- הוסף לסימניות
- #241
אני לא אומרת שאין אנשים רעיםאני רוצה לטשטש פרטים.
אבל אני מדבר על אדם שמסר גוף דם ונפש פשוטו כמשמעו (ושילם אף בבריאותו על המסירות האחריות והדאגה) על תחום המקצוע שלו משך 20 שנה (!) לא היה מי מסביבתו שלא ידע ע"כ כמה מתמסר וכו'
הבוס העמיס תחומי אחריות שלא היו קשורים אליו, הבנ"א ביקש העלאה קטנה במשכורת (היה והיה אפשרי) ולא היה מוכן אחרי ששירת אותו נאמנה כעשוריים.
הוא הרגיש נבגד, ועזב!
ועד עכשיו מחפש את עצמו..
כשרוני ברמות מטורפות.. היכן שנגע הפך זהב.
כיום, את מה שעשה אז הוא לבד, עושים היום 3 ולא מצליחים לעמוד בקצב..
והבוס לא התקשר להתנצל, להתפייס. נאדא!
אבל שאלה, למה הבנאדם במשך 20 שנה הסכים לעשות יותר מהתגמול שקיבל?
אין שום סיבה לעשות טובות בעבודה.
הכל צריך להיות תמיד במצב שוויוני ל2 הצדדים. העובד והמעסיק.
אם המעסיק במשך 20 שנה התרגל לקבל ממנו כל כך הרבה, הגיוני שאחכ לא ממש הבין למה הוא צריך לשלם יותר...
ואם האדם הזה היום מחפש את עצמו
אני מניחה שהבעיה שלו כרגע היא ביכולת שלו לבטא את הערך הגדול שהוא מביא.
הנושאים החמים