התייעצות מה אתם עונים לילד ששואל אתכם?

[מקצה הארץ-:)]

נחמד לצטט את עצמי

כתבתי את זה לפני שראיתי את התגובה שלך..
הסתבכת עם זה רציני כאילו?!

 

[BIZZARC- עשירה]

כתבתי את זה לפני שראיתי את התגובה שלך..
הסתבכת עם זה רציני כאילו?!

דקה לנסות ולא יודעת כמה הודעות לכתוב

 

[מקצה הארץ-:)]

דקה לנסות ולא יודעת כמה הודעות לכתוב

האמת לא הבנתי כלום מכל השיח הזה.. אבל לא משנה, לא קשור לאשכול

 

[אליינה גילברט]

ממליצה בחום על הספר הזה!!!
פעם בשבוע מקריאה לילדים וביחד מפעילים את האצבעות ללב גדול להמחשה.

 

[הספרן]

ברגע שנולד לי הילד השני הצטיידתי מראש בכמה תשובות לשאלה הטובה.. הזו. שבז'רגון שלי נקראת - 'צורך באישור' או 'רגע של השוואה'.

לילדים קטנים.
אוהב את כולכם, אבל היום מי שמסדר את החדר מקבל בונוס אהבה!
זה תלוי בשעה ביום, מה השעה עכשיו? 2 בצהרים? אז אותך!

ליותר גדולים .
אהבה היא לא תחרות, היא מרחב שבו כולכם משתקפים בדרכים שונות ומיוחדות.
אהבת הורה היא כמו מעיין, זורמת בלי הפסקה לכל כיוון.
אהבה זה לא משהו שאפשר למדוד או להשוות, אני אוהב את כולכם באותה מידה.
זה כמו לשאול איזה תו במוזיקה הכי חשוב - כל אחד ייחודי, וכולם יוצרים את ההרמוניה.
אהבה היא לא משחק סכום אפס, היא מתפשטת ומכפילה את עצמה בכל אחד מכם.

 

[horseman]

מעניין לחשוב למה ילד שואל כזו שאילה מה עבר לו בראש???
הוא הרי לא שואל את זה כל יום וגם לא כל ילד שואל?
אולי לשאול אותו וביחד לפתח שיחה על הנושא
ולא ב"משפטי דגל" שהמון פעמים נובעות מרצון שלנו להיאחז במשהו בטוח ודראמטי כמו בסיפורים
ולא רק מתחושה פנימית ........

 

[הספרן]

מעניין לחשוב למה ילד שואל כזו שאילה מה עבר לו בראש???

סקרנות טבעית של כל ילד בריא באשר הוא. ואבוי לילד שלא מתעניין בשאלה שבז'רגון שלי נקראת - 'צורך באישור' או 'רגע של השוואה'. כך שאין צורך לפתוח על זה שיחה עמוקה. ולסבך את הילד ואת ההורה.

 

[horseman]

סקרנות טבעית של כל ילד בריא באשר הוא. ואבוי לילד שלא מתעניין בשאלה שבז'רגון שלי נקראת - 'צורך באישור' או 'רגע של השוואה'.

השאלה למה הוא מחכה לאישור וזה לא ברור לו, רק בנקודת זמן מסוימת.

 

[הספרן]

השאלה למה הוא מחכה לאישור וזה לא ברור לו רק בנקודת זמן מסוימת.

בדרך כלל כשילד רוצה לקבל אישור שההורה אוהב אותו, זה לא בגלל תחושה עמוקה או חוסר אהבה שהוא מרגיש מצד ההורה בנקודת זמן מסוימת. אלא דרישה טבעית שבאה עם הגיל, וככל שהילד מתפתח, הוא גם יודע לבטא את הסקרנות הזו 'את מי אתה אוהב יותר אותי או את מוישי'?. כמובן שיש מקרים חריגים.
כך שאין סיבה לפתוח על זה שולחן, ולסבך את הילד יותר מאשר להסביר לו במשפט קצר. שההורה אוהב את כולם במידה שווה.

 

[איזה מאמי]

רק מניחה:
ברור שכל ילד, (ולא רק...) רוצה וצריך לקבל אישור לאהבה ושייכות,
הרבה יותר מפעם אחת,
השאלה מה המקום הזה של ההשוואה,
כמה הוא נכון,
וכמה צריך "לטפח" אותו?!
תחרות היא דבר נפלא,
השאלה אם גם תחרות על לב ההורה...
מצד שני הילד רוצה להרגיש ייחודי ולא אחד מ... וזה מובן!
והוא רוצה להרגיש שמתפעלים ממנו כיצור שעוד לא היה ולא יהיה,
את זה צריך לספק לו,
זה צרכים רגשיים בסיסיים כדי לבנות את הבסיס הנכון לבריאות הנפש של הילד,
השאלה האם ואיפה נכנס המקום של "הכי"?
של תחרות?

מבררת גם אם עצמי כי זה נראה לי הבדל דק,
לגרום לו להרגיש יחודי אבל לא כ"הכי".

אגב,
הזהרו מלהצמיד "תויות" על ילדים,
בין בצורה מילולית ובין במחשבה,
הם עשויים להפתיע אותנו,
ובטוחה שלכל הורה יש דוגמאות.
הסטיגמות יכולות לקבע אותם, וחבל ממש

 

[איזה מאמי]

כאשר ילד מרגיש צורך להיות אהוב יותר מכולם, זה עשוי להעיד על כמה דברים שיכולים להיות קשורים לתחושת הביטחון והערך העצמי שלו. הנה כמה הסברים אפשריים לכך:

1. חיפוש תשומת לב ואישור: ילדים שזקוקים להרגיש אהובים יותר מהאחרים עשויים לחפש תשומת לב ואישור מהסביבה, במיוחד אם הם לא מרגישים בטוחים במעמדם או לא חשים שהאהבה שניתנת להם היא מספקת. תחושת הביטחון יכולה להיות חסרה, ולכן הם מרגישים צורך להדגיש את עצמם ולקבל חיזוק נוסף.
2. קנאה בין אחים: אם יש לו אחים או אחיות, יתכן והילד מרגיש תחרותיות או חשש להישאר בצילו של האחרים. זהו תהליך טבעי בחלק מהמקרים, במיוחד אם הוא מרגיש שההורים לא מעניקים לו מספיק תשומת לב יחסית לאחרים.
3. תחושת חוסר ביטחון עצמי: ילדים בעלי תחושת חוסר ביטחון עצמי עלולים לחשוב שהאהבה היא משהו מוגבל, ולכן הם מרגישים צורך להילחם כדי להרגיש אהובים יותר. תחושות אלו עשויות לנבוע מקשיים בתקשורת עם הסביבה או מתוך חוויות מהעבר.
4. צורך בהערכה אישית: ילד שמרגיש צורך להיות אהוב יותר מכולם יכול גם להיות במצב שבו הוא מבקש יותר הערכה אישית וייחודיות מתוך רצון להרגיש חשוב או שונה.

כדי להתמודד עם המצב, חשוב להקשיב לילד ולנסות להבין את הצורך הפנימי שמניע אותו. אם זה נובע מחוסר ביטחון או קנאה, ניתן לעבוד על חיזוק הביטחון העצמי שלו, להדגיש את הייחודיות שלו ולא להרגיש צורך בהשוואות. אפשר גם להבהיר שהאהבה איננה מוגבלת ויש מקום לאהוב כל אחד בצורה מיוחדת, ללא תחרות.

#GPT

 

[אלמוג טלולקר]

כדי להתמודד עם המצב, חשוב להקשיב לילד ולנסות להבין את הצורך הפנימי שמניע אותו. אם זה נובע מחוסר ביטחון או קנאה, ניתן לעבוד על חיזוק הביטחון העצמי שלו, להדגיש את הייחודיות שלו ולא להרגיש צורך בהשוואות. אפשר גם להבהיר שהאהבה איננה מוגבלת ויש מקום לאהוב כל אחד בצורה מיוחדת, ללא תחרות.

והוסיף כאן נקודה חשובה, כיצד מקשיבים אנו לילדים שלנו? מתוך ירחון בין קודש לחול שיוצא על ידינו.

 

[י.י.ד.ש.]

בגיל מבוגר יותר, זה גם לא נורא אם יודעים שאת אחד הילדים ההורים אוהבים יותר

לא מסכימה עם זה,
אני עד היום חושבת שאבא שלי אוהב יותר את אחותי וזה מפריע לי,

 

[מקצה הארץ-:)]

לא מסכימה עם זה,
אני עד היום חושבת שאבא שלי אוהב יותר את אחותי וזה מפריע לי,

נכון. מסכים מאוד.
ב"ה לא אצלי
אבל מקרוב אני מכיר את זה טוב. ולצערנו פעמים זה יוצר מתיחות בין האחים והאחיות.
ילדים הם הילדים של ההורים עד 120 ותמיד רוצים להרגיש אהובים ומיוחדים, כל אחד במתיקות והיחודיות שלו, זה ברור!

 

[הוא ואני שווה ביחד]

מכל ה-יחיאלים (לשם דוגמא) שיש לי- אתה ה-יחיאל הכי חמוד, ואותך אני הכי אוהבת מכוווולם...

וואאוו. הכי אמיתי...
ככה אני עושה לבת שלי בפרץ של חיבוק ונשיקה עוד לפני שהיא שואלת אותי [יש לי אחת בין בנים] - מכככללל הבנות שלי את הכי חמודה!!!
אבל בתכל'ס - זה יפה לקטנים, אבל הגדולים כבר שבעו מזה...

ניסיתי
הם לא נהיים אותו דבר

היה משעשע לקרוא את "משחק האצבעות" שהלך כאן....
ואני הייתי אומר - "כשם שפרצופיהם שונים כך אצבעותיהם שונות"....
ובפראפרזה מהנ"ל - מה השאלה?
מכל האצבעות - האגודל כשמקפלים אותו הוא אותו דבר...
מכל האצבעות - הקמיצה כשמקפלים אותה היא אותו דבר...
כל האמות ... כל הזרתות ... וכו'.

 

[הוא ואני שווה ביחד]

מה אתם עונים לילד שהוא בטוח שהוא מאומץ....

זה לדעתי התשובה הכי ברורה ומרגיעה...

אם ילד בטוח שהוא מאומץ , וממש מחפש הוכחות לזה , הייתי קודם כל מנרמלת את זה ואומרת לו בפשטות שהרבה ילדים עוברים את השאלה הזאת וזה דבר נורמלי שהוא שואל אותה את עצמו אבל אנחנו בטוחים בוודאות שהוא לא מאומץ.

קודם כל - אתה לא היחיד שחושב כך... יש המון ילדים שחושבים כך... ומה אתה חושב שזה נכון???
אחרי שחוזרים כמה פעמים על ההרגעה הזו - אז אפשר אולי לשאול אותו במעין הפתעה "רגע. אבל למה באמת חשבת שאתה מאומץ? מעניין... כאילו מה הקשר שתחשוב כך?..." - ובמשפט אחד גם מרגיעים אותו וגם מבררים למה הוא חושב כך...

 

[הוא ואני שווה ביחד]

לדוג' כאשר כלה טענה בדמעות שאני מפלה
זו היתה סתירת הלחי הנוראה בחיי (ועברתי בחיים)
ביקשתי סליחה על עצם העלבון
חפרתי בליבי וידעתי
זה לא נכון!!!

וואאוו. כל הכבוד על הבחינה העצמית המעמיקה !!!! מושא ל"קנאת סופרים תרבה חכמה"...
אבל לדעתי כלות וחתנים זה קצת שונה מנושא האשכול - כי הם באים מרקע שונה עם מנטליות ורגשות שונים, ומעבר לזה שיכול להיות שיש להם "סחבת" מבית ההורים או מהחברות/ים, גם יכול להיות שהסיסמוגרף הרגשי שלהם יותר רגיש לאי אילו שינויים בין האחים האחריות ושאר בני המשפחה...
במקרה כזה צריך באמת להכניס אותם לחוויה הרגשית המשפחתית ולפשט להם את הסיסמוגרף שלא יהיה כזה רגיש...

בנושא האשכול הרי מדובר בילדים שחווים את אותם חוויות עם ההורים ועם כולם, ובכל אופן שואלים את השאלה...

 

[הוא ואני שווה ביחד]

איזה ילד אתם הכי אוהבים ??

לעצם הנידון - לעניות דעתי יש להבחין אם אם הוא שואל "באמת", או שהוא מחפש צומי רגעי...
ההתייחסות כמובן שונה... ויתכן שהיא תלויה במה שהוא מקבל באופן סדיר מההורים שלו...
אם הוא מקבל כמויות של אהבה ותשומת לב - אז אין מה להילחץ - זה רק צורך רגעי להשיג עוד פעם צומי אמהי...
אבל אם באופן סדיר יש קצת קושי בהעברת האהבה... אז צריך להיכנס לעומק השאלה ולפתור אותה מהשורש... וד"ל...
ועדיין בלי לחץ - אבל צריך להגביר אהבה ותשומת לב באופן כללי, וכך השאלה תרד מאליה...

 

[נח זאב]

במידה ויש ילד שאוהבים יותר וילד שאוהבים פחות אזי הקושיא היא על עצמכם איך זה יכול להיות, הרי כולם ילדים שלי.
אדם אוהב את ילדיו כי הם ילדיו ולא בגלל שום סיבה אחרת, ודוקא בגלל זה האהבה חייבת להיות שווה.

לענ"ד זה פשוט לא נכון, אולי זה הבסיס של האהבה (איזשהוא נקודה עמוקה ובסיסית),
אבל יש הרבה דברים שגורמים לעלייה וירידה באהבה,
(מי שמתכחש לזה לענ"ד אין לו מודעות עצמית ,או שהוא לא יודע מה זה אהבה)

באמת נראה לך שילד לא מרגיש שהוא פחות אהוב?
ילדים מרגישים הכל, הכל!

נכון מאוד, החוש של הילדים הוא אחד המפותחים לזהות רגשות

מה אתם עונים לילד שהוא בטוח שהוא מאומץ....

אני אישית אף פעם לא הבנתי (פילוסופית) מה המשמעות של ילד אמיתי ומאומץ, כלומר מה ההבדל, אם תכלס מאז שאני זוכר את עצמי אני כאן, אז זה אבא ואמא שלי
(טוב, כנראה השאלה היא לא רציונאלית אלא רגשית...)

קצת בנאלי האשכול ברור שלכל הורה יש אהבה בסיסית לכלל ילדיו.
אבל מותר להודות (לעצמנו) שיש ילד שאנו אוהבים יותר ויש פחות ובאותו ילד יש תקופות שיותר ויש פחות.
אנחנו יצורי אנוש ומשום כך יש לנו חולשות
מי שאומר שהוא אוהב תמיד בלי שינוי אז זה לא רגש זה הצהרה, כי ברגש תמיד יש עליות וירידות

נכון מאוד
ולדעתי הכי חמור זה הורה שבאמת מרגיש שהוא אוהב פחות ילד מסוים כי הוא עושה לו צרות למשל,
ויש לו רגשות אשם, (במקום להבין את עצמו שזה לגיטימי שהוא ירגיש אליו פחות אהבה)
אז הוא מנסה 'לפצות' אותו, ומנסה לשדר לו שהוא אוהב אותו אותו דבר
וזה כל כך שקוף ומביך, וחסר תועלת
-
ומכיוון וילדי קטנים, אין לי פיתרון מה כן לעשות
אבל היו כאן הרבה רעיונות טובים ומיוחדים
ותודה לאתר המדהים הזה שמאפשר לפתוח דיאלוגים בנושאים הכי חשובים ובוערים
ולהנות מחכמת ההמונים

 

[מגילת אסתר]

אוהבים את כולם הכי אין השוואות בלב של אמא