שוק ההון מחשבות של איפכא מסתברא

  • הוסף לסימניות
  • #41
המחיר של המניות נקבע לפי היצע וביקוש, והטענה היא שלמרות כי מחיר המניה ירד באופן משמעותי בכל זאת נותר לה ביקוש יציב מצד המשקיעים הפאסיביים, זה יוצר בועה. מה הטעות?
כאמור אין דבר כזה!!
וכדי להבין היטב למה לא, הביאו לך פה קישור לסולידית שמסבירה את הנקודה הזאת מצוין, ותקרא את זה לפחות 3 פעמים.
נקודה למחשבה:

בשונה מריבית דריבית שיש בהלוואה בריבית, בהשקעה יש גם סיכונים דסיכונים.


כלומר המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לא הייתה צפויה אבל הייתה בהחלט משהו סביר, אבל הסיכוי שרוסיה תהיה במצב כה גרוע לא עלה אפילו כאפשרות.
כך שהשקעה בבורסה הרוסית לפני ארבע שנים הייתה יכולה להיות יחסית השקעה כדאית, בהינתן אחוזי רווח שהיו מכסים על הסיכון הגלום במלחמה.

פלישה של סין לטיוואן היא אפשרות רחוקה בעת הקרובה, ומלחמה ישירה בין סין לארה"ב אינה אפילו אפשרות, אולם אחרי שסין תפלוש לטייוואן, בהחלט יתכן שנעמוד בפני סיכוי סביר למלחמה ישירה.

בחירה של נשיא אמריקני פרוגרסיבי קיצוני היא תמיד אפשרית, אבל מה הסיכוי שיקום נשיא במטרה לפרק את התאגידים הגדולים בעולם? זה לא נבחן כאפשרות, אבל האם מישהו יכול לומר שזה לא יקרה בעשר או חמש עשרה שנים הבאות?

זה נקרא סיכון דסיכון, גם אם אתה לוקח סיכון אחד בחשבון, אינך יכול לקחת את הסיכונים הבאים מכוחו, וככל שההשקעה שלך נמשכת ליותר זמן, הרי שלמעשה אתה עלול להתמודד בהחלט עם התממשות הסיכון דסיכון.
מאד יכול להיות שיהיו דברים בעולם שמעולם לא היו, אבל המצב הוא שכבר עברנו מלמחמות עולם, ועברנו הרבה דברים, ותמיד תמיד הבורסות מתאוששות ועולות, בחזרה,
ואם יגיע קץ העולם שלא קרה אפי' במלחמת העולם השניה... ונגיע למצב כ"כ גרוע שהשווקים לא יעלו בחזרה, אז לכאורה הכסף שהשקעת בבורסה זה יהיה הדבר האחרון שמעניין אותך, וגם מיותר לציין שבאותו זמן גם הדירה שלך כנראה לא תהיה שווה יותר מדי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
הסולידית באה לענות על שאלה אחרת
"במידה שהאסטרטגיה תיעשה פופולארית עד כדי כך ש-100% מהמשקיעים יעברו להשקיע אך ורק דרך קרנות מחקות, השוק יעצור מלכת ופשוט יפסיק לתפקד"
והתשובה שלה (אחרי כל ההסברים שזה לא יקרה לעולם)
בתרחיש זה, הסולידית בכבודה ובעצמה תהפוך למשקיעה אקטיבית!
אבל זה ברור לה:
על-מנת שאסטרטגיית ההשקעה הפסיבית תעבוד, חייב להתקיים מסחר אקטיבי.


השאלה שנידונת כאן שונה בתכלית,
מה יקרה אם אי פעם (עוד 200 שנה) אחוז המשקיעים הפסיביים יגדל על כמות המשקיעים האקטיביים,
מה שבהכרח ינפח את השווי של החברות שנמצאות במדד, ובעברית תתפתח בועה?
האם זה יתכן? בוודאי.
האם כבר כיום יש בועה? אולי...
עיין GPT

לעניות דעתי אף אחד לא מתיימר לטעון שהשקעה במדד מסוים, לנצח תהיה האסטרטגיה המובילה,
יכול להיות שבאמת עוד 5/20/50 שנה יבינו שהגיע הזמן לאסטרטגיה אחרת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
הסולידית באה לענות על שאלה אחרת

והתשובה שלה (אחרי כל ההסברים שזה לא יקרה לעולם)

אבל זה ברור לה:



השאלה שנידונת כאן שונה בתכלית,
מה יקרה אם אי פעם (עוד 200 שנה) אחוז המשקיעים הפסיביים יגדל על כמות המשקיעים האקטיביים,
מה שבהכרח ינפח את השווי של החברות שנמצאות במדד, ובעברית תתפתח בועה?
האם זה יתכן? בוודאי.
האם כבר כיום יש בועה? אולי...
עיין GPT

לעניות דעתי אף אחד לא מתיימר לטעון שהשקעה במדד מסוים, לנצח תהיה האסטרטגיה המובילה,
יכול להיות שבאמת עוד 5/20/50 שנה יבינו שהגיע הזמן לאסטרטגיה אחרת...
זה לא מה שנטען כאן.
ובועה יכולה להיות ללא קשר למשקיעים הפאסיביים.
ובועות היו ויהיו ואין פה משהו שלא היה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
מה יקרה אם אי פעם (עוד 200 שנה) אחוז המשקיעים הפסיביים יגדל על כמות המשקיעים האקטיביים,
מה שבהכרח ינפח את השווי של החברות שנמצאות במדד, ובעברית תתפתח בועה?
האם זה יתכן? בוודאי.
היום גם רוב הכספים בעולם נמצאים לכאורה בקרנות פאסיביות.
אך הקף המסחר הוא בעיקר אקטיבי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
כאמור אין דבר כזה!!
וכדי להבין היטב למה לא, הביאו לך פה קישור לסולידית שמסבירה את הנקודה הזאת מצוין, ותקרא את זה לפחות 3 פעמים.
צר לי כי קראתי, והבנתי, וגם הסברתי למה היא טועה בגישה שלה, כך או כך היא לא דיברה על הנקודה, והיטיב @יוסי 100 להסביר זאת.

מאד יכול להיות שיהיו דברים בעולם שמעולם לא היו, אבל המצב הוא שכבר עברנו מלחמות עולם, ועברנו הרבה דברים, ותמיד תמיד הבורסות מתאוששות ועולות, בחזרה,
ואם יגיע קץ העולם שלא קרה אפי' במלחמת העולם השניה... ונגיע למצב כ"כ גרוע שהשווקים לא יעלו בחזרה, אז לכאורה הכסף שהשקעת בבורסה זה יהיה הדבר האחרון שמעניין אותך, וגם מיותר לציין שבאותו זמן גם הדירה שלך כנראה לא תהיה שווה יותר מדי...
תמיד תמיד? לא בדיוק...
קריסת וול סטריט ב-1929 (גם הנפילה הגדולה), הייתה הנפילה הגדולה ביותר של הבורסה בארצות הברית במדדי עוצמה ואורך[1].

בתהליך נפילת הבורסה נהוג לזהות ארבעה שלבים: יום חמישי השחור, יום שישי השחור, יום שני השחור ויום שלישי השחור, אם כי כל אחת מהנפילות נמשכה מספר ימים ולא התרחשה בבת אחת. הנפילה הראשונה החלה ביום חמישי השחור, 24 באוקטובר 1929, אך הירידות החדות של יום שני, 28 באוקטובר, הובילו להבנה כי הכלכלה של ארצות הברית ושל העולם כולו נכנסת למיתון עמוק וארוך טווח. נפילת שוק המניות נמשכה כחודש.

כלכלנים והיסטוריונים חלוקים בדעתם בנוגע להשפעות של הנפילה על האירועים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שבאו לאחריה. במאמר שהתפרסם ב"האקונומיסט" ב-1998 נטען כי המיתון לא החל בנפילת שוק המניות וכי לא היה ברור כי נפילת שוק המניות תוביל לשפל כלכלי[2]. ב-23 בנובמבר 1929 שאל האקונומיסט: "האם נפילה חדה בשוק המניות יכולה להוות מכשול בפני התעשייה כאשר התעשייה נמצאת ברובה במצב מאוזן ובריא? ...מומחים מסכימים כי חייב להיווצר איזשהו מכשול, אבל אין עדיין מספיק ראיות כדי להוכיח שמכשול זה ארוך או כי הוא יצור מיתון עמוק בתעשייה. אולם האקונומיסט ממשיך: "נפילה של בנקים מסוימים תתרחש בלי ספק. האם במסגרת הנסיבות יישארו לבנקים יתרות למימון מסחר ומפעלים תעשייתיים? ללא ספק המפתח למצב הוא מעמד הבנקים, ואי אפשר להעריך אותו כראוי לפני שהאבק ישקע."[3]

בזמן הנפילה הייתה העיר ניו יורק מטרופולין גדול, ורחוב וול סטריט היה אחד המרכזים הכלכליים המובילים בעולם. הבורסה של ניו יורק (NYSE) הייתה שוק המניות הגדול בעולם.

שנות העשרים הסוערות, העשור שהוליך לנפילה[4], הייתה תקופה של עושר בעיר, ולמרות זהירות מפני ספקולציות, האמינו רבים שהשוק יכול לעמוד לאורך זמן ברמות מחירים גבוהות. זמן קצר לפני הנפילה, התנבא הכלכלן ארוין פישר כי: "מחירי המניות הגיעו למה שנראה כמו רמת מחירים גבוהה וקבועה"[5]. האופטימיות והרווחים הכלכליים של שוק תוסס התנפצו ביום חמישי השחור, כאשר מחירי מניות בבורסה של ניו יורק קרסו. מחירי המניות נפלו באותו יום והמשיכו ליפול בקצב שלא נחזה מראש למשך חודש שלם[6].

בימים שלפני יום חמישי השחור, השוק לא היה יציב. תקופות של מכירות ונפח מסחר גבוה משובצים בתקופות קצרות של עליית מחירים והתאוששות. הכלכלן והסופר ג'וד ווינסקי (Jude Wanniski) ייחס תפניות חדות אלו לדיונים בקונגרס על חוק לקביעת מכסי מגן[7]. בתחילת שנות שלושים של המאה העשרים, לאחר הקריסה, מדד דאו ג'ונס החל להתאושש, רק כדי ליפול שנית ב-1932. ב-8 ביולי 1932 הגיע דאו ג'ונס לשיא השפל של המאה העשרים ולא שב לרמות המחירים של לפני 1929 עד 23 בנובמבר 1954[8][9].

"כל מי שקנה מניות באמצע 1929 והחזיק בהן, ראה את רוב חייו הבוגרים חולפים מול פניו לפני שחזר לאיזון כלכלי."

— ריצ'רד מ' סיילסמן

משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף שהתרחש בישראל ב־1983. המשבר נוצר בעקבות פעולה מכוונת של רוב הבנקים הגדולים לווסת את שערי מניותיהם אגב הבטחת עלייה מתמדת ורצופה בהם ומניעת ירידה או אף קיפאון ברמתם, ולו ליום אחד.[1]לדברי דוד קליין, המשבר היה "שיאו של תהליך ויסות מחיריהן של מניות אלה על ידי הבנקים, אשר נמשך שנים ארוכות".[2] הוא הביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל ולירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".

על ראשית התהליך נכתב בדו"ח הוועדה שמונתה לחקור את הפרשה (עמ' 16):

התופעה שזכתה אצלנו לכינוי "ויסות" מקורה עוד בתקופה שקדמה לשנות ה־70, הגם שאופיו של ה"ויסות" השתנה במשך הזמן. נראה שהחל בכך בשעתו בנק הפועלים ושני הבנקים האחרים (לאומי ודיסקונט) הלכו בעקבותיו [...] ואכן, החל משנת 1972 עדים אנו להתערבות גוברת והולכת של הבנקים במחירי מניותיהם. בזכות התערבות זו (שכונתה על ידם "ויסות") עלה בידיהם לגייס מן הציבור סכומי כסף ניכרים גם בתקופות שבהן היה שוק המניות במצב של רפיון או אף ירידה ניכרת.

אחרי בנק הפועלים, הצטרפו לוויסות גם יתר הבנקים הגדולים והבינוניים שמניותיהם נסחרו בבורסה לניירות ערך (למעט הבנק הבינלאומי הראשון). כדי להבטיח זאת הזרימו הבנקים בהתמדה, מדי יום, ביקוש גדול למניותיהם (ונסוגו ממנו בהגיע השער היומי לרמה הרצויה להם).[3] בפעולה זו נעזרו הבנקים בכספי המשקיעים והחוסכים בבנקים, שאותם שכנעו לרכוש את מניותיהם כ"השקעה סולידית" ובטוחה,[3] וכן גם בכספי קופות הגמל וקרנות הנאמנות, שאותן ניהלו בשביל הציבור. פעולת הוויסות הביאה לכך ששעריהן של מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד,[4] כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). גיוס כספים זה אִפשר את התרחבות הבנקים (על חשבון רווחיותם לטווח ארוך) ובא, במידה רבה, על חשבון איגרות חוב צמודות שהנפיקה המדינה (ואשר לא יכלו להתחרות בתשואה הגבוהה שהניבה ההשקעה במניות הבנקים).[5])

באמצע 1983 איבד הציבור את אמונו בבועה של מניות הבנקים והחל מוכר אותן ורוכש במקומן מטבע זר. כעבור זמן קצר החלו הבנקים להתקשות ברכישת היצע המניות של הציבור. ב־6 באוקטובר הגיעו לקצה יכולתם ופרץ משבר. אובדן היכולת לספוג את ההיצע היה עלול להביא רבים מלקוחות הבנקים לפשיטת רגל, משום שרכשו את המניות באשראי שאותו לא יוכלו לפרוע, ולהביא את הבנקים עצמם לפשיטת רגל, משום שהבטוחות לאשראי רב שנתנו היו מניותיהם בלבד.

מדד ניקיי הוא מדד המניות המרכזי בבורסת טוקיו ביפן.
ניקיי הוא גם המדד הותיק ביותר ביבשת אסיה והוא מחושב החל מחודש מאי 1949.

המדד כולל את 225 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת טוקיו.
שימו לב שמשקל המניות במדד נקבע בהתאם למחיר המניות,
זה עובד בשונה מרוב המדדים ברחבי העולם אשר משקל המניות בהם נקבע לפי שווי השוק של החברה.
שינוי המשקל במניות המדד מתרחש אחת לשנה בחודש אוקטובר.

עד לשנת 1989 המדד היפני היה להיט והיה בעל ביצועים אדירים,
הוא הגיע באותה עת עד לשער הגבוה בכל הזמנים שלו 38,915.
עד כאן מדניאל נבון--- ותוספת קטנה שלי: זה נכון גם למחקה 500...

לאחר מכן המדד התרסק ועד היום (30.3.2023) הוא עדיין לא הגיע אל עבר שיא חדש,
בשנת 2021 בשיא הוא הגיע אל עבר שער 30,670 נקודות.

המדד היפני הוא דוגמה לכך שלא תמיד השקעה במדד ספציפי כלשהו לטווח ארוך תניב רווח,
לכן גם כאשר משקיעים במדד מניות של מדינה מסוימת חשוב לשמור על פיזור באמצעות השקעה במדינות נוספות.

דניאל נבון
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
היום גם רוב הכספים בעולם נמצאים לכאורה בקרנות פאסיביות.
אך הקף המסחר הוא בעיקר אקטיבי.
פאסיבי ואקטיבי הן לא הגדה מדוייקת בשאלה הזו, לגבי השאלה הזו גם אקטיבי למחצה נידון כאקטיבי רק פאסיבי מוחלט נידון כפאסיבי, לדעתי הפאסיביות הזו נמצאת בעיקר בקרב המשקיעים במדדים, האם הם רוב העולם?

אגב: מהי המסקנה שלך מכך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אגב: מהי המסקנה שלך מכך?
שגם אם אנשים יחזיקו מניות בשביל לצבור ולצבור ולא יתרגשו מהמצב בשווקים, עדיין הרוב המוחלט של הפעילות בשווקים יהיה מהאקטיביים.
צר לי כי קראתי, והבנתי, וגם הסברתי למה היא טועה בגישה שלה, כך או כך היא לא דיברה על הנקודה, והיטיב @יוסי 100 להסביר זאת.
הביטחון שמאחורי הדברים "אין דבר כזה" הוא חשוב. וחשוב בכפליים שהוא יהיה מגובה בהסברים מנומקים היטב, בתודה מראש.

תמיד תמיד? לא בדיוק...
קריסת וול סטריט ב-1929 (גם הנפילה הגדולה), הייתה הנפילה הגדולה ביותר של הבורסה בארצות הברית במדדי עוצמה ואורך[1].

בתהליך נפילת הבורסה נהוג לזהות ארבעה שלבים: יום חמישי השחור, יום שישי השחור, יום שני השחור ויום שלישי השחור, אם כי כל אחת מהנפילות נמשכה מספר ימים ולא התרחשה בבת אחת. הנפילה הראשונה החלה ביום חמישי השחור, 24 באוקטובר 1929, אך הירידות החדות של יום שני, 28 באוקטובר, הובילו להבנה כי הכלכלה של ארצות הברית ושל העולם כולו נכנסת למיתון עמוק וארוך טווח. נפילת שוק המניות נמשכה כחודש.

כלכלנים והיסטוריונים חלוקים בדעתם בנוגע להשפעות של הנפילה על האירועים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים שבאו לאחריה. במאמר שהתפרסם ב"האקונומיסט" ב-1998 נטען כי המיתון לא החל בנפילת שוק המניות וכי לא היה ברור כי נפילת שוק המניות תוביל לשפל כלכלי[2]. ב-23 בנובמבר 1929 שאל האקונומיסט: "האם נפילה חדה בשוק המניות יכולה להוות מכשול בפני התעשייה כאשר התעשייה נמצאת ברובה במצב מאוזן ובריא? ...מומחים מסכימים כי חייב להיווצר איזשהו מכשול, אבל אין עדיין מספיק ראיות כדי להוכיח שמכשול זה ארוך או כי הוא יצור מיתון עמוק בתעשייה. אולם האקונומיסט ממשיך: "נפילה של בנקים מסוימים תתרחש בלי ספק. האם במסגרת הנסיבות יישארו לבנקים יתרות למימון מסחר ומפעלים תעשייתיים? ללא ספק המפתח למצב הוא מעמד הבנקים, ואי אפשר להעריך אותו כראוי לפני שהאבק ישקע."[3]

בזמן הנפילה הייתה העיר ניו יורק מטרופולין גדול, ורחוב וול סטריט היה אחד המרכזים הכלכליים המובילים בעולם. הבורסה של ניו יורק (NYSE) הייתה שוק המניות הגדול בעולם.

שנות העשרים הסוערות, העשור שהוליך לנפילה[4], הייתה תקופה של עושר בעיר, ולמרות זהירות מפני ספקולציות, האמינו רבים שהשוק יכול לעמוד לאורך זמן ברמות מחירים גבוהות. זמן קצר לפני הנפילה, התנבא הכלכלן ארוין פישר כי: "מחירי המניות הגיעו למה שנראה כמו רמת מחירים גבוהה וקבועה"[5]. האופטימיות והרווחים הכלכליים של שוק תוסס התנפצו ביום חמישי השחור, כאשר מחירי מניות בבורסה של ניו יורק קרסו. מחירי המניות נפלו באותו יום והמשיכו ליפול בקצב שלא נחזה מראש למשך חודש שלם[6].

בימים שלפני יום חמישי השחור, השוק לא היה יציב. תקופות של מכירות ונפח מסחר גבוה משובצים בתקופות קצרות של עליית מחירים והתאוששות. הכלכלן והסופר ג'וד ווינסקי (Jude Wanniski) ייחס תפניות חדות אלו לדיונים בקונגרס על חוק לקביעת מכסי מגן[7]. בתחילת שנות שלושים של המאה העשרים, לאחר הקריסה, מדד דאו ג'ונס החל להתאושש, רק כדי ליפול שנית ב-1932. ב-8 ביולי 1932 הגיע דאו ג'ונס לשיא השפל של המאה העשרים ולא שב לרמות המחירים של לפני 1929 עד 23 בנובמבר 1954[8][9].

"כל מי שקנה מניות באמצע 1929 והחזיק בהן, ראה את רוב חייו הבוגרים חולפים מול פניו לפני שחזר לאיזון כלכלי."

— ריצ'רד מ' סיילסמן

משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף שהתרחש בישראל ב־1983. המשבר נוצר בעקבות פעולה מכוונת של רוב הבנקים הגדולים לווסת את שערי מניותיהם אגב הבטחת עלייה מתמדת ורצופה בהם ומניעת ירידה או אף קיפאון ברמתם, ולו ליום אחד.[1]לדברי דוד קליין, המשבר היה "שיאו של תהליך ויסות מחיריהן של מניות אלה על ידי הבנקים, אשר נמשך שנים ארוכות".[2] הוא הביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל ולירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים".

על ראשית התהליך נכתב בדו"ח הוועדה שמונתה לחקור את הפרשה (עמ' 16):

התופעה שזכתה אצלנו לכינוי "ויסות" מקורה עוד בתקופה שקדמה לשנות ה־70, הגם שאופיו של ה"ויסות" השתנה במשך הזמן. נראה שהחל בכך בשעתו בנק הפועלים ושני הבנקים האחרים (לאומי ודיסקונט) הלכו בעקבותיו [...] ואכן, החל משנת 1972 עדים אנו להתערבות גוברת והולכת של הבנקים במחירי מניותיהם. בזכות התערבות זו (שכונתה על ידם "ויסות") עלה בידיהם לגייס מן הציבור סכומי כסף ניכרים גם בתקופות שבהן היה שוק המניות במצב של רפיון או אף ירידה ניכרת.

אחרי בנק הפועלים, הצטרפו לוויסות גם יתר הבנקים הגדולים והבינוניים שמניותיהם נסחרו בבורסה לניירות ערך (למעט הבנק הבינלאומי הראשון). כדי להבטיח זאת הזרימו הבנקים בהתמדה, מדי יום, ביקוש גדול למניותיהם (ונסוגו ממנו בהגיע השער היומי לרמה הרצויה להם).[3] בפעולה זו נעזרו הבנקים בכספי המשקיעים והחוסכים בבנקים, שאותם שכנעו לרכוש את מניותיהם כ"השקעה סולידית" ובטוחה,[3] וכן גם בכספי קופות הגמל וקרנות הנאמנות, שאותן ניהלו בשביל הציבור. פעולת הוויסות הביאה לכך ששעריהן של מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד,[4] כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). גיוס כספים זה אִפשר את התרחבות הבנקים (על חשבון רווחיותם לטווח ארוך) ובא, במידה רבה, על חשבון איגרות חוב צמודות שהנפיקה המדינה (ואשר לא יכלו להתחרות בתשואה הגבוהה שהניבה ההשקעה במניות הבנקים).[5])

באמצע 1983 איבד הציבור את אמונו בבועה של מניות הבנקים והחל מוכר אותן ורוכש במקומן מטבע זר. כעבור זמן קצר החלו הבנקים להתקשות ברכישת היצע המניות של הציבור. ב־6 באוקטובר הגיעו לקצה יכולתם ופרץ משבר. אובדן היכולת לספוג את ההיצע היה עלול להביא רבים מלקוחות הבנקים לפשיטת רגל, משום שרכשו את המניות באשראי שאותו לא יוכלו לפרוע, ולהביא את הבנקים עצמם לפשיטת רגל, משום שהבטוחות לאשראי רב שנתנו היו מניותיהם בלבד.

מדד ניקיי הוא מדד המניות המרכזי בבורסת טוקיו ביפן.
ניקיי הוא גם המדד הותיק ביותר ביבשת אסיה והוא מחושב החל מחודש מאי 1949.

המדד כולל את 225 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת טוקיו.
שימו לב שמשקל המניות במדד נקבע בהתאם למחיר המניות,
זה עובד בשונה מרוב המדדים ברחבי העולם אשר משקל המניות בהם נקבע לפי שווי השוק של החברה.
שינוי המשקל במניות המדד מתרחש אחת לשנה בחודש אוקטובר.

עד לשנת 1989 המדד היפני היה להיט והיה בעל ביצועים אדירים,
הוא הגיע באותה עת עד לשער הגבוה בכל הזמנים שלו 38,915.
עד כאן מדניאל נבון--- ותוספת קטנה שלי: זה נכון גם למחקה 500...

לאחר מכן המדד התרסק ועד היום (30.3.2023) הוא עדיין לא הגיע אל עבר שיא חדש,
בשנת 2021 בשיא הוא הגיע אל עבר שער 30,670 נקודות.

המדד היפני הוא דוגמה לכך שלא תמיד השקעה במדד ספציפי כלשהו לטווח ארוך תניב רווח,
לכן גם כאשר משקיעים במדד מניות של מדינה מסוימת חשוב לשמור על פיזור באמצעות השקעה במדינות נוספות.

דניאל נבון
מכל המשברים שכתבת, יצאו בסוף, אחרי שנים.
הזמן הארוך ביותר היה כאמור של יפן, ויפן אף פעם לא היה המדד הפופולארי בעולם, אלא השני בגודלו.
אגב זה אחד הסיבות מדוע יש שיעדיפו את העולמי.
אינני יודע.
מה שאני סבור כי צריכים להיות לכל הפחות קוים אדומים מתי חייבים למכור. וזה עדיין לא מספק, כי השוק הוא תעלומה, ואם ההנחה היא שאנחנו בדרך לבועה אי אפשר לדעת אם אנחנו כבר לא עמוק בפנים.
ובגלל שגם אני וגם אתה לא יודעים, ואף אחד לא יודע, נשארנו עדיין עם הדרך הטובה ביותר להשקיע - השקעה במדדים לטווח ארוך, ולא להתפתות למשוך בהפסדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
שגם אם אנשים יחזיקו מניות בשביל לצבור ולצבור ולא יתרגשו מהמצב בשווקים, עדיין הרוב המוחלט של הפעילות בשווקים יהיה מהאקטיביים.
אין שום תועלת שרוב הפעילות בשוק מהאקטיביים, הבעיה היא שהאקטיביים יימנעו מרכישת חברות שהמניות שלהם הם בועה בו בזמן שהפאסיביים יקנו אותם.
האקטיביים לא יפסידו מהפסדים של חברות שכן הם ימכרו את המניות לפאסיביים.
וכשתתפוצץ הבועה מי שיפסידו יהיו הפאסיביים ולא האקטיביים.
מכל המשברים שכתבת, יצאו בסוף, אחרי שנים.
הזמן הארוך ביותר היה כאמור של יפן, ויפן אף פעם לא היה המדד הפופולארי בעולם, אלא השני בגודלו.
אגב זה אחד הסיבות מדוע יש שיעדיפו את העולמי.
בסוף... מה זה בסוף? שאחרי הפסדים עצומים עדיין ניתן להרוויח עוד, זה לא פתרון למי שזקוק לכסף.
מלבד זאת אם אחרי 20 שנה אתה עדיין ניצב בנקודת ההתחלה, לא בטוח שמה שנכון זה להמר על שרידי הכסף ולהשקיע גם אותו, כשאין שום ערובה שלא תהיה מפולת נוספת.
ההנחה שלא יהיו שני מפולות נכונה בדיוק כמו ההנחה שלא יפול טיל פעמיים באותו מקום.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #49
נקודה למחשבה:

נדמה לי שפשוט לכל מי שמשקיע בשוק ההון, שתרחיש הייחוס של הסיכון הוא לא ירידה באיזה יום של 20% אלא ירידה דרמטית של 50 % ויותר, כך שהמשקיע יכול להפסיד גם חלק ניכר מהקרן של ההשקעה.

ובכל זאת כולם משקיעים, כי הם סבורים שהם חזקים, וכי הם יודעים לשקול את צעדיהם בקור רוח ולא למשוך בהפסד.


אלא שבהינתן ויש ירידות של 20% למשל בשווקים הרי שניתן להניח שהירידות באות בגלל המשקיעים הפחות חכמים שמוכרים בהפסד.

אולם בירידות של 50% ויותר, אין אפשרות שהירידות באות רק בגלל הפחות חכמים, ברור שירידות בסדר גודל כזה הגיעו, כיון שגם מומחים רבים מייעצים למשוך את הכסף.


ואני לא מבין את אלו הבטוחים שהם לא ימשכו בהפסד: עצור רגע, למה השקעת בשוק ההון? כי המומחים אמרו להשקיע, והם גם אמרו שמי שלא ימשוך בהפסד לא יפסיד.

אבל עכשיו המומחים אומרים אחרת!!! הם טוענים כי מי שלא ימשוך עכשיו לא יישאר לו מה למשוך!!!, למה אתה מניח שלמרות שהיום שמעת למומחים והשקעת, אף על פי כן מחר לא תשמע להם??


ושיהיה ברור: במשבר של 2008 המומחים אמרו למשוך את הכסף, חוץ מכמה תמהוניים באמריקה כלל המומחים המוכרים המליצו למשוך את הכסף, בטח ובטח שלא היה מי שיעשה תעמולה להשאיר את הכסף, וכל אחד יכול לפתוח עיתונים מהתקופה ולראות כי אני צודק.


מי שמשקיע עם הזרם, יפסיד עם הזרם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אולם בירידות של 50% ויותר, אין אפשרות שהירידות באות רק בגלל הפחות חכמים, ברור שירידות בסדר גודל כזה הגיעו, כיון שגם מומחים רבים מייעצים למשוך את הכסף.
אתה יכול לתת סיבה אמיתית לנפילות של הקורונה?
ושיהיה ברור: במשבר של 2008 המומחים אמרו למשוך את הכסף, חוץ מכמה תמהוניים באמריקה כלל המומחים המוכרים המליצו למשוך את הכסף, בטח ובטח שלא היה מי שיעשה תעמולה להשאיר את הכסף, וכל אחד יכול לפתוח עיתונים מהתקופה ולראות כי אני צודק.
לדעתך הם צדקו?
אגב העיתונאים הם אויבי המשקיעים לא מהיום.

אני חוזר על שאלתי, לדעתך- היום יש בועה? מתי היא תתפוצץ? ומה צריך לעשות עד אז? ומה צריך לעשות אחרי שהיא תתפוצץ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
שלוש אנשים יכולים להוריד מחיר של מניה לבד, אולי זה בעיה של הרצת מניות, אבל זה אפשרי.
לא פעם ולא פעמיים אתה רואה נפילה גדולה (או עלייה) עם מחזור מסחר נמוך
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
המחיר של המניות נקבע בכל עת ע"י המשקיעים האקטיביים, ואין מחיר יותר יקר שבו המשקיעים הפאסיביים קונים!!
זו נקודת בסיס, שבלי להבין אותה אז אין מה להתקדם.
השאלה הגדולה היא "מיהו פסיבי?"
אם כוונתכם למי שסגר סכום כסף ושוכח ממנו ל40 שנה זה נכון,

אבל הכותב הציג תרחיש תאורטי:
עקב נפילה משמעותית במדד תהיה דווקא נהירה של "פסיביים" שיקנו בהמוניהם S&P, וכך המחיר דווקא יעלה.
עד כאן התרחיש.
עכשיו אני מנסה לזקק את נקודת הויכוח :
האם תרחיש כזה מופרך מעיקרו?
האם לדעתכם זה לא ישפיע בכלל על המחיר?
יכולה להישפך כמות אינסופית של כסף שקונה מניות מסויימות והמחיר לא יושפע בכלל?
כאן Rהון הסכים שתאורטית זה יכול לנפח מחירים.
נשמח להבין את דעתכם.

כמובן, לדעתי המצב יהיה דווקא הפוך מזה שמתאר הכותב - הפסבדו פסיביים דווקא יברחו בהמוניהם וכך הקריסה תהיה עמוקה יותר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #54
אבל עכשיו המומחים אומרים אחרת!!! הם טוענים כי מי שלא ימשוך עכשיו לא יישאר לו מה למשוך!!!, למה אתה מניח שלמרות שהיום שמעת למומחים והשקעת, אף על פי כן מחר לא תשמע להם??
הממומחים שאומרים למשוך זה מי שהמטרה שלו לעשות כמה שיות תשואה בטווח הקצר של שנה עד חמש
במצב כזה יכול להיות שהם צודקים
אבל למשקיע לטווח של 20 שנה אין שום הגיון בלמשוך בירידות הפוך זה זמן להכניס עוד כיון שהחברות תמיד ימשיכו להרוויח ואין איך לדעת מתי המחיר יעלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
האם זה מתחיל? איך זה מרגיש לכם ? ומה יקרה ביום שנראה את סנופי צונח ב20%
כמה מאלו שהמליצו בחום להעביר את הפנסיות לסנופי ירגישו בנח
ברור שמי שצעיר ופותח עכשיו תכנית פנסיה / חסכון לטווח של עשרות שנים קדימה זה ינצח,
ואפי' זו תהיה הזדמנות להכנס בזול
אבל להעביר עכשיו סכומים גדולים ?????
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
הממומחים שאומרים למשוך זה מי שהמטרה שלו לעשות כמה שיות תשואה בטווח הקצר של שנה עד חמש
במצב כזה יכול להיות שהם צודקים
כמשקיע לטווח קצר וקצר מאוד אני משקיע וקונה עכשיו נאסדאק וסנופי במינוף גדול ,
וכן עשיתי בכל הירידות הגדולות בשנה שעברה, (ב4 וב-8 למניינם)ומכרתי כחודש חודשיים אחרי עם רווחים גדולים,
לא מייעץ ולא ממליץ,
אולם להתראות בעוד חודש ונראה מי הרוויח,
וכאן אולי המקום להביע את תודתי למי שמוכרים לי אותם,
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
כמשקיע לטווח קצר וקצר מאוד אני משקיע וקונה עכשיו נאסדאק וסנופי במינוף גדול ,
וכן עשיתי בכל הירידות הגדולות בשנה שעברה, (ב4 וב-8 למניינם)ומכרתי כחודש חודשיים אחרי עם רווחים גדולים,
לא מייעץ ולא ממליץ,
אולם להתראות בעוד חודש ונראה מי הרוויח,
וכאן אולי המקום להביע את תודתי למי שמוכרים לי אותם,
רק תשים לב שאין כאן השקעות אלא מסחר.
רק המינוח.
ומקווה בשבילך שיש לך סטופלוס נכון כי כידוע מי שקונה את תחתית השוק עלול לקבל עוד אחת במתנה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
כמשקיע לטווח קצר וקצר מאוד אני משקיע וקונה עכשיו נאסדאק וסנופי במינוף גדול ,
וכן עשיתי בכל הירידות הגדולות בשנה שעברה, (ב4 וב-8 למניינם)ומכרתי כחודש חודשיים אחרי עם רווחים גדולים,
לא מייעץ ולא ממליץ,
אולם להתראות בעוד חודש ונראה מי הרוויח,
וכאן אולי המקום להביע את תודתי למי שמוכרים לי אותם,
לא ממליץ לא יועץ
אבל אני מחכה עד שהבאז סביב המכסים של טראמפ ירגע
או שבאמת יהיה תיקון עמוק יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
@חד וחריף , תן לי לספר לך סיפור.

לפני ארבעים שנה היה גר ביפן אדם אחד חביב. הוא כמובן לא היה יועץ, והכל היה כשיחת חברים בעלמא.
אבל כל מי ששאל אותו הוא אמר לו להשקיע במדד הנייקי, המדד שלא מפסיק לעלות, שלא מפסיק לשבור שיאים.
הוא הסביר, למי שמוכן היה להקשיב לו, שגם אם השוק יחווה ירידות, הוא יעלה בסוף בחזרה.
בד' בשבט תש"ן (שהיה היום הראשון באותו עשור, למניינם) המדד נפל חצי אחוז מהשיא האחרון שלו. חבריו הגיעו לכולל ושאלו אותו בלחץ "זה הזמן להוציא?"
"מה פתאום?" הוא ענה להם "תוך שנייה זה עולה עוד פעם"
עד סוף ינואר של אותה שנה המדד ירד 6% 'טוב' הוא הסביר, ' זה הירידה שמגיעה תמיד, זה התיקון של השוק'
במהלך החודשים הבאים המדד ירד אבל גם התחיל לעלות, כך שחשבנו שאנחנו כבר אחרי הנפילה.
חצי שנה אחרי תחילת 1990 המדד היה 13% מתחת לשיא שלו.
בסוף אותה שנה הוא היה רחוק כבר כמעט ארבעים אחוז מהשיא.
"עכשיו זה זמן טוב להיכנס" טענו שם ליד החדר קפה, עכשיו זה רק יעלה.
אממה, במהלך השנים הבאות הוא השלים ירידה של עוד עשרים אחוז, ומאז כידוע הוא לא התאושש


עכשיו, מתי הוא היה צריך להוציא לדעתך? באיזה תאריך הוא היה צריך להבין שהנפילה הפעם היא קטסטרופלית וכדאי למשוך את הכסף?
וודאי שלא כדאי להיות בשוק בנפילות, הבעיה שאנחנו לא יודעים מתי הם.
מה לדעתך יכול לסמן קווים אדומים?
(אגב, לפי נתוני עבר, כל השיטות לנסות לחזות את השוק הביאו פחות רווח מאשר השקעה פאסיבית אמיתית , בהתייחס לשוק האמריקאי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
@חד וחריף , תן לי לספר לך סיפור.

לפני ארבעים שנה היה גר ביפן אדם אחד חביב. הוא כמובן לא היה יועץ, והכל היה כשיחת חברים בעלמא.
אבל כל מי ששאל אותו הוא אמר לו להשקיע במדד הנייקי, המדד שלא מפסיק לעלות, שלא מפסיק לשבור שיאים.
הוא הסביר, למי שמוכן היה להקשיב לו, שגם אם השוק יחווה ירידות, הוא יעלה בסוף בחזרה.
בד' בשבט תש"ן (שהיה היום הראשון באותו עשור, למניינם) המדד נפל חצי אחוז מהשיא האחרון שלו. חבריו הגיעו לכולל ושאלו אותו בלחץ "זה הזמן להוציא?"
"מה פתאום?" הוא ענה להם "תוך שנייה זה עולה עוד פעם"
עד סוף ינואר של אותה שנה המדד ירד 6% 'טוב' הוא הסביר, ' זה הירידה שמגיעה תמיד, זה התיקון של השוק'
במהלך החודשים הבאים המדד ירד אבל גם התחיל לעלות, כך שחשבנו שאנחנו כבר אחרי הנפילה.
חצי שנה אחרי תחילת 1990 המדד היה 13% מתחת לשיא שלו.
בסוף אותה שנה הוא היה רחוק כבר כמעט ארבעים אחוז מהשיא.
"עכשיו זה זמן טוב להיכנס" טענו שם ליד החדר קפה, עכשיו זה רק יעלה.
אממה, במהלך השנים הבאות הוא השלים ירידה של עוד עשרים אחוז, ומאז כידוע הוא לא התאושש


עכשיו, מתי הוא היה צריך להוציא לדעתך? באיזה תאריך הוא היה צריך להבין שהנפילה הפעם היא קטסטרופלית וכדאי למשוך את הכסף?
וודאי שלא כדאי להיות בשוק בנפילות, הבעיה שאנחנו לא יודעים מתי הם.
מה לדעתך יכול לסמן קווים אדומים?
(אגב, לפי נתוני עבר, כל השיטות לנסות לחזות את השוק הביאו פחות רווח מאשר השקעה פאסיבית אמיתית , בהתייחס לשוק האמריקאי)
זה כבר גובל בדמגוגיה
גם אני סבור כמו אחרים שהסנופי מתוח ומוטה לטכנולוגיה ויתכן תיקון וכו' אבללל
כבר כתבתי למעלה וכן ידידי המקצועיים כאן כתבו
להביא ראיה ממדד הניקיי זה דמגוגיה משום שמדד הניקיי הוא נישה
של מדינה אחת בלבד! אומנם גדולה
אבל התברר שיחס הילודה שם נמוך ויורד מה שגרר ירידה בצמיחה שלא אפשר התאוששות המדד לאורך שנים
לעומת המדדים הגדולים בארה"ב כדוגמת הסנופי הראסל והדאו ג'ונס
שמשקפים מדד רוחבי של המדינה המובילה בעולם עם קצב גדילה וצריכה עולה בעקביות
ורוב החברות הגדולות שם הם בינלאומיות שמוכרות בכל העולם כך שבאיזה שהוא מקום זו השקעה בכלכלה העולמית
וכדי שזה יתרסק באמת ולאורך זמן ארוך צריך יותר ממלחמה עולמית
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

להצלחה אבות רבים, אין הצלחה שלא גוררת אחריה שובל של אנשים שדורשים קרדיט, וכך בדיוק קרה עם חדירתו של שוק ההון למגזר החרדי, רבים וטובים משוכנעים שהם היו החלוצים שהנגישו את הבשורה למגזר שלנו, שבמשך עשרות שנים נמנע מאפיק ההשקעה הזה מחוסר מודעות, אבל מהרגע שנפרצו הסכרים ושטפו נחלי הידע את הציבור, אין לדבר סוף.

על גורם אחד ודאי תסכימו כולכם, הזרז המרכזי למודעות הגוברת להשקעה הפאסיבית היה המעבר של חלק מסלולי ההלכה בתוכנית חיסכון לכל ילד למסלולים מנייתיים בחלק מהחברות, המהלך יצר חשיפה לנושא והבנה של המשמעות של כסף ששוכב בלי לעבוד, הביא לגל עצום של מעברים, והפך את הנושא לשיחת היום במגזר כולו.

ההשקעה הפאסיבית, כידוע, נשענת על שלושה עקרונות ברזל שמובנים היטב בתוכנית החיסכון הממשלתית, השקעה לטווח ארוך, הימנעות ממשיכה בירידות, והצמדה למדדים רחבים, בגלל שהתוכנית נועלת את הכספים לשנים ארוכות, היא מספקת הגנה מפני טעויות נפוצות אצל משקיעים.

אבל כאן מסתתרת נקודה בעייתית שקשה לי להבין, כלל הברזל הוא השקעה לטווח ארוך, ואילו החברות שבחרו לנייד את כל מסלולי ההלכה שלהן לאפיק מנייתי (100% מניות), התעלמו מהעובדה שיש חוסכים רבים שכבר חצו את גיל 18 או מתקרבים אליו, חוסכים אלו עשויים למשוך את כספם בכל יום נתון, גם כשהשווקים אדומים.

נשאלת השאלה: מי התיר לחברות לקחת סיכון כזה על גבם של החוסכים הבוגרים?

אחת הנקודות שפחות מדוברות כשמדברים על השקעות פאסיביות היא אסטרטגיית היציאה, מתי ואיך למשוך את הכסף, מכיוון שאנחנו לא יכולים לתזמן את השוק, חוסך נבון אמור למצוא חלון הזדמנויות כשנה שנתיים לפני מועד המשיכה המתוכנן, ולהעביר את הכספים לאפיק סולידי ורגוע, וככה הוא מבטח את עצמו ממקרה של קריסה בשוק בדיוק ברגע בו הוא זקוק לכסף.

הפריבילגיה הזו נמנעה מהילדים הבוגרים בתוכנית. למרות שהמהלך חוקי, עשרות אלפי בוגרים הועברו אוטומטית, בהחלטת חברה גורפת, לאפיק תנודתי שמתאים לטווח ארוך, בזמן שכנראה הם ישמשו וימשכו את הכסף בטווח המיידי, נשגב מבינתי איך אישרו צעד כזה בלי בדיקה מה עושים עם הבוגרים שכבר חברים בתוכנית.

נכון, אם אותם בוגרים יבחרו להשאיר את הכסף בתוכנית לטווח ארוך, הם יהנו מדמי ניהול אפסיים (כ-0.23%) ומתשואה נאה, וזהו אכן מקום מצוין לכסף לנוח בו, אבל המציאות מוכיחה שרוב הצעירים מושכים את הכסף בהזדמנות הראשונה, בשבילם, העברת הכספים הכפויה למסלול בסיכון גבוה רגע לפני המשיכה, היא לא פחות מעוול.
אשמח לעצתכם @השקעות R הון @מקצועי בלבד @בואו חשבון. יוסי לוי
יש לי 50000 ש"ח שמהם אצטרך לקחת 1500 ש"ח כל חודש במהלך שלושת השנים הקרובות..
מה הכי כדאי לעשות כדי למקסם את התשואה במהלך התקופה.
ובפרט לאור הירידות הצפויות בקרנות הכספיות
חשבתי אולי להשקיע במניות דיבידנד אגרסיביות כגון הקרנות של YLEDMAX חלק מהסכום (נגיד 30000 שיניב תשואה ממוצעת את כל ההחזר החודשי לפי הנתונים כיום)
כאשר החלק השני בקרן כספית למקרה שהקרן תימחק לאחר שנה וחצי (מה שלפי ההתבוננות שלי לא קרה בינתיים באף אחת מהקרנות שלהם)
דעתם על החשיבה ואשמח לשמוע הצעות נוספות
תודה רבה
תורה וגדולה במקום אחד

מזל טוב מזל טוב מזל טוב

מוצאי השבע ברכות האחרון נראה כמו מוצאי שבת כזה. אני מסתובב בעיר לבד, בלי מלווה, עם בגדי שבת, אני כבר לא חתן. שקט באוויר. אוירה משונה כזו.

וזה הזמן לספור את הצ'קים שקיבלתי לחתונה. יש את הכסף מהבנדוד של סבא מצ'ילה - 1000 דולר. יש את הגרפיקאית של בוטיק השמלות של אמא - 3000 ש"ח. הבוס של אבא 1000 ש"ח [לא ידעתי, אבל אבא מגלם על הצ'ק הזה בתלוש שלו מס הכנסה, אז דה פקטו חצי מהכסף מכיסו]. השכן המזרוחניק 300. ועוד כמה דודות 200. (את המחבתות המיותרות מכרתי במחילה ברבי עקיבא 6).

ס"ה 9500 ש"ח.

==

כולל עטרת יצחק. מה אגיד לכם - מעין עולם הבא. אוירה מדהימה של תורה וגדולה במקום אחד. בזמן הסדר, אוכלי המן - לחם מן השמים. בבין הסדרים? אוכלי ניסים כלכליים!

לחם והשקעות מן השמים. הכל רותח. פינדרלה, בסדנו, SP500. 90/10. יאכטות במונקו. כימיכלים לבואש של משטרה. פלנטיר עדיפה על רפאל ורפאל עדיפה על לוקהיד מרטין. הכל מהכל. ואני לאט לאט מתחיל להבין מה אני צריך לעשות עם ה-9500 ש"ח.

אני קורא, מקשיב, מתווכח, ולדעתי אני כבר מומחה שוק ההון. בתחילה מהדסק הכלכלי של יתד. בהמשך גיליתי שיש פח כתום בהבנים גבול רמת-גן עם מבוגר שזורק לתוכו את עיתוני הגלובס הכתומים שלו. אני מרחיב אופקים.

הזאב מעטרת יצחק

עוברים כמה חודשים, ואני רוצה להיות עצמאי. לרכוש ולמכור בעצמי את המניות. סוחר עצמאי בבין הסדרים!

מתוך כל החומרים שקראתי - ואני עדיין קורא ולומד, רקחתי את המתכון שלדעתי ינצח: ארכוש ואמכור מניות בול לפי המלצות האנליסטים.

למי שלא מכיר - גופי ההשקעות הגדולים בעולם [וגם בישראל] מוציאים מדי פעם המלצות שלהם על מניה. המלצות למשל כמו "קניה חזקה", "החזק" "מכירה" וכו' .

תראו - הרי האנשים האלו בבנקים הגדולים, גולדמן זקס וג'יי.פי מורגן, הם כמו ה'מועצת' של עולם הכסף. אם הם אומרים 'קנייה' (Buy), מי אני שאחלוק עליהם? ואם הם אומרים 'מכירה' (Sell), אני בורח כמו מאש.

דז'לובסקי אומר תמיד: "תתעייצו עם מומחים". האם יש מומחים גדולים יותר מגולמן זקס וג'יי פי מורגן? או מהכלכלנים של מזרחי פועלים ומיטב? לאורן ניסע ונלך.

אבחר חמש מניות, כולן עם המלצות "קנייה חזקה": ברגע שלאחת מהן יש פקודת "מכירה" אני מוכר מיד ורוכש תחתיה מניה עם פקודת "קניה חזקה".

בלי שאלות, בלי סברות – "נעשה ונשמע".

וכמובן - פיזור. זה גם היה כתוב בטור של אלטשולר שחם במגזין המסחרי של המודיע. "פיזור," אמרתי לגיטי, בזמן שארגנתי שוב את הצ'קים מהחתונה, "זה הסוד". "אם חס וחלילה מניה אחת נופלת, הארבע האחרות הן כמו 'ערי מקלט'. אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו - והיה המחנה הנשאר לפלטה".


ותשואה ברוב יועץ. אבל אין צורך לקבל דבריו כתורה מסיני

בספסל בצד הכולל, יושב ר' חיים לוינסקי. אותו מקום כבר 40 שנה, מהחתונה. ללא שטעלע וללא כבוד. אבל לפי השמועה, הוא איש שוק ההון. ביום לומד גמרא, בלילה לוחש למניות הנכונות.

החברים אומרים עליו שיש לו את החוש הנכון. ידע בדיוק מתי לצאת מטאואר סמי קונדקטור. הוא קלע את הרגע הנכון לכניסה לנקסט-אקשן וכרית תעשייה (חברות שמכרו מרעומים לאקדחים והתפוצצו בעידן המלחמות החדש). מגע הזהב.

רואים אותו גם עומד הרבה בכספומטים של דיסקונט ומסתכל על גרפים. זה האיש.

לקח לי זמן להתקרב לר' חיים.

בהתחלה ניגשתי אליו והתחלתי לדבר איתו על העניין אם ספיקא דאורייתא לחומרא - מדאורייתא או מדרבנן. דיברנו גם על איזה ר"ש בכלאיים שמתנגש עם מהרי"ט אלגאזי בהלכות חלה.

אחרי כמה שיחות כאלו, כבר הרגשתי יותר נעים לדבר איתו על השקעות. התביישתי להציג לו שאני בעצמי המצאתי מודל - אז סיפרתי לו שזה מודל של הבוס של רעייתי מהעבודה [אשתי במוקד שירות לקוחות של פייכלר בחנוכה מבטחים], ושאני רוצה לשאול מה דעתו על המודל הזה. הוא דווקא הקשיב לי יפה, אבל עשה לי חתכת "וימאן".

"לא. אין לך שום סיכוי לסחור בעצמך. אני לא סוחר בעצמי, וכל מה שמדברים עלי זה שטויות. אתה אולי תרוויח פעם אחת מאיזה עליה של השוק, אבל אין לך סיכוי לנצח את בתי ההשקעות - אין אף בית השקעות מוסדי בכדור הארץ שהציג בהסטוריה תשואה של מעל 10 אחוז לשנה באופן קבוע.לבתי ההשקעות יש את הסוחרים הכי טובים, יש להם "מסוירת" של דורי דורות של השקעות, ויש להם תוכנות חכמות, וכולי וכולי. לכן, אם אתה רוצה לעשות "גורל" על הכסף שלך, תעשה את זה. אבל אם אתה רוצה לבנות לך פרנסה או עושר מהכסף, תעזוב".

לא אשמע בקולו. כבר בהבנה שלו על הספיקא דאורייתא ראיתי שהוא ראש בקיר. משהו שבו "מְשַׁמְרֵן אותו". אם רק היה מבין לעומק את התכנית המהפכנית הסודית שלי, היה מבין שהוא לא בכיוון.

אומר ועושה

אני נכנס לבנק. הפקיד מפנה אותי לקומה העליונה (איפה שאנשי העסקיים הרציניים נמצאים). אוויר פסגות. ניגש ליועץ ההשקעות. מבוגר, משופם, נראה לי היה פעיל מפד"ל בתקופת זבולון המר. דביר שמו.
"תשמע, אני לא חושב כדאי לך להיות סוחר עצמאי. אתה לא תנצח את המדדים לבד, למה שלא תקנה פשוט מדדים או תיתן לבתי ההשקעות לעבוד במקומך"?
"דביר, אני יודע מה אני עושה, תפתח לי בבקשה חשבון מסחר עצמאי. אני מכיר את הכל והתייעצתי".
הנה תחתום כאן, הרשאות גם באינטרנט. אתה יכול בכספומט בקומה הראשונה לרכוש ולמכור בעצמך את המניות. בהצלחה.

מדביר ירדתי ישר ללובי הכניסה בבנק. חדר כספומטים שלם! בדיוק לסוחרים עצמאיים כמוני! דחפתי את כרטיס האשראי שלי, נכנסתי למערכת. איזו תחושה חלומית. אוף, מסתבר שמניות בארה"ב זה רק בשעה 16:30. הלכתי הביתה מהורהר כולי, וחזרתי אחרי שעתיים. אלו היו שעתיים של הרהורי נפץ.

ואלו המניות שבחרתי:

מיקרוסופט (MSFT): כי מיקרוסופט. פייזר (PFE): כי אנשים תמיד יהיו חולים, השם ירחם, ותמיד יצטרכו תרופות. דיסני (DIS): כי בני הדודים החולצות הכחולות מפתח תקווה אמרו שהילדים מכורים לזה. אינטל (INTC): "טוב, אינטל זו חברה של 70 שנה. חזקה כמו המעבדים שלה. בנק אוף אמריקה (BAC): בנק זה כמו כספת. מי ששם כסף בכספת, הכסף נשמר.

מניה של מיקרוסופט עלתה $320. תוך חודשיים המניה טסה ל-$400. "גיטי!" אני צעק במטבח, "האנליסטים האלה הם צדיקים נסתרים! כל מילה שלהם – פנינה. אנחנו בדרך לדירה בבני ברק בלי משכנתא!"

גם באינטל זה התחיל על רגל ימין. פתאום, המניה זינקה ל-$40 בגלל איזה סובסידיה ממשלתית והבנה שTSMC לא מצליחה להקים מפעל שבבים מחוץ לטאייואן.

"נו, הנה זה קורה שוב!" בדיוק כמו במיקרוסופט. האמת חשבתי כבר שאם אשים פה עוד כסף עכשיו, אכפיל את הכל. אבל לא. אני לא זז מהעקרונות שקבעתי לי במודל. פיזור זה פיזור. ויציבות היא יציבות.

אבל משהו מוזר מתרחש באינטל: במשך חודשים אחרי הקניה, האנליסטים אמרו עדיין "קנייה" אבל בפועל המניה ירדה מ-$40 ל-$35, ואז ל-$30. החזקתי חזק. "אם הם עדיין אומרים Buy (קניה) - הם יודעים משהו שאני לא יודע".

ואז, בוקר אחד, המניה צנחה ל-$22 בעקבות דוחות קטסטרופליים. רק באותו רגע, בשעה 16:30 שעון ישראל, יצא העדכון: "הורדת דירוג ל-Sell [מכירה]".

אני פועל לפי ה"הלכה" שלי. מכרתי מיד ב-$22. הפסד נקי של כמעט 50%.

"לפחות הצלתי את מה שנשאר" ניחמתי את עצמי. יומיים לאחר מכן, המניה זינקה ל-$26 כי משקיעים חשבו שהיא "זולה מדי". הבטתי בכספומט ברעד - והלב נשרף. "האנליסט אמר 'מכירה' בקרקעית, ואני, כמו חסיד שוטה, הקשבתי לו"

גם פייזר גילתה שהעולם הפסיק לפחד ממגפות, והמניה התחילה לנזול למטה כמו נר של חנוכה בסוף הערב.

בדיסני נכנסה למלחמות תרבות ואיבדה מנויים. היה שם איזה חבר דירקטוריון שהחליט שמהיום כל המשחקים והסרטים של דיסני יהיו בדמויות של כהי עור כדי להפוך את דיסני לשיוויונית. השוק בעידן טראמפ לא אהב את זה. $2,000 שלי הפכו ל-$1,400.

"לא נורא, מיקרוסופט בטח מחזיקה את הכל" אבל מיקרוסופט באותה שנה פשוט "עמדה במקום". היא לא עלתה, היא רק התנדנדה כמו שאני עומד בשמונה עשרה.

הסיכום היה מחריד:

אינטל: 40%-

פייזר: 25%-

דיסני: 15%-

בנק אוף אמריקה: 5%+ (הנחת היחידה)

מיקרוסופט: 2%+

במקום 9,500 ש"ח, היו לי ביד בערך ש"ח 6,800.

כנראה שהמודל שלי לא היה נכון.

שבתי לר' חיים

סיפרתי לו על מה שקרה עם הבוס של אשתי. אבל הוא הבין במי מדובר.

ר' חיים הביט בי במבט ששמור לאלו שמנסים להסביר למה הם איחרו לסדר ב'. "תבין," הוא אמר והניח את ידו על כתפי, "האנליסטים האלו לא עובדים אצלך, והם בטח לא עובדים בשביל ה-9,500 ש"ח שלך. כשהם מוציאים 'המלצת קנייה', זה אחרי שהלקוחות הגדולים שלהם כבר קנו. כשהם מוציאים 'מכירה', זה אחרי שהם כבר הספיקו לצאת מהפוזיציה ולהשאיר אותך לסגור את האור. הטלפון הכשר שלך, הוא האחרון שמקבל את השיחה מגולדמן זקס"

יצאתי מהכולל. השמש של צהריים הכתה ברחוב בן זכאי. נכנסתי שוב לסניף הבנק, אבל הפעם לא עליתי לקומה של "אנשי העסקים הרציניים". עצרתי ליד דביר המשופם בקומה הראשונה.

"דביר," אמרתי בשקט, "תמכור הכל. את הכל."

הוא לא שאל שאלות. הוא רק הקיש כמה פעמים על המקלדת. "נשארו לך 6,800 ש"ח. מה לעשות איתם? להעביר לעו"ש?"

"לא," עניתי, ונזכרתי במילים של דביר מהפגישה הראשונה ובחיוך של ר' חיים. "תקנה לי בזה קרן סל. מדד S&P 500. או שתביא לי פה המלצה על גוף מוסדי שיעשה משהו עם הכסף הזה לחתונה של הילד הראשון שלי. וזהו. תנעל את המסך."

חזרתי הביתה. גיטי הסתכלה עליי. היא לא הייתה צריכה לשאול, היא ראתה את הפנים שלי. "נו? מה עם הדירה בבני ברק?"

"היא תבוא, אבל לא מה9500 ש"ח" אמרתי והתיישבתי ליד השולחן, "אבל היא תבוא כמו שלומדים תוספות. לאט, בהתמדה, ובלי לנסות להמציא את הגלגל מחדש. האנליסטים מגולדמן זקס יכולים להמשיך להמליץ, אני חוזר לסדר א'."

===

והזאב מעטרת יצחק? הוא פרש בשיא. היום הוא סתם אברך עם 6,800 ש"ח שצומחים לאט במדד, והרבה יותר שקט נפשי כשהוא פותח את הגמרא. לפחות עכשיו, כשהוא לומד על "המפקיד מעות אצל חברו", הוא כבר יודע בדיוק למי כדאי להפקיד אותן – ולמי ממש לא.

(מנהלים פליז, אל תהפכו את הפוסט למאמר. אני מעדיף אולו כאן בפורום כשרשור רגיל. תודה)
אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
חשבתי היום על רעיון גאוני שובר שוק שישבור את הקיפאון ושישנה את כל שוק הנדל"ן
רק אסביר בקצרה מה היה עד היום:


משנת 23 אחרי עליית הריבית השוק נקפא בהתחלה היו ירידות עד שהקבלנים והבנקים יצאו בטריק שיווקי של הפריסליים וכך חזרו המשקיעים ונהיה ביקוש מזויף ועלו המחירים

בשנת 25 בנק ישראל ביטל את זה וחזר וגדל הקיפאון העליות שהיו נמחקו ואף התחילה ירידה כולנו היינו בטוחים שהקבלנים ישברו

אבל אז הקבלנים הנשימו את עצמם במשקיעי שוק ההון שהדמיון שלהם מפותח יותר ממשקיעי שוק ההון (ושמתמחרים את העליות שאחרי הירידות) ובכך נוצר מלחמת התשה כל אחד מחכה שהצד השני יכנע וכ"א מסביר למה השני יושב על הגדר ועוד רגע נשבר ומלחמות ההתשה יכולות להיגרר שנים (אנחנו במלחמה הזאת כבר שנתיים וכמו שעד היום לא זז כנראה שגם ההמשך לא יזוז הקבלנים לא פראיירים ויש להם רעינות חדשים כל הזמן ולקונים אין יכולת וכך אין איך לצאת מהסבך)
קחו דוג' את ישראל וחמאס כ"א מנסה להתיש את השני וזה לוקח ויקח שנים את שמישהו יכנע וינצח

כולם מחכים לשלום ופתרון שובר שוק אז הנה הוא אשמח לשמוע את דעתכם

הקדמה:
מי שבאמת יכול לשבור את השוק זה המדינה (שראשיה מצהירים שמעוניינים בירידות אז בוא נראה שזה אמיתי ולא קרדיטים על מה שלא עשו)
החוליא החלשה היום זה דווקא המשקיעים שקנו בקרונה ומחכים לממש את הרווח אבל הם מחכים שהקבלנים ישברו קודם או הקונים והם יושבים ומחכים אותם קל יותר לשבור וזה באמצעות הנחות ומבצעים

הרעיון: פשוט מאוד המדינה עושה הוראת שעה לחצי שנה (שזה מוגבל זה מזרז ואין הרבה הפסד למדינה כי רק צריך להניע את הגלגל ואחרי זה זה יסע לבד ואפשר אחרי זמן קצר לבטל)
1.שמס שבח יורד מ25% ל-15% או 20%
2.ונותנים שחרור לכל המחיר למשתכן גם מי שלא עברו לו 7 שנים (חד פעמי)
3.נותנים פטור מיידי למס שבח לדירה ראשונה
4.מורידים קצת את המע"מ לדירה ראשונה מה שיתן כח ותירוץ לקבלנים להוריד מחירים שמשם זה ימשיך וירד
5.מעלים את המס רכישה כדי שקונים יחזרו ולא משקיעים מה שעלול לעלות את המחירים כמו אחרי הקרונה ושהקונים שאין להם דירה ירוויחו ולא המשקיעים העשירים
כמובן שאם זה לחצי שנה זה יזרז את כולם למכור מיד והקונים יתחילו לחזור עד שהשוק יתקן את עצמו מהעליות של הקרונה וימשיל לעלות ולפרוח כמו שוק תקין (ולרובם ברור שהשוק יתקן אתעצמו אז מה העניין למרוח)


ומי שמפחד שיהיה עליה כמו אחרי הקרונה שהמדינה ידעה להתערב (לטובת הקבלנים) והורידה את המס רכישה
יש 2 הבדלים ענקיים
1.אחרי הקרונה חזרו הרבה משקיעים מה שעכשיו לא יקרה בגלל שזה יהיה תחילת ירידות וגם מעלים את מס הרכישה
2.היום יש מספיק דירות לכולם בשונה מאחרי הקורונה
3.שהמחירים עולים כולם לחוצים לקנות, שהמחירים יורדים כולם לחוצים למכור ולקנות לא לחוצים כי מחר ירד יותר (ולכולם ידוע שזה ירד עוד עד סיום התיקון שוק של עליות הקרונה)


מה המדינה תרוויח 1.רווח כלכלי לאזרחים (אם זה מעניין אותה) ירידה במחירים בקנייה ושכירות
2.המון הכנסות ממכירות וקניית דירות
3.השוק יפרח ויצא מקיפאון והכלכלה תנוע
4.ימכרו אח"כ את הקרקעות יותר יקר שכל עוד שבונים על ירידה הקרקעות זולות אבל אחרי הירידה הקרקעות יעלו ובכך המדינה תרוויח ולא הקבלנים שקונים קרקעות היום בזול בשביל למכור ביוקר עוד כמה שנים
5.הריבית תרד וכך הקרקעות יעלו עוד ובמקום שהבנקים ירוויחו המדינה והאזרחים ירוויחו
6. מניעת קריסת הבנקים והקבלנים שככל שיעבור הזמן כך המשבר יגדל והקבלנים יהיו להם הפסדים יות גדולים

לדעתי מי שיעשה את זה יהיה מנצח הבחירות הבאות כי זה שהכי מעניין אזרח ישראלי יותר מהמריבות הקטנוניות של המדינה ובג"ץ שנמאסו על כולם

ואם הח"כ החרדים יצליחו לעשות את זה זה יכפר על כל הכשלונות שלהם (שנעשו שלא על ידם) ויחזיר את אמון הציבור

אשמח לשמוע את דעתכם וכן כל מי שיש לו השפעה על ח"כ ויוכל לקדם להצלת הציבור והמדינה שכרו רב לאין שיעור בזה ובבא!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה