דרוש מידע מחפש עצות לפחד קהל לגשת לפני התיבה להיות חזן

[הונגרי אמיתי]

שנהייתי לצערי חיוב בתוך שנה
אם למישהו יש איזה רעיון

 

[מאל"ף ועד תג]

בדרך כלל הפחד חולף או פוחת משמעותית אחר כמה פעמים.
ניתן לקחת לפני הפעמים הראשונות משהו טבעי להרגעה מלחץ כמו רסקיו וכדו'.
כמו"כ, בתפילה, שלא כמו בדרשה בציבור, יש עצה טובה יותר: להתרכז במילים ובתפילה, וכך פחות חושבים איך זה נשמע באוזני הציבור.

מה שבטוח: לפום צערא [שלך] אגרא [עילוי נשמת הנפטר].

 

[הונגרי אמיתי]

מקפיץ

 

[אבא ל6]

יש כאלה שביתם זה מבצרם, ושם הם מרגישים הכי בנוח, אם אתה כזה מן הסתם יהיה לך יותר קל לגשת לעמוד דווקא בביהכ"נ הקבוע שלך,
ויש כאלה שזה דווקא ילחיץ אותם,
להם עדיף ללכת לשטיבלאך ששם כל ילד שהתברמץ אתמול ניגש חזן, ואין אנשים קבועים, וכל אחד עושה מה שבא לו, ובד"כ זה גם מניינים קטנים, והרבה יעדיפו לגשת שם.

 

[אפרים יעקובזון]

הלואי שיהיה כאן מישהו שיביא פתרון אמיתי.
אני ג"כ יש לי את זה שאני ניגש חזן ואני יכול פשוט חצי לגמגם, אני נבהל והלב שלי דופק בפרעות...

הכי קשה זה אנשים שמבקשים ממני להיות חזן ולמרות שאני אומר להם לא, הם לוחצים ולא נעים לך אז אתה ניגש ושם מתחיל הקושי!!!

לפעמים אני לא חוזר לבית כנסת חודשיים אחרי שהייתי חזן כי לא נעים לי בגלל שגמגמתי בתפילה!!

נ.ב. ומכאן בקשה לכולם נא אל תלחצו על אנשים לגשת לעמוד אתם רוצים תגשו בעצמכם...

 

[יעלזו חסידים]

הלואי שיהיה כאן מישהו שיביא פתרון אמיתי.
אני ג"כ יש לי את זה שאני ניגש חזן ואני יכול פשוט חצי לגמגם, אני נבהל והלב שלי דופק בפרעות...

הכי קשה זה אנשים שמבקשים ממני להיות חזן ולמרות שאני אומר להם לא, הם לוחצים ולא נעים לך אז אתה ניגש ושם מתחיל הקושי!!!

לפעמים אני לא חוזר לבית כנסת חודשיים אחרי שהייתי חזן כי לא נעים לי בגלל שגמגמתי בתפילה!!

נ.ב. ומכאן בקשה לכולם נא אל תלחצו על אנשים לגשת לעמוד אתם רוצים תגשו בעצמכם...

גמני.
מצטרף

 

[שכויח]

לדעתי חושב שמתרגלים לזה אחרי כמה פעמים

נ.ב. ומכאן בקשה לכולם נא אל תלחצו על אנשים לגשת לעמוד אתם רוצים תגשו בעצמכם...

במחילה מכבודכם אבל אני חושב שזה שמשתכנעים לגשת לעמוד ואין את האומץ להגיד לא להאחרים הלוחצים זה באותו בעיה של חוסר ביטחון עצמי

 

[יוניקורן]

שמעתי פעם (כמדומני מהרב פנגר אולי?)
שהמוח לא מבדיל בין דמיון למציאות
ולכן, ככל שמתרגלים את הסיטואציה בראש לפני כן (הקהל, העליה ל"במה", התפילה וכו') - המוח חווה אותה כאילו היא באמת קורית
ואז, ברגע האמת, הוא מתורגל כבר בסיטואציה הזו והמצב עשוי להיות קל יותר.
וגם - לא להלחם בפחד. זה טבעי ולגיטימי, להרגיש ככה. לא להתנגד לרגש, אלא לקבל אותו.

 

[יוניקורן]

רק מלדמיין הלב שלי דופק!!!

מצוין!
ככה המוח מתרגל
וזה באמת קשה, אבל כנראה שמשתלם
כמובן לעשות הכל בהדרגתיות

 

[ctrl-p קונטרול פי]

הלואי שיהיה כאן מישהו שיביא פתרון אמיתי.
אני ג"כ יש לי את זה שאני ניגש חזן ואני יכול פשוט חצי לגמגם, אני נבהל והלב שלי דופק בפרעות...

הכי קשה זה אנשים שמבקשים ממני להיות חזן ולמרות שאני אומר להם לא, הם לוחצים ולא נעים לך אז אתה ניגש ושם מתחיל הקושי!!!

לפעמים אני לא חוזר לבית כנסת חודשיים אחרי שהייתי חזן כי לא נעים לי בגלל שגמגמתי בתפילה!!

נ.ב. ומכאן בקשה לכולם נא אל תלחצו על אנשים לגשת לעמוד אתם רוצים תגשו בעצמכם...

גמני.
מצטרף

לדעתי נסיעה לטבריה לשטיבלאך (כמובן לא בחופש) ואז מול כל אותם אנשים שאינך מכיר, בכלל וגם לא תכיר מחר יהיה לך יותר קל ושם גם להתפלל לפני העמוד בהתחלה רק מנחה או מעריב,
ומניסיון פעם פעמיים שניגשים הכל נעלם.
ולזכור שפחד ציבור זה מעלה, והוא תמיד ישאר אך לא במצב שנועל אותך אלא רק מרומם אותך למצב שאתה פוחד מהקהל

 

[שכויח]

לדעתי נסיעה לטבריה לשטיבלאך (כמובן לא בחופש) ואז מול כל אותם אנשים שאינך מכיר, בכלל וגם לא תכיר מחר יהיה לך יותר קל ושם גם להתפלל לפני העמוד בהתחלה רק מנחה או מעריב,
ומניסיון פעם פעמיים שניגשים הכל נעלם.
ולזכור שפחד ציבור זה מעלה, והוא תמיד ישאר אך לא במצב שנועל אותך אלא רק מרומם אותך למצב שאתה פוחד מהקהל

כן נכון מאוד אני גם נצרכתי לאסוף כסף והיה לי את הפחד לגשת לאנשים לבקש אז התחלתי במקומות שאין אף אחד שמכיר אותי ככה אני מרגיש שאני לבד ובטוח שאפילו יהיה לי פשלות זה לא איכפת לי כי אני הרי לא מכיר אותו וגם הוא לא מכיר אותי

 

[אבא ל6]

עתי נסיעה לטבריה לשטיבלאך (כמובן לא בחופש) ואז מול כל אותם אנשים שאינך מכיר, בכלל וגם לא תכיר מחר יהיה לך יותר קל ושם גם להתפלל לפני העמוד בהתחלה רק מנחה או מעריב,
ומניסיון פעם פעמיים שניגשים הכל נעלם

יש כאלה שזה יותר קשה להם כך,
כיון שהם אינם מכירים מספיק את כללי המקום,
הם מפחדים שיכשלו יותר מאשר ביתם הרגיל שיודעים את הכללים בברור.

 

[אפרים יעקובזון]

לדעתי נסיעה לטבריה לשטיבלאך (כמובן לא בחופש) ואז מול כל אותם אנשים שאינך מכיר, בכלל וגם לא תכיר מחר יהיה לך יותר קל ושם גם להתפלל לפני העמוד בהתחלה רק מנחה או מעריב,
ומניסיון פעם פעמיים שניגשים הכל נעלם.
ולזכור שפחד ציבור זה מעלה, והוא תמיד ישאר אך לא במצב שנועל אותך אלא רק מרומם אותך למצב שאתה פוחד מהקהל

לפי כל האשכולות פה על הפריפריה נראה לי שאין לי לאן ללכת

אבל ברצינות, עצה חכמה אני אחשוב על זה

 

[שיר שכזה]

כאחד שמאד אוהב לגשת חזן, אומר את דעתי, שמא תאמרו "אתה אוהב זו לא חכמה", ובזאת אענה "לא אמרתי שאני יודע אמרתי רק שאני אוהב" וההבדל ברור..
א. להתרכז בסידור (הלכה)
ב. בשמו"ע בלחש, לתרגל לעצמך את המנגינה וכו' (הלכה)
ג. להתרכז במידת הענוה, אתה לא יוסלה רוזנבלט, אתה בס"ה שליח ציבור.....
ד. לקפוץ למים, פעם שלישית כבר תדבר אחרת....
ה. להפסיק לחשוב שכולם מקשיבים לך, אפחד אל מקשיב (רק אלו שמהדרים ועוקבים בסידור, אבל זו הקשבה אחרת)
ו. להתפלל על זה... לאדם מערכי לב ומד' מענה לשון
ז. לזכור שלא כולם חזנים, כמו שלא כולם סנדלרים או סופרים או ציירים. חזן זה מקצוע, יש לך אותו? מעולה. אין לך אותו? גם כן מעולה, אבל אל תנסה לעשות משהו שאתה אל מתאים (לגבי חיוב אם זה משהו קטסטרופלי יש מה לדבר על זה הלכתית)
וסיים בתפילת החזנים "הורם מה שיאמרו, הבינם מה שידברו, השיבם מה שיפעלו, ידעם איך יפארו "

 

[יעלזו חסידים]

לדעתי נסיעה לטבריה לשטיבלאך (כמובן לא בחופש) ואז מול כל אותם אנשים שאינך מכיר, בכלל וגם לא תכיר מחר יהיה לך יותר קל ושם גם להתפלל לפני העמוד בהתחלה רק מנחה או מעריב,
ומניסיון פעם פעמיים שניגשים הכל נעלם.
ולזכור שפחד ציבור זה מעלה, והוא תמיד ישאר אך לא במצב שנועל אותך אלא רק מרומם אותך למצב שאתה פוחד מהקהל

לא כ"כ מדמיין ת'צמי נוסע לטבריה בשביל שחרית באמצע החיים

אבל לא חשוב, אני ברוך השם צעיר ובריא וכך גם הורי שליט"א שיברך אותם השם בחיים בריאים וארוכים
מבחינתי (בעזרת ה' אמן!) זה בעיה של עוד 40 שנה... אולי עד אז אעזור אומץ...

 

[יעלזו חסידים]

ה. להפסיק לחשוב שכולם מקשיבים לך, אפחד אל מקשיב (רק אלו שמהדרים ועוקבים בסידור, אבל זו הקשבה אחרת)

זה הכי נכון

 

[שכויח]

יש כאלה שזה יותר קשה להם כך,
כיון שהם אינם מכירים מספיק את כללי המקום,
הם מפחדים שיכשלו יותר מאשר ביתם הרגיל שיודעים את הכללים בברור.

להיפך אפילו יכשלו אין להם בעיה הלחץ הזה מגיע כי אתה לא רוצה להיות דפוק עם כישלון שלך בין החברה שלך שהם אנשים שאתה מכיר והם מכירים אותך אבל אם זה במקום שאתה לא מכיר אף אחד לא יהיה לך בעיה עם הכישלון כי אתה יודע שזה עובר וממילא כבר לא תפגוש את האנשים האלו

 

[גלגל הצבעים]

הפיתרון בעיקרון זה הרגל ושוב הרגל, כי בסוף הכל בראש.
הכרתי מישהו שהיה בעל קורא קבוע עם קהל ענק וחשוב אך לגשת חזן לא העיז,
יש כאלה שעוזר להם לדמיין את השכייח בסוף, ויש כאלה שעוזר להם לדמיין את המקרה הכי גרוע שברפאנו סיימו ''רופא כל בשר''.
תמיד תזכור שבמקרה הכי גרוע שכולם רוצים להרוג אותך אתה פשוט תופס את הרגליים ובורח...

נ.ב. לפעמים כדאי להקליט את עצמך, לפעמים שניה של גמגום נדמיית לך כנצח, ובאמת זה פחות מכדי נשימה.

 

[אבא ל6]

להיפך אפילו יכשלו אין להם בעיה הלחץ הזה מגיע כי אתה לא רוצה להיות דפוק עם כישלון שלך בין החברה שלך שהם אנשים שאתה מכיר והם מכירים אותך אבל אם זה במקום שאתה לא מכיר אף אחד לא יהיה לך בעיה עם הכישלון כי אתה יודע שזה עובר וממילא כבר לא תפגוש את האנשים האלו

הוא אשר כתבתי

יש כאלה

ואני מסכים שיש "גם כאלה"
ולא בדקתי מה יש יותר, אלא כתבתי נתון.

 

[בן של מלך!]

גם לי בתחילת דרכי כבעל קורא היה לי לחץ, כל ראשון ושני הייתי קורא מתוך לחץ, עד שיום אחד נפל לי האסימון:
תוך כדי הברכה של העולה הראשון, הסתובבתי לאחור, מבט חטוף (ומזלזל) על הקהל (התחלתי ב-200 איש...), ודמיינתי בראש: "אף אחד מכם לא יצליח להלחיץ אותי, למה מי אתם"....
ת'כלס, זה עבד!!!
כבר באותה שבת לא היה לי שמץ של פחד מהקהל, ואפילו כשהחלפתי פעם אחת ל-400 איש זה גם היה פעם ראשונה, ובמעמד מכובד (יום כיפור), פשוט הסתובבתי ודמיינתי שאני המנהל, ואף אחד לא ילחיץ אותי...
יוצא לי עוד הרבה פעמים לעלות חזן בכמה מקומות, אני תמיד עושה את התרגיל הזה, למרות שאני לא מרוצה מעצמי (אני דורש יותר גבוה...).
אקווה שתבינו את הצורך בזה ואל תחשבו שזה סוג של גאווה או משהו
כמובן, שאחרי הקריאה הסתכלתי על עצמי ואמרתי (על עצמי): למה מי אני... איך הצלחתי לעבוד על כולם...