דיון מה אתם אוהבים לקרוא?

מה אתם אוהבים יותר לקרוא?

  • מתח

    הצבעות: 71 31.8%
  • רגש

    הצבעות: 80 35.9%
  • הומור

    הצבעות: 52 23.3%
  • אחר - נא לפרט בתגובות : )

    הצבעות: 20 9.0%

  • סה"כ מצביעים
    223
  • הוסף לסימניות
  • #21
אם זה ידבר אלייך תאהבי את זה. נקודה למחשבה.
לפני שהייתה לי גיסה (בתור נערה), לא יכולתי לסבול את הספרים האלה. וזה מה שאמרתי. ממש אותו ציטוט.
אבל ספר טוב ברעיון הזה, שמדבר על הנושאים הללו, הוא כזה שנכתב בצורה טובה עם תיאורים שלא כקודמיו,
שכנראה על זה את יותר מדברת, שמדברים בעיקר על היחסים ולא על המסביב. כי אפשר לכתוב ספר מדהים עם יחסי נערה עם גיסתה, רק שהרקע יהיה מעניין יותר ולא חוזר על עצמו (איך שהן התמודדו כשהיא אמרה כך וכו', לדוג', זה חוזר על עצמו כשאין רקע מעניין ונסיבות מתאימות אבל שונות). בקיצור, מקווה שהבנת.
אני מבינה ומסכימה.
אבל עם כל היופי שיש בסיפורים שהם מבינים אותך ומדברים לחיים שלך- גם הם נמאסים אחרי עשרים-שלושים ספרים כאלו.
וכשאני מציינת את הסוגה הזו אני מתכוונת למאות ולעוד כמה בשלבי הכנה מתקדמים. לא נמאס?
צריך לרענן קצת את השורות.
ואולי עוד כמה שנים כשהמספרים יתאזנו בז'אנרים האחרים- להתחיל ליצור עוד כמה בשביל אלו שרוצים אמפטיה ותחושה שמבינים כמה הגיסה שלהם נוראית...
לדעתי סופרות כותבות את הז'אנר הזה רק משום שהוא הכי קל ליצירה- את צריכה רק לחשוב על הבעיות בחיים שלך ולכל דורשת יהיה סיפור מזיל דמעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני מבינה ומסכימה.
אבל עם כל היופי שיש בסיפורים שהם מבינים אותך ומדברים לחיים שלך- גם הם נמאסים אחרי עשרים-שלושים ספרים כאלו.
וכשאני מציינת את הסוגה הזו אני מתכוונת למאות ולעוד כמה בשלבי הכנה מתקדמים. לא נמאס?
צריך לרענן קצת את השורות.
ואולי עוד כמה שנים כשהמספרים יתאזנו בז'אנרים האחרים- להתחיל ליצור עוד כמה בשביל אלו שרוצים אמפטיה ותחושה שמבינים כמה הגיסה שלהם נוראית...
לדעתי סופרות כותבות את הז'אנר הזה רק משום שהוא הכי קל ליצירה- את צריכה רק לחשוב על הבעיות בחיים שלך ולכל דורשת יהיה סיפור מזיל דמעות.
וואו כמה שאני מסכימה ולא מסכימה ביחד.
נפרט:
1. ברור שנמאס כשזה חוזר על עצמו, אבל שימי לב מה הדגשתי. הרקע!. לא רקע במובן של בית ספרדי \ אשכנזי \ ליטאי \ חסידי וכו'. אלא רקע בתקופה, מקום, מצב של האדם עצמו, ועוד אינספור שאני לא מצליחה לאחוז.
2. לגבי השורות האחרונות - ממש לא קל!. ממש!. אין ז'אנר קל - יש את זה שהוא קשה יותר. כמו פנטזיה, לדוג'. אם כותבים פשוט וחפיפניקי, כל ספר יהיה קל לכתיבה. הנושא מורכב מידי בשביל לסכם אותו בהודעה כזאת, אבל זה לא נגמר בזה.
ועוד משהו: "לחשוב על הבעיות בחיים שלך ולכל דורשת יהיה סיפור מזיל דמעות", כתבת. וזה לא נכון!. כי שוב, זה תלוי בצורת הכתיבה, בצורת ההגשה ובעוד כמה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הם נמאסים אחרי עשרים-שלושים ספרים כאלו.
אולי גם התופעה הזו של ספרים שדי חוזרים על עצמם זה גם בגלל "המוגבלות" שלהן כסופרות חרדיות, שעל הרבה נושאים הן נמנעות מלכתוב מסיבות שונות.
מזכיר לי קצת את הסרטים החרדיים שתמיד בעלילה האבא הוא אלמן/הילד הוא יתום/האמא בחו"ל...כי כמובן אין אפשרות לשחקניות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אולי גם התופעה הזו של ספרים שדי חוזרים על עצמם זה גם בגלל "המוגבלות" שלהם כסופרות חרדיות, שעל הרבה נושאים הן נמנעות לכתוב מסיבות שונות.
תאמיני לי שעם כל ה'מוגבלות' יש עוד כל כך הרבה נקודות קטנות שאפשר לכתוב עליהן. צריך לצאת מהקופסא ולהיות יצירתיים. הנושאים ש'שם' לא רבים משלנו הכל חוזר על עצמו לא פחות וד"ל...
יש כמה דברים זה ברור, אבל אפשר להוריד אותם ולכתוב על קניבלים בצורה אפשרית. כן, זה יהיה גס יותר, אבל גם את זה אפשר לצנזר. נמנעים מזה כי זה קשה ומסובך, ולא כל סופר\ת מסוגל לכתוב כזה דבר בצורה טובה ומשכנעת, עוד סיבה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
מזכיר לי קצת את הסרטים החרדיים שתמיד בעלילה האבא הוא אלמן, הילד הוא יתום, האמא בחו"ל...כי כמובן אין אפשרות לשחקניות...
מראה אמיתי זה שונה לגמרי ומובן ממש. שונה מספר ששם אפשר לכתוב בפשטות שבעל מדבר עם אשתו ומושיט לה חפץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
דעתי שאין סוגה ספציפית
ספר שמביא איתו מבט מחודש על עצמך, על הסובבים אותך, שמרעיד את תפיסות היסוד הפשוטות,
זה ספר שאני אוהב לקרוא,
מכאן והלאה לא משנה לי אם הוא יהיה הומורוסטי יותר או מותח יותר,

לא אוהב מותחן לשם מותחן, אם כבר עדיף סאטירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אלא רקע בתקופה, מקום, מצב של האדם עצמו, ועוד אינספור שאני לא מצליחה לאחוז.
זה כל כך נכון.
יש הרבה מרכיבים לספר טוב הרבה לפני הכתיבה בפועל:
דמויות - מאופיינות ומדויקות שמתפתחות ומשתנות במהלך העלילה, טבעיות והגיוניות - כלומר יכולות להתקיים במציאות.
העלילה עצמה שתהיה הגיונית, עד כמה שזה נשמע פשוט זה לא תמיד קורה.
שיתרחשו כמה אירועים בעלילה הזאת והיא לא תישאר גרף סטטי מלא ברגשות ומילים יפות.
פעם חשבתי שכתיבה זה המרכיב הכי חשוב, היום לא בטוחה שזה לגמרי נכון. יש הרבה אנשים שיודעים לכתוב טוב, כלומר לסדר אוצר מילים עשיר ומגוון בסדר שיוציא משפטים מעניינים/ מצחיקים/ מרגשים.
אבל אם כל הנ"ל לא עובד כמה באמת הספר יצליח להחזיק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
זה כל כך נכון.
יש הרבה מרכיבים לספר טוב הרבה לפני הכתיבה בפועל:
דמויות - מאופיינות ומדויקות שמתפתחות ומשתנות במהלך העלילה, טבעיות והגיוניות - כלומר יכולות להתקיים במציאות.
העלילה עצמה שתהיה הגיונית, עד כמה שזה נשמע פשוט זה לא תמיד קורה.
שיתרחשו כמה אירועים בעלילה הזאת והיא לא תישאר גרף סטטי מלא ברגשות ומילים יפות.
פעם חשבתי שכתיבה זה המרכיב הכי חשוב, היום לא בטוחה שזה לגמרי נכון. יש הרבה אנשים שיודעים לכתוב טוב, כלומר לסדר אוצר מילים עשיר ומגוון בסדר שיוציא משפטים מעניינים/ מצחיקים/ מרגשים.
אבל אם כל הנ"ל לא עובד כמה באמת הספר יצליח להחזיק?
כתיבה היא אחד ה-מרכיבים הכי חשובים לספר טוב. אם יש ספר שהנושא מעניין כל כך והכתיבה ---- אני כל כך מצטערת בשביל הסופר\ת. רק לחשוב כמה תאוצה הספר היה תופס לו הכתיבה הייתה טובה.
יש הרבה שיודעים לכתוב, אבל אין הרבה אנשים שיודעים לכתוב טוב באמת. שזה אומר לתאר בצורה המושלמת ביותר, שלא נמצא מילים שעליהן אפשר לוותר, ולכתוב מסרים בצורה שחודרת ולא מאכילה בכפית, וכן על נושאים שצריכים לקבל במה, ועוד ועוד...
צודקת שיש הרבה שיודעים לסדר טקסט יפה מאוד. אבל יש לסדר טקסט פשוט, שלא אמור להעביר מי יודע מה, ויש לסדר-לכתוב ספר! סיפור! שזה דבר כל כך ענק, שאם מפרקים את זה וחושבים על המרכיבים - זה כל כך מדהים. כמה דברים צריכים לעבור מהסופר אל הקורא, וגם מה שכתבתי קודם, אני פשוט חוזרת על עצמי מלהיטות (רק שלא יקרא בכתיבת סיפור. עוד מרכיב חשוב! ;))
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
דעתי שאין סוגה ספציפית
ספר שמביא איתו מבט מחודש על עצמך, על הסובבים אותך, שמרעיד את תפיסות היסוד הפשוטות,
זה ספר שאני אוהב לקרוא,
מכאן והלאה לא משנה לי אם הוא יהיה הומורוסטי יותר או מותח יותר,

לא אוהב מותחן לשם מותחן, אם כבר עדיף סאטירה.
מדברים כאן על צורת ההגשה. גם ספר מתח יכול לגרום לכם לכל מה שנכתב לעיל, רק יוגש בצורה שונה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #32
אבל יש לסדר טקסט פשוט, שלא אמור להעביר מי יודע מה, ויש לסדר-לכתוב ספר! סיפור! שזה דבר כל כך ענק, שאם מפרקים את זה וחושבים על המרכיבים - זה כל כך מדהים.
בדיוק.
הבניה מורכבת כל כך שרק כתיבה טובה לא מספיקה בשבילה.
אולי לא הובנתי נכון, הכתיבה היא מרכיב חשוב מאד מאד, אבל יש מרכיבים לא פחות חשובים ממנה.
אני בעיקר מדברת על ספרים שיש להם כתיבה טובה ומעלה אבל השאר פחות. פיתוח הדמויות לדוגמא לא טבעי, שינויים קורים מהר מידי או בצורה לא אמינה.
אם הכתיבה גנרית ויבשה אני לא אקרא מראש. בד"כ גם העלילה והדמויות לא תהיינה מיוחדות...
אם נחדד את זה קצת יותר, הדיוק מבחינתי הוא על ההבדל בין ספר טוב ונחמד לספר שידהים אותי, ישאיר לי השראה ואקרא אותו שוב ושוב.
אולי זאת דעה קצת מוזרה אבל אני חושבת שבשביל ספר מוצלח במיוחד צריך מוח אנליטי טוב לא פחות ממוח יצירתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
בדיוק.
הבניה מורכבת כל כך שרק כתיבה טובה לא מספיקה בשבילה.
אולי לא הובנתי נכון, הכתיבה היא מרכיב חשוב מאד מאד, אבל יש מרכיבים לא פחות חשובים ממנה.
אני בעיקר מדברת על ספרים שיש להם כתיבה טובה ומעלה אבל השאר פחות. פיתוח הדמויות לדוגמא לא טבעי, שינויים קורים מהר מידי או בצורה לא אמינה.
אם הכתיבה גנרית ויבשה אני לא אקרא מראש. בד"כ גם העלילה והדמויות לא תהיינה מיוחדות...
אם נחדד את זה קצת יותר, הדיוק מבחינתי הוא על ההבדל בין ספר טוב ונחמד לספר שידהים אותי, ישאיר לי השראה ואקרא אותו שוב ושוב.
אולי זאת דעה קצת מוזרה אבל אני חושבת שבשביל ספר מוצלח במיוחד צריך מוח אנליטי טוב לא פחות ממוח יצירתי.
אני מסכימה איתך, אבל כנראה לא ברור כאן איזה משהו:
כתיבה טובה היא חלק מאפיון הדמות לפרוטרוט, וכך גם התיאורים וכו'. זה נקרא 'כתיבה טובה', ולזה התכוונתי כשאמרתי שיש כתיבה פשוטה, של לדעת לכתוב טקסט לפי פסיקים וגרשיים ותיאורים פשוטים כמו 'הוא צעק ואמר לו'..., ויש לכתוב אותו בצורה המושלמת (עד כמה שאפשר), בה כל המרכיבים הפנימיים כגון תיאורים ואפיונים מדויקים (אחד ה-דברים שגורמים לי לאהוב ספר, זה אפיון הדמות. מצידי כתיבה לא מתוחכמת ((אבל איכותית, כן? ;))), אבל הדמות כל כך נוגעת ומרעידה שזה לא משנה).

לגבי המשפט האחרון את צודקת לחלוטין. צריך שילוב של שתי האונות בכתיבה. ויש כאלה שמשתמשים רק באונה הימנית, וזה כל כך חבל.
אחד הדברים היפים בכתיבה של מ' קינן לדוג', שהאפיון מדהים, והכתיבה חכמה!, יש שכל מאחורי כל מילה ומשפט, שלדעתי זה גורם לזמן הכתיבה של הספר (בזמן שמסביב סופרות מוציאות ספרים במהירות לא נורמלית. אין בעיה, שיהנו. אני אישית נהנית לקרוא ספר שהושקעו בו כמה שנים). .
.
לסיכום - כתיבת ספר היא מלאכת מחשבת רצינית.

עריכה - אולי יעזור להבין: כשאומרים על ספר מדהים שנכתב "וואו! פלוני כותב כל כך מדהים!", לא מדברים על מילים גבוהות וזה שהוא שם תיאור לפני המילים של הדובר או אחריו, אלא על הדרך בה היא כתב את התיאור, אפיין את הדמות ונתן רגש (לא נגמר, כן?...).


עוד עריכה- לגבי זמן הכתיבה: יש ספרים קלילים שכתובים מעולה, כן?. יש מחשבה ושכל מאחורה אבל כיוון שהספר קליל זה מצריך הרבה פחות. ואני נהנית מהספרים האלה, לא שחורלבן.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
בעז"ה


אהבתי את הדיון.

אולי זאת דעה קצת מוזרה אבל אני חושבת שבשביל ספר מוצלח במיוחד צריך מוח אנליטי טוב לא פחות ממוח יצירתי.
מסכימה

אבל עם כל היופי שיש בסיפורים שהם מבינים אותך ומדברים לחיים שלך- גם הם נמאסים אחרי עשרים-שלושים ספרים כאלו.
וכשאני מציינת את הסוגה הזו אני מתכוונת למאות ולעוד כמה בשלבי הכנה מתקדמים. לא נמאס?
צריך לרענן קצת את השורות.
ואולי עוד כמה שנים כשהמספרים יתאזנו בז'אנרים האחרים- להתחיל ליצור עוד כמה בשביל אלו שרוצים אמפטיה ותחושה שמבינים כמה הגיסה שלהם נוראית...
לדעתי סופרות כותבות את הז'אנר הזה רק משום שהוא הכי קל ליצירה- את צריכה רק לחשוב על הבעיות בחיים שלך ולכל דורשת יהיה סיפור מזיל דמעות.
זה בדיוק מה שאהבתי באתגר הדו שבועי הנוכחי. כתבתי על חמות וכלתה- הנושא שלא רק הפך להיות תדיר ביותר בספרות שלנו, אלא גם שכותבים עליו כמעט תמיד באותו שטאנץ של מערכת יחסים- אבל לכתוב את זה אחרת.
זה היה מעניין וכיף. ממליצה לנסות. אתגר מסוג שמצריך אותך להתאמץ מאד, דווקא בגלל המסגרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מראה אמיתי זה שונה לגמרי ומובן ממש. שונה מספר ששם אפשר לכתוב בפשטות שבעל מדבר עם אשתו ומושיט לה חפץ.
לא כזה פשוט. שמעתי מהרבה שצונזר. גם דברים מאוד פשוטים כמו אחים ואחיות וכן הלאה. מכל מקום, מה שיוצא דופן - בין אם אמיתי, עמוק או יצירתי - יקשה עליו לצלוח את הצנזור, שהוא יישות עסקית המעוניינת לשמר סטטוס קוו בטוח של רכישות. יש קשר קלוש בלבד למגבלות דתיות, איתם, אכן אפשר בהחלט לעבוד.

*מציינת שלא חייבים לעבור דרך "הצנזורה" כדי לצאת לאור. המצב הרבה יותר קשוח כשעוברים דרך מגזינים ספציפיים וכן הלאה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #36
תודה לכולם על ההיענות.

מה אומרים לכתוב ספר מצחיק מתחילתו ועד סופו, יילך?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
תודה לכולם על ההיענות.

מה אומרים לכתוב ספר מצחיק מתחילתו ועד סופו, יילך?
היו כמה.
בתור ספר בדיחות, זה נחמד.
בתור ספר עלילה? אם יעשו את זה טוב, זה אולי ילך. היו כבר כמה אנשים עם הומור ישיבתי מבחיל... אני שונאת את סגנון הסיפורים האלה. לא שאני מזלזלת חלילה בהומור של בחורי הישיבה, הוא מעולה, ציני ועם ענין. אבל זה ממש מזכיר את סוג ההומור שרווח בצבא... הומור על דברים שלא מדברים עליהם... מגעילים שחושבים שזה מצחיק גם בנות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
תודה לכולם על ההיענות.

מה אומרים לכתוב ספר מצחיק מתחילתו ועד סופו, יילך?
תביני, את לא כותבת בשבילנו!. תכתבי ספר טוב לפי מה שהלב שלך אומר, מה את רוצה להעביר בו וכו', ואם הוא יתאים לקהל - בבקשה!.
כתיבת סיפור לפי רצונות של הקהל (שלא נגמר) לכל אורך הדרך, מעולם לא הייתה טובה מאוד.

גמרת כבר כמה ספרים בחייך (לא כאלה שיצאו לאור)?
התנסית בסגנון הכתיבה שאת הולכת לכתוב עליו?
צריך הכנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
תודה לכולם על ההיענות.

מה אומרים לכתוב ספר מצחיק מתחילתו ועד סופו, יילך?
לא יודעת אם ממש מההתחלה ועד הסוף, אבל ברעיון הכללי זה יכול להיות מוצלח. (לא בקטע של ספר מצחיק , לדעתי יותר מוצלח עקיצות וסאב טקסט מצחיקים. לא להאכיל את הקורא בכפית, לתת לו להבין לבד מה מצחיק כאן.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה