה, טבעיות והגיוניות - כלומר יכולות להתקיים במציאות.
העלילה עצמה שתהיה הגיונית, עד כמה שזה נשמע פשוט זה לא תמיד קורה.
שיתרחשו כמה אירועים בעלילה הזאת והיא לא תישאר גרף סטטי מלא ברגשות ומילים יפות.
פעם חשבתי שכתיבה זה המרכיב הכי חשוב, היום לא בטוחה שזה לגמרי נכון. יש הרבה אנשים שיודעים לכתוב טוב, כלומר לסדר אוצר מילים עשיר ומגוון בסדר שיוציא משפטים מעניינים/ מצחיקים/ מרגשים.
אבל אם כל הנ"ל לא עובד כמה באמת הספר יצליח להחזיק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
זה כל כך נכון.
יש הרבה מרכיבים לספר טוב הרבה לפני הכתיבה בפועל:
דמויות - מאופיינות ומדויקות שמתפתחות ומשתנות במהלך העלילה, טבעיות והגיוניות - כלומר יכולות להתקיים במציאות.
העלילה עצמה שתהיה הגיונית, עד כמה שזה נשמע פשוט זה לא תמיד קורה.
שיתרחשו כמה אירועים בעלילה הזאת והיא לא תישאר גרף סטטי מלא ברגשות ומילים יפות.
פעם חשבתי שכתיבה זה המרכיב הכי חשוב, היום לא בטוחה שזה לגמרי נכון. יש הרבה אנשים שיודעים לכתוב טוב, כלומר לסדר אוצר מילים עשיר ומגוון בסדר שיוציא משפטים מעניינים/ מצחיקים/ מרגשים.
אבל אם כל הנ"ל לא עובד כמה באמת הספר יצליח להחזיק?
כתיבה היא אחד ה-מרכיבים הכי חשובים לספר טוב. אם יש ספר שהנושא מעניין כל כך והכתיבה ---- אני כל כך מצטערת בשביל הסופר\ת. רק לחשוב כמה תאוצה הספר היה תופס לו הכתיבה הייתה טובה.
יש הרבה שיודעים לכתוב, אבל אין הרבה אנשים שיודעים לכתוב טוב באמת. שזה אומר לתאר בצורה המושלמת ביותר, שלא נמצא מילים שעליהן אפשר לוותר, ולכתוב מסרים בצורה שחודרת ולא מאכילה בכפית, וכן על נושאים שצריכים לקבל במה, ועוד ועוד...
צודקת שיש הרבה שיודעים לסדר טקסט יפה מאוד. אבל יש לסדר טקסט פשוט, שלא אמור להעביר מי יודע מה, ויש לסדר-לכתוב ספר! סיפור! שזה דבר כל כך ענק, שאם מפרקים את זה וחושבים על המרכיבים - זה כל כך מדהים. כמה דברים צריכים לעבור מהסופר אל הקורא, וגם מה שכתבתי קודם, אני פשוט חוזרת על עצמי מלהיטות (רק שלא יקרא בכתיבת סיפור. עוד מרכיב חשוב! ;))
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
דעתי שאין סוגה ספציפית
ספר שמביא איתו מבט מחודש על עצמך, על הסובבים אותך, שמרעיד את תפיסות היסוד הפשוטות,
זה ספר שאני אוהב לקרוא,
מכאן והלאה לא משנה לי אם הוא יהיה הומורוסטי יותר או מותח יותר,

לא אוהב מותחן לשם מותחן, אם כבר עדיף סאטירה.
מדברים כאן על צורת ההגשה. גם ספר מתח יכול לגרום לכם לכל מה שנכתב לעיל, רק יוגש בצורה שונה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #32
אבל יש לסדר טקסט פשוט, שלא אמור להעביר מי יודע מה, ויש לסדר-לכתוב ספר! סיפור! שזה דבר כל כך ענק, שאם מפרקים את זה וחושבים על המרכיבים - זה כל כך מדהים.
בדיוק.
הבניה מורכבת כל כך שרק כתיבה טובה לא מספיקה בשבילה.
אולי לא הובנתי נכון, הכתיבה היא מרכיב חשוב מאד מאד, אבל יש מרכיבים לא פחות חשובים ממנה.
אני בעיקר מדברת על ספרים שיש להם כתיבה טובה ומעלה אבל השאר פחות. פיתוח הדמויות לדוגמא לא טבעי, שינויים קורים מהר מידי או בצורה לא אמינה.
אם הכתיבה גנרית ויבשה אני לא אקרא מראש. בד"כ גם העלילה והדמויות לא תהיינה מיוחדות...
אם נחדד את זה קצת יותר, הדיוק מבחינתי הוא על ההבדל בין ספר טוב ונחמד לספר שידהים אותי, ישאיר לי השראה ואקרא אותו שוב ושוב.
אולי זאת דעה קצת מוזרה אבל אני חושבת שבשביל ספר מוצלח במיוחד צריך מוח אנליטי טוב לא פחות ממוח יצירתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
בדיוק.
הבניה מורכבת כל כך שרק כתיבה טובה לא מספיקה בשבילה.
אולי לא הובנתי נכון, הכתיבה היא מרכיב חשוב מאד מאד, אבל יש מרכיבים לא פחות חשובים ממנה.
אני בעיקר מדברת על ספרים שיש להם כתיבה טובה ומעלה אבל השאר פחות. פיתוח הדמויות לדוגמא לא טבעי, שינויים קורים מהר מידי או בצורה לא אמינה.
אם הכתיבה גנרית ויבשה אני לא אקרא מראש. בד"כ גם העלילה והדמויות לא תהיינה מיוחדות...
אם נחדד את זה קצת יותר, הדיוק מבחינתי הוא על ההבדל בין ספר טוב ונחמד לספר שידהים אותי, ישאיר לי השראה ואקרא אותו שוב ושוב.
אולי זאת דעה קצת מוזרה אבל אני חושבת שבשביל ספר מוצלח במיוחד צריך מוח אנליטי טוב לא פחות ממוח יצירתי.
אני מסכימה איתך, אבל כנראה לא ברור כאן איזה משהו:
כתיבה טובה היא חלק מאפיון הדמות לפרוטרוט, וכך גם התיאורים וכו'. זה נקרא 'כתיבה טובה', ולזה התכוונתי כשאמרתי שיש כתיבה פשוטה, של לדעת לכתוב טקסט לפי פסיקים וגרשיים ותיאורים פשוטים כמו 'הוא צעק ואמר לו'..., ויש לכתוב אותו בצורה המושלמת (עד כמה שאפשר), בה כל המרכיבים הפנימיים כגון תיאורים ואפיונים מדויקים (אחד ה-דברים שגורמים לי לאהוב ספר, זה אפיון הדמות. מצידי כתיבה לא מתוחכמת ((אבל איכותית, כן? ;))), אבל הדמות כל כך נוגעת ומרעידה שזה לא משנה).

לגבי המשפט האחרון את צודקת לחלוטין. צריך שילוב של שתי האונות בכתיבה. ויש כאלה שמשתמשים רק באונה הימנית, וזה כל כך חבל.
אחד הדברים היפים בכתיבה של מ' קינן לדוג', שהאפיון מדהים, והכתיבה חכמה!, יש שכל מאחורי כל מילה ומשפט, שלדעתי זה גורם לזמן הכתיבה של הספר (בזמן שמסביב סופרות מוציאות ספרים במהירות לא נורמלית. אין בעיה, שיהנו. אני אישית נהנית לקרוא ספר שהושקעו בו כמה שנים). .
.
לסיכום - כתיבת ספר היא מלאכת מחשבת רצינית.

עריכה - אולי יעזור להבין: כשאומרים על ספר מדהים שנכתב "וואו! פלוני כותב כל כך מדהים!", לא מדברים על מילים גבוהות וזה שהוא שם תיאור לפני המילים של הדובר או אחריו, אלא על הדרך בה היא כתב את התיאור, אפיין את הדמות ונתן רגש (לא נגמר, כן?...).


עוד עריכה- לגבי זמן הכתיבה: יש ספרים קלילים שכתובים מעולה, כן?. יש מחשבה ושכל מאחורה אבל כיוון שהספר קליל זה מצריך הרבה פחות. ואני נהנית מהספרים האלה, לא שחורלבן.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
בעז"ה


אהבתי את הדיון.

אולי זאת דעה קצת מוזרה אבל אני חושבת שבשביל ספר מוצלח במיוחד צריך מוח אנליטי טוב לא פחות ממוח יצירתי.
מסכימה

אבל עם כל היופי שיש בסיפורים שהם מבינים אותך ומדברים לחיים שלך- גם הם נמאסים אחרי עשרים-שלושים ספרים כאלו.
וכשאני מציינת את הסוגה הזו אני מתכוונת למאות ולעוד כמה בשלבי הכנה מתקדמים. לא נמאס?
צריך לרענן קצת את השורות.
ואולי עוד כמה שנים כשהמספרים יתאזנו בז'אנרים האחרים- להתחיל ליצור עוד כמה בשביל אלו שרוצים אמפטיה ותחושה שמבינים כמה הגיסה שלהם נוראית...
לדעתי סופרות כותבות את הז'אנר הזה רק משום שהוא הכי קל ליצירה- את צריכה רק לחשוב על הבעיות בחיים שלך ולכל דורשת יהיה סיפור מזיל דמעות.
זה בדיוק מה שאהבתי באתגר הדו שבועי הנוכחי. כתבתי על חמות וכלתה- הנושא שלא רק הפך להיות תדיר ביותר בספרות שלנו, אלא גם שכותבים עליו כמעט תמיד באותו שטאנץ של מערכת יחסים- אבל לכתוב את זה אחרת.
זה היה מעניין וכיף. ממליצה לנסות. אתגר מסוג שמצריך אותך להתאמץ מאד, דווקא בגלל המסגרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מראה אמיתי זה שונה לגמרי ומובן ממש. שונה מספר ששם אפשר לכתוב בפשטות שבעל מדבר עם אשתו ומושיט לה חפץ.
לא כזה פשוט. שמעתי מהרבה שצונזר. גם דברים מאוד פשוטים כמו אחים ואחיות וכן הלאה. מכל מקום, מה שיוצא דופן - בין אם אמיתי, עמוק או יצירתי - יקשה עליו לצלוח את הצנזור, שהוא יישות עסקית המעוניינת לשמר סטטוס קוו בטוח של רכישות. יש קשר קלוש בלבד למגבלות דתיות, איתם, אכן אפשר בהחלט לעבוד.

*מציינת שלא חייבים לעבור דרך "הצנזורה" כדי לצאת לאור. המצב הרבה יותר קשוח כשעוברים דרך מגזינים ספציפיים וכן הלאה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #36
תודה לכולם על ההיענות.

מה אומרים לכתוב ספר מצחיק מתחילתו ועד סופו, יילך?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
תודה לכולם על ההיענות.

מה אומרים לכתוב ספר מצחיק מתחילתו ועד סופו, יילך?
היו כמה.
בתור ספר בדיחות, זה נחמד.
בתור ספר עלילה? אם יעשו את זה טוב, זה אולי ילך. היו כבר כמה אנשים עם הומור ישיבתי מבחיל... אני שונאת את סגנון הסיפורים האלה. לא שאני מזלזלת חלילה בהומור של בחורי הישיבה, הוא מעולה, ציני ועם ענין. אבל זה ממש מזכיר את סוג ההומור שרווח בצבא... הומור על דברים שלא מדברים עליהם... מגעילים שחושבים שזה מצחיק גם בנות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
תודה לכולם על ההיענות.

מה אומרים לכתוב ספר מצחיק מתחילתו ועד סופו, יילך?
תביני, את לא כותבת בשבילנו!. תכתבי ספר טוב לפי מה שהלב שלך אומר, מה את רוצה להעביר בו וכו', ואם הוא יתאים לקהל - בבקשה!.
כתיבת סיפור לפי רצונות של הקהל (שלא נגמר) לכל אורך הדרך, מעולם לא הייתה טובה מאוד.

גמרת כבר כמה ספרים בחייך (לא כאלה שיצאו לאור)?
התנסית בסגנון הכתיבה שאת הולכת לכתוב עליו?
צריך הכנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
תודה לכולם על ההיענות.

מה אומרים לכתוב ספר מצחיק מתחילתו ועד סופו, יילך?
לא יודעת אם ממש מההתחלה ועד הסוף, אבל ברעיון הכללי זה יכול להיות מוצלח. (לא בקטע של ספר מצחיק , לדעתי יותר מוצלח עקיצות וסאב טקסט מצחיקים. לא להאכיל את הקורא בכפית, לתת לו להבין לבד מה מצחיק כאן.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה