שוק ההון מחשבות של איפכא מסתברא

  • הוסף לסימניות
  • #1
פשוט מדהים בעיני, שכולם יודעים את האמת הפשוטה, לא למשוך בירידות!!!, קמים ארגונים שכל מהותם: לא למשוך בירידות!!!, עדיף לא לדעת את הסיסמה לחשבון כי אסור למשוך בירידות!!!.

כולם כ"כ חכמים.

אבל האם זה תמיד נכון? האם מי שצריך את הכסף לא נכון בשבילו דווקא למשוך בירידות, וגם מי שזקוק לכסף בעוד שנה לא כדאי שימשוך בתחילת הירידות וישים במסלול סולידי.

לא נתפס אצלי שאין פה דעות אחרות, אין הבנה לעומק של הכוחות בשוק, אין מבחנים הסטוריים, יש רק בהלה להשקיע.



והנה אתגר:
האם מי שזקוק לכסף וכבר חונק את עצמו ולא מושך שנים שנים של ירידות האם כדאי שאחרי עשר שנים שיתייאש וימשוך?

ואחרי עשרים שנה?

ואחרי שלושים שנה?

ולמי שחושב שפשוט לא שייך שיהיו ירידות כאלו, כדאי שיעשה בדיקה הסטורית, רק אציין כי בדיקה האם היה שלושים שנה של ירידות בודקים לפחות במרחב של מאה שנה אחורה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ולמי שחושב שפשוט לא שייך שיהיו ירידות כאלו, כדאי שיעשה בדיקה הסטורית, רק אציין כי בדיקה האם היה שלושים שנה של ירידות בודקים לפחות במרחב של מאה שנה אחורה.
ואכן לא היו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
פשוט מדהים בעיני, שכולם יודעים את האמת הפשוטה, לא למשוך בירידות!!!, קמים ארגונים שכל מהותם: לא למשוך בירידות!!!, עדיף לא לדעת את הסיסמה לחשבון כי אסור למשוך בירידות!!!.

כולם כ"כ חכמים.

אבל האם זה תמיד נכון? האם מי שצריך את הכסף לא נכון בשבילו דווקא למשוך בירידות, וגם מי שזקוק לכסף בעוד שנה לא כדאי שימשוך בתחילת הירידות וישים במסלול סולידי.

לא נתפס אצלי שאין פה דעות אחרות, אין הבנה לעומק של הכוחות בשוק, אין מבחנים הסטוריים, יש רק בהלה להשקיע.



והנה אתגר:
האם מי שזקוק לכסף וכבר חונק את עצמו ולא מושך שנים שנים של ירידות האם כדאי שאחרי עשר שנים שיתייאש וימשוך?

ואחרי עשרים שנה?

ואחרי שלושים שנה?

ולמי שחושב שפשוט לא שייך שיהיו ירידות כאלו, כדאי שיעשה בדיקה הסטורית, רק אציין כי בדיקה האם היה שלושים שנה של ירידות בודקים לפחות במרחב של מאה שנה אחורה.
נו בסדר, בוא נאמר שהיה פעם שלקח לשוק להתאושש יותר זמן.
אתה לא יודע מהי הפעם הזאת, נכון?
אז מה תגיד לו למשוך שנייה לפני שהוא באמת מתחיל להרוויח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #8
אבל האם זה תמיד נכון? האם מי שצריך את הכסף לא נכון בשבילו דווקא למשוך בירידות, וגם מי שזקוק לכסף בעוד שנה לא כדאי שימשוך בתחילת הירידות וישים במסלול סולידי.
לא,
הוא יוציא כמה שנים לפני שהוא צריך את הכסף,
בלי קשר האם התחילה ירידה או שהוא באמצע "השוק השורי הארוך בעולם".....
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא,
הוא יוציא כמה שנים לפני שהוא צריך את הכסף,
בלי קשר האם התחילה ירידה או שהוא באמצע "השוק השורי הארוך בעולם".....
ממש לא נכון.
ההמלצה להוציא כמה שנים לפני, זה במצב של שוק שורי.
במצב של ירידות רציניות, ההמלצה לחכות.

(כי זה כל הפרנציפ של הקדמת המימוש, לו מדובר בצורך לממש 'בכל מחיר', אז כבר אפשר להשאיר את זה לתאריך הסופי.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
א. יפן אינה דוגמא מדינה אחת עם מעט ילודה שהיתה מנופחת באופן וירטואלי
סנופי הוא אמנם מדד אמריקאי אבל יש בו המון חברות גלובליות שמוכרות בכל העולם
ולכן להאמין שהוא יתרסק לאורך שנים ארוכות זה אומר שהכלכלה העולמית נעצרה לגמרי
אין ילודה, אין צריכה של כלום כמעט, זה יכול לקרות רק אם תהיה מלחמת עולם שלישית ח"ו
ואז הבעיה אחרונה שלנו תהיה תיק המניות
ב. מי שצריך את הכסף בטווח הקצר של שנה שנתיים שישקיע בסולידי! שוק המניות אינו מתאים לו
משום שעדיין יתכן תיקון משמעותי בעיקר במגזר הטכנולוגיה שקפף לשיאים
סטטיסטית כל שנה וחצי יש תיקון של 10% וכל כ3 שנים תיקון של 15% ויותר
ואנחנו אחרי שנתיים של זינוק דרמטי של כ26% בשנה כך שזה מאד צפוי האם ומתי? כידוע נבואה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מסתמא שיהיו כאן כאלו שיחלקו עליי.
ארה"ב אינה מה שהייתה פעם.
יש לה חוב ענק, וחלקו לממשלות שעליהם היא מטילה מכסים.
גם השקעה פאסיבית במדד הS&P יש בה סיכון. כן, גם אם זה למאתיים שנה.
האם אתם יכולים לומר בבירור, שארה"ב ולא סין תהיה מובילת הכלכלה בעוד חמישים שנה? אולי זה יהיה בכלל הודו, או מקסיקו.
חמישים שנה!
ח מ י ש י ם ש נ ה !
כלומר: בעיניי, למרות שסיכויי התרחיש הזה נמוכים, הוא קיים.
הגיוני שמדד האסאנדפי יפול לבלתי קום.
לא כל הכלכלה העולמית תיפול, היא פשוט לא תובל ע"י ארה"ב.
הגיוני גם שהדירה שקניתם להשקעה תתמוטט ברעידת אדמה, ולמדינה לא יהיה כסף לפצות אותכם. הכל הגיוני.

אבל זה עדיין לא סיבה לומר להוציא בירידות.
כשיהיה ירידה של חמש אחוז, וודאי לא, מסתמא השוק יתאושש.
כשיהיה ירידה של עשר גם, וכנ"ל של עשרים ושל שלושים.
אם יהיה פתאום נפילה של 70 אחוז, כבר לא שווה להוציא את הכסף.
הרי וודאי שגם מי שנפל ביפן, אם משך מיד את הכסף הוא ייצא הרבה יותר מטומטם ממי שישאיר
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
גם השקעה פאסיבית במדד הS&P יש בה סיכון. כן, גם אם זה למאתיים שנה.
האם אתם יכולים לומר בבירור, שארה"ב ולא סין תהיה מובילת הכלכלה בעוד חמישים שנה? אולי זה יהיה בכלל הודו, או מקסיקו.
גם אם סין תיהיה המובילה זה לא כ"כ קשור לסנופי
זה לא שפתאום כל החברות בארה"ב יעברו לסין וכל האמריקאים ירצו להיות סינים..
הגיוני שמדד האסאנדפי יפול לבלתי קום.
לא הגיוני (אלא אם כן תיהיה מלחמה גרעינית שבה ארהב תושמד )
ואם זה יקרה לא ישנה לך גודלו של תיק המניות...
לא כל הכלכלה העולמית תיפול, היא פשוט לא תובל ע"י ארה"ב.
גם אם היא לא תובל ע"י ארה"ב
זה לא אומר שהסנופי בכלל ירד
כי מה זה כ"כ משנה אם התמ"ג של סין גבוה משל ארה"ב או לא
החברות והתושבים של ארה"ב יעדיפו להישאר בארה"ב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
גם אם סין תיהיה המובילה זה לא כ"כ קשור לסנופי
זה לא שפתאום כל החברות בארה"ב יעברו לסין וכל האמריקאים ירצו להיות סינים..

לא הגיוני (אלא אם כן תיהיה מלחמה גרעינית שבה ארהב תושמד )
ואם זה יקרה לא ישנה לך גודלו של תיק המניות...

גם אם היא לא תובל ע"י ארה"ב
זה לא אומר שהסנופי בכלל ירד
כי מה זה כ"כ משנה אם התמ"ג של סין גבוה משל ארה"ב או לא
החברות והתושבים של ארה"ב יעדיפו להישאר בארה"ב.
רואים שאתה מבין בכלכלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גם אם סין תיהיה המובילה זה לא כ"כ קשור לסנופי
זה לא שפתאום כל החברות בארה"ב יעברו לסין וכל האמריקאים ירצו להיות סינים..

לא הגיוני (אלא אם כן תיהיה מלחמה גרעינית שבה ארהב תושמד )
ואם זה יקרה לא ישנה לך גודלו של תיק המניות...

גם אם היא לא תובל ע"י ארה"ב
זה לא אומר שהסנופי בכלל ירד
כי מה זה כ"כ משנה אם התמ"ג של סין גבוה משל ארה"ב או לא
החברות והתושבים של ארה"ב יעדיפו להישאר בארה"ב.
בגדול,
אם סין תהיה המובילה יכול להיות שמעבר לסיכון הכללי של החלשות הכלכלה האמריקאית שעלול להשפיע גם על החברות האמריקאיות הגדולות, ישנו גם "סיכון" של מניעת רווח שהייית יכול להרוויח יותר.
לכן הפיזור הוא מתנת חינם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מסתמא שיהיו כאן כאלו שיחלקו עליי.
ארה"ב אינה מה שהייתה פעם.
יש לה חוב ענק, וחלקו לממשלות שעליהם היא מטילה מכסים.
גם השקעה פאסיבית במדד הS&P יש בה סיכון. כן, גם אם זה למאתיים שנה.
האם אתם יכולים לומר בבירור, שארה"ב ולא סין תהיה מובילת הכלכלה בעוד חמישים שנה? אולי זה יהיה בכלל הודו, או מקסיקו.
חמישים שנה!
ח מ י ש י ם ש נ ה !
כלומר: בעיניי, למרות שסיכויי התרחיש הזה נמוכים, הוא קיים.
הגיוני שמדד האסאנדפי יפול לבלתי קום.
לא כל הכלכלה העולמית תיפול, היא פשוט לא תובל ע"י ארה"ב.
הגיוני גם שהדירה שקניתם להשקעה תתמוטט ברעידת אדמה, ולמדינה לא יהיה כסף לפצות אותכם. הכל הגיוני.

אבל זה עדיין לא סיבה לומר להוציא בירידות.
כשיהיה ירידה של חמש אחוז, וודאי לא, מסתמא השוק יתאושש.
כשיהיה ירידה של עשר גם, וכנ"ל של עשרים ושל שלושים.
אם יהיה פתאום נפילה של 70 אחוז, כבר לא שווה להוציא את הכסף.
הרי וודאי שגם מי שנפל ביפן, אם משך מיד את הכסף הוא ייצא הרבה יותר מטומטם ממי שישאיר
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לדעתי בשנים האחרונות מתהווה שינוי תפיסה עולמי בנוגע לשוק ההון:


עד לפני כמה שנים היה מקובל ששוק ההון הוא בסיכון גבוה היות ויש בו עליות וירידות, כך שרבים שלא יכלו להרשות לעצמם להפסיד לא ראו את שוק ההון כאופציה, גם אלו שהשקיעו ידעו שהם מסכנים את כספם.

בשנים האחרונות מתקבלת התפיסה ששוק ההון הוא בסיכון גבוה רק למי שחייב להוציא את הכסף ולא למי שמשקיע לתקופה ארוכה, הסיבה לכך היא הלך הרוח כי שוק ההון הוא בעל עליות תמידיות וירידות זמניות.

לדעתי זה גורם באופן ישיר לזה ששוק ההון ייהנה משנים ארוכות של עליות כמעט אינסופיות, ושאחרי כל ירידה תהיה עליה כפולה.

ההסבר לכך הוא פשוט: היות ורוב המשקיעים שייכים לאסכולה השלטת כי ההפסדים הם זמניים מי שלא מוכרח לא ימשוך את הכסף, ואדרבה הוא גם ישקיע יותר בתקופה של ירידה מה שכמובן יגרום לעליות.



נוסף על כל זאת מתפתחת מגמה ברורה להשקיע במדדים ולא במניות ספציפיות, הסיבה לכך היא ההבנה שמחלחלת כי לא ניתן לצפות את השוק וכי לא ניתן להכות את המדד, זה גורם כמובן לריכוז גבוה של השקעות במניות הנכללות במדדים המובילים.


מחמת כך לדעתי המדדים הפופולאריים עשויים לחוות עוד שנים ארוכות של פריחה ושגשוג, ולמעשה ההשקעות בהם ימשיכו במנותק מערכה האמיתי של החברה.

כך למשל גם אם האנליסטים יזהירו כי חברה מסויימת במדד שווה הרבה פחות משווי המניות שלה, הרי שקבוצת המיעוט שהם המשקיעים האקטיביים תמכור את מניותיה בחברה זו, אך רוב המשקיעים ובמיוחד אלו שמשקיעים במדד, ימהרו לרכוש את מניותיה בשביל הירידה הזמנית שתתקיים בשל מכירת המניות מצד המשקיעים האקטיביים.

זה גורם שאין מנגנון בטוח לאיזון של בועה, אם עד היום המניות של חברה היו מאוזנים יחסית כי למניה מסוכנת היה יותר היצע ופחות ביקוש, עד שהיא התייצבה על שווי ריאלי, היום המנגנון הזה לא קיים.


הסיכון בכך הוא עצום, ההשקעה בחברה שאין לה ערך ריאלי, עלולה להיפסק בבת אחת באיזה משבר עולמי, או בהינתן ותחזיות הצמיחה יחוו מגמה שלילית קיצונית. במצב שכזה החברה יכולה דווקא להיות רווחית ולשגשג אבל מניותיה שיחזרו להיות בעלי שווי ריאלי יחוו התרסקות מדהימה.

במקרה כזה אין שום תועלת מאי משיכה בהפסד, הסיבה לא למשוך בהפסד היא ההנחה שבשעת ירידות המניות נמצאות מתחת לשווי הריאלי שלהם, אבל בהפסד הנובע מכוח מה שהמניות חזרו לערכן הריאלי, אין למה לחכות.

כמובן אפשר להמתין עם המשיכה ולנסות לאזן את ההפסדים עם הרווחים שיגיעו לשוק ההון, אבל אלו יהיו רווחים חדשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כך למשל גם אם האנליסטים יזהירו כי חברה מסויימת במדד שווה הרבה פחות משווי המניות שלה, הרי שקבוצת המיעוט שהם המשקיעים האקטיביים תמכור את מניותיה בחברה זו, אך רוב המשקיעים ובמיוחד אלו שמשקיעים במדד, ימהרו לרכוש את מניותיה בשביל הירידה הזמנית שתתקיים בשל מכירת המניות מצד המשקיעים האקטיביים.
???
הפרטיים הם בין חמש אחוז לעשר אחוז מהשוק, רובו נשלט על ידי המוסדיים.
הם יוכלו למכור חברה שהם יודעים שהיא לא רווחית ולקנות במקומה אחרת.
מה גם שגם הפאסיביים לא בהכרך ישקיעו במדד שבו אתה משקיע
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
האם יש כאן משקיע מהדור הקודם [או שמישהו מכיר] ששם כסף בשוק ההון והרוויח שיוכל להחכים אותנו מהדרך שהוא עשה עד שהרויח אם הרויח?
ראיתי פעם אשכול באתר אחר (אין לי לינק) מתחילת הקורונה, שאיזה אחד התחיל לפחד כי היה לו תיק של מיליון ש"ח וכל הזמן זה ירד, ומענין לראות איך בתוך המשבר הכי גדול של התקופה האחרונה אנשים הגיבו לו וכו' (סוף הסיפור היה שהוא התגבר, והרוויח את כל העליות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בשנים האחרונות מתקבלת התפיסה
איפה?
אתה מכיר נטו את הציבור החרדי בואכה הציבור הישראלי.
ישראל היא בקושי גרגר במפה הכלכלית העולמית.
והאמת, אין לי (ולך) שמץ מידע מתי מנקה נעלים בטקסס או גזבר בקניון בלנדון 'קיבלו' את התפיסה הזו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

משבר המכסים של טראמפ - סיכום עד כה:

👈 ב 19.02.2025 מדד S&P 500 קובע שיא כל הזמנים בשער 6,144 נקודות ומשם החל המבוא למשבר.
בחודש וחצי הבאים עד ה 02.04 מדד S&P 500 ירד בכ 8%, הירידות התרחשו בין היתר בעקבות חידוש מלחמת הסחר עם סין ופתיחת חזית סחר עם קנדה ומקסיקו.

👈 בתאריך 02.04.2025 המשבר העלה הילוך כאשר טראמפ הציג את "תכנית המכסים" כחלק מ "יום השחרור" - מדד S&P 500 נסחר רגע לפני פרסומה בשער 5,670 נקודות.

👈 ב 3-4 לאפריל מיד לאחר פרסום תכנית המכסים השווקים הגיבו בירידות חדות והשלימו ירידה של 10.50% ביומיים - מדד S&P 500 סגר בשער 5,074 נקודות.

👈 ביום המסחר לאחר מכן ב 7 לאפריל כבר נקבעה התחתית של המשבר.
עם פתיחת יום המסחר מדד S&P 500 המשיך בצלילה של עוד 4.5% והגיע לשער 4,835 נקודות בשפל,
אך לבסוף המדד סגר ללא שינוי מהותי בשער 5,062 נקודות.

👈 ב 9 לאפריל טראמפ מודיע על הקפאת המכסים ל90 ימים לכל המדינות חוץ מסין - מדד S&P 500 סוגר בזינוק של 9.51% ומגיע לשער 5,456 נקודות.

👈 בשבועיים הבאים (10-21 לאפריל) אומנם חווינו ירידות בשוק, אך כבר לא פאניקה כפי שהיתה לפני כן.
מה שגרם לירידות היו בעיקר התבטאויות של טראמפ וחשש מכך שהוא יפטר את הנגיד ג'רום פאוול - ב 21 לאפריל מדד S&P 500 סגר את המסחר בשער 5,158 נקודות.

👈 ב 23 לאפריל טראמפ מפחית את גובה הלהבות ומודיע על זה שאין לו כוונה לפטר את הנגיד ג'רום פאוול,
בנוסף הוא אומר ש "לא ישחק בתקיפות" מול סין - מדד S&P 500 מסיים את המסחר באותו יום בעליה של 1.7% אל עבר 5,375 נקודות.

👈 בשבועיים הבאים (24 לאפריל - 9 למאי) השוק ממשיך בכיוון אחד כלפי מעלה - מדד S&P 500 מגיע לשער 5,660 נקודות.

👈 אתמול (12.5) ארה"ב וסין מודיעות עם פתיחת שבוע המסחר על הפחתת המכסים (ל90 ימים) - מדד S&P 500 מזנק ביותר מ3% אל עבר שער 5,850 נקודות.
אם יש לכם סכום כסף בצד שאתם לא מתכוונים להשתמש בו בשנים הקרובות, אל תתנו לו "להחליד" בבנק - הגדילו אותו! איך? יש מספר אפשרויות:

א. פיקדון ממושך (פק"מ)
בכל בנק ישנם מסלולי פק"מ מגוונים. חשוב לדעת שאפשר להתמקח עם הפקיד בבנק על גובה התשואה השנתית. אני מכיר אישית מישהו שהצליח להשיג תשואה של 7.5% בשנה על סכום של מיליון ש"ח - כלומר, תוספת של 75,000 ש"ח בשנה!
בסכומים קטנים יותר קשה להגיע לתשואות גבוהות, אבל העיקרון נשאר: יש על מה להתמקח והתעקשות יכולה לשפר משמעותית את התשואה. בכל עניין בנקאי, כדאי לדעת שיש מקום למשא ומתן, ואפילו לאיים במעבר לבנק אחר. לדוגמה, חבר שלי בבנק הפועלים קיבל פטור מעמלות למשך 5 שנים אחרי שאיים לעבור בנק.
האם פק"מ הוא השקעה כדאית? התשובה משתנה מאדם לאדם.
היתרונות בפק"מ הם שזו ההשקעה הבטוחה ביותר - כמעט ללא סיכונים
וכן שאפשר להתחיל גם בסכום קטן

החיסרון מרכזי הוא שהתשואה נמוכה יחסית לאפיקי השקעה אחרים
המלצה: השתמשו בפק"מ רק אם הכסף אינו בשימוש לטווח קצר (פחות מ-5 שנים). תשואה נמוכה, אבל מובטחת. לטווח ארוך יותר, כדאי לשקול אפשרויות אחרות.

ב. השקעה במדדים אמריקאיים - S&P 500 או נאסד"ק 100
מדובר במדדים בבורסה האמריקאית שלטווח ארוך מראים מגמת עלייה עקבית.
S&P 500 עלה בממוצע יותר מ-10% בשנה במשך יותר מ-20 שנה
גם נאסד"ק 100 רשם עליות משמעותיות לאורך זמן

יתרון נוסף של השקעה במדדים הוא ריבית דריבית. בניגוד לפק"מ שם הרווח השנתי נשאר קבוע (לדוגמה, 75,000 ש"ח על מיליון ש"ח בשנה), במדדים הרווחים מתווספים להשקעה ומגדילים את הבסיס לחישוב התשואה העתידית.
לדוגמה: אדם השקיע 10,000 ש"ח והשיג תשואה של 10%. בתחילת השנה השנייה יש לו בהשקעה 11,000 ש"ח. אם גם בשנה הזו התשואה היא 10%, הרווח לא יהיה 1,000 ש"ח אלא 1,100 ש"ח, כי הוא מחושב על הסכום העדכני בהשקעה ולא על ההשקעה המקורית.

איך להשקיע במדדים אלה?
כיום כל חברות הביטוח הגדולות מציעות מסלולי השקעה כאלה, למשל: הראל, מגדל, מנורה, כלל, מור, אלטשולר שחם, מיטב, הפניקס ועוד. אפשר להשקיע דרך קופת גמל להשקעה ולהגדיר מסלול עוקב S&P 500.
לגבי נאסד"ק 100, באלטשולר שחם יש אפשרות לפתוח חשבון טרייד למסחר עצמאי מסכום של 5,000 ש"ח ולהשקיע במדד זה.
קיימת מחלוקת בין מומחים האם עדיף להשקיע ב-S&P 500 או בנאסד"ק 100, אך שני המדדים הוכיחו את עצמם לאורך עשרות שנים עם תשואות מרשימות.
אני ממליץ בחום לשקול השקעה במסלולים אלה לטווח ארוך.
להצלחה אבות רבים, אין הצלחה שלא גוררת אחריה שובל של אנשים שדורשים קרדיט, וכך בדיוק קרה עם חדירתו של שוק ההון למגזר החרדי, רבים וטובים משוכנעים שהם היו החלוצים שהנגישו את הבשורה למגזר שלנו, שבמשך עשרות שנים נמנע מאפיק ההשקעה הזה מחוסר מודעות, אבל מהרגע שנפרצו הסכרים ושטפו נחלי הידע את הציבור, אין לדבר סוף.

על גורם אחד ודאי תסכימו כולכם, הזרז המרכזי למודעות הגוברת להשקעה הפאסיבית היה המעבר של חלק מסלולי ההלכה בתוכנית חיסכון לכל ילד למסלולים מנייתיים בחלק מהחברות, המהלך יצר חשיפה לנושא והבנה של המשמעות של כסף ששוכב בלי לעבוד, הביא לגל עצום של מעברים, והפך את הנושא לשיחת היום במגזר כולו.

ההשקעה הפאסיבית, כידוע, נשענת על שלושה עקרונות ברזל שמובנים היטב בתוכנית החיסכון הממשלתית, השקעה לטווח ארוך, הימנעות ממשיכה בירידות, והצמדה למדדים רחבים, בגלל שהתוכנית נועלת את הכספים לשנים ארוכות, היא מספקת הגנה מפני טעויות נפוצות אצל משקיעים.

אבל כאן מסתתרת נקודה בעייתית שקשה לי להבין, כלל הברזל הוא השקעה לטווח ארוך, ואילו החברות שבחרו לנייד את כל מסלולי ההלכה שלהן לאפיק מנייתי (100% מניות), התעלמו מהעובדה שיש חוסכים רבים שכבר חצו את גיל 18 או מתקרבים אליו, חוסכים אלו עשויים למשוך את כספם בכל יום נתון, גם כשהשווקים אדומים.

נשאלת השאלה: מי התיר לחברות לקחת סיכון כזה על גבם של החוסכים הבוגרים?

אחת הנקודות שפחות מדוברות כשמדברים על השקעות פאסיביות היא אסטרטגיית היציאה, מתי ואיך למשוך את הכסף, מכיוון שאנחנו לא יכולים לתזמן את השוק, חוסך נבון אמור למצוא חלון הזדמנויות כשנה שנתיים לפני מועד המשיכה המתוכנן, ולהעביר את הכספים לאפיק סולידי ורגוע, וככה הוא מבטח את עצמו ממקרה של קריסה בשוק בדיוק ברגע בו הוא זקוק לכסף.

הפריבילגיה הזו נמנעה מהילדים הבוגרים בתוכנית. למרות שהמהלך חוקי, עשרות אלפי בוגרים הועברו אוטומטית, בהחלטת חברה גורפת, לאפיק תנודתי שמתאים לטווח ארוך, בזמן שכנראה הם ישמשו וימשכו את הכסף בטווח המיידי, נשגב מבינתי איך אישרו צעד כזה בלי בדיקה מה עושים עם הבוגרים שכבר חברים בתוכנית.

נכון, אם אותם בוגרים יבחרו להשאיר את הכסף בתוכנית לטווח ארוך, הם יהנו מדמי ניהול אפסיים (כ-0.23%) ומתשואה נאה, וזהו אכן מקום מצוין לכסף לנוח בו, אבל המציאות מוכיחה שרוב הצעירים מושכים את הכסף בהזדמנות הראשונה, בשבילם, העברת הכספים הכפויה למסלול בסיכון גבוה רגע לפני המשיכה, היא לא פחות מעוול.
אשמח לעצתכם @השקעות R הון @מקצועי בלבד @בואו חשבון. יוסי לוי
יש לי 50000 ש"ח שמהם אצטרך לקחת 1500 ש"ח כל חודש במהלך שלושת השנים הקרובות..
מה הכי כדאי לעשות כדי למקסם את התשואה במהלך התקופה.
ובפרט לאור הירידות הצפויות בקרנות הכספיות
חשבתי אולי להשקיע במניות דיבידנד אגרסיביות כגון הקרנות של YLEDMAX חלק מהסכום (נגיד 30000 שיניב תשואה ממוצעת את כל ההחזר החודשי לפי הנתונים כיום)
כאשר החלק השני בקרן כספית למקרה שהקרן תימחק לאחר שנה וחצי (מה שלפי ההתבוננות שלי לא קרה בינתיים באף אחת מהקרנות שלהם)
דעתם על החשיבה ואשמח לשמוע הצעות נוספות
תודה רבה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה