שוק ההון מחשבות של איפכא מסתברא

  • הוסף לסימניות
  • #1
פשוט מדהים בעיני, שכולם יודעים את האמת הפשוטה, לא למשוך בירידות!!!, קמים ארגונים שכל מהותם: לא למשוך בירידות!!!, עדיף לא לדעת את הסיסמה לחשבון כי אסור למשוך בירידות!!!.

כולם כ"כ חכמים.

אבל האם זה תמיד נכון? האם מי שצריך את הכסף לא נכון בשבילו דווקא למשוך בירידות, וגם מי שזקוק לכסף בעוד שנה לא כדאי שימשוך בתחילת הירידות וישים במסלול סולידי.

לא נתפס אצלי שאין פה דעות אחרות, אין הבנה לעומק של הכוחות בשוק, אין מבחנים הסטוריים, יש רק בהלה להשקיע.



והנה אתגר:
האם מי שזקוק לכסף וכבר חונק את עצמו ולא מושך שנים שנים של ירידות האם כדאי שאחרי עשר שנים שיתייאש וימשוך?

ואחרי עשרים שנה?

ואחרי שלושים שנה?

ולמי שחושב שפשוט לא שייך שיהיו ירידות כאלו, כדאי שיעשה בדיקה הסטורית, רק אציין כי בדיקה האם היה שלושים שנה של ירידות בודקים לפחות במרחב של מאה שנה אחורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ולמי שחושב שפשוט לא שייך שיהיו ירידות כאלו, כדאי שיעשה בדיקה הסטורית, רק אציין כי בדיקה האם היה שלושים שנה של ירידות בודקים לפחות במרחב של מאה שנה אחורה.
ואכן לא היו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
פשוט מדהים בעיני, שכולם יודעים את האמת הפשוטה, לא למשוך בירידות!!!, קמים ארגונים שכל מהותם: לא למשוך בירידות!!!, עדיף לא לדעת את הסיסמה לחשבון כי אסור למשוך בירידות!!!.

כולם כ"כ חכמים.

אבל האם זה תמיד נכון? האם מי שצריך את הכסף לא נכון בשבילו דווקא למשוך בירידות, וגם מי שזקוק לכסף בעוד שנה לא כדאי שימשוך בתחילת הירידות וישים במסלול סולידי.

לא נתפס אצלי שאין פה דעות אחרות, אין הבנה לעומק של הכוחות בשוק, אין מבחנים הסטוריים, יש רק בהלה להשקיע.



והנה אתגר:
האם מי שזקוק לכסף וכבר חונק את עצמו ולא מושך שנים שנים של ירידות האם כדאי שאחרי עשר שנים שיתייאש וימשוך?

ואחרי עשרים שנה?

ואחרי שלושים שנה?

ולמי שחושב שפשוט לא שייך שיהיו ירידות כאלו, כדאי שיעשה בדיקה הסטורית, רק אציין כי בדיקה האם היה שלושים שנה של ירידות בודקים לפחות במרחב של מאה שנה אחורה.
נו בסדר, בוא נאמר שהיה פעם שלקח לשוק להתאושש יותר זמן.
אתה לא יודע מהי הפעם הזאת, נכון?
אז מה תגיד לו למשוך שנייה לפני שהוא באמת מתחיל להרוויח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #8
אבל האם זה תמיד נכון? האם מי שצריך את הכסף לא נכון בשבילו דווקא למשוך בירידות, וגם מי שזקוק לכסף בעוד שנה לא כדאי שימשוך בתחילת הירידות וישים במסלול סולידי.
לא,
הוא יוציא כמה שנים לפני שהוא צריך את הכסף,
בלי קשר האם התחילה ירידה או שהוא באמצע "השוק השורי הארוך בעולם".....
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא,
הוא יוציא כמה שנים לפני שהוא צריך את הכסף,
בלי קשר האם התחילה ירידה או שהוא באמצע "השוק השורי הארוך בעולם".....
ממש לא נכון.
ההמלצה להוציא כמה שנים לפני, זה במצב של שוק שורי.
במצב של ירידות רציניות, ההמלצה לחכות.

(כי זה כל הפרנציפ של הקדמת המימוש, לו מדובר בצורך לממש 'בכל מחיר', אז כבר אפשר להשאיר את זה לתאריך הסופי.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
א. יפן אינה דוגמא מדינה אחת עם מעט ילודה שהיתה מנופחת באופן וירטואלי
סנופי הוא אמנם מדד אמריקאי אבל יש בו המון חברות גלובליות שמוכרות בכל העולם
ולכן להאמין שהוא יתרסק לאורך שנים ארוכות זה אומר שהכלכלה העולמית נעצרה לגמרי
אין ילודה, אין צריכה של כלום כמעט, זה יכול לקרות רק אם תהיה מלחמת עולם שלישית ח"ו
ואז הבעיה אחרונה שלנו תהיה תיק המניות
ב. מי שצריך את הכסף בטווח הקצר של שנה שנתיים שישקיע בסולידי! שוק המניות אינו מתאים לו
משום שעדיין יתכן תיקון משמעותי בעיקר במגזר הטכנולוגיה שקפף לשיאים
סטטיסטית כל שנה וחצי יש תיקון של 10% וכל כ3 שנים תיקון של 15% ויותר
ואנחנו אחרי שנתיים של זינוק דרמטי של כ26% בשנה כך שזה מאד צפוי האם ומתי? כידוע נבואה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מסתמא שיהיו כאן כאלו שיחלקו עליי.
ארה"ב אינה מה שהייתה פעם.
יש לה חוב ענק, וחלקו לממשלות שעליהם היא מטילה מכסים.
גם השקעה פאסיבית במדד הS&P יש בה סיכון. כן, גם אם זה למאתיים שנה.
האם אתם יכולים לומר בבירור, שארה"ב ולא סין תהיה מובילת הכלכלה בעוד חמישים שנה? אולי זה יהיה בכלל הודו, או מקסיקו.
חמישים שנה!
ח מ י ש י ם ש נ ה !
כלומר: בעיניי, למרות שסיכויי התרחיש הזה נמוכים, הוא קיים.
הגיוני שמדד האסאנדפי יפול לבלתי קום.
לא כל הכלכלה העולמית תיפול, היא פשוט לא תובל ע"י ארה"ב.
הגיוני גם שהדירה שקניתם להשקעה תתמוטט ברעידת אדמה, ולמדינה לא יהיה כסף לפצות אותכם. הכל הגיוני.

אבל זה עדיין לא סיבה לומר להוציא בירידות.
כשיהיה ירידה של חמש אחוז, וודאי לא, מסתמא השוק יתאושש.
כשיהיה ירידה של עשר גם, וכנ"ל של עשרים ושל שלושים.
אם יהיה פתאום נפילה של 70 אחוז, כבר לא שווה להוציא את הכסף.
הרי וודאי שגם מי שנפל ביפן, אם משך מיד את הכסף הוא ייצא הרבה יותר מטומטם ממי שישאיר
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
גם השקעה פאסיבית במדד הS&P יש בה סיכון. כן, גם אם זה למאתיים שנה.
האם אתם יכולים לומר בבירור, שארה"ב ולא סין תהיה מובילת הכלכלה בעוד חמישים שנה? אולי זה יהיה בכלל הודו, או מקסיקו.
גם אם סין תיהיה המובילה זה לא כ"כ קשור לסנופי
זה לא שפתאום כל החברות בארה"ב יעברו לסין וכל האמריקאים ירצו להיות סינים..
הגיוני שמדד האסאנדפי יפול לבלתי קום.
לא הגיוני (אלא אם כן תיהיה מלחמה גרעינית שבה ארהב תושמד )
ואם זה יקרה לא ישנה לך גודלו של תיק המניות...
לא כל הכלכלה העולמית תיפול, היא פשוט לא תובל ע"י ארה"ב.
גם אם היא לא תובל ע"י ארה"ב
זה לא אומר שהסנופי בכלל ירד
כי מה זה כ"כ משנה אם התמ"ג של סין גבוה משל ארה"ב או לא
החברות והתושבים של ארה"ב יעדיפו להישאר בארה"ב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
גם אם סין תיהיה המובילה זה לא כ"כ קשור לסנופי
זה לא שפתאום כל החברות בארה"ב יעברו לסין וכל האמריקאים ירצו להיות סינים..

לא הגיוני (אלא אם כן תיהיה מלחמה גרעינית שבה ארהב תושמד )
ואם זה יקרה לא ישנה לך גודלו של תיק המניות...

גם אם היא לא תובל ע"י ארה"ב
זה לא אומר שהסנופי בכלל ירד
כי מה זה כ"כ משנה אם התמ"ג של סין גבוה משל ארה"ב או לא
החברות והתושבים של ארה"ב יעדיפו להישאר בארה"ב.
רואים שאתה מבין בכלכלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גם אם סין תיהיה המובילה זה לא כ"כ קשור לסנופי
זה לא שפתאום כל החברות בארה"ב יעברו לסין וכל האמריקאים ירצו להיות סינים..

לא הגיוני (אלא אם כן תיהיה מלחמה גרעינית שבה ארהב תושמד )
ואם זה יקרה לא ישנה לך גודלו של תיק המניות...

גם אם היא לא תובל ע"י ארה"ב
זה לא אומר שהסנופי בכלל ירד
כי מה זה כ"כ משנה אם התמ"ג של סין גבוה משל ארה"ב או לא
החברות והתושבים של ארה"ב יעדיפו להישאר בארה"ב.
בגדול,
אם סין תהיה המובילה יכול להיות שמעבר לסיכון הכללי של החלשות הכלכלה האמריקאית שעלול להשפיע גם על החברות האמריקאיות הגדולות, ישנו גם "סיכון" של מניעת רווח שהייית יכול להרוויח יותר.
לכן הפיזור הוא מתנת חינם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מסתמא שיהיו כאן כאלו שיחלקו עליי.
ארה"ב אינה מה שהייתה פעם.
יש לה חוב ענק, וחלקו לממשלות שעליהם היא מטילה מכסים.
גם השקעה פאסיבית במדד הS&P יש בה סיכון. כן, גם אם זה למאתיים שנה.
האם אתם יכולים לומר בבירור, שארה"ב ולא סין תהיה מובילת הכלכלה בעוד חמישים שנה? אולי זה יהיה בכלל הודו, או מקסיקו.
חמישים שנה!
ח מ י ש י ם ש נ ה !
כלומר: בעיניי, למרות שסיכויי התרחיש הזה נמוכים, הוא קיים.
הגיוני שמדד האסאנדפי יפול לבלתי קום.
לא כל הכלכלה העולמית תיפול, היא פשוט לא תובל ע"י ארה"ב.
הגיוני גם שהדירה שקניתם להשקעה תתמוטט ברעידת אדמה, ולמדינה לא יהיה כסף לפצות אותכם. הכל הגיוני.

אבל זה עדיין לא סיבה לומר להוציא בירידות.
כשיהיה ירידה של חמש אחוז, וודאי לא, מסתמא השוק יתאושש.
כשיהיה ירידה של עשר גם, וכנ"ל של עשרים ושל שלושים.
אם יהיה פתאום נפילה של 70 אחוז, כבר לא שווה להוציא את הכסף.
הרי וודאי שגם מי שנפל ביפן, אם משך מיד את הכסף הוא ייצא הרבה יותר מטומטם ממי שישאיר
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לדעתי בשנים האחרונות מתהווה שינוי תפיסה עולמי בנוגע לשוק ההון:


עד לפני כמה שנים היה מקובל ששוק ההון הוא בסיכון גבוה היות ויש בו עליות וירידות, כך שרבים שלא יכלו להרשות לעצמם להפסיד לא ראו את שוק ההון כאופציה, גם אלו שהשקיעו ידעו שהם מסכנים את כספם.

בשנים האחרונות מתקבלת התפיסה ששוק ההון הוא בסיכון גבוה רק למי שחייב להוציא את הכסף ולא למי שמשקיע לתקופה ארוכה, הסיבה לכך היא הלך הרוח כי שוק ההון הוא בעל עליות תמידיות וירידות זמניות.

לדעתי זה גורם באופן ישיר לזה ששוק ההון ייהנה משנים ארוכות של עליות כמעט אינסופיות, ושאחרי כל ירידה תהיה עליה כפולה.

ההסבר לכך הוא פשוט: היות ורוב המשקיעים שייכים לאסכולה השלטת כי ההפסדים הם זמניים מי שלא מוכרח לא ימשוך את הכסף, ואדרבה הוא גם ישקיע יותר בתקופה של ירידה מה שכמובן יגרום לעליות.



נוסף על כל זאת מתפתחת מגמה ברורה להשקיע במדדים ולא במניות ספציפיות, הסיבה לכך היא ההבנה שמחלחלת כי לא ניתן לצפות את השוק וכי לא ניתן להכות את המדד, זה גורם כמובן לריכוז גבוה של השקעות במניות הנכללות במדדים המובילים.


מחמת כך לדעתי המדדים הפופולאריים עשויים לחוות עוד שנים ארוכות של פריחה ושגשוג, ולמעשה ההשקעות בהם ימשיכו במנותק מערכה האמיתי של החברה.

כך למשל גם אם האנליסטים יזהירו כי חברה מסויימת במדד שווה הרבה פחות משווי המניות שלה, הרי שקבוצת המיעוט שהם המשקיעים האקטיביים תמכור את מניותיה בחברה זו, אך רוב המשקיעים ובמיוחד אלו שמשקיעים במדד, ימהרו לרכוש את מניותיה בשביל הירידה הזמנית שתתקיים בשל מכירת המניות מצד המשקיעים האקטיביים.

זה גורם שאין מנגנון בטוח לאיזון של בועה, אם עד היום המניות של חברה היו מאוזנים יחסית כי למניה מסוכנת היה יותר היצע ופחות ביקוש, עד שהיא התייצבה על שווי ריאלי, היום המנגנון הזה לא קיים.


הסיכון בכך הוא עצום, ההשקעה בחברה שאין לה ערך ריאלי, עלולה להיפסק בבת אחת באיזה משבר עולמי, או בהינתן ותחזיות הצמיחה יחוו מגמה שלילית קיצונית. במצב שכזה החברה יכולה דווקא להיות רווחית ולשגשג אבל מניותיה שיחזרו להיות בעלי שווי ריאלי יחוו התרסקות מדהימה.

במקרה כזה אין שום תועלת מאי משיכה בהפסד, הסיבה לא למשוך בהפסד היא ההנחה שבשעת ירידות המניות נמצאות מתחת לשווי הריאלי שלהם, אבל בהפסד הנובע מכוח מה שהמניות חזרו לערכן הריאלי, אין למה לחכות.

כמובן אפשר להמתין עם המשיכה ולנסות לאזן את ההפסדים עם הרווחים שיגיעו לשוק ההון, אבל אלו יהיו רווחים חדשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כך למשל גם אם האנליסטים יזהירו כי חברה מסויימת במדד שווה הרבה פחות משווי המניות שלה, הרי שקבוצת המיעוט שהם המשקיעים האקטיביים תמכור את מניותיה בחברה זו, אך רוב המשקיעים ובמיוחד אלו שמשקיעים במדד, ימהרו לרכוש את מניותיה בשביל הירידה הזמנית שתתקיים בשל מכירת המניות מצד המשקיעים האקטיביים.
???
הפרטיים הם בין חמש אחוז לעשר אחוז מהשוק, רובו נשלט על ידי המוסדיים.
הם יוכלו למכור חברה שהם יודעים שהיא לא רווחית ולקנות במקומה אחרת.
מה גם שגם הפאסיביים לא בהכרך ישקיעו במדד שבו אתה משקיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
האם יש כאן משקיע מהדור הקודם [או שמישהו מכיר] ששם כסף בשוק ההון והרוויח שיוכל להחכים אותנו מהדרך שהוא עשה עד שהרויח אם הרויח?
ראיתי פעם אשכול באתר אחר (אין לי לינק) מתחילת הקורונה, שאיזה אחד התחיל לפחד כי היה לו תיק של מיליון ש"ח וכל הזמן זה ירד, ומענין לראות איך בתוך המשבר הכי גדול של התקופה האחרונה אנשים הגיבו לו וכו' (סוף הסיפור היה שהוא התגבר, והרוויח את כל העליות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בשנים האחרונות מתקבלת התפיסה
איפה?
אתה מכיר נטו את הציבור החרדי בואכה הציבור הישראלי.
ישראל היא בקושי גרגר במפה הכלכלית העולמית.
והאמת, אין לי (ולך) שמץ מידע מתי מנקה נעלים בטקסס או גזבר בקניון בלנדון 'קיבלו' את התפיסה הזו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

להצלחה אבות רבים, אין הצלחה שלא גוררת אחריה שובל של אנשים שדורשים קרדיט, וכך בדיוק קרה עם חדירתו של שוק ההון למגזר החרדי, רבים וטובים משוכנעים שהם היו החלוצים שהנגישו את הבשורה למגזר שלנו, שבמשך עשרות שנים נמנע מאפיק ההשקעה הזה מחוסר מודעות, אבל מהרגע שנפרצו הסכרים ושטפו נחלי הידע את הציבור, אין לדבר סוף.

על גורם אחד ודאי תסכימו כולכם, הזרז המרכזי למודעות הגוברת להשקעה הפאסיבית היה המעבר של חלק מסלולי ההלכה בתוכנית חיסכון לכל ילד למסלולים מנייתיים בחלק מהחברות, המהלך יצר חשיפה לנושא והבנה של המשמעות של כסף ששוכב בלי לעבוד, הביא לגל עצום של מעברים, והפך את הנושא לשיחת היום במגזר כולו.

ההשקעה הפאסיבית, כידוע, נשענת על שלושה עקרונות ברזל שמובנים היטב בתוכנית החיסכון הממשלתית, השקעה לטווח ארוך, הימנעות ממשיכה בירידות, והצמדה למדדים רחבים, בגלל שהתוכנית נועלת את הכספים לשנים ארוכות, היא מספקת הגנה מפני טעויות נפוצות אצל משקיעים.

אבל כאן מסתתרת נקודה בעייתית שקשה לי להבין, כלל הברזל הוא השקעה לטווח ארוך, ואילו החברות שבחרו לנייד את כל מסלולי ההלכה שלהן לאפיק מנייתי (100% מניות), התעלמו מהעובדה שיש חוסכים רבים שכבר חצו את גיל 18 או מתקרבים אליו, חוסכים אלו עשויים למשוך את כספם בכל יום נתון, גם כשהשווקים אדומים.

נשאלת השאלה: מי התיר לחברות לקחת סיכון כזה על גבם של החוסכים הבוגרים?

אחת הנקודות שפחות מדוברות כשמדברים על השקעות פאסיביות היא אסטרטגיית היציאה, מתי ואיך למשוך את הכסף, מכיוון שאנחנו לא יכולים לתזמן את השוק, חוסך נבון אמור למצוא חלון הזדמנויות כשנה שנתיים לפני מועד המשיכה המתוכנן, ולהעביר את הכספים לאפיק סולידי ורגוע, וככה הוא מבטח את עצמו ממקרה של קריסה בשוק בדיוק ברגע בו הוא זקוק לכסף.

הפריבילגיה הזו נמנעה מהילדים הבוגרים בתוכנית. למרות שהמהלך חוקי, עשרות אלפי בוגרים הועברו אוטומטית, בהחלטת חברה גורפת, לאפיק תנודתי שמתאים לטווח ארוך, בזמן שכנראה הם ישמשו וימשכו את הכסף בטווח המיידי, נשגב מבינתי איך אישרו צעד כזה בלי בדיקה מה עושים עם הבוגרים שכבר חברים בתוכנית.

נכון, אם אותם בוגרים יבחרו להשאיר את הכסף בתוכנית לטווח ארוך, הם יהנו מדמי ניהול אפסיים (כ-0.23%) ומתשואה נאה, וזהו אכן מקום מצוין לכסף לנוח בו, אבל המציאות מוכיחה שרוב הצעירים מושכים את הכסף בהזדמנות הראשונה, בשבילם, העברת הכספים הכפויה למסלול בסיכון גבוה רגע לפני המשיכה, היא לא פחות מעוול.
אשמח לעצתכם @השקעות R הון @מקצועי בלבד @בואו חשבון. יוסי לוי
יש לי 50000 ש"ח שמהם אצטרך לקחת 1500 ש"ח כל חודש במהלך שלושת השנים הקרובות..
מה הכי כדאי לעשות כדי למקסם את התשואה במהלך התקופה.
ובפרט לאור הירידות הצפויות בקרנות הכספיות
חשבתי אולי להשקיע במניות דיבידנד אגרסיביות כגון הקרנות של YLEDMAX חלק מהסכום (נגיד 30000 שיניב תשואה ממוצעת את כל ההחזר החודשי לפי הנתונים כיום)
כאשר החלק השני בקרן כספית למקרה שהקרן תימחק לאחר שנה וחצי (מה שלפי ההתבוננות שלי לא קרה בינתיים באף אחת מהקרנות שלהם)
דעתם על החשיבה ואשמח לשמוע הצעות נוספות
תודה רבה
תורה וגדולה במקום אחד

