גם אם זה יקרה - יקח הרבה זמן אם בכלל שההנחה הזו תגולגל ללקוח.
אין שום סיבה שזה יגולגל ללקוח, הם ימכרו בכמה שיוכלו
אבל זה יכניס הרבה שחקנים חדשים שאין להם הון עצמי גבוה/ יכולות למינוף גבוה
 
תמיד אותם ניקים
כותבים עוד ועוד חדשות וחידושים
עם טבלאות וכתבות
על מכות מוות, קריסה, הצפה
התפכחות הקונים
שוק של קונים
הבטחות מחברי כנסת
ראיונות של כלכלנים
סודות מבית הקבלנים והבנקאים
גרפים סלקטיביים
סיפורים מיבשות רחוקות

אבל מה לעשות
העם שלנו עם קשה עורף
המציאות בשטח, לא מסכימה להתיישר עם המציאות המקבילה שמובאת כאן חדשות לבקרים

המציאות היא שהמחירים בשנים האחרונות עלו למרות שחלק מהכותבים מדברים על ירידות שנים

המחירים לפחות במרכז בני ברק שם אני מעורה, בעליה מתמדת בחצי שנה האחרונה

השוק שהיה אמור לצפות למכת המוות ולקרוס, עולה ומתעורר מיום ליום למרות התחזיות

אבל לא דבר שולי כמו מציאות בשטח
ירפה את ידי הכותבים המוכשרים
בטח לא אחרי שכתבו כל כך הרבה
הם ימשיכו להוכיח באותות ובמופתים
שהנה, אוטוטו, ממש מעבר לפינה, זה כבר ממש כאן, רק טיפה לפתוח את העיניים, והנה, הופ, המחירים יורדים, והמציאות בשטח אינה אלא בעיה חולפת, שאינה אלא אשליה, והמציאות היא לא מה שקורה אלא מה שכתוב, וכל מי שלא מאמין שכך, אינו אלא טועה ומטעה וראוי להתנפל עליו כאילו הוא כופר באחד מעיקרי האמונה.

ועל זה נאמר
הכותבים נובחים והשיירה עוברת…
אתה ממש צודק בכל מילה בהתחלה חשבתי שיש אמת בדברים האלה
והשתכנעתי רעיונית ואפילו 2 אנשים שהיו לפני קרוב לשנה ממש בסגירת חוזה שכנעתי
אותם להמתין משכונת נווה יעקב בירושלים כרגע הם הגיעו אלי בטענות שהמחירים רק ממשיכים לעלות
אני חושב לפצות אותם על העצה הלא הוגנת שנתתי
היום ראיתי @מקצועי בלבד תאריך פתיחת האשכול תש"פ לפני קרוב ל6 שנים כתוב את כל הנימוקים
בצורה כל כך משכנעת מדוע המחיר ירד מי ששמע בקולה אז וחיכה עד היום
משלם הרבה יותר 6 שנים שהם טועים ולא מתביישים להמשיך עם הביטחון
אז אפשר לומר שכדאי יותר להשקיע במניות מלקנות לעצמנו דירה
אבל לומר כמעט בביטחון שירד ורק ירד בעוד שב50-70 שנה האחרונות המחיר עלה במליוני %
בהתחלה היו קונים במספר לירות דירה בירושלים או שטח של בניין אחר כך 10 לירות נהיו 1 שקל
אחר כך 1000 שקל נהיה 1 ש"ח והיום צריך בשביל אותו שטח עשרות מליוני שקלים חדשים
מעכשיו למדתי יכול להיות שירד יכול להיות שיעלה אבל הביטחון הזה לשתי הצדדים לדעתי הוא טעות!
 
אין שום סיבה שזה יגולגל ללקוח, הם ימכרו בכמה שיוכלו
עד עכשיו סיפרו לנו שלמרות שיש עשרות אלפי דירות ריקות, אבל הקבלנים "לא יכולים" להוריד את המחירים כי אז "יפסידו".
אז עכשיו הם יוכלו להוריד את המחיר בלי להפסיד.
חוץ מזה שכאמור יותר היצע=ירידת מחיר.
 
זו בשורה מקורית גדולה! המדינה לא מרוויחה פחות אבל גורמת בכך שללקוח קצה המחיר ירד דרסטית.
חיסכון גדול מכספי מימון מיותרים - תפתח כאן תחרות עוצמתית על הקרקעות הללו ויציף את השוק (זמנית,לפחות).
במחשבה ראשונה המרווח הזה יאפשר לקבלנים להרוויח רווח גדול יותר.
אבל המסקנא היא כי ברגע שיש תחרות אמיתית בשוק + שיווקים מאסיביים זה משפיע על המחיר דרסטית.
כללי השוק
 
זו בשורה מקורית גדולה! המדינה לא מרוויחה פחות אבל גורמת בכך שללקוח קצה המחיר ירד דרסטית.
חיסכון גדול מכספי מימון מיותרים - תפתח כאן תחרות עוצמתית על הקרקעות הללו ויציף את השוק (זמנית,לפחות).
במחשבה ראשונה המרווח הזה יאפשר לקבלנים להרוויח רווח גדול יותר.
אבל המסקנא היא כי ברגע שיש תחרות אמיתית בשוק + שיווקים מאסיביים זה משפיע על המחיר דרסטית.
כללי השוק
אבל חלק גדול מהבעיה שהמדינה לא כ"כ משחררת קרקעות בצורה מסיבית
 
זו בשורה מקורית גדולה! המדינה לא מרוויחה פחות אבל גורמת בכך שללקוח קצה המחיר ירד דרסטית.
חיסכון גדול מכספי מימון מיותרים - תפתח כאן תחרות עוצמתית על הקרקעות הללו ויציף את השוק (זמנית,לפחות).
במחשבה ראשונה המרווח הזה יאפשר לקבלנים להרוויח רווח גדול יותר.
אבל המסקנא היא כי ברגע שיש תחרות אמיתית בשוק + שיווקים מאסיביים זה משפיע על המחיר דרסטית.
כללי השוק
היא מרוויחה פחות כי גם המדינה קונה את הכסף
ומשלמת ריבית אגרות חוב

 

כתבה באתר מרכז הנדל"ן רעידת אדמה בשוק הדיור​

"חיסכון של עד 250 אלש"ח לדירה": רמ"י בוחנת פריסת תשלומים בעסקאות לרכישת קרקע​

לא מבין למה זה אמור להוריד את המחיר. המחיר שיזם מוכן לשלם הוא המחיר שהלקוח מוכן לשלם על דירה מינוס עלויות עם מרווח לרווח. אז אם העלויות של יורדות, אז היזמים ישלמו יותר על הקרקע.
כלומר, אם יש פחות עלויות של ריביות, אז הם ישלמו יותר על הקרן.
 
אבל חלק גדול מהבעיה שהמדינה לא כ"כ משחררת קרקעות בצורה מסיבית
לא בטוח שהכל מתחיל ונגמר במספר הקרקעות שמשחררים בשנה
יש הרבה לעשות בתהליכים של משך הזמן להיתרים והתשלומים וכו'
 
לא מבין למה זה אמור להוריד את המחיר. המחיר שיזם מוכן לשלם הוא המחיר שהלקוח מוכן לשלם על דירה מינוס עלויות עם מרווח לרווח. אז אם העלויות של יורדות, אז היזמים ישלמו יותר על הקרקע.
כלומר, אם יש פחות עלויות של ריביות, אז הם ישלמו יותר על הקרן.
בהחלט אני גם חושב שהכותרת יותר ממה שזה

מדובר בפנייה עם הצעה בסך הכל לרמ"י לא איזה החלטה של רמ"י
לא החלטה ממשלתית אלא סתם מישהו הציע הצעה לרמ"י
והם כתבו שבעיקרון אין להם התנגדות עקרונית ויבדקו את זה ומכאן יוצאים כותרות
זה הציטוט

כ״ל ההתאחדות יגאל סלוביק קיבל בשבוע שעבר הודעה רשמית ממנהל רשות מקרקעי ישראל יעקב קוינט, שבה נכתב כי אין לרשות התנגדות עקרונית למתווה הפריסה וכי היא רואה חשיבות רבה ביצירת איזון בין צורכי המדינה לבין צורכי השוק.
 
זו בשורה מקורית גדולה! המדינה לא מרוויחה פחות אבל גורמת בכך שללקוח קצה המחיר ירד דרסטית.
חיסכון גדול מכספי מימון מיותרים - תפתח כאן תחרות עוצמתית על הקרקעות הללו ויציף את השוק (זמנית,לפחות).
במחשבה ראשונה המרווח הזה יאפשר לקבלנים להרוויח רווח גדול יותר.
אבל המסקנא היא כי ברגע שיש תחרות אמיתית בשוק + שיווקים מאסיביים זה משפיע על המחיר דרסטית.
כללי השוק

אם זה יעבור הבנקים וגופי המימון הולכים להפסיד הרבה כסף...
 
הקבלנים ישמרו את הקרקעות ויקחו את הזמן שלהם כי הם לא משלמים על זה לא ריבית ולא כלום
 
אבל חלק גדול מהבעיה שהמדינה לא כ"כ משחררת קרקעות בצורה מסיבית
משחררים המון, רק שיש מכרזים שחוזרים מחוסר התעניינות. זה יכול לגרום שהמכרזים יהיו יותר כלכליים לקבלנים.
היא מרוויחה פחות כי גם המדינה קונה את הכסף
ומשלמת ריבית אגרות חוב
מה הקשר? אם אני קונה ממך היום קרקע, ואתה מוסר לי אותה רק עוד 3 שנים, אין סיבה שאני ישלם לך את כל התשלום היום, ובוודאי שאתה לא תפסיד שאני ישלם לך את התשלום עוד 3 שנים כשתמסור לי את הקרקע.
לא מבין למה זה אמור להוריד את המחיר. המחיר שיזם מוכן לשלם הוא המחיר שהלקוח מוכן לשלם על דירה מינוס עלויות עם מרווח לרווח. אז אם העלויות של יורדות, אז היזמים ישלמו יותר על הקרקע.
כלומר, אם יש פחות עלויות של ריביות, אז הם ישלמו יותר על הקרן.
יש היום מכרזים שחוזרים כי הם לא כלכליים. דחיית התשלום יכולה לגרום ליותר התעניינות מצד הקבלנים (במיוחד קטנים).
הקבלנים ישמרו את הקרקעות ויקחו את הזמן שלהם כי הם לא משלמים על זה לא ריבית ולא כלום
זה עוד חוק שמדברים עליו-קנס לקבלנים שדוגרים על קרקעות.
 
לא מבין למה זה אמור להוריד את המחיר. המחיר שיזם מוכן לשלם הוא המחיר שהלקוח מוכן לשלם על דירה מינוס עלויות עם מרווח לרווח. אז אם העלויות של יורדות, אז היזמים ישלמו יותר על הקרקע.
כלומר, אם יש פחות עלויות של ריביות, אז הם ישלמו יותר על הקרן.
לדעתי המהלך לא נועד בעיקרו להוריד מחירים דרסטית, אלא להגדיל את הרווח של היזמים שהצטמצמו מאוד בשנים האחרונות ובעיקר יצר קושי משמעותי בגיוס מימון בגלל צפי אחוזי רווח נמוכים, במקביל זה אמור לתת מקום גם למו"מ על הורדת מחירים מסוימת ללקוח מה שלא היה כמעט קיים עד היום. ברור שהיזמים ירוויחו יותר מהלקוחות, נקווה שלפחות לא יעלו מחירים בתקופה הקרובה.
 
מה הקשר? אם אני קונה ממך היום קרקע, ואתה מוסר לי אותה רק עוד 3 שנים, אין סיבה שאני ישלם לך את כל התשלום היום, ובוודאי שאתה לא תפסיד שאני ישלם לך את התשלום עוד 3 שנים כשתמסור לי את הקרקע.
כיום יש הכנסה מיידית למדינה ואם בשנה הבאה לא יקבלו כסף על הקרקעות אלא רק עוד כמה שנים
וכיום זה בכלל ההכנסות של המדינה זה אומר שכדי לכסות את ההוצאות הם יצטרכו לגייס יותר כסף
שזה אומר יותר ריבית אז לא נכון לומר שזה לא עולה כלום
אולי זה עולה אבל זה צודק
 
מגזין_המוביל_נח_222__(1)_עמוד_16.jpg
מגזין_המוביל_נח_222__(1)_עמוד_35.jpg
 

כתבה באתר מרכז הנדל"ן רעידת אדמה בשוק הדיור​

"חיסכון של עד 250 אלש"ח לדירה": רמ"י בוחנת פריסת תשלומים בעסקאות לרכישת קרקע​

כך עולה ממכתב ששלח לאחרונה מנהל רמ"י ינקי קוינט להתאחדות הקבלנים, לפיו תיבחן פריסה של התשלום עבור הקרקע והפיתוח. על פי תחשיב שבוצע בהתאחדות מהלך שכזה יביא לחיסכון של קרוב ל-200 אלף שקל בהוצאות מימון לכל דירה​

הכותרת הזן התלוצצות על חשבון האזרח מי שדואגים פו זה לכיס של המדינה נעשה סדר שמדינה מוציאה קרקעות למכירה זה נעשה באמצאות מכרזים מה שקרה בשנים אחרונת בעקבות הרביות מחירי הקרקעות נחתכו ליזמים בחצי [כי חשוב של יזם לרווח נכנס הרביות] פו מגיע הכלכלן שדואג למדינה במילים אחרות נפרוס אנו את התשלומים אנחנו וניקח את כל הרוח לכיס במילים אחרות יזם ישלם בסופו של יום כמה שיותר קרוב לרווח מינימלי ואם לא הוא כנראה לא יהיה היזם של הפרויקט ,וכאן מגיע כתב באתר שמחפש לעשות כותרת שתיצור דרמה ואפשר לומר שהצליח
 
שאל אותו בבקשה על זה
ועל הדרך אשמח שתעזור לי להבין מה המשפט הזה אומר: אויב איין נאַר וואַרפט אַ שטיין אין אַ ברונעם, וועלן פערציק חכמים עס נישט קענען אַרויסציען.
אבן שטיפש זרק לבאר 40 חכמים לא יכולים לחלץ
 
עוד מהלך שיוביל לעליה בבניה
אם זה אכן יעבור זו דרמה
בבני ברק לבד יש מגרשים רדומים חלקם במרכז העיר ממש שמוחזקים ע"י משפחות אמידות ירושות וכדו'
שתקועים שנים אם יאלצו לשלם מס רכוש זה יזרז את המכירה ויציף עוד דירות לשוק
להערכתי מדובר על מאות דירות חדשות במרכז בני ברק
 
עוד מהלך שיוביל לעליה בבניה
אם זה אכן יעבור זו דרמה
בבני ברק לבד יש מגרשים רדומים חלקם במרכז העיר ממש שמוחזקים ע"י משפחות אמידות ירושות וכדו'
שתקועים שנים אם יאלצו לשלם מס רכוש זה יזרז את המכירה ויציף עוד דירות לשוק
להערכתי מדובר על מאות דירות חדשות במרכז בני ברק
יש דעות לכאן ולכאן בתוך הכתבה עצמה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה