דרוש מידע מחפש עצות לפחד קהל לגשת לפני התיבה להיות חזן

[דיאלוג]

חוזר על הנ"ל - ומניסיון - אתה בטוח שכולם מקשיבים במלא תשומת לב לכל הגה וכל ניקוד של אות בתפילה הערבה היוצאת מפיך.
ולעיתים אף מצפה לתגובות צבעוניות מהקהל לאחר התפילה.
וכלום. ממש כלום.
אנשים לא מקשיבים לחזן בתפילה, ממש לא (לא מדבר על התחזנויות). עסוקים בתפילה האישית שלהם לפני קונם (במקרה הטוב), והחזן הוא רק 'סימנא בעלמא' היכן לענות קדיש וכו'..

 

[חצרון]

לקחת משהו טבעי

מה אני משוגע? ילדים בני 13 ויומיים ניגשים לעמוד כמו מלך, ואני בעל בעמיו רועד כעלה נידף. מה יש?!

תירגע ידידי,אתה לא משוגע,כל אחד והפקלע' שלו...

 

[איתמר ל]

יש קו ייעוץ שמתמחה בבעיות חרדה ועוד
השירות הוא דיסקרטי אמפתי ומקצועי וניתן בחינם !!
המספר הוא : 0722134308
רואים תוצאות מעולות שווה לנסות !!

 

[עינזי]

אני מצטרף לפותח האשכול
אני פשוט לא יכול לגשת ומגישים אותי בכוח דייייי

 

[יאנקאלע]

אני מצטרף לפותח האשכול
אני פשוט לא יכול לגשת ומגישים אותי בכוח דייייי

יתכן שיש מכנה משותף
בין הקושי לגשת לעמוד
לקושי לומר לא למי שמגיש בכח
מה הוא סחב אותך עם מנוף?
הוא פתח לך את הפה עם צבת?

ואם כן תנסה להתמקד על לסרב בהתחלה
ותצטרך פחות לסבול למשך כל זמן התפילה

רק אם באמת בפנים אתה רוצה לגשת לעמוד אפילו שזה קשה ומפחיד ואם כן

 

[לנדור]

שימו לב, כל החרדתיים:

בשלב מסוים תגיעו למצב של 'התמכרות לעמוד' שלא יינתן לכם בקלות....

ותאמינו לי, זאת תהיה התמודדות הרבה הרבה יותר קשה!!!

 

[הונגרי אמיתי]

אני ממש מזדהה עם @הונגרי אמיתי
גם אני הרגשתי אותה תחושה ,
ולא העזתי לגשת ,
בסוף לא היתה ברירה הייתי חיוב,
נגשתי עם דופק מואץ, מזיע, גמגום,
בסוף עברה התפילה...
(עד היום קצת מלחיץ אותי)
בסוף למדתי,
שככל שאתה ממהר מלחץ אתה נלחץ יותר,
תנסה להגיד לאט , הפסקות נשימה,
וגם תתעודד שכל כך הרבה פה מזדהים איתך,
זה לא חריג!!!! בהצלחה!!

איך שרדת ככה 11 חודש
לי עבר 5 חודשים ואני מרגיש שאני לא שורד!!
דווקא בהתחלה כן זרם אבל פתאום זה נפל לי החרדה הזאת
ומעניין שזה דווקא בחזרת הש"ץ
{אולי כי פעם אחת קרתה לי פדיחה רצינית}

 

[זעירא דחברייא]

גם לי בתחילת דרכי כבעל קורא היה לי לחץ, כל ראשון ושני הייתי קורא מתוך לחץ, עד שיום אחד נפל לי האסימון:
תוך כדי הברכה של העולה הראשון, הסתובבתי לאחור, מבט חטוף (ומזלזל) על הקהל (התחלתי ב-200 איש...), ודמיינתי בראש: "אף אחד מכם לא יצליח להלחיץ אותי, למה מי אתם"....
ת'כלס, זה עבד!!!
כבר באותה שבת לא היה לי שמץ של פחד מהקהל, ואפילו כשהחלפתי פעם אחת ל-400 איש זה גם היה פעם ראשונה, ובמעמד מכובד (יום כיפור), פשוט הסתובבתי ודמיינתי שאני המנהל, ואף אחד לא ילחיץ אותי...
יוצא לי עוד הרבה פעמים לעלות חזן בכמה מקומות, אני תמיד עושה את התרגיל הזה, למרות שאני לא מרוצה מעצמי (אני דורש יותר גבוה...).
אקווה שתבינו את הצורך בזה ואל תחשבו שזה סוג של גאווה או משהו
כמובן, שאחרי הקריאה הסתכלתי על עצמי ואמרתי (על עצמי): למה מי אני... איך הצלחתי לעבוד על כולם...

אנחנו מאמינים רק ללפני הקריאה ולא לאחר הקריאה,אבל הפשא''ס.

 

[בן של מלך!]

אנחנו מאמינים רק ללפני הקריאה ולא לאחר הקריאה,אבל הפשא''ס.

מה אני אעשה שככה הדברים עובדים בעולם?
אם אחשוב הפוך, אז הקריאה תצא הכי גרועה שבעולם, ואסיים אותה בתחושות הכי לא מוצדקות, לא?

 

[ברוך ר]

באמת, עם כל הכבוד, לא יפה להתעלל באנשים שסובלים. נא השאר את הזירה למקצוענים.

אתה יודע מה @בן של מלך! עשה בהודעתו זו ?

כתבתי פה תגובה ארוכה והיא נמחקה לי
אין לי כוח לכתוב מחדש, רק אתמצת:
יש סיבה אחת מפחד מקהל: תקרה לי פדיחה וכולם יצחקו עלי.
יש זה שלש פתרונות: א, אין מה לעשות, תקרה פדיחה, יצחקו עליך, אבל--- (לפום צערא אגרא, זה פעם ראשונה וכו') ב, יקרה פדיחה ואז מה כבר יקרה (אף אחד לא שם לב וכו'), ג, לא תקרה בכלל פדיחה כי--- (תרגלתי את הסיטואציה, אני לא חושב שיש כאן ציבור מלחיץ וממילא לא אלחץ וכו').
מי אמר שככה באמת יקרה? אף אחד! תאמין בזה ותרגיש את זה.

זה נקרא הכלה
הוא פשוט אמר לו לשנן לעצמו משפטי הכלה ולקבל את עצמו במצב הזה, ואם @הונגרי אמיתי ישנן את זה לעצמו, זה יכול להוריד לו את הלחץ

 

[אברך.]

בלת"ק חלקי
אני הייתי חזן במנחה וטעיתי מרוב פחד ולחץ בברכת השנים למרות שהיה באמצע הקיץ,
מרוב לחץ ופחד מהציבור לצערי לא היה לי את האומץ לתקן את עצמי והמשכתי הלאה בתקווה שלא יהיה איזה צדיק שיתקן אותי ואכן כך היה המשכתי כרגיל ואין פוצה פה ומצפצף והיה בית כנסת עמוס עם כארבע מנינים... עד שצדיק אחד שהיה במזרח לחש לי באוזן טעית ואתה צריך לחזור... לא היה לי ברירה וסיימתי שומע תפילה ואז התחלתי שוב ברכת השנים כולי מזיע זעה קרה ועצבני על הצדיק בסדום שהכריח אותי לחזור ובכך שפך את דמי אבל המשכתי בביטחון, כשסיימתי את התפילה אני הסתובבתי לאחור ורציתי להיבלע באדמה מרוב בושה ואז אני רואה את כולם יוצאים מהבית הכנסת בספונטניות בלי לנאוץ בי מבטים ואני חשבתי לתומי אואווו אנשים כל כך צדיקים שמבינים אותי ומתעקשים לברוח מהבית הכנסת בלי לנעוץ בי מבטים חודרים ואז ניגשתי לחברותא שלי ולעוד שתי שכנים שלי שאני בידידות קרובה אליהם ולאח שלי ושאלתי את כולם האם זה היה ממש סוף העולם ואיך הגיבו בציבור והאם זה היה כל כך נורא וכו' וכולם אבל ממש כולם לא התחילו להבין מה אני רוצה מהם ולא שמו לב כלל למתרחש...
ללמדך שלצערנו הציבור לא מקשיב כל כך לחזן וכל אחד לצערנו עסוק במחשבותיו ומתכנן את המשך יומו העמוס ולכן כל הפחד מהקהל צריך להיות בפורפורציות הנכונות.

 

[בן של מלך!]

אתה יודע מה @בן של מלך! עשה בהודעתו זו ?

זה נקרא הכלה
הוא פשוט אמר לו לשנן לעצמו משפטי הכלה ולקבל את עצמו במצב הזה, ואם @הונגרי אמיתי ישנן את זה לעצמו, זה יכול להוריד לו את הלחץ

אתה מתכוין להקלה? או להכלה- להכיל את החזנות?

הו, סוף סוף מישהו פה מבין אותי...

 

[בן של מלך!]

בלת"ק חלקי
אני הייתי חזן במנחה וטעיתי מרוב לחץ ופחד בברכת השנים למרות שהיה באמצע הקיץ, ומרוב לחץ לצערי לא היה לי את האומץ לתקן את עצמי והמשכתי הלאה בתקווה שלא יהיה איזה צדיק שיתקן אותי ואכן כך היה המשכתי כרגיל ואין פוצה פה ומצפצף והיה בית כנסת עם כארבע מנינים... עד שצדיק אחד שהיה במזרח לחש לי באוזן טעית ואתה צריך לחזור... לא היה לי ברירה וסיימתי שומע תפילה ואז התחלתי שוב ברכת השנים כולי מזיע זעה קרה ועצבני על הצדיק בסדום שהכריח אותי לחזור ובכך שפך את דמי אבל המשכתי בביטחון, כשסיימתי את התפילה אני הסתובבתי לאחור ורציתי להיבלע באדמה מרוב בושה ואז אני רואה את כולם יוצאים מהבית הכנסת בספונטניות בלי לנאוץ בי מבטים ואני חשבתי לתומי אואווו איזה אנשים צדיקים שמבינים אותי ומתעקשים לברוח מהבית הכנסת בלי לנעוץ בי מבטים חודרים ואז נישגתי לחברותא שלי ולעוד שתי שכנים שלי שאני בידידות קרובה אליהם ולאח שלי ושאלתי את כולם האם זה היה ממש סוף העולם ואיך הגיבו בציבור והאם זה היה כל כך נורא וכו' וכולם אבל ממש כולם לא התחילו להבין מה אני רוצה מהם ולא שמו לב כלל למתרחש...
ללמדך שלצערנו הציבור לא מקשיב כל כך לחזן וכל אחד לצערנו עסוק במחשבותיו ומתכנן את המשך יומו העמוס.

יש לזה ראיה חזקה מאוד:
הנה בגמ' בב"ק (לז.), אמרו לפני ר' יהודה ה"ז מועד לשבתות ואינו מועד לחול אמר להם לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק, ושם בתוס' (ד"ה הרי) מפרש בירושלמי לפי שראה אותם במלבושים נאים אחרים וחשובים בעיניו נכרים ואינו מכירם.
ואומרים העולם, דה"ה בחזנים, שודאי שהרגילות שלהם בלחש זה לומר מוריד הטל, אבל בגלל שפעם אחרונה שהם עלו זה היה בימות החורף, אז אין להם עדיין רגילות לזה, ולכן מרגלא בפומייהו כלשון החורף.

 

[ברוך ר]

אתה מתכוין להקלה? או להכלה- להכיל את החזנות?

הו, סוף סוף מישהו פה מבין אותי...

אני מתכווין להכלה - כלומר שאתה מקבל על עצמך שזה הבעיה

יש סיבה אחת מפחד מקהל: תקרה לי פדיחה וכולם יצחקו עלי.

והפתרון הוא שאתה מבין ש

יש זה שלש פתרונות: א, אין מה לעשות, תקרה פדיחה, יצחקו עליך, אבל--- (לפום צערא אגרא, זה פעם ראשונה וכו') ב, יקרה פדיחה ואז מה כבר יקרה (אף אחד לא שם לב וכו'), ג, לא תקרה בכלל פדיחה כי--- (תרגלתי את הסיטואציה, אני לא חושב שיש כאן ציבור מלחיץ וממילא לא אלחץ וכו').

בנוסף שיש פה ניבוי העתיד ש

מי אמר שככה באמת יקרה? אף אחד! תאמין בזה ותרגיש את זה.

וזה מנגנונים שעוזרים להתמודד עם המצב

 

[בן של מלך!]

אני מתכווין להכלה - כלומר שאתה מקבל על עצמך שזה הבעיה

והפתרון הוא שאתה מבין ש

בנוסף שיש פה ניבוי העתיד ש

וזה מנגנונים שעוזרים להתמודד עם המצב

אני לא התכוונתי על עצמי...
בעצם, כן על עצמי, במקומות יותר מתוסבכים ממה שאני רגיל...

 

[בן של מלך!]

אנחנו מאמינים רק ללפני הקריאה ולא לאחר הקריאה,אבל הפשא''ס.

יש פה עומק בדבריו, אז קצת רקע למי שלא מבין... (הפשא"ס = הפה שאסר)
יש דין בגמ' שאדם שתובע את חברו לשלם מנה, והוא טוען שפרע, שאינו חייב לשלם, אבל אם מגיעים שני עדים ואומרים שהוא לא לוה בכלל, הדין שהוא חייב לשלם, ולמרות ששניהם טוענים שאין חוב.
והסיבה, כי אנו מאמינים לו שהוא לוה, שהרי הודאת בעל דין כמאה עדים וגם אם כל העולם יגידו שהוא לא לוה, פשוט וברור שהוא כן לוה, כי הוא הודה, וממילא, יש עליו חיוב לשלם, ואין לנו שום סיבה בעולם לפטור אותו מתשלום, שהרי בדברי העדים נשמעים שני דברים, א, שהוא לא לוה, ב, שהוא לא פרע, כי אם הוא לא לוה ודאי שלא פרע, וא"כ, על החלק הראשון שהוא לא לוה, העדים לא נאמנים, כי הוא טוען שהוא כן לוה, ועל מה שאמרו שהוא לא פרע, הם כן נאמנים, ולא יעזור לו לומר שפרעתי, כי הוא נגד עדים.
אותו דבר כאן....
מה שאמרתי שלפני הקריאה אני אומר מחדד לעצמי שאני יכול, הוי הודאת בע"ד לגאווה, ועל מה שאחרי הקריאה אני חוזר בי, הוי נגד עדים, שאמרו לא להתגאות, ואין אדם שמתגאה וחוזר בו, וא"כ הם נאמנים שלא חזרתי בי.... ודו"ק.

 

[מוריה שיטרית]

יש ספר בשם "לשון הזהב"

 

[הונגרי אמיתי]

יש ספר בשם "לשון הזהב"

מה זה הספר הזה?

 

[איתמר ל]

אבל פתאום בחודש האחרון זה נהיה פשוט מלחיץ משהו הזוי
אני פשוט מקבל התקף חרדה

הלואי שיהיה כאן מישהו שיביא פתרון אמיתי.
אני ג"כ יש לי את זה שאני ניגש חזן ואני יכול פשוט חצי לגמגם, אני נבהל והלב שלי דופק בפרעות...
הכי קשה זה אנשים שמבקשים ממני להיות חזן ולמרות שאני אומר להם לא, הם לוחצים ולא נעים לך אז אתה ניגש ושם מתחיל הקושי!!!
לפעמים אני לא חוזר לבית כנסת חודשיים אחרי שהייתי חזן כי לא נעים לי בגלל שגמגמתי בתפילה!!

איך שרדת ככה 11 חודש
לי עבר 5 חודשים ואני מרגיש שאני לא שורד!!
דווקא בהתחלה כן זרם אבל פתאום זה נפל לי החרדה הזאת

האמת, ממש רחמנות עליכם !!
אתם מתארים חוויות קשות ביותר כשכרגע בהרגשה שלכם הפיתרון [כמעט] לא ניתן להשגה, וכל ה'עצות' ה'חיזוקים' שנותנים לכם ואתם מנסים לתת לעצמכם לא יכולים לעזור לכם באמת לפתור את הבעיה, אלא אולי להתמודד או איכשהוא להתגבר עליה, וההרגשה הזאת היא באמת נכונה...
אבל זה לא כך.
כי כרגע אתם שקועים 'בתוך' הבעיה ואתם לא יכולים לדעת ולהבין שאכן זו בעיה אמיתית, אבל היא פשוטה לפיתרון !
ואת זה לא תוכלו להבין מכל הרצון הטוב של כולם [ושל עצמכם...] לעזור לכם, אלא אך ורק אם תיפנו לטיפול מקצועי, שם תעשו תהליך לא ארוך בכלל כאשר לאחמ"כ ההפרעה תעבור לגמרי, ותרגישו כמו בן אדם רגיל שבחיים לא סבל מזה...
אתם תחושו רוגע, ביטחון עצמי, וישועה אמיתית.
בהצלחה !!

 

[חצרון]

לקחת משהו טבעי

יש למישהוא רעיון לכזה דבר? יעזור לי מאוד לקראת ר"ה הבעל"ט