התייעצות מה דעתכם על התופעה הזאת?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #82
בתור בחור ישיבה בעבר
ובתור אחד שקצת עזר לתת בישיבה
התת הוא דבר חשוב ביותר בישיבה ישנם בחורים רבים לפעמים זה אפ' הבן שלך או שלו (לא תמיד יודעים)
שנעזרים מהתת לא כולל חתנים שמי שחיתן יודע כמה זה עוזר כמ"כ המכירות המוזלות בערב חג וכדו'
בישי"ק הכסף מגיע או לישיבה עצמה לחלב או למבחנים לאוצר וכו'
תגידו שלא צריך את זה אפשר לומר כך
אבל בעיני ראיתי את הבחורים שחזרו משבת כזו או קיבלו מילגה למבחן וכדו'
זה שווה כל שקל הלימוד לאחמ"כ או לפני כן עושה את זה שווה
השאלה איך לאסוף ומה לאסוף
נראה לי שבבתים בפורים עצמו זה לא כ"כ מבזה
זה אפ' הנאה וודאי שעדיף מאשר סתם להתגולל ברחובות ללא תכלית
השאלה על ערב פורים אז כל שנה אוספים בצמתים ומגיעים לסכומים לא רעים כלל 2000 תוך 3 שעות זה יפה
נכון שזה קצת מבזה או לא נעים אבל בסוף זה מלמד את הבחור קצת ערך לכסף וקצת להתאמץ בשביל החבר-ישיבה
כמ"כ לדפוק דלת דלת באזורים חרדים זה לא הכי נעים לבחור (תשאלו אותם)ועוד לקבל שקל
ולפעמים שאלות של מי זה הר"י שככה מותן לכם להסתובב
או למה לצלצל בפעמון
או לא מכיר את הישיבה למרות שזה ישיבה מפורסמת
ועוד כאלה חפירות על השקל שהבאתה
לפחות תנו תחושה טובה וכוס מים
השנה כמו שאמר רמ"ה הירש שאסור לאסוף בצמתים ולא לאסוף במקומות מעורבים
רוב הישיבות מודעות לכך ועובדות לפי זה
אז ככה שלצאת נגד כל דבר זה לא נכון
כי בסוף רה"י מודע לנעשה
הוא רואה את הישיבה ריקה בשבוע הנ"ל
הוא רואה איך ישיבות אחרות דופקות לו על הדלת כמו החברה שלו
ונראה לי שהם לקחו הכל בחשבון
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אני לא מאמינה....
אתמול יצאתי מסופר במרכז קניות גדול ובחור עמד שם ואמר שצריך עזרה לחתן במצוקה
אני לא התייחסתי....
היסתכלי עליו בתור עוד אחד שפל כמו האנשים האילה ברבי עקיבה או גאולה שיושבים ומבקשים
הסתכלתי עליו ברחמנות
וזה רק עכשיו התקשר לי שזה לישיבה שלו בעקבות האשכול......
עם אז זה היה מיתקשר לי הייתי תורמת....
זה רק מבריח אנשים....אנשים פחות תורמים
והעיקר זה הבזיון!!
עד לאיפה אנשים הגיעו??!!
לא לחינם עצרו את המגבית בישיבת מיר ברכפלד......
צריך וחייבים לעצור את התופעה הזאת.....
לא חלמתי בחיים שבחור ייבזה את עצמו עד כדי כך
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
ממש לא מסכים.

אני בחור ישיבה ואם יש למישהו תלונות, אז שיבוא אלי.

אצלנו מפורש אמר ראש הישיבה שהשבוע הזה הוא בין אדם לחבירו.
והיה צריך להיות כל השנה, אבל אי אפשר...

ספציפית לגבי הבחורים ה"מבזים" עצמם...
אז ככה, בפורים ובעיקר לפני יש מצצצצצב אשששששששש שכל בחורשמביא יותר עושים לו יותר טררררם
תכלס' אפשר גם לאסוף בדרכים אחרות
וכל בחור יש לו לפחות קצת שכל בראש, הוא בוחר לבד אם לעבור דלת דלת (-משעמםםםםםםםםםם, ולא רווחי...)
או לעשות ככל העולה על רוחו. (כן, גם אסיפה בצמתים) והיום כבר קשה מאד להגיד לבחור "אל תלך לצומת"
בשעה שהוא יודע נכונה כי ממתינים לו שם 1,500 שקלים...
א. בין אדם לחבירו זה לא על חשבון כבוד התורה, כבוד הישיבות וכבוד הציבור החרדי.
ומי שישאל האם כל בחור שעומד בצומת הוא מייצג את הציבור החרדי,
אז שידע שאצל רוב הציבור החילוני, גם המסורתי - כן!
חד משמעית!
אף אחד לא הולך לבדוק איפה הבחור לומד ולאיזה עדה הוא משתייך ולאיזה ראש ישיבה הוא שומע,
ברגע שהוא עם כובע וחליפה ומציג עצמו כבחור ישיבה אוטומטית הוא מייצג!

ב. עצוב מאד שזה המצב היום, שזה כבר נהיה נושא שיחה האם זה נורמלי שבחורים יאספו כסף בצמתים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
כראש תת בעברי אני חייב להעלות כאן נקודה חשובה.
רק להבהיר לשם תחילת הדיון, בישיבה בה למדתי נהגו לצאת לאסוף רק בערב תענית אסתר, כהוראה שהתקבלה מהרב שך, וביום פורים עצמו, רק על פי כתובות של בוגרי והורי הישיבה.
כראש ת"ת אני יודע, שהתקציב היחיד לחלוטין של הת"ת מתבסס על פורים, אין הכנסה אחרת בכלל, גוף הצדקה שההכנסה היחידה שלו היא פורים חייב למקסם את היום הזה, כי כשהוא צריך לשלם לפסיכולוג לבחור שלמען כבודו ההורים שלו אפילו לא יודעים כמה הבן שלהם זקוק לפסיכולוג, 1200 שקל חודשי הכסף של זה מגיע רק מפורים, כשיש בחור שהביגוד שלו כולו מזעזע ולהורים שלו אין שקל על הנשמה, אתה חייב להביא לו סכום כסף לרכישה וכל ההכנסה היא נטו פורים.
אני לשמחתי למדתי בישיבה מספיק ותיקה וחזקה שיכולה להתבסס על הבוגרים וההורים, וכך ראוי, אבל אני יכול להבין שישנם ישיבות חדשות יותר, חלשות יותר, שקצת פחות פוטוגניות, שפחות מושכות את הלב, שההכנסה היחידה שלהם חייבת למקסם את עצמה, נאלצים לצאת לצמתים, יותר נכון לדרבן את הבחורים שלהם להביא להם כסף גם בדרך לא מכובדת.
אני ממש לא אוהב את התופעה הזו, היא מעצבנת גם אותי, אבל אני לא אוהב לצאת נגד דברים שאני לא מייצר להם פתרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
תלוי באיזה ישיבה.
יש ישבות שזה רק לתומכי תורה (ת"ת), דהיינו חתנים ועזרה לבחורים שזקוקים לתמיכה כספית על הוצאות.
דיברתי על ישיבות קטנות (ברובם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
וזה מה שגורם להם לשנוא דת, חרדים, יהדות, מסורת, וישיבות...
הטלוויזיה גורמת להם לשנוא אותנו,
ומבדיקת השטח עם בחורים בצמתים עולים הנתונים הבאים:
החרדים שעוצרים ופותחים חלון רובם מותחים ביקורת ומסבירים כמה זה 'חילול ה''
השאר שפותחים חלון כוללללללללם תורמים, וסכומים מכובדים.



ואם היינו נותנים קצת יותר לבחור שנקש אצלנו בדלת היה לו אופציה אחרת, אבל כשנותנים לו כמה אג' בכל דלת, אחרי יום הוא כבר הולך לצומת. שם הסכומים הם פי 10 עם עשירית מהמאמץ הפיזי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
אני חושב שהנושא הוא הרבה הרבה יותר רחב
אם בעבר המקובל היה שראשי הכוללים/הישיבות אחראים לאיסוף הכספים למוסדותיהם, הרי שהיום בגלל אלף ואחת סיבות (קושי כלכלי, ניצול הזדמנות בעקבות רעיון המצ'ינג) יצרו מצב חדש בו כל אחד אוסף כסף לעצמו. (לא בכל המקומות)
הבחור יאסוף במשך שש שנים כל שנה אלף ש"ח ובחתונה הוא יקבל בחזרה.
האברך יתרים את כל משפחתו לעמותה של הכולל שהיא מצידה תתן לו כל חודש סכום מסוים.
הרעיון הוא פשוט ביזיון.
יתכן שאין אפשרות אחרת, אבל הביזיון הוא נוראי, בפרט לאנשים שלא מסוגלים לבקש כסף או טובה מאדם אחר (לטעמי זו מעלה מאד גדולה).
ענין אסיפת הכספים של הבחורים בצמתים הוא בזיון אחר, אך לטעמי הנושא לא קשור בכלל לאותו נושא.
אסיפת הכספים בפורים זה רעיון שבא טוב עם זה שפורים הוא בסוף זמן חורף... זה הכל.
וכמו שנאמר "כל תעסוקה תתקבל בברכה"
מי שלא היה שם לא יבין
ומי שלא מבין כנראה לא היה שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
דיברתי על ישיבות קטנות (ברובם)
ולרוב הישב"ק שאני מכיר זה לאויצר או למסיבת פורים עצמה או לשבת בצפון...
לא שלתרום לאוצה"ס זה אסור או עבירה ח"ו, בסופו של דבר תרמת לישיבה והכל מעולה,
אבל שנדע על מה אנחנו מדברים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
הניסיון להלביש את זה על בין אדם לחבירו קצת מאולץ ואפי' מגוחך...
כל האוירה היא תחרותיות.
על כמה יתחייב כל בחור
ומי חברמהן להביא הרבה תורמים וכו' וכו'
חוסר התחשבות בבחורים שמה לעשות 'אין להם את זה'
מבחינתם ללכת לאסוף ולבקש זה כמו שאתה תלך לשכנים לבקש ארוחת צהרים..
אחרי אלף המחילות זה דברי הבל.
אולי גם המוצלחים לא ילמדו, יעבדו, ישירו, וכו' וכו' כי זה חוסר התחשבות במי שאין לו את זה?
ותכלס למה כל התחרות הזו?
בשביל שזה יכנס לחשבון של הבחור?
או בשביל לעזור לחברים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
הטלוויזיה גורמת להם לשנוא אותנו,
ומבדיקת השטח עם בחורים בצמתים עולים הנתונים הבאים:
החרדים שעוצרים ופותחים חלון רובם מותחים ביקורת ומסבירים כמה זה 'חילול ה''
השאר שפותחים חלון כוללללללללם תורמים, וסכומים מכובדים.



ואם היינו נותנים קצת יותר לבחור שנקש אצלנו בדלת היה לו אופציה אחרת, אבל כשנותנים לו כמה אג' בכל דלת, אחרי יום הוא כבר הולך לצומת. שם הסכומים הם פי 10 עם עשירית מהמאמץ הפיזי.
זה לא הענין של הטלויזיה והחילונים
סתם תחשבו
בחור ישיבה הוא הכי קדוש מכל הבחינות!!!!
לצאת ולבקש כסף מאנשים שיוצאים מהסופר אין בזיון יותר גדול מזה!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
זה לא הענין של הטלויזיה והחילונים
סתם תחשבו
בחור ישיבה הוא הכי קדוש מכל הבחינות!!!!
לצאת ולבקש כסף מאנשים שיוצאים מהסופר אין בזיון יותר גדול מזה!!!!
כשאדם מבקש בשביל עצמו זה נקרא קבצן
כשאדם מבקש בשביל חבר שלו זה נקרא בעל חסד
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה