דרוש מידע מה המקור למנהג התורנות בקריאת שם לתינוק (פעם צד האשה, פעם צד הבעל)?

[הגיג]

השאלה היתה על תורנות ועל ילד שישי שביעי...

שהשם הראשון שייך לאישה לא אומר מיד שהשני לבעל ?

 

[סופי12]

המקור הוא מיהודה ותמר שפעם כתוב ויקרא שמו אחר כך ותקרא שמו ואחר כך כתוב ותקרא שמו, ומיד מגיע ההסבר מדוע קראה שלא בתורה, כי היה ב כזיב בלדתה אותו

זה המקור דווקא למנהג הספרדים לקרוא שם ראשון ע"י האב ושם שני ע"י האם.
האשכנזים נוהגים שהשם הראשון נקבע ע"י האם, והשם השני נקבע ע"י האב, ולמנהג זה לא ידוע לי המקור.

 

[RacheliArt]

זאת בדיוק הבעיה שלי!!!
רק שלי מאוד נעים מהמשפחה, אלא שהשוויגער מתערבת, והיא מסוגלת להחליט בשבילנו איך לקרוא.
ואני רוצה הוכחות שאני לא חייבת לשמוע לה.
אוווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףף

צריך להרגיל את ההורים ויפה שעה אחת קודם. הם יתרגלו בסוף לזה שאתם ילדים גדולים ואם מדובר בילד ממספר מתקדם אז עכשיו זה הזמן
מנסיון אישי אני מדברת.
זה לא סותר את כיבודם כי הרי כיבדתם אותם בילדים הקודמים.

 

[מוישה]

ובכן המנהג ה"מטופש"(!) שהוזכר כאן, מקורו בדברי יחזקאל ובשם רי"ח זוננפלד (בספר מליצי אש). משום מה ר"מ פיינשטיין היה סבור למרות הכל שיש לטפל ב"מנהג מטופש" זה ברצינות כאשר הוא נדרש לשאלה האם אשה שהפילה מיד אחרי הלידה ל"ע זכאית לקריאת השם לבן השני.
מנהג הספרדים שהאב קורא לראשון והאם לשני הוא עוד קדום בהרבה ונזכר ברמב"ן בפר' וישב.
המקורות לכך שמדובר ברוה"ק גם הם חשובים מאוד, וכמובן לא סותרים את קדימות האב או האם לקריאת השם, ההחלטה היא בסופו של דבר משותפת.

לגוף הנידון כאן, איני רב ואיני פוסק, אך בספר עיקרי הד"ט (סוף יו"ד) המצוטט רבות בסוגיה זו מביא שהאב לא רשאי לוותר על תורו משום שלום בית כאשר משום כך הוא מוריד מכבוד אביו ולא קורא על שמו. ור"ע יוסף הקל בזה יותר (יבי"א ח"ה יו"ד כא).
אך מכל מקום כאשר מדובר בסתם שם - שלא על שם אביו - אין ספק שרשאי למחול משום שלום בית, והמשפחה מסביב מוטב שיבלמו פיהם ולא יתערבו בנושא לא להם! לשוויגער ייאמר ברורות: אנו מאוד מעריכים אותך ואנחנו חיים בזכותך, ובכל זאת בהוראת רב נהגנו כפי שנהגנו.

 

[צפורן]

המקור הוא מיהודה ותמר שפעם כתוב ויקרא שמו אחר כך ותקרא שמו ואחר כך כתוב ותקרא שמו, ומיד מגיע ההסבר מדוע קראה שלא בתורה, כי היה ב כזיב בלדתה אותו

נכון, אבל לאה למשל, קראה שמות לכל ילדיה וגם לילדי שפחתה...
אנחנו מוצאים בתנ"ך הרבה מאד שלא נתנו שמות בסדר הזה, כך שזה וורט נחמד אבל לא נראה לי הלכה פסוקה.
נדמה לי גם שאצל הספרדים סדר התורנות הפוך....

 

[החנוכיה שלי!]

ענין השמות הוא לא סתם!

אני מכירה זוג שנתנו שם שהשויגער מאוד רצתה וההורים לא,
(הם חשבו לתת משהו אחר, רק היא כל כך לחצה שלא היה נעים)
ומה שקרה שבשנה הראשונה לחיי הילד הוא היה מאושפז למשך חודש!!! בבית החולים.
וכשהלכו לקבל ברכה מרב גדול הוא אמר להוסיף לילד את השם שההורים רצו לתת מלכתחילה ורק כך נגמר הסיפור בטוב......

אז בבקשה מי שרוצה את טובת הילד, שיתן להורים להחליט לבד איזה שם לתת!

 

[צפורן]

למעשה, נראה לי שכאשר נותנים שם בחיים כמו אצל הספרדים, או כשבשני הצדדים יש מישהו בתוך השנה, או ששני בני הזוג יתומים ח"ו, אז יש יותר משמעות ל"תור".
אם לא, ובוודאי בילדים יותר מתקדמים, לא נראה לי שזה בכלל עניין.

מדובר בזוג, במשפחה, הם עושים תור גם מי ישטוף כלים, או יהיה ראשון במקלחת???
המשפחה המורחבת עושה תור מי ישמור על ילדי היולדת ומי ישלח לה ארוחות???
התחתנתם, תסתדרו!!!

ושוויגער מתערבת זה בעיה נרחבת בהרבה....

 

[RACHELIB]

זה בעיה, כי גם כשהרב אומר להורים לקרוא איך שהם מחליטים (ומקסימום להוסיף שם נוסף בשביל ההורים)- תמיד יהיו את אלו שיקבלו את המצב, אבל עדיין יעקמו את האף

 

[הגיג]

מצטטת אמירה ששמעתי מחוצניק, בלי פרשנות, סתם בשביל האיזון. אחד שהגיע ממקום שבו לא נותנים דירות לילדים וכן נותנים שמות להורים
זה לא בשביל לעורר אש. עוד נקודה פיצית למחשבה.

"לא יודע למה ככל שהורים נותנים יותר, מחזירים להם פחות"

 

[efrat1]

ברור שזה רק סימפטום קטן לתופעה נרחבת שבה השווויגער מתערבת.
אם את הולכת לאדמו"ר את צריכה להתייעץ איתו על כל הנושא הזה של מוערבות השוויגער בחייך, ולא רק לטפל בשאלה הספציפית הזו, של איך לקרוא לינוקא.

הרבה מזל טוב!

 

[אשר כותבת]

זאת בדיוק הבעיה שלי!!!
רק שלי מאוד נעים מהמשפחה, אלא שהשוויגער מתערבת, והיא מסוגלת להחליט בשבילנו איך לקרוא.
ואני רוצה הוכחות שאני לא חייבת לשמוע לה.
אוווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףף

נשמה, אם את יולדת, אז הכי חשוב עכשיו שלא תתעצבני!
הוי, כמה זה יכול להרתיח.
אני חושבת שאת צריכה לשבת עם בעלך ולהחליט בינכם מה אתם רוצים
ואיך אתם רוצים לקרוא לילד.
אם תהיו מאוחדים ודבקים יחד באותה דיעה
לא תהססו להגיד אותה לשויגער ולכל מי ששואל
ושיתביישו להם בכלל שניסו להתערב.

אבל שוב, אתם קודם צריכיםלהגיע לדעה מאוחדת.
וחשוב שבעלך יקשיב ללב שלו, ויתנתק מכל הפחדים האחרים מהסביבה.

אם בעלך ממש מרגיש אהבה לשם של סבתא רבתא שלו לא הייתי אומרת לך להתנגד
את אשתו, השלום לפני הכל, השלום בינך לבינו.

 

[מצליחה]

אתם מחזקים את הצד של דעתי בענין...
רציתי להדגיש: אני מדברת אחרי שכיבדנו אותם, ויש לי בן על שם אביה, ובת על שם אמה, האם אני צריכה הלאה להחזיק את המנהג של "תורי - תורך" ולקרוא על שם אלתר אלתר סבים, כי זה התור שלו???
וגם, לא התיחסו כאן כל כך לענין כיבוד הורים, איך זה מסתדר עם כיבוד הורים???

 

[דבורה ק]

בלי קשר להחלטה על השם, מי יחליט ולמה,
עדיין, מאד צורמת הכתיבה הבוטה על השוויגער. זה כבר ברור נוגד את הלכות כיבוד הורים וכו'...

 

[מוישה]

אתם מחזקים את הצד של דעתי בענין...
רציתי להדגיש: אני מדברת אחרי שכיבדנו אותם, ויש לי בן על שם אביה, ובת על שם אמה, האם אני צריכה הלאה להחזיק את המנהג של "תורי - תורך" ולקרוא על שם אלתר אלתר סבים, כי זה התור שלו???
וגם, לא התיחסו כאן כל כך לענין כיבוד הורים, איך זה מסתדר עם כיבוד הורים???

אשמח אם תעייני שוב בהודעה #24. כדאי שתעיינו במקורות. כשהמלצתי להודיע לשוויגער שהתייעצתם עם רב, לא התכוונתי אלי.

 

[מצליחה]

מבחינת השוויגער המתערבת, אני מסתדרת מצויין, כי היא יכולה להתערב, ואני בתכל'ס עושה מה שבא לי.
אבל בענין הזה....
דעת בעלי כדעתי, אבל הוא חושב שצריך לכבד את אמו, ואם הוריו אומרים לעשות משהו, צריך לעשות.
האם נכון?

 

[מצליחה]

בלי קשר להחלטה על השם, מי יחליט ולמה,
עדיין, מאד צורמת הכתיבה הבוטה על השוויגער. זה כבר ברור נוגד את הלכות כיבוד הורים וכו'...

סליחה.
פשוט במקרה הנוכחי, אני כל כך מתעצבנת, שהאמוציות עולות ויש איבוד קל של שליטה.

 

[מלי רקפת]

זאת בדיוק הבעיה שלי!!!
רק שלי מאוד נעים מהמשפחה, אלא שהשוויגער מתערבת, והיא מסוגלת להחליט בשבילנו איך לקרוא.
ואני רוצה הוכחות שאני לא חייבת לשמוע לה.
אוווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףף

תהיי רגועה ובטוחה בעצמך שהילד הוא שלך וחוץ מבעלך אף אחד לא יכול להביע את דעתו.
מנסיון של אחותי שקראה לילדיה שמות ע"ש סבים וסבתות אבל רק מה שאהבה ולא לפי סדר קדוש (אשכנזים)
והסבתות עיקמו את האף ואמרו בשקט שהיא עושה מה שבא לה אבל היא לא חלמה להתנצל לאף אחד! היום מי זוכר...

 

[מגנום]

לא צורם.
יולדת, שהשוויגר מחליטה איך לקרוא לילד.
מובן מאוד הכעס והרגשות הגואים.
תלוי מה בעלך חושב
אם הוא מוכן לקרוא כמו שאת רוצה, אז תמצאו כבר דרך להגיד לה את זה בצורה מכובדת ומכבדת.
וברור שזה לא ענינה.
אם הוא לא מוכן, זה כבר סיפור אחר.

 

[אשר כותבת]

זה בעיה, כי גם כשהרב אומר להורים לקרוא איך שהם מחליטים (ומקסימום להוסיף שם נוסף בשביל ההורים)- תמיד יהיו את אלו שיקבלו את המצב, אבל עדיין יעקמו את האף

שיעקמו את האף. גם אם יקראו על שם סבתא רבתא יהיה מי שיעקם את האף.
שישתו מים ויעבור להם.

 

[מצליחה]

לא צורם.
יולדת, שהשוויגר מחליטה איך לקרוא לילד.
מובן מאוד הכעס והרגשות הגואים.
תלוי מה בעלך חושב
אם הוא מוכן לקרוא כמו שאת רוצה, אז תמצאו כבר דרך להגיד לה את זה בצורה מכובדת ומכבדת.
וברור שזה לא ענינה.
אם הוא לא מוכן, זה כבר סיפור אחר.

הוא מוכן!
הוא בצד שלי.
אבל הוא במילכוד
אשתו הוא אמא שלו
בעיה!