לא מתכוונת לשכנע אף אחד, רק להביא חומר למחשבה למי שחסום ואין לו את הגישה.
יש כאן מאמר של רופא משנת 1988 שסוקר את תולדות מחלת הפוליו. דרך אגב, בסוף המאמר הוא כותב שחיסון כלל האוכלוסיה בחיסון המוחלש במקרה של התפרצות זה דבר נכון (אבל אחרי שקוראים את המאמר מבינים שרק אם באמת כלל האוכלוסיה תתחסן אז זה יהיה אפקטיבי).
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/322063.html
שם המאמר: שיתוק ילדים: עבר והווה
מחבר המאמר: חיים גריכטר
נושא המאמר: מחלת הפוליו - תולדותיה, סימניה והחיסון נגדה
מילות מפתח: רפואה: אימונולוגיה ומחלות זיהומיות.
מתוך "מדע" עיתון מדעי לכל כרך ל"ב מספר 2
הוצאת מוסד ויצמן לפירסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה
* פרופ' חיים גריכטר Gerichter) ,(C. רופא ומומחה למיקרוביולוגיה קלינית ובריאות הציבור. שימש במספר תפקידים בכירים במשרד הבריאות, בהם מנהל המחלקה למעבדות, מנהל המעבדות המרכזיות ומנהל המעבדה המרכזית לנגיפים. במשך 5 שנים ערך את הרבעון "בריאות הציבור" מטעם משרד הבריאות, וזכה ב-1691 בפרס מחקר מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל.
אני מצטטת קטעים מהמאמר שהם מרתיעים אותי (באופן אישי) מלתת את החיסון לילדי:
(בתחילת המאמר מוסבר כי החיסון החי המוחלש נקרא "תרכיב סייבין")
"
למרות בטיחותו הגבוהה של תרכיב סייבין, מופיעים מקרים נדירים מאוד של שיתוקים אצל מקבלי התרכיב, המיוחסים לזן התרכיבי. הסטטיסטיקה לארועים אלה שונה במדינות שונות. בארה"ב בין 10% ל-15% של המקרים מופיעים אצל ילדים הסובלים מחסר חיסוני מולד (חוסר יכולת יצירת נוגדנים, או תת-רמה שלהם) או מדיכוי חיסוני נרכש (במקרי השתלות, מחלות ממאירות וכד'). לשאר המקרים אין הסבר מניח את הדעת, והדיעה היא כי במקרים נדירים אלה פועל הנגיף המוחלש אצל הפרט המשולל נוגדנים כנגיף בעל אלימות מוגברת.
מקרה נדיר אחר הוא הופעת שיתוק אצל פרט בלתי מחוסן שנדבק מילד שחוסן לאחרונה בתרכיב המוחלש. מקרים כאלה, הם אף נדירים יותר והם עלולים לקרות במיוחד במשפחה - בדרך כלל במבוגרים - הנדבקים מבן המשפחה, המפריש את הנגיף המוחלש מספר ימים לאחר חיסונו.
בארה"ב כמעט ולא מופיעים יותר מקרי שיתוק הקשורים בזנים האלימים, וזאת הודות לתרכיב המוחלש המשמש שם מזה 25 שנה. עם זאת, קורים בה מדי שנה 5 עד 8 מקרי שיתוק הקשורים בזן התרכיבי, באוכלוסית ילדים המונה כ-5.3 מליון, המתחסנים בזן המוחלש. אמנם מקרים אלה נדירים ביותר, אולם הם מעוררים אי-נוחות בשירותי הבריאות במדינה, ולאחרונה החלו דיונים מקיפים בנושא. טרם נתקבלה החלטה לשנות את מדיניות החיסון.
תופעה כזו של הדבקה בזן תרכיבי וגרימת שיתוק, אינה קיימת במתן תרכיב מומת.
בהמשך המאמר כתוב:
"עם זאת, בין השנים 1988-1971 דווח בארץ על 9 מקרים שיתוקיים כתוצאה ממגע עם הזן התרכיבי המוחלש.
7 מתוכם היו תינוקות שחלו בפוליו כתוצאה מקבלת החיסון, ושני מקרים שנדבקו מילדיהם לאחר שאלה קבלו חיסון בזן המוחלש".
(זו אגב הסיבה שהפסיקו לתת את החיסון המוחלש ב-2004, כי הבינו שאחרי כ"כ הרבה שנים שהמחלה לא קיימת, לא שווה לקחת את הסיכון שמישהו שכן יחוסן שחיסון המוחלש כן יחלה או יגרום למישהו לחלות).
במשרד הבריאות אומרים שהסיכון לחלות בעקבות החיסון המוחלש שניתן לאחר החיסון מומת - הוא קטן יותר ומבחינתם כמעט ולא קיים, אבל אותי זה עדיין מפחיד...
הנושאים החמים