מזל טוב מזל טוב מזל טוב

מוצאי השבע ברכות האחרון נראה כמו מוצאי שבת כזה. אני מסתובב בעיר לבד, בלי מלווה, עם בגדי שבת, אני כבר לא חתן. שקט באוויר. אוירה משונה כזו.

וזה הזמן לספור את הצ'קים שקיבלתי לחתונה. יש את הכסף מהבנדוד של סבא מצ'ילה - 1000 דולר. יש את הגרפיקאית של בוטיק השמלות של אמא - 3000 ש"ח. הבוס של אבא 1000 ש"ח [לא ידעתי, אבל אבא מגלם על הצ'ק הזה בתלוש שלו מס הכנסה, אז דה פקטו חצי מהכסף מכיסו]. השכן המזרוחניק 300. ועוד כמה דודות 200. (את המחבתות המיותרות מכרתי במחילה ברבי עקיבא 6).

ס"ה 9500 ש"ח.

==

כולל עטרת יצחק. מה אגיד לכם - מעין עולם הבא. אוירה מדהימה של תורה וגדולה במקום אחד. בזמן הסדר, אוכלי המן - לחם מן השמים. בבין הסדרים? אוכלי ניסים כלכליים!

לחם והשקעות מן השמים. הכל רותח. פינדרלה, בסדנו, SP500. 90/10. יאכטות במונקו. כימיכלים לבואש של משטרה. פלנטיר עדיפה על רפאל ורפאל עדיפה על לוקהיד מרטין. הכל מהכל. ואני לאט לאט מתחיל להבין מה אני צריך לעשות עם ה-9500 ש"ח.

אני קורא, מקשיב, מתווכח, ולדעתי אני כבר מומחה שוק ההון. בתחילה מהדסק הכלכלי של יתד. בהמשך גיליתי שיש פח כתום בהבנים גבול רמת-גן עם מבוגר שזורק לתוכו את עיתוני הגלובס הכתומים שלו. אני מרחיב אופקים.

הזאב מעטרת יצחק

עוברים כמה חודשים, ואני רוצה להיות עצמאי. לרכוש ולמכור בעצמי את המניות. סוחר עצמאי בבין הסדרים!

מתוך כל החומרים שקראתי - ואני עדיין קורא ולומד, רקחתי את המתכון שלדעתי ינצח: ארכוש ואמכור מניות בול לפי המלצות האנליסטים.

למי שלא מכיר - גופי ההשקעות הגדולים בעולם [וגם בישראל] מוציאים מדי פעם המלצות שלהם על מניה. המלצות למשל כמו "קניה חזקה", "החזק" "מכירה" וכו' .

תראו - הרי האנשים האלו בבנקים הגדולים, גולדמן זקס וג'יי.פי מורגן, הם כמו ה'מועצת' של עולם הכסף. אם הם אומרים 'קנייה' (Buy), מי אני שאחלוק עליהם? ואם הם אומרים 'מכירה' (Sell), אני בורח כמו מאש.

דז'לובסקי אומר תמיד: "תתעייצו עם מומחים". האם יש מומחים גדולים יותר מגולמן זקס וג'יי פי מורגן? או מהכלכלנים של מזרחי פועלים ומיטב? לאורן ניסע ונלך.

אבחר חמש מניות, כולן עם המלצות "קנייה חזקה": ברגע שלאחת מהן יש פקודת "מכירה" אני מוכר מיד ורוכש תחתיה מניה עם פקודת "קניה חזקה".

בלי שאלות, בלי סברות – "נעשה ונשמע".

וכמובן - פיזור. זה גם היה כתוב בטור של אלטשולר שחם במגזין המסחרי של המודיע. "פיזור," אמרתי לגיטי, בזמן שארגנתי שוב את הצ'קים מהחתונה, "זה הסוד". "אם חס וחלילה מניה אחת נופלת, הארבע האחרות הן כמו 'ערי מקלט'. אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו - והיה המחנה הנשאר לפלטה".


ותשואה ברוב יועץ. אבל אין צורך לקבל דבריו כתורה מסיני

בספסל בצד הכולל, יושב ר' חיים לוינסקי. אותו מקום כבר 40 שנה, מהחתונה. ללא שטעלע וללא כבוד. אבל לפי השמועה, הוא איש שוק ההון. ביום לומד גמרא, בלילה לוחש למניות הנכונות.

החברים אומרים עליו שיש לו את החוש הנכון. ידע בדיוק מתי לצאת מטאואר סמי קונדקטור. הוא קלע את הרגע הנכון לכניסה לנקסט-אקשן וכרית תעשייה (חברות שמכרו מרעומים לאקדחים והתפוצצו בעידן המלחמות החדש). מגע הזהב.

רואים אותו גם עומד הרבה בכספומטים של דיסקונט ומסתכל על גרפים. זה האיש.

לקח לי זמן להתקרב לר' חיים.

בהתחלה ניגשתי אליו והתחלתי לדבר איתו על העניין אם ספיקא דאורייתא לחומרא - מדאורייתא או מדרבנן. דיברנו גם על איזה ר"ש בכלאיים שמתנגש עם מהרי"ט אלגאזי בהלכות חלה.

אחרי כמה שיחות כאלו, כבר הרגשתי יותר נעים לדבר איתו על השקעות. התביישתי להציג לו שאני בעצמי המצאתי מודל - אז סיפרתי לו שזה מודל של הבוס של רעייתי מהעבודה [אשתי במוקד שירות לקוחות של פייכלר בחנוכה מבטחים], ושאני רוצה לשאול מה דעתו על המודל הזה. הוא דווקא הקשיב לי יפה, אבל עשה לי חתכת "וימאן".

"לא. אין לך שום סיכוי לסחור בעצמך. אני לא סוחר בעצמי, וכל מה שמדברים עלי זה שטויות. אתה אולי תרוויח פעם אחת מאיזה עליה של השוק, אבל אין לך סיכוי לנצח את בתי ההשקעות - אין אף בית השקעות מוסדי בכדור הארץ שהציג בהסטוריה תשואה של מעל 10 אחוז לשנה באופן קבוע.לבתי ההשקעות יש את הסוחרים הכי טובים, יש להם "מסוירת" של דורי דורות של השקעות, ויש להם תוכנות חכמות, וכולי וכולי. לכן, אם אתה רוצה לעשות "גורל" על הכסף שלך, תעשה את זה. אבל אם אתה רוצה לבנות לך פרנסה או עושר מהכסף, תעזוב".

לא אשמע בקולו. כבר בהבנה שלו על הספיקא דאורייתא ראיתי שהוא ראש בקיר. משהו שבו "מְשַׁמְרֵן אותו". אם רק היה מבין לעומק את התכנית המהפכנית הסודית שלי, היה מבין שהוא לא בכיוון.

אומר ועושה

אני נכנס לבנק. הפקיד מפנה אותי לקומה העליונה (איפה שאנשי העסקיים הרציניים נמצאים). אוויר פסגות. ניגש ליועץ ההשקעות. מבוגר, משופם, נראה לי היה פעיל מפד"ל בתקופת זבולון המר. דביר שמו.
"תשמע, אני לא חושב כדאי לך להיות סוחר עצמאי. אתה לא תנצח את המדדים לבד, למה שלא תקנה פשוט מדדים או תיתן לבתי ההשקעות לעבוד במקומך"?
"דביר, אני יודע מה אני עושה, תפתח לי בבקשה חשבון מסחר עצמאי. אני מכיר את הכל והתייעצתי".
הנה תחתום כאן, הרשאות גם באינטרנט. אתה יכול בכספומט בקומה הראשונה לרכוש ולמכור בעצמך את המניות. בהצלחה.

מדביר ירדתי ישר ללובי הכניסה בבנק. חדר כספומטים שלם! בדיוק לסוחרים עצמאיים כמוני! דחפתי את כרטיס האשראי שלי, נכנסתי למערכת. איזו תחושה חלומית. אוף, מסתבר שמניות בארה"ב זה רק בשעה 16:30. הלכתי הביתה מהורהר כולי, וחזרתי אחרי שעתיים. אלו היו שעתיים של הרהורי נפץ.

ואלו המניות שבחרתי:

מיקרוסופט (MSFT): כי מיקרוסופט. פייזר (PFE): כי אנשים תמיד יהיו חולים, השם ירחם, ותמיד יצטרכו תרופות. דיסני (DIS): כי בני הדודים החולצות הכחולות מפתח תקווה אמרו שהילדים מכורים לזה. אינטל (INTC): "טוב, אינטל זו חברה של 70 שנה. חזקה כמו המעבדים שלה. בנק אוף אמריקה (BAC): בנק זה כמו כספת. מי ששם כסף בכספת, הכסף נשמר.

מניה של מיקרוסופט עלתה $320. תוך חודשיים המניה טסה ל-$400. "גיטי!" אני צעק במטבח, "האנליסטים האלה הם צדיקים נסתרים! כל מילה שלהם – פנינה. אנחנו בדרך לדירה בבני ברק בלי משכנתא!"

גם באינטל זה התחיל על רגל ימין. פתאום, המניה זינקה ל-$40 בגלל איזה סובסידיה ממשלתית והבנה שTSMC לא מצליחה להקים מפעל שבבים מחוץ לטאייואן.

"נו, הנה זה קורה שוב!" בדיוק כמו במיקרוסופט. האמת חשבתי כבר שאם אשים פה עוד כסף עכשיו, אכפיל את הכל. אבל לא. אני לא זז מהעקרונות שקבעתי לי במודל. פיזור זה פיזור. ויציבות היא יציבות.

אבל משהו מוזר מתרחש באינטל: במשך חודשים אחרי הקניה, האנליסטים אמרו עדיין "קנייה" אבל בפועל המניה ירדה מ-$40 ל-$35, ואז ל-$30. החזקתי חזק. "אם הם עדיין אומרים Buy (קניה) - הם יודעים משהו שאני לא יודע".

ואז, בוקר אחד, המניה צנחה ל-$22 בעקבות דוחות קטסטרופליים. רק באותו רגע, בשעה 16:30 שעון ישראל, יצא העדכון: "הורדת דירוג ל-Sell [מכירה]".

אני פועל לפי ה"הלכה" שלי. מכרתי מיד ב-$22. הפסד נקי של כמעט 50%.

"לפחות הצלתי את מה שנשאר" ניחמתי את עצמי. יומיים לאחר מכן, המניה זינקה ל-$26 כי משקיעים חשבו שהיא "זולה מדי". הבטתי בכספומט ברעד - והלב נשרף. "האנליסט אמר 'מכירה' בקרקעית, ואני, כמו חסיד שוטה, הקשבתי לו"

גם פייזר גילתה שהעולם הפסיק לפחד ממגפות, והמניה התחילה לנזול למטה כמו נר של חנוכה בסוף הערב.

בדיסני נכנסה למלחמות תרבות ואיבדה מנויים. היה שם איזה חבר דירקטוריון שהחליט שמהיום כל המשחקים והסרטים של דיסני יהיו בדמויות של כהי עור כדי להפוך את דיסני לשיוויונית. השוק בעידן טראמפ לא אהב את זה. $2,000 שלי הפכו ל-$1,400.

"לא נורא, מיקרוסופט בטח מחזיקה את הכל" אבל מיקרוסופט באותה שנה פשוט "עמדה במקום". היא לא עלתה, היא רק התנדנדה כמו שאני עומד בשמונה עשרה.

הסיכום היה מחריד:

אינטל: 40%-

פייזר: 25%-

דיסני: 15%-

בנק אוף אמריקה: 5%+ (הנחת היחידה)

מיקרוסופט: 2%+

במקום 9,500 ש"ח, היו לי ביד בערך ש"ח 6,800.

כנראה שהמודל שלי לא היה נכון.

שבתי לר' חיים

סיפרתי לו על מה שקרה עם הבוס של אשתי. אבל הוא הבין במי מדובר.

ר' חיים הביט בי במבט ששמור לאלו שמנסים להסביר למה הם איחרו לסדר ב'. "תבין," הוא אמר והניח את ידו על כתפי, "האנליסטים האלו לא עובדים אצלך, והם בטח לא עובדים בשביל ה-9,500 ש"ח שלך. כשהם מוציאים 'המלצת קנייה', זה אחרי שהלקוחות הגדולים שלהם כבר קנו. כשהם מוציאים 'מכירה', זה אחרי שהם כבר הספיקו לצאת מהפוזיציה ולהשאיר אותך לסגור את האור. הטלפון הכשר שלך, הוא האחרון שמקבל את השיחה מגולדמן זקס"

יצאתי מהכולל. השמש של צהריים הכתה ברחוב בן זכאי. נכנסתי שוב לסניף הבנק, אבל הפעם לא עליתי לקומה של "אנשי העסקים הרציניים". עצרתי ליד דביר המשופם בקומה הראשונה.

"דביר," אמרתי בשקט, "תמכור הכל. את הכל."

הוא לא שאל שאלות. הוא רק הקיש כמה פעמים על המקלדת. "נשארו לך 6,800 ש"ח. מה לעשות איתם? להעביר לעו"ש?"

"לא," עניתי, ונזכרתי במילים של דביר מהפגישה הראשונה ובחיוך של ר' חיים. "תקנה לי בזה קרן סל. מדד S&P 500. או שתביא לי פה המלצה על גוף מוסדי שיעשה משהו עם הכסף הזה לחתונה של הילד הראשון שלי. וזהו. תנעל את המסך."

חזרתי הביתה. גיטי הסתכלה עליי. היא לא הייתה צריכה לשאול, היא ראתה את הפנים שלי. "נו? מה עם הדירה בבני ברק?"

"היא תבוא, אבל לא מה9500 ש"ח" אמרתי והתיישבתי ליד השולחן, "אבל היא תבוא כמו שלומדים תוספות. לאט, בהתמדה, ובלי לנסות להמציא את הגלגל מחדש. האנליסטים מגולדמן זקס יכולים להמשיך להמליץ, אני חוזר לסדר א'."

===

והזאב מעטרת יצחק? הוא פרש בשיא. היום הוא סתם אברך עם 6,800 ש"ח שצומחים לאט במדד, והרבה יותר שקט נפשי כשהוא פותח את הגמרא. לפחות עכשיו, כשהוא לומד על "המפקיד מעות אצל חברו", הוא כבר יודע בדיוק למי כדאי להפקיד אותן – ולמי ממש לא.

(מנהלים פליז, אל תהפכו את הפוסט למאמר. אני מעדיף אולו כאן בפורום כשרשור רגיל. תודה)
אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
חשבתי היום על רעיון גאוני שובר שוק שישבור את הקיפאון ושישנה את כל שוק הנדל"ן
רק אסביר בקצרה מה היה עד היום:


משנת 23 אחרי עליית הריבית השוק נקפא בהתחלה היו ירידות עד שהקבלנים והבנקים יצאו בטריק שיווקי של הפריסליים וכך חזרו המשקיעים ונהיה ביקוש מזויף ועלו המחירים

בשנת 25 בנק ישראל ביטל את זה וחזר וגדל הקיפאון העליות שהיו נמחקו ואף התחילה ירידה כולנו היינו בטוחים שהקבלנים ישברו

אבל אז הקבלנים הנשימו את עצמם במשקיעי שוק ההון שהדמיון שלהם מפותח יותר ממשקיעי שוק ההון (ושמתמחרים את העליות שאחרי הירידות) ובכך נוצר מלחמת התשה כל אחד מחכה שהצד השני יכנע וכ"א מסביר למה השני יושב על הגדר ועוד רגע נשבר ומלחמות ההתשה יכולות להיגרר שנים (אנחנו במלחמה הזאת כבר שנתיים וכמו שעד היום לא זז כנראה שגם ההמשך לא יזוז הקבלנים לא פראיירים ויש להם רעינות חדשים כל הזמן ולקונים אין יכולת וכך אין איך לצאת מהסבך)
קחו דוג' את ישראל וחמאס כ"א מנסה להתיש את השני וזה לוקח ויקח שנים את שמישהו יכנע וינצח

כולם מחכים לשלום ופתרון שובר שוק אז הנה הוא אשמח לשמוע את דעתכם

הקדמה:
מי שבאמת יכול לשבור את השוק זה המדינה (שראשיה מצהירים שמעוניינים בירידות אז בוא נראה שזה אמיתי ולא קרדיטים על מה שלא עשו)
החוליא החלשה היום זה דווקא המשקיעים שקנו בקרונה ומחכים לממש את הרווח אבל הם מחכים שהקבלנים ישברו קודם או הקונים והם יושבים ומחכים אותם קל יותר לשבור וזה באמצעות הנחות ומבצעים

הרעיון: פשוט מאוד המדינה עושה הוראת שעה לחצי שנה (שזה מוגבל זה מזרז ואין הרבה הפסד למדינה כי רק צריך להניע את הגלגל ואחרי זה זה יסע לבד ואפשר אחרי זמן קצר לבטל)
1.שמס שבח יורד מ25% ל-15% או 20%
2.ונותנים שחרור לכל המחיר למשתכן גם מי שלא עברו לו 7 שנים (חד פעמי)
3.נותנים פטור מיידי למס שבח לדירה ראשונה
4.מורידים קצת את המע"מ לדירה ראשונה מה שיתן כח ותירוץ לקבלנים להוריד מחירים שמשם זה ימשיך וירד
5.מעלים את המס רכישה כדי שקונים יחזרו ולא משקיעים מה שעלול לעלות את המחירים כמו אחרי הקרונה ושהקונים שאין להם דירה ירוויחו ולא המשקיעים העשירים
כמובן שאם זה לחצי שנה זה יזרז את כולם למכור מיד והקונים יתחילו לחזור עד שהשוק יתקן את עצמו מהעליות של הקרונה וימשיל לעלות ולפרוח כמו שוק תקין (ולרובם ברור שהשוק יתקן אתעצמו אז מה העניין למרוח)


ומי שמפחד שיהיה עליה כמו אחרי הקרונה שהמדינה ידעה להתערב (לטובת הקבלנים) והורידה את המס רכישה
יש 2 הבדלים ענקיים
1.אחרי הקרונה חזרו הרבה משקיעים מה שעכשיו לא יקרה בגלל שזה יהיה תחילת ירידות וגם מעלים את מס הרכישה
2.היום יש מספיק דירות לכולם בשונה מאחרי הקורונה
3.שהמחירים עולים כולם לחוצים לקנות, שהמחירים יורדים כולם לחוצים למכור ולקנות לא לחוצים כי מחר ירד יותר (ולכולם ידוע שזה ירד עוד עד סיום התיקון שוק של עליות הקרונה)


מה המדינה תרוויח 1.רווח כלכלי לאזרחים (אם זה מעניין אותה) ירידה במחירים בקנייה ושכירות
2.המון הכנסות ממכירות וקניית דירות
3.השוק יפרח ויצא מקיפאון והכלכלה תנוע
4.ימכרו אח"כ את הקרקעות יותר יקר שכל עוד שבונים על ירידה הקרקעות זולות אבל אחרי הירידה הקרקעות יעלו ובכך המדינה תרוויח ולא הקבלנים שקונים קרקעות היום בזול בשביל למכור ביוקר עוד כמה שנים
5.הריבית תרד וכך הקרקעות יעלו עוד ובמקום שהבנקים ירוויחו המדינה והאזרחים ירוויחו
6. מניעת קריסת הבנקים והקבלנים שככל שיעבור הזמן כך המשבר יגדל והקבלנים יהיו להם הפסדים יות גדולים

לדעתי מי שיעשה את זה יהיה מנצח הבחירות הבאות כי זה שהכי מעניין אזרח ישראלי יותר מהמריבות הקטנוניות של המדינה ובג"ץ שנמאסו על כולם

ואם הח"כ החרדים יצליחו לעשות את זה זה יכפר על כל הכשלונות שלהם (שנעשו שלא על ידם) ויחזיר את אמון הציבור

אשמח לשמוע את דעתכם וכן כל מי שיש לו השפעה על ח"כ ויוכל לקדם להצלת הציבור והמדינה שכרו רב לאין שיעור בזה ובבא!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה