הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #11,281
כבר 3 שנים הוא שר אוצר ורק עכשיו שמתקרבות הבחירות הוא מתכוון לקדם משהו...
אני רואה בזה תחילת קמפיין בחירות...
- פותח הנושא מקצועי בלבד
- פורסם בתאריך
אני רואה בזה תחילת קמפיין בחירות...
- הוסף לסימניות
- #11,282
זה ממשיך
שוב ושוב מספרים לנו שאחרי המלחמה האוירה תשתנה וכולם ירוצו לקנות
אז הנה עוד ידיעה המראה על המגמה בהייטק
www.bizportal.co.il
הקטר שהוביל את העליות
נמצא עכשיו באי וודאות וצמצום זה לא הזמן שאנשים קופצים להתחייביות מוגזמות
שוב ושוב מספרים לנו שאחרי המלחמה האוירה תשתנה וכולם ירוצו לקנות
אז הנה עוד ידיעה המראה על המגמה בהייטק
פיטורי ענק באמזון: 30,000 עובדים הולכים הביתה
פיטורי ענק באמזון: 30,000 עובדים הולכים הביתה
ענקית הקמעונאות עם גל הפיטורים הגדול ביותר מאז 2023, שמסמל את עידן הבינה המלאכותית שמחליפה עובדים אנושיים
נמצא עכשיו באי וודאות וצמצום זה לא הזמן שאנשים קופצים להתחייביות מוגזמות
אמת מארץ תצמח
משתמש סופר מקצוען
- הוסף לסימניות
- #11,283
אנבידה בינתיים מגדילה את היקף העובדים שלה בישראל.זה ממשיך
שוב ושוב מספרים לנו שאחרי המלחמה האוירה תשתנה וכולם ירוצו לקנות
אז הנה עוד ידיעה המראה על המגמה בהייטק
פיטורי ענק באמזון: 30,000 עובדים הולכים הביתה
הקטר שהוביל את העליותפיטורי ענק באמזון: 30,000 עובדים הולכים הביתה
ענקית הקמעונאות עם גל הפיטורים הגדול ביותר מאז 2023, שמסמל את עידן הבינה המלאכותית שמחליפה עובדים אנושיים
נמצא עכשיו באי וודאות וצמצום זה לא הזמן שאנשים קופצים להתחייביות מוגזמות
גם אינטל מתחילה להראות התאוששות.
המסקנות שהוצאת מהכתבה הם היקש הלמד בהיקש במקרה הכי טוב.
זיי גיזונט
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #11,284
דווקא לאחרונה יש כמה וכמה פיטורים במטריקס ובHP ובאפלייד שזה חברות גדולות בארץ
אבל זה לא קשור לאשכול
- הוסף לסימניות
- #11,285
אבנר סטפק: "שוק הנדל"ן בישראל בבועה. התשואות עלובות ואתה לא יכול לעשות בו כסף"
אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב, מסביר כי "למעט דירה למגורים, שהיא החלטה צרכנית יותר, אני לא קונה דירה בישראל. מניות הדירות למגורים בישראל יקרות מדי" • יוסי לוי, מייסד ומנכ"ל בית ההשקעות מור: "אני לא אוהב את הקונספציה שהכלכלה פה חזקה, יש פה הרבה בעיות"
"אני מאוד לא אוהב את שוק הנדל"ן בישראל. בשורה התחתונה, התשואות משכירות בישראל כל כך עלובות, 1.8%–2.5%, שאתה לא יכול באמת לעשות כסף מזה, לדעתי. למעט דירה למגורים, שהיא החלטה צרכנית יותר, אני לא קונה דירה בישראל", כך אמר אבנר סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב, בכנס משקיעים של גיא נתן, מנהל קרן הגידור Valley, שנערך ביום שישי האחרון.
סטפק הוסיף: "בשוק הזה יש 'רימונים בלי נצרה', כמו עסקות 90/10 שאוטוטו מגיעות לשלב הקריטי. אני פחות אוהב את מניות הדירות למגורים בישראל. אני חושב שהתמחור שלהן — גם היום — גבוה מדי".
בשיחה עם TheMarker אמר סטפק: "לדעתי, השוק הזה בבועה מבחינת כל פרמטר: החל ממחיר למ"ר; כמות המשכורות שצריך לרכישת דירה במחיר ממוצע, שהיא יותר מ-250 משכורות; וכנגזרת של זה, העובדה שהיקף המשכנתא הממוצעת זינק מכ-620 אלף שקל לפני כחמש שנים לאזור 1–1.1 מיליון שקל כיום. זאת עלייה חדה, והבעיה העיקרית היא שזה הפך את המחירים לבועתיים ואת הדירות ללא־נגישות".
בנוגע לשוק השכירות, סטפק אמר: "התשואות עלובות, אין להן אח ורע בעולם המערבי, לא באירופה ולא בארצות הברית. בפער הנוכחי בין התשואה השוטפת משכירות לבין עלות המימון, שזה אחד המדדים המקובלים להשקעות נדל"ן, אף אחד לא משקיע. ברוב העולם לא מקובל להשקיע בדירות רק על סמך זה שאנחנו מאמינים שתהיה עליית ערך, אתה קודם כל רוצה שתהיה לך תשואה נורמלית מהשכרה. בארה"ב ניתן לקבל תשואות של 5%–6%".
לדברי סטפק, גם שוק האג"ח הקונצרניות, שמציג מרווחים נמוכים (הפער בין תשואות האג"ח הקונצרניות לממשלתיות), אינו אטרקטיבי במיוחד. "אני חושב שזו לא תקופה להסתער על אג"ח קונצרניות, ואולי אף לצמצם שם את ההשקעה. הסיכון ביחס לסיכוי לא מצדיק השקעה גדולה בתחום זה. אני מעדיף דווקא את האג"ח הקונצרניות הבטוחות יותר (אג"ח בדירוגים גבוהים), אף שהמרווחים שם יותר נמוכים, בטווח קצר־בינוני — ולא באיגרות החוב הארוכות", אמר סטפק.
סטפק רואה שתי נקודות אור בשוק הנדל"ן. לדבריו, מחיר המשכנתאות צפוי לרדת, ובנוסף, צד ההיצע בישראל לא מנוהל. "מגמת הירידה במחירי המשכנתאות תמשיך ללא קשר לירידה בריבית בבנק ישראל. תשואות האג"ח הממשלתיות יורדות, והן קובעות את מחירי המשכנתאות.
"בשוק יש עודף היצע של דירות לא־מכורות, כ-83 אלף דירות. אם הייתי רגוע לגבי צד ההיצע, שמדינת ישראל מנהלת ברשלנות רבה זה שנים, אולי הייתי אומר שתהיה קריסת מחירים בנדל"ן, כי הביקושים לא כאלה חזקים. אבל אני לא באמת חושב תהיה פה קריסת מחירים, בגלל שגם צד ההיצע מטופל גרוע".
מדד ת"א 125 עלה ב-52% ב-12 החודשים האחרונים, ומדדים סקטוריאליים — כמו מדד הביטוח — הציגו ביצועים טובים יותר. סטפק התייחס לעליות בת"א ואמר: "יש מקום לעליות נוספות, אבל עכשיו זו תקופה לסלקטיביות במניות".
"יש פה יוקר מחיה מטורף שגורם לעזיבה"
בכנס המשקיעים השתתפו בין היתר יוסי לוי, מנכ"ל ומייסד מור בית השקעות, ומודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים. "אני לא אוהב את הקונספציה הזאת שהכלכלה פה חזקה, תמיד היא תהיה חזקה והשקל תמיד מתחזק. זו קונספציה", אמר לוי. "יש פה הרבה בעיות מתחת לפני השטח, שאם לא יטפלו בהן — נהיה בבעיה. אנחנו מתחילים לראות את הדברים אחרת".
הוא הוסיף: "יש פה יוקר מחיה מטורף, דרך אגב, שמשפיע עליכם וגורם לחלק מהצעירים גם לעזוב את הארץ. יש פילוג בעם, שאם לא יטפלו בו, חלק מהאנשים החכמים ואלה שמובילים את השוק ותורמים לרווחים מאוד גדולים של חברות שמשלמים מסים לממשלה — יעזוב. חלק קטן מהם כבר עזב את הארץ. אם זה ימשיך ככה, כנראה שעוד חלק יעזוב".
שפריר הסכים כי "הבחירות הבאות הן קריטיות. יש שני נושאים קריטיים: שוויון בנטל ביטחוני וגם כלכלי, זה משהו שהוא קריטי לכלכלת ישראל ב-20–30 שנה הקרובות".
המשתתפים התייחסו גם לטרנדים שונים, כמו בינה מלאכותית (AI) והשקעות בקריפטו. סטפק אמר: "לדעתי, מבחינת השווקים, טרנד ה-AI כבר מאחורינו, אין מה לחפש בחברות AI היום". לוי התייחס גם להשפעות הנלוות של AI על מגזר האנרגיה: "יש חברות שעוסקות בתחום של כורים גרעיניים קטנים. לחברות האלה יש דרישה מטורפת. הביקוש לחשמל בשביל AI רק הולך לגדול, כי בונים עשרות ומאות חוות שרתים".
שפריר התייחס להשפעה המבנית של AI על הכלכלה: "בשורה התחתונה, זה מקפיץ את הפריון ומגדיל את הרווחים של החברות, אולי ב-8%–9% ממה שהיינו רגילים בעבר".
המשתתפים התייחסו גם לטרנד הנוכחי של מטבעות דיגיטליים ושוק הקריפטו. "אני מאוד מאמין בקריפטו. אני כבר 13 שנים בתעשייה הזו", אמר סטפק. "ברור שהמוסדיים ייכנסו, זה בכלל לא שאלה של אם, רק של כמה ומתי".
לוי, ולעומתו, אמר: "אני בקושי מתעסק עם זה. רק בקטנה, בעיקר ביטקוין ואתריום. אבל הבן שלי מתעסק רק בזה. אז בניגוד לדעה שלי, זה לא משנה כמה אמרתי לו, 100% מהכסף שלו מושקע רק בזה. העולם שייך לצעירים והתחום הזה יתקדם. ותאמין לי, באחוזים שהוא עשה — אני מצדיע לו".
דה מרקר
סטפק הוסיף: "בשוק הזה יש 'רימונים בלי נצרה', כמו עסקות 90/10 שאוטוטו מגיעות לשלב הקריטי. אני פחות אוהב את מניות הדירות למגורים בישראל. אני חושב שהתמחור שלהן — גם היום — גבוה מדי".
בשיחה עם TheMarker אמר סטפק: "לדעתי, השוק הזה בבועה מבחינת כל פרמטר: החל ממחיר למ"ר; כמות המשכורות שצריך לרכישת דירה במחיר ממוצע, שהיא יותר מ-250 משכורות; וכנגזרת של זה, העובדה שהיקף המשכנתא הממוצעת זינק מכ-620 אלף שקל לפני כחמש שנים לאזור 1–1.1 מיליון שקל כיום. זאת עלייה חדה, והבעיה העיקרית היא שזה הפך את המחירים לבועתיים ואת הדירות ללא־נגישות".
בנוגע לשוק השכירות, סטפק אמר: "התשואות עלובות, אין להן אח ורע בעולם המערבי, לא באירופה ולא בארצות הברית. בפער הנוכחי בין התשואה השוטפת משכירות לבין עלות המימון, שזה אחד המדדים המקובלים להשקעות נדל"ן, אף אחד לא משקיע. ברוב העולם לא מקובל להשקיע בדירות רק על סמך זה שאנחנו מאמינים שתהיה עליית ערך, אתה קודם כל רוצה שתהיה לך תשואה נורמלית מהשכרה. בארה"ב ניתן לקבל תשואות של 5%–6%".
לדברי סטפק, גם שוק האג"ח הקונצרניות, שמציג מרווחים נמוכים (הפער בין תשואות האג"ח הקונצרניות לממשלתיות), אינו אטרקטיבי במיוחד. "אני חושב שזו לא תקופה להסתער על אג"ח קונצרניות, ואולי אף לצמצם שם את ההשקעה. הסיכון ביחס לסיכוי לא מצדיק השקעה גדולה בתחום זה. אני מעדיף דווקא את האג"ח הקונצרניות הבטוחות יותר (אג"ח בדירוגים גבוהים), אף שהמרווחים שם יותר נמוכים, בטווח קצר־בינוני — ולא באיגרות החוב הארוכות", אמר סטפק.
סטפק רואה שתי נקודות אור בשוק הנדל"ן. לדבריו, מחיר המשכנתאות צפוי לרדת, ובנוסף, צד ההיצע בישראל לא מנוהל. "מגמת הירידה במחירי המשכנתאות תמשיך ללא קשר לירידה בריבית בבנק ישראל. תשואות האג"ח הממשלתיות יורדות, והן קובעות את מחירי המשכנתאות.
"בשוק יש עודף היצע של דירות לא־מכורות, כ-83 אלף דירות. אם הייתי רגוע לגבי צד ההיצע, שמדינת ישראל מנהלת ברשלנות רבה זה שנים, אולי הייתי אומר שתהיה קריסת מחירים בנדל"ן, כי הביקושים לא כאלה חזקים. אבל אני לא באמת חושב תהיה פה קריסת מחירים, בגלל שגם צד ההיצע מטופל גרוע".
מדד ת"א 125 עלה ב-52% ב-12 החודשים האחרונים, ומדדים סקטוריאליים — כמו מדד הביטוח — הציגו ביצועים טובים יותר. סטפק התייחס לעליות בת"א ואמר: "יש מקום לעליות נוספות, אבל עכשיו זו תקופה לסלקטיביות במניות".
"יש פה יוקר מחיה מטורף שגורם לעזיבה"
בכנס המשקיעים השתתפו בין היתר יוסי לוי, מנכ"ל ומייסד מור בית השקעות, ומודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים. "אני לא אוהב את הקונספציה הזאת שהכלכלה פה חזקה, תמיד היא תהיה חזקה והשקל תמיד מתחזק. זו קונספציה", אמר לוי. "יש פה הרבה בעיות מתחת לפני השטח, שאם לא יטפלו בהן — נהיה בבעיה. אנחנו מתחילים לראות את הדברים אחרת".
הוא הוסיף: "יש פה יוקר מחיה מטורף, דרך אגב, שמשפיע עליכם וגורם לחלק מהצעירים גם לעזוב את הארץ. יש פילוג בעם, שאם לא יטפלו בו, חלק מהאנשים החכמים ואלה שמובילים את השוק ותורמים לרווחים מאוד גדולים של חברות שמשלמים מסים לממשלה — יעזוב. חלק קטן מהם כבר עזב את הארץ. אם זה ימשיך ככה, כנראה שעוד חלק יעזוב".
שפריר הסכים כי "הבחירות הבאות הן קריטיות. יש שני נושאים קריטיים: שוויון בנטל ביטחוני וגם כלכלי, זה משהו שהוא קריטי לכלכלת ישראל ב-20–30 שנה הקרובות".
המשתתפים התייחסו גם לטרנדים שונים, כמו בינה מלאכותית (AI) והשקעות בקריפטו. סטפק אמר: "לדעתי, מבחינת השווקים, טרנד ה-AI כבר מאחורינו, אין מה לחפש בחברות AI היום". לוי התייחס גם להשפעות הנלוות של AI על מגזר האנרגיה: "יש חברות שעוסקות בתחום של כורים גרעיניים קטנים. לחברות האלה יש דרישה מטורפת. הביקוש לחשמל בשביל AI רק הולך לגדול, כי בונים עשרות ומאות חוות שרתים".
שפריר התייחס להשפעה המבנית של AI על הכלכלה: "בשורה התחתונה, זה מקפיץ את הפריון ומגדיל את הרווחים של החברות, אולי ב-8%–9% ממה שהיינו רגילים בעבר".
המשתתפים התייחסו גם לטרנד הנוכחי של מטבעות דיגיטליים ושוק הקריפטו. "אני מאוד מאמין בקריפטו. אני כבר 13 שנים בתעשייה הזו", אמר סטפק. "ברור שהמוסדיים ייכנסו, זה בכלל לא שאלה של אם, רק של כמה ומתי".
לוי, ולעומתו, אמר: "אני בקושי מתעסק עם זה. רק בקטנה, בעיקר ביטקוין ואתריום. אבל הבן שלי מתעסק רק בזה. אז בניגוד לדעה שלי, זה לא משנה כמה אמרתי לו, 100% מהכסף שלו מושקע רק בזה. העולם שייך לצעירים והתחום הזה יתקדם. ותאמין לי, באחוזים שהוא עשה — אני מצדיע לו".
דה מרקר
בית שמשניק
מהמשתמשים המובילים!
- הוסף לסימניות
- #11,286
מימון
לידיעת רוכשי הדירות: בנק ישראל מתכנן מגבלות מימון חדשות
טיוטת תקנות חדשה של בנק ישראל מציעה לצמצם את היכולת למשכן דירות לצורך הלוואות "לכל מטרה", בניסיון לרסן מינוף עודף בשוק הדיור • עוד על השולחן: הקלות לזוכי "מחיר למשתכן" והארכת משכנתאות מעבר ל־30 שנה
חזי שטרנליכט הלית ינאי-לויזון06:20
בנק ישראל מתכנן לחזור ולהגביר את הלחץ על הבנקים, במטרה לרסן את המינוף שנוטלים על עצמם רוכשי הדירות. לגלובס נודע כי בנק ישראל פרסם לאחרונה טיוטת תקנות חדשה שנשלחה לעיון הבנקים, וצפויה להתפרסם בקרוב גם להערות הציבור. הטיוטה כוללת החמרה בנוגע לשימוש במשכנתאות שניתנות "לכל מטרה".
מדובר בהלוואות שמסווגות בבנקים "שלא למטרת מגורים, בביטחון של דירת מגורים" ומשמשות פעמים רבות כתוספת לרכישת דירה עצמית או לטובת העמדת השלמת הון לילדים וכדומה. כעת, בבנק ישראל מתכוונים להגביל את הבנקים בדרך חישוב ההחזר החודשי לצורך נטילתן.
הלוואות לכל מטרה בשיעבוד דירת מגורים, מהוות חלק מההלוואות שמעמידים הבנקים. לפי הדוח השנתי של בנק דיסקונט, מדובר בהלוואות שניתנות ללקוחות פרטיים כנגד שיעבוד דירות מגורים למטרות מגוונות, בניגוד להלוואות לרכישת, שיפוץ, או בניית דירת מגורים - שהן הלוואות לרכישת יחידות דיור. הן מהוות כאמור את עיקר הפעילות בתחום המשכנתאות.
נתוני בנק ישראל מגלים כי מינואר ועד ספטמבר 2025 ניתנו הלוואות כאלו בהיקף כולל של 5.5 מיליארד שקל - נמוך משמעותית ממשכנתאות רגילות, שהיקפן באותה תקופה היה 79 מיליארד שקל. הריבית על ההלוואות הללו גבוהה מריבית המשכנתאות הרגילה (כ־5.5% בממוצע במסלולים הצמודים ו־7% במסלול הלא צמוד) אולם היא נמוכה משמעותית מהלוואות "לכל מטרה" הניתנות ללא שיעבוד ומגלמות ריבית שמגיעה לעיתים לשיעור דו־ספרתי.
לפי טיוטת ההוראה החדשה של בנק ישראל, המגבלה תייצר מצב שבו אדם שהכנסתו הפנויה היא 20 אלף שקל יוכל להחזיר עד 8,000 שקל בחודש על כלל ההלוואות לדיור, לרבות הלוואות "לכל מטרה". כיום, לאחר ניכוי ההחזר הקיים, ניתן היה לחשב את יתרת ההכנסה (12 אלף שקל) לצורך מתן אשראי נוסף - אך ההצעה החדשה לא מאפשרת זאת.
בהתאחדות יועצי המשכנתאות מעריכים כי השינוי נובע מכך ששיעור הפיגורים בהלוואות לכל מטרה גבוה פי שניים מזה של משכנתאות רגילות - 1.2% לעומת 0.6% בלבד. אך לא מן הנמנע שבבנק ישראל מזהים לחץ גובר מצד הציבור שמנסה לקחת אשראי זול ככל הניתן, תוך שימוש במקרה הזה בדירה כבטוחה, זאת לנוכח סביבת הריבית הגבוהה.
"משכנתאות 'לכל מטרה' הן הלוואות שאפשר לקחת על דירה קיימת לצרכים שונים", אומר גורם בשוק. "הצעד של בנק ישראל לא לגמרי ברור, אבל ייתכן שמדובר בהערכות לקראת ירידה מסויימת בשווי הדירות בעתיד". לדבריו, "אם בבנק ישראל סבורים שעשויה להיות ירידה בשווי הנכסים בעתיד, אז נגזרת מכך גם ירידה בשווי הבטוחות שניתנו כנגד המשכנתאות. אז ההיגיון הבנקאי אומר שאם המינוף במערכת הוא 60% לדוגמה, יכול להיות שבפועל בעוד שנה המינוף יטפס ל־70% משום ששווי הנכסים יירד. אז פועלים מראש כדי להקדים תרופה למכה".
- פרסומת -
המשמעות היא שהבנק רשאי לקבוע את שיעור המימון על פי שווי השוק, ולא על פי מחיר הרכישה בפועל. כך ניתן לאשר משכנתא בשיעור של עד 75% מהערכת השמאי, ובפועל - שיעור גבוה מ־75% ממחיר הרכישה המוזל.
לדוגמה, אם שווי הדירה הוא 1.2 מיליון שקל, אך הרוכש במסגרת "מחיר למשתכן" משלם רק 900 אלף שקל, הבנק יכול לאשר משכנתא של 900 אלף שקל (75% משווי השוק). למרות זאת, התקנות מחייבות העמדת הון עצמי מינימלי של 100 אלף שקל, כך שלא ניתן לממן את מלוא הסכום באמצעות משכנתא. הזוכים נהנים, אם כן, מהטבה כפולה - גם ממחיר רכישה נמוך וגם מדרישות הון עצמי מופחתות.
עד כה, ההטבה הוגבלה לדירות שמחירן עד 1.8 מיליון שקל, אך בטיוטה החדשה מוצע להעלות את התקרה ל־2.1 מיליון שקל. משמעות הדבר היא כי המשכנתא המרבית האפשרית תעמוד על 1.575 מיליון שקל. כך, רוכש שיקנה דירה ב־1.8 מיליון שקל יידרש להביא הון עצמי של מעט יותר מ־200 אלף שקל בלבד.
לדברי נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, "התיקון נעשה בעקבות פניות חוזרות מצדנו, והוא חשוב משום שהוא מחזיר את ההטבה להתאמה למחירי השוק האמיתיים ולמציאות בשטח. התוצאה היא פחות הון עצמי נדרש, ומעגל רחב יותר של זכאים שיוכלו לממש את זכייתם - בשורה אמיתית לזוגות צעירים ולמשפחות ישראליות רבות".
בנק ישראל מתכנן לחזור ולהגביר את הלחץ על הבנקים, במטרה לרסן את המינוף שנוטלים על עצמם רוכשי הדירות. לגלובס נודע כי בנק ישראל פרסם לאחרונה טיוטת תקנות חדשה שנשלחה לעיון הבנקים, וצפויה להתפרסם בקרוב גם להערות הציבור. הטיוטה כוללת החמרה בנוגע לשימוש במשכנתאות שניתנות "לכל מטרה".
מדובר בהלוואות שמסווגות בבנקים "שלא למטרת מגורים, בביטחון של דירת מגורים" ומשמשות פעמים רבות כתוספת לרכישת דירה עצמית או לטובת העמדת השלמת הון לילדים וכדומה. כעת, בבנק ישראל מתכוונים להגביל את הבנקים בדרך חישוב ההחזר החודשי לצורך נטילתן.
מה זה משכנתא לכל מטרה?
הלוואה שמסווגת בבנקים שלא למטרת מגורים ולא למטרה עסקית, וניתנת כנגד שעבוד דירההחזרי ההלוואות יוגבלו - עד 40% מההכנסה הפנויה
הטיוטה החדשה משנה את אופן חישוב יחס ההחזר החודשי מכלל ההכנסה הפנויה של משק הבית. לפי ההצעה החדשה, כלל ההחזרים בגין הלוואות לדיור - לרכישה, לשיפוץ או לכל מטרה - לא יעלו על 40% מההכנסה הפנויה. נראה כי מדובר בהערכות של הרגולטור לנוכח ההאטה המשמעותית במכירת דירות בשנה החולפת, שכן זהו צעד שמגביל את המינוף של מי שממשכנים את הדירה שלהם לצורך אשראי שאינו משכנתא.הלוואות לכל מטרה בשיעבוד דירת מגורים, מהוות חלק מההלוואות שמעמידים הבנקים. לפי הדוח השנתי של בנק דיסקונט, מדובר בהלוואות שניתנות ללקוחות פרטיים כנגד שיעבוד דירות מגורים למטרות מגוונות, בניגוד להלוואות לרכישת, שיפוץ, או בניית דירת מגורים - שהן הלוואות לרכישת יחידות דיור. הן מהוות כאמור את עיקר הפעילות בתחום המשכנתאות.
נתוני בנק ישראל מגלים כי מינואר ועד ספטמבר 2025 ניתנו הלוואות כאלו בהיקף כולל של 5.5 מיליארד שקל - נמוך משמעותית ממשכנתאות רגילות, שהיקפן באותה תקופה היה 79 מיליארד שקל. הריבית על ההלוואות הללו גבוהה מריבית המשכנתאות הרגילה (כ־5.5% בממוצע במסלולים הצמודים ו־7% במסלול הלא צמוד) אולם היא נמוכה משמעותית מהלוואות "לכל מטרה" הניתנות ללא שיעבוד ומגלמות ריבית שמגיעה לעיתים לשיעור דו־ספרתי.
לפי טיוטת ההוראה החדשה של בנק ישראל, המגבלה תייצר מצב שבו אדם שהכנסתו הפנויה היא 20 אלף שקל יוכל להחזיר עד 8,000 שקל בחודש על כלל ההלוואות לדיור, לרבות הלוואות "לכל מטרה". כיום, לאחר ניכוי ההחזר הקיים, ניתן היה לחשב את יתרת ההכנסה (12 אלף שקל) לצורך מתן אשראי נוסף - אך ההצעה החדשה לא מאפשרת זאת.
בהתאחדות יועצי המשכנתאות מעריכים כי השינוי נובע מכך ששיעור הפיגורים בהלוואות לכל מטרה גבוה פי שניים מזה של משכנתאות רגילות - 1.2% לעומת 0.6% בלבד. אך לא מן הנמנע שבבנק ישראל מזהים לחץ גובר מצד הציבור שמנסה לקחת אשראי זול ככל הניתן, תוך שימוש במקרה הזה בדירה כבטוחה, זאת לנוכח סביבת הריבית הגבוהה.
"משכנתאות 'לכל מטרה' הן הלוואות שאפשר לקחת על דירה קיימת לצרכים שונים", אומר גורם בשוק. "הצעד של בנק ישראל לא לגמרי ברור, אבל ייתכן שמדובר בהערכות לקראת ירידה מסויימת בשווי הדירות בעתיד". לדבריו, "אם בבנק ישראל סבורים שעשויה להיות ירידה בשווי הנכסים בעתיד, אז נגזרת מכך גם ירידה בשווי הבטוחות שניתנו כנגד המשכנתאות. אז ההיגיון הבנקאי אומר שאם המינוף במערכת הוא 60% לדוגמה, יכול להיות שבפועל בעוד שנה המינוף יטפס ל־70% משום ששווי הנכסים יירד. אז פועלים מראש כדי להקדים תרופה למכה".
- פרסומת -
הקלה במשכנתאות לזוכי "מחיר למשתכן"
אלא שלא הכל מקלות, יש גם גזרים. זוכי תוכניות "מחיר למשתכן" ותוכניות דומות נהנו עד כה מהקלות משמעותיות, שנועדו לסייע להם לרכוש דירה במחיר נמוך ממחיר השוק. אף שהמחיר ששילמו היה מופחת, הבנקים חישבו את שווי הדירה לצורך המשכנתא לפי שווי השוק המלא - כלומר, לפי הערכת שמאי לנכס דומה.המשמעות היא שהבנק רשאי לקבוע את שיעור המימון על פי שווי השוק, ולא על פי מחיר הרכישה בפועל. כך ניתן לאשר משכנתא בשיעור של עד 75% מהערכת השמאי, ובפועל - שיעור גבוה מ־75% ממחיר הרכישה המוזל.
לדוגמה, אם שווי הדירה הוא 1.2 מיליון שקל, אך הרוכש במסגרת "מחיר למשתכן" משלם רק 900 אלף שקל, הבנק יכול לאשר משכנתא של 900 אלף שקל (75% משווי השוק). למרות זאת, התקנות מחייבות העמדת הון עצמי מינימלי של 100 אלף שקל, כך שלא ניתן לממן את מלוא הסכום באמצעות משכנתא. הזוכים נהנים, אם כן, מהטבה כפולה - גם ממחיר רכישה נמוך וגם מדרישות הון עצמי מופחתות.
עד כה, ההטבה הוגבלה לדירות שמחירן עד 1.8 מיליון שקל, אך בטיוטה החדשה מוצע להעלות את התקרה ל־2.1 מיליון שקל. משמעות הדבר היא כי המשכנתא המרבית האפשרית תעמוד על 1.575 מיליון שקל. כך, רוכש שיקנה דירה ב־1.8 מיליון שקל יידרש להביא הון עצמי של מעט יותר מ־200 אלף שקל בלבד.
לדברי נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, "התיקון נעשה בעקבות פניות חוזרות מצדנו, והוא חשוב משום שהוא מחזיר את ההטבה להתאמה למחירי השוק האמיתיים ולמציאות בשטח. התוצאה היא פחות הון עצמי נדרש, ומעגל רחב יותר של זכאים שיוכלו לממש את זכייתם - בשורה אמיתית לזוגות צעירים ולמשפחות ישראליות רבות".
פריסת משכנתאות ליותר מ־30 שנה
הקלה נוספת שתובא בטיוטה החדשה היא לאפשר לפרוע את המשכנתא מעבר לתקופת המקסימום הנהוגה כיום. לפי התקנות כיום ניתן לפרוע משכנתא לתקופה של לא יותר מ־30 שנה, והטיוטה החדשה אינה משנה זאת, אך היא מוסיפה הבהרה חשובה. במקרים שבהם לווים ביקשו לדחות תשלומים - למשל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" - ניתן יהיה לפרוס את יתרת ההלוואה כך שהתשלום האחרון יחול גם לאחר 30 שנה ממועד מתן האשראי. ההוראה מתייחסת למצבים של הסדר חוב עם הלקוח או יישום מתווה סיוע ממשלתי, ומאפשרת גמישות במקרים חריגים.- הוסף לסימניות
- #11,287
אמזון זה בעיקר קמעונאות לא הייטקזה ממשיך
שוב ושוב מספרים לנו שאחרי המלחמה האוירה תשתנה וכולם ירוצו לקנות
אז הנה עוד ידיעה המראה על המגמה בהייטק
פיטורי ענק באמזון: 30,000 עובדים הולכים הביתה
הקטר שהוביל את העליותפיטורי ענק באמזון: 30,000 עובדים הולכים הביתה
ענקית הקמעונאות עם גל הפיטורים הגדול ביותר מאז 2023, שמסמל את עידן הבינה המלאכותית שמחליפה עובדים אנושיים
נמצא עכשיו באי וודאות וצמצום זה לא הזמן שאנשים קופצים להתחייביות מוגזמות
- הוסף לסימניות
- #11,288
היה לי חבר שכשהתחיל הנידון כאן רצה לקנות דירה בשכונה בירושלים
שנקראת נווה יעקב ואמרתי לו את כל הטיעונים מדוע לא כדאי לו כרגע
אלא אם זה מחיר טוב
לקנות דירה ושבחודשים הקרובים צפויה ירידה מסוימת או התמתנות
אתמול הגיע אלי בטענות שכרגע המחיר הרבה יותר יקר ורק עולה
רציתי לשאול את אלה שגרים בנווה יעקב האם זה נכון?
ואם כן איך אתה מסביר את זה?
- הוסף לסימניות
- #11,289
זה אמנם יכול להוריד את מחירי הדירות, אבל זה יחנוק עוד יותר את ה"משקיעים" שעוד נשארו וככה יצטמצם עוד יותר מלאי הדירות להשכרה והשכירות תעלה.
- הוסף לסימניות
- #11,290
אכן נרשמו עליות, משום שנווה יעקב היא השכונה החרדית היחידה בירושלים שעדיין לא מיצתה את הפוטנציאל שלה — ולכן רבים שלא רכשו דירות בשכונות החרדיות האחרות פנו אליה.
- הוסף לסימניות
- #11,291
זו חכמה שבדיעבד, לאחר מעשה.
השאלה אם ידעת לחזות זאת לפני שנה?
ואם אתה יודע עכשיו להצביע על שכונות / ערים שבהם כן עדיף לקנות עכשיו ולא לחכות?
יוסף זרודינסקי
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #11,292
אני
שמעתי דברים עוד יותר חמורים. כל התערבות מלאכותית של מדינה בכחות השוק מביאה לתוצאה רעה. במקרה דידן זה מביא לפגיעה בשוק דירות יד שניה.
- הוסף לסימניות
- #11,293
אם יהיו פחות משקיעים המחירים ירדו ואז הרבה יקנו את הדירות מהמשקיעים ויצטרכו פחות דירות להשכרה
יוסף זרודינסקי
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #11,294
אני שומע מדבריו דווקא חשש אמיתי מעליית המחירים
לתת עצות לציבור להתמקח עם קבלנים זהו רעיון חמוד, ולא רק בשוק הדיור. אני -מאמן לכלכלת המשפחה, ומניסיון עם הלקוחות שלי (ועם עצמי) יכול לומר שמיקוח מוזיל מחירים כמעט בכל תחום: דמי ניהול חשבון, מנויים לעתון, ביטוח, פנסיה -מה לא?!
סוף דבר: עצות בסגנון הזה לא ממש עובדות מיד ועל ציבור גדול. זה כמו לתת עצה לאכול דברים בריאיים.
- הוסף לסימניות
- #11,295
שימו לב למציאות שהשתנתה בשנתיים האחרונות ב-180 מעלות (חלק מהדברים מהספר איך מחתנים ילדים של סנדרס)
הרי אם יש הרבה בניה יש הרבה היצע יותר מביקוש והמחיר אמור לרדת אז איך זה שבכל המקומות שהיה הרבה בניה המחירים עלו (בי"ש העליה הכי גדולה בארץ כנ"ל חריש שהכפילה את המחיר מלפני 7 שנים מ2018 -2022 באר שבע אופקים נתיבות ורכסים ומילא בי"ש שהיתה הכי זולה בערים החרדיות ויש לה ביקוש אמיתי אבל האם אופקים שמכפילה ומשלשת את עצמה יש לה ביקוש כזה גדול אלא משקיעים העלו את המחיר)
אז ההבדל הגדול בין פעם להיום שפעם הריבית הייתה פחות מהשכירות והיום זה להיפך ולכן מי שמשקיע היום מפסיד כפול גם משכנתא יותר משכירות וגם ירידת נכס אז אמנם לכל עיר שמתפתחת יש עליה מסויומת כי היא התפתחה אבל יש את השלב שמתחילים להפסיד עליה ואז כל המשקיעים מוכרים כי כל אחד רוצה להקדים את הירידה ואין לעיר ביקוש והמחירים יורדים והראיה לדברי חריש שאין לה ביקוש אמיתי לגור והמחירים ירדו שם בשנתיים האחרונות מעל 10% וזה רק ההתחלה ומשם הדרך לשאר הפריפריות כי המשקיעים של היום בשונה מפעם מרוויחים ובורחים (וגם מהפריסליים להרבה איך בכלל יכולת להחזיר משכנתא או שבדוחק גדול וממהרים למכור) ופעם היו נשארים אם דירות המון שנים ומשקיעים לא ברחו
ולכן לדעתי המחירים בקרוב בפריפריה ירדו (במקומות שבנו הרבה) בעיקר בזמן שמתאכלס שאז מגלים שהשוק מוצף ואין שוכרים ואין קונים ועד אז המחירים עולים כי מוכרים למשקיעים חלומות
ולמי ששואל על בי"ש היא הולכת להוביל את הירידות כי בונים שם עשרות אלפי יח"ד ואין כ"כ הרבה חרדים שיש להם את הכסף לזה והרבה שיש להם מעדיפים ליד מוקדי תעסוקה או עיר לא חדשה וכדו'
צריך לזכור שבי"ש עלתה כי הרוב שם היה מחיר למשתכן והיתה העיר הכי זולה בציבור החרדי ובעיקר המשקיעים האלו את המחיר והיום אין משקיעים ומעט קונים למגורים והרבה בניה
הרי אם יש הרבה בניה יש הרבה היצע יותר מביקוש והמחיר אמור לרדת אז איך זה שבכל המקומות שהיה הרבה בניה המחירים עלו (בי"ש העליה הכי גדולה בארץ כנ"ל חריש שהכפילה את המחיר מלפני 7 שנים מ2018 -2022 באר שבע אופקים נתיבות ורכסים ומילא בי"ש שהיתה הכי זולה בערים החרדיות ויש לה ביקוש אמיתי אבל האם אופקים שמכפילה ומשלשת את עצמה יש לה ביקוש כזה גדול אלא משקיעים העלו את המחיר)
אז ההבדל הגדול בין פעם להיום שפעם הריבית הייתה פחות מהשכירות והיום זה להיפך ולכן מי שמשקיע היום מפסיד כפול גם משכנתא יותר משכירות וגם ירידת נכס אז אמנם לכל עיר שמתפתחת יש עליה מסויומת כי היא התפתחה אבל יש את השלב שמתחילים להפסיד עליה ואז כל המשקיעים מוכרים כי כל אחד רוצה להקדים את הירידה ואין לעיר ביקוש והמחירים יורדים והראיה לדברי חריש שאין לה ביקוש אמיתי לגור והמחירים ירדו שם בשנתיים האחרונות מעל 10% וזה רק ההתחלה ומשם הדרך לשאר הפריפריות כי המשקיעים של היום בשונה מפעם מרוויחים ובורחים (וגם מהפריסליים להרבה איך בכלל יכולת להחזיר משכנתא או שבדוחק גדול וממהרים למכור) ופעם היו נשארים אם דירות המון שנים ומשקיעים לא ברחו
ולכן לדעתי המחירים בקרוב בפריפריה ירדו (במקומות שבנו הרבה) בעיקר בזמן שמתאכלס שאז מגלים שהשוק מוצף ואין שוכרים ואין קונים ועד אז המחירים עולים כי מוכרים למשקיעים חלומות
ולמי ששואל על בי"ש היא הולכת להוביל את הירידות כי בונים שם עשרות אלפי יח"ד ואין כ"כ הרבה חרדים שיש להם את הכסף לזה והרבה שיש להם מעדיפים ליד מוקדי תעסוקה או עיר לא חדשה וכדו'
צריך לזכור שבי"ש עלתה כי הרוב שם היה מחיר למשתכן והיתה העיר הכי זולה בציבור החרדי ובעיקר המשקיעים האלו את המחיר והיום אין משקיעים ומעט קונים למגורים והרבה בניה
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
- הוסף לסימניות
- #11,296
פעם לא היית יכול להתמקח עם קבלנים היו אומרים לך לא צריך אני ימכור למשיהוא אחר
היום אתה יכול להתמקח -שוק של קונים
אבל זה מדהים לראות שמי שחושב שהמחירים יעלו (בדר"כ- נגיעות) רואה הכל עקום
- הוסף לסימניות
- #11,298
בשנים עברו לא היה מושג לבקש הנחה מקבלן זה היה כמו לבקש הנחה ב-אושר עד.
- הוסף לסימניות
- #11,299
מה שנמחק זה מה שהצחיקאין לי בעיה אם האלושצוחקים עלי רק תסבירו לי למה שאני גם יצטרף אליכם
ומקווה שלא נפגוש את האלו שעצובים
לא התוכן
מדבר נדל"ן
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #11,300
כן, וגם בגילה התייקרו הדירות גם בחצי שנה האחרונה.
הסיבה שאין היצע של דירות ואין משקיעים שמנסים למכור כמו בבית שמש למשל, וגם כי הם השכונות הכי זולות בירושלים וזוגות צעירים שמחפשים לקנות ויכולים בירושלים הולכים לשם.
ועדיין העלייה מתונה יחסית להיצע הדל כי הביקוש לא גבוה והרוכשים לא אובססיביים..
פרוגבוט
תוכן שיווקי
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.
