פריפריה מידע על הר יונה

אני לא מכיר את בית שערים
אבל בציפורי יש כתובת על קבר
זה כמובן לא רלונטי מבחינה הלכתית זה גימיק בלבד
הכתובת שנמצאה על הקבר זה בבית שערים.
אבל כאמור בחז"ל נאמר במפורש שהוא נקבר בבית שערים.
מי שקרא את המחקרים והמסורות
והעמיק בעניין
בתוספת הירושלמי שהלכו מציפורי לבית שערים בערב שבת וחזרו
והבבלי שאומר שציפורי רחוקה מיל מטבריה
ואת המסורות של עשרות עולי הרגל מאות בשנים מתקופות שונות

לא פחות הגיוני לומר שקבר רבי יהודה הנשיא הוא קבר רבי יהודה הנשיא ושם זה בית שערים של הירושלמי
וציפורי נמצאת במקום אחר
ובוודאי שאין הכרח לומר שבית שערים של הירושלמי זה דווקא בבית שערים של הציונים
וכך דעת כמה מומחים בעניין

אמנם הרב פנחס מילר בספרו ארץ הגליל העלה את הטענה שעלתה פה כי בציפורי קבור רבי יהודה נשיאה
אך קברו של רבי יהודה נשיאה ובני דורו מיוחס בהר יבנית שבין ביריה לעמוקה

אמנם בספר גל-עד פראג העלה טענה שזה רבי יהודה נשיאה השני שאפילו לא היה אמורא

וטוב שיש הרבה דעות להתווכח באשכול הקדוש להר יונה
 
מישהו יודע פרטים על הפרויקט של ערלוי?
האם הדירות שם באמת הולכות להיות גדולות יותר, ואיך אפשר לקנות שם דירה?
 
והבבלי שאומר שציפורי רחוקה מיל מטבריה
באמת? היכן? הבבלי אומר זאת על מגדל נוניא (פסחים מו א) ועל חמתן (מגילה ב ב).
בתוספת הירושלמי שהלכו מציפורי לבית שערים בערב שבת וחזרו
וכמו כן כתוב שאותו היום התארך, כנראה משום שאי אפשר להספיק דבר כזה בלי נס.
 
מי שקרא את המחקרים והמסורות
והעמיק בעניין
בתוספת הירושלמי שהלכו מציפורי לבית שערים בערב שבת וחזרו
והבבלי שאומר שציפורי רחוקה מיל מטבריה
ואת המסורות של עשרות עולי הרגל מאות בשנים מתקופות שונות

לא פחות הגיוני לומר שקבר רבי יהודה הנשיא הוא קבר רבי יהודה הנשיא ושם זה בית שערים של הירושלמי
וציפורי נמצאת במקום אחר
ובוודאי שאין הכרח לומר שבית שערים של הירושלמי זה דווקא בבית שערים של הציונים
וכך דעת כמה מומחים בעניין

אמנם הרב פנחס מילר בספרו ארץ הגליל העלה את הטענה שעלתה פה כי בציפורי קבור רבי יהודה נשיאה
אך קברו של רבי יהודה נשיאה ובני דורו מיוחס בהר יבנית שבין ביריה לעמוקה

אמנם בספר גל-עד פראג העלה טענה שזה רבי יהודה נשיאה השני שאפילו לא היה אמורא

וטוב שיש הרבה דעות להתווכח באשכול הקדוש להר יונה
הזיהוי של בית שערים מקובל על כל מי שעסק בנושא, ואין בזה כל קשר לציונות...

המקור שרבי יהודה הנשיא קבור בציפורי זה המסורת המובאת בספרי עולי הרגל, והיא עצמה המסורת שהמקום הוא ציפורי (לא מצאתי מי שיביא שר"י קבור שם, ולא יאמר שזה ציפורי) ואם כן הפה שאסר הוא הפה שהתיר.

זה שהיו שני רבי יהודה נשיאה זה דבר ברור ומוכח מגמרות (שניהם היו אמוראים, יש אומרים שהיו שלושה).

חלק מעולי הרגל מציינים שעל הקבר בציפורי היה חרות "רבי יודן נשיאה", והם פרשו זאת על רבינו הקדוש, אך כמובן שאפשר לפרש זאת כפשוטו, ואם כן המסורת לא זזה ממקומה.
 
למי ששאל לגבי הקו החדש
מצורף המידע המופיע כיום באתר של משרד התחבורה
לו"ז מיום שישי ומסלול התחנות

קו 955 (הקיים) מסלול חדש מיום שישי הקרוב

חניון אגד/העבודה
בית עלמין חדש/שער ד'
שדרות מעלה יצחק/הפסגות
מגן דוד אדום/מעלה יצחק
קניון מבנה/שירות בין־עירוני
קרית הממשלה/דרך הציונות
המעיין/פאולוס השישי
תחנה מרכזית
מסעף כניסה למנהרות
מחלף איכסאל
מכללת עמק יזרעאל
מסעף כפר גדעון
צומת עוקף עפולה
מסעף מחנה עמוס
צומת מגידו
מסעף מוסמוס
כביש 65/צומת אום אל פחם
כביש 65/אום אל פאחם ב
צומת ערערה
צומת עארה
צומת ברטעה
צומת כפר קרע
מחלף חמד
ת. מרכזית ירושלים/הורדה

קו 956 החדש


חניון אגד/העבודה
בית עלמין חדש/שער ד'
שדרות מעלה יצחק/הפסגות
מגן דוד אדום/מעלה יצחק
מעלה יצחק/עין מאהל
האדמו''ר מבעלזא/כניסה
האדמו''ר מבעלזא/קדושת אהרון
הרב פנחס מילר/הרב אהרן ליב שטימן
שדרות מעלה יצחק/כרכום
כיכר ריינה
מחלף אלמשארף
צומת המוביל
מחלף חמד
שערי ירושלים/ליפתא
הרטום/שדרות גולדה מאיר

 

קבצים מצורפים

  • 956 מירושלים.pdf
    KB 147.6 · צפיות: 209
  • מנוף הגליל לירושלים 956.pdf
    KB 147.9 · צפיות: 253
  • משרד התחבורה - מרכז מידע לתחבורה ציבורית-חיפוש לפי מספר קו.pdf
    KB 252.3 · צפיות: 73
זה שעות הזויות מי צריך אוטבוס במוצש בשעה 1.15 ובשעה 1.45 ??? כל מי שקשור לקו תשובות בבקשה
 
מדובר בקישורים
במקום שהאוטובוס יצא ריק חזרה והחברה תפסיד
משרד התחבורה משלם על הנסיעה לאגד
 
זה הלו"ז ליום חול,
לא מובן מדוע אין חזור מירושלים בשעות הבוקר


1686522489493.png
1686522545687.png
 
מדובר בקישורים
במקום שהאוטובוס יצא ריק חזרה והחברה תפסיד
משרד התחבורה משלם על הנסיעה לאגד
עדיין אם המצב עד היום ב955 שהלוז היה 22:10 ו 22:55 ו 00:00 לא מספק
והאוטובוסים מפוצצים עד 0 מקום אין 2 קווים יענו על הביקוש
2. שמי שלא מספיק ליסוע ב 22:30 לדוגמא מי שמגיע מביתר או בית שמש
צריך לחכות עד 1:15 בליליה זה הרבה יותר מהזוי זה מטורף
מדובר כמובן על מוצ"ש
 
עדיין אם המצב עד היום ב955 שהלוז היה 22:10 ו 22:55 ו 00:00 לא מספק
והאוטובוסים מפוצצים עד 0 מקום אין 2 קווים יענו על הביקוש
2. שמי שלא מספיק ליסוע ב 22:30 לדוגמא מי שמגיע מביתר או בית שמש
צריך לחכות עד 1:15 בליליה זה הרבה יותר מהזוי זה מטורף
מדובר כמובן על מוצ"ש
אם הבנתי אותך נכון אתה משתמש בקו בשביל להגיע לביתר או בי"ש,
אם יזיזו את האוטובוס הראשון ל22:00 וכן השני בכחצי שעה זה יעזור?
או שבכל מקרה אין חיבורים בין התחנות (956 לא מגיע לגשר המיתרים אלא רק מול גב"ש)
 
1. ברור שזה יעזור יש קווים ישירים מהר חוצבים לערים הנ"ל
2. עדיין לא פתרת את העובדה שעד עכשיו ב 955 היה 4 אוטובוסים בשעות מגוונות וזה היה עמוס אז איך שני קווים ב956 יפתרו את הבעיה????????????
 
השאלה על הכמות או על הזמנים?
יכול להיות שיש מספר אוטובוסים על שעה מסוימת כמו שהיה עד היום בשישי מהר יונה
 
גם וגם לדוגמא מוצ"ש האחרון האוטובוס של השעה 00:00 היה עמוס ואגד הוציאו אוטובוס נוסף שגם התמלא על גדותיו
ו 120 האנשים (2 אוטובוסים) שנסעו ב 12 בלילה רצו דווקא את השעה הזאת שהרי היו קווים גם קודם ב22:10 22:55
 

מתקדמים בדרך לירושלים: שני קווים חדשים ומשופרים מנוף הגליל ונצרת לירושלים ובחזרה​

החל ממחר יופעלו שני קווי שירות בינעירוניים חדשים, לטובת מענה משולב ומיטבי עבור הנוסעים לירושלים וממנה • סגן שר התחבורה מקלב: "קווים אלה מהווים המשך לתהליך השיפור שאנו מבצעים בתחבורה הציבורית"
בשורה משמחת לתושבי נוף הגליל: החל ממחר (שישי), יופעלו שני קווי שירות בינעירוניים חדשים, לטובת מענה משולב ומיטבי עבור הנוסעים לירושלים וממנה.

קו 956 במסלול מקוצר ומשופר, יחל את נסיעתו מחניון אגד בנוף הגליל דרך העיר נצרת ויגיע אל התחנה המרכזית בירושלים, יעשה את מסלולו דרך וואדי ערה ללא מעבר בשכונת הר יונה.

קו 955 החדש, יחל את נסיעתו מחניון אגד בנוף הגליל דרך שכונת הר יונה ויגיע אל הר חוצבים בירושלים במסלול מהיר ומקוצר דרך כביש 6.

במסגרת מהפכת התחבורה הציבורית שמקדם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יאפשרו הקווים החדשים לנוסעים מנוף הגליל להנות מתחבורה ציבורית מהירה, ישירה ונוחה לאורך כל שעות היום במהלך השבוע.

הקווים החדשים נועדו לענות על הביקוש הגבוה בסופי השבוע עבור הנוסעים מחיפה ומרכסים למודיעין עילית. בהתאם לכך, בעוד כשלושה חודשים יתווספו נסיעות נוספות לשני הקווים.

סגן השר לפיתוח חרדי במשרד רה"מ והתחבורה הרב אורי מקלב: "קווים אלה מהווים המשך לתהליך השיפור שאנו מבצעים בתחבורה הציבורית בימים אלה. הקווים החדשים משקפים את הצרכים ואת מפת השינויים בציבור החרדי. ההתפתחות של נוף הגליל מביאה למצב של צורך בהגדלת השירות, על כן אנו שמחים להשיק קווים מיוחדים אלה עבור תושבי נוף הגליל וירושלים".
 

מתקדמים בדרך לירושלים: שני קווים חדשים ומשופרים מנוף הגליל ונצרת לירושלים ובחזרה​

החל ממחר יופעלו שני קווי שירות בינעירוניים חדשים, לטובת מענה משולב ומיטבי עבור הנוסעים לירושלים וממנה • סגן שר התחבורה מקלב: "קווים אלה מהווים המשך לתהליך השיפור שאנו מבצעים בתחבורה הציבורית"
בשורה משמחת לתושבי נוף הגליל: החל ממחר (שישי), יופעלו שני קווי שירות בינעירוניים חדשים, לטובת מענה משולב ומיטבי עבור הנוסעים לירושלים וממנה.

קו 956 במסלול מקוצר ומשופר, יחל את נסיעתו מחניון אגד בנוף הגליל דרך העיר נצרת ויגיע אל התחנה המרכזית בירושלים, יעשה את מסלולו דרך וואדי ערה ללא מעבר בשכונת הר יונה.

קו 955 החדש, יחל את נסיעתו מחניון אגד בנוף הגליל דרך שכונת הר יונה ויגיע אל הר חוצבים בירושלים במסלול מהיר ומקוצר דרך כביש 6.

במסגרת מהפכת התחבורה הציבורית שמקדם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יאפשרו הקווים החדשים לנוסעים מנוף הגליל להנות מתחבורה ציבורית מהירה, ישירה ונוחה לאורך כל שעות היום במהלך השבוע.

הקווים החדשים נועדו לענות על הביקוש הגבוה בסופי השבוע עבור הנוסעים מחיפה ומרכסים למודיעין עילית. בהתאם לכך, בעוד כשלושה חודשים יתווספו נסיעות נוספות לשני הקווים.

סגן השר לפיתוח חרדי במשרד רה"מ והתחבורה הרב אורי מקלב: "קווים אלה מהווים המשך לתהליך השיפור שאנו מבצעים בתחבורה הציבורית בימים אלה. הקווים החדשים משקפים את הצרכים ואת מפת השינויים בציבור החרדי. ההתפתחות של נוף הגליל מביאה למצב של צורך בהגדלת השירות, על כן אנו שמחים להשיק קווים מיוחדים אלה עבור תושבי נוף הגליל וירושלים".
955 הוא הקו הישן ו956 הוא החדש ולא הפוך
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

קרדיט: הגאון רבי @דוד ה. פורום לתורה
אין הרבה דברים שמאחדים אותנו כעם יותר מהציפייה, אפשר להרוג אותנו, לצלוב, לשרוף, לענות, להשמיד בתאי גזים, אבל גם במקומות האפלים ביותר בהיסטוריה, גם כשמתגלים התהומות אליהם בני אנוש יכולים לרדת, מעולם לא התייאשנו. התקווה לגאולה החזיקה אותנו כעם, סיפרה לנו על עתיד שמצפה לנו אחרי שיידמו המלחמות. על זאב עם כבש, על רקיע שייפתח, אור שידחה את החושך, רוחו של עם שתרחף על פני תהום. גאולה תהיה לנו.

הם קשורים בקשר הדוק, הכאב והתקווה, הצרות והגאולה. ככל שהיה לנו קשה יותר, נאחזנו בתקווה, עקשנים וקשי עורף. ממעמקי הכבשנים שרנו "אני מאמין", על המוקד זעקנו ה' אחד, היה הווה ויהיה. בפוגרומים הקשים ביותר, בעלילות הדם, בפרעות, בגזירות, וברציחות, במאות ארצות, בשש יבשות, בכל שבעים לשון פיללנו לדבר אחד, ווען משיח וועט קומען.

הוא עוד לא בא, איומתי בכל שנה אומרת היא השנה הזאת, סופרת, מנמקת, חולמת, בטוחה שיותר גרוע לא יכול להיות. תיפח רוחם של מבקשי קיצים, אך מה יעשה עם שלם שכרסו נפוחה ממיני מלוחים, מתקוות נכזבות, מהבטחות מופרות, לא רעב ללחם, כי אם לשמוע, ואיה הוא הקול.

מי ייתן ויבוא הוא כעת, בעתה או אחישנה, יבוא ונשכח את הכול, לא נתרפק עוד על העבר. בחמשת לשונות גאולה נצא ואז מושיעים יעלו. אך גם אם רחוק הוא הקץ, סופו ידוע לנו. שנת ששת אלפים, השנה אחריה אין עוד, עיברו איתי אל קיצה של השנה האחרונה, בואו ונפגוש גאולה.

זה התחיל כמה שנים קודם, התחיל זו מילה גדולה, מאז החורבן זה לא הפסיק, אבל העלה הילוך, לגמרי. כבר שבעים שנה קודם התייחסו אחרת לנולדים, דור הגאולה הם נקראו, אלו שיזכו לראות פני משיח, בלי ספק. אתם חושבים שהם היו מושלמים? התנהגו אחרת? לא באל"ף רבתי. למלך זקן וכסיל יש תאריך תפוגה, אבל עד אז הוא פעיל כרגיל. העולם התנהל כמו היום, טובים ורעים, יושבי בית המדרש ויושבי קרנות, צבא ומדינה, בג"ץ ובד"ץ, אפילו גאב"ד וראב"ד, הכול. מצד שני בכל חווה שניה התחילו לגדל פרות אדומות וחמורים לבנים, אז שינוי כלשהו הפציע.

עד שנה לפני הסוף התנהלו העסקים כרגיל, בשנה האחרונה החלה הספירה לאחור, ועולם חדש ניצת. לא, לא התאחדנו, זה סך הכול ביאת משיח, לא דרמטי עד כדי כך, במקום זה רבנו קצת יותר. כולם התאחדו סביב הדרך העולה בית א-ל, המריבה היתה רק איזו דרך היא העולה. ליטאים מול חסידים, חרדים מול דלי"ם, ראשית צמיחת גאולתנו מול גלות בין יהודים, אשכנזים וספרדים, פשוטו של מקרא והשקפה טהורה, הרבי שליט"א ורבנו הקדוש, עולי ההר ומחרימי הכותל, עיון ובקיאות, תנ"ך וקבלה. כל מאבק הובלט, חודד והודגש, איש לא תכנן לוותר עד ביאת גוא"צ בתקווה שגוא"צ יבחר את הצד הנכון כמובן.

לא כולם היו שותפים למערכה, מתברר שאומות העולם, החילונים שלנו וחלק צר משומרי המצוות, לא מחבבים במיוחד את רעיון התאריכים לגאולה, או את הגאולה בכלל. הנושא עניין את העולם בעיקר כקוריוז, שאלה היפותטית מה יקרה לאמונה היהודית בסוף השנה, לא משהו מעבר. אבל ביהודים בכל העולם בערה האש, אלפים עלו לארץ או לפחות ניסו לרכוש כאן נדל"ן, העיניים כולם כוונו לראש השנה האחרון, של שנת ה'תתקצ"ט.

למה ראש השנה? בגלל הגמרא בראש השנה, שיטת רבי אליעזר שבתשרי עתידים להיגאל, ומה מתאים יותר מראש השנה?

השאלה מה מתאים יותר נפשטה מיד כשנגמר ראש השנה ועם ישראל הדרוך עודכן בכל מקומות מושבותיו שלא, זה לא קרה. סוכות מתאים הרבה יותר, חג החירות, הוא היום הראוי. כבר רב האי גאון כתב שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות, זו הלכה פסוקה בטור, אין אפשרות אחרת.

הפעם עם ישראל לא הסתפק בצפייה וציפייה מרחוק. מאות אלפי אנשים שריינו כרטיסים לארץ ישראל. מחירי הטיסות העפילו לגבהים שלא נראו מאז הטיסות לאומן בראש השנה, אבל כלל ישראל לא תכנן להפסיד את הגאולה בכל מחיר. כל דירת אירוח במרחק הליכה מהעיר העתיקה, גם הליכה של שעתיים ויותר נתפסה לכל השבוע. תהלוכות של אלפי אנשים השרים משיר ציון, הגיעו אל חומות העיר מידי יום וליל, הכול היה מוכן, אבל משיח לא בא. חג ראשון וחול המועד, שמחות בית השואבה לאורך כל הלילה, חביטת ערבה ושמיני עצרת, עשו עם ישראל סעודה קטנה, זעקו אתה הראית לדעת, ודבר לא אירע, עולם כמנהגו נוהג, ומנהג מבטל הלכה.

סוכות הוא קדימון, זו הייתה תקווה לא משהו אמיתי, את תאריך הגאולה כולם יודעים, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. זמן חורף עבר בהתעלות רבתי, להיות היהודים עתידים ליום הזה, יום בו יצאו מאפלה לאור גדול, ליל שימורים הקרב המשומר לגאולה מששת ימי בראשית.

מהו היום המדויק? ראש חודש ניסן שנטל עשר עטרות? עשירי בניסן יום הביקור, בו יטהרו ישראל מכל מום? יום י"ד בו יקריבו העם לראשונה זה אלפיים ומאתיים שנה קרבן פסח? או ליל הסדר עצמו, כמו המשמעות המקובלת? עם ישראל לא ידע. הוא בהחלט שיער, כל אחד שיער תאריך אחר, אבל לדעת איש לא ידע.

לא היה שייך להיכנס בניסן אל ירושלים המקודשת או לירושלים בכלל. כניסת רכבים פרטיים לעיר נאסרה, הקו הוורוד פוקסיה של הרכבת הקלה שהושלם סוף סוף באותה שנה, הוביל מיליוני אנשים היישר מתחנת הרכבת עטרות אל הרכבל שנגמר במתחם מעליות הכותל. עשרות אלפי אנשים פרסו שקי שינה ברבעים השונים בעיר העתיקה, קניון וחניון ממילא הפכו לאתר קמפינג ענק, קרליבך הפעיל הכנסת אורחים, צי משאיות החסד של משפחת רובין חילקו פטל בכל פינה, וכולם חיכו.

עבר תאריך ועוד אחד. ערב חג הפסח, אלפי כבשים ורבבות בני אדם מנויים ומשוכים, עומדים צפופים, עיניהם לשמים וליבם למרום, מצפים לישועה. מאות כהנים עטויים בגדי לבן דרוכים בפתח גשר העץ. כל אחד מהם עבר סדרת שיעורים למעשה כולל מצגות והדרכה מעשית מידי שבוע על ידי ארגון תורת הקורבנות. היו מכונים שפרסמו "אתה תהיה כהן" בשבעה מפגשים בני שעתיים, אבל לציבור יש חוש ריח, והקורסים המקוצרים גוועו מחוסר ביקוש.

אתא לילה וגם בוקר, מצות, מרורים ותמרורים, שוב נשמע הלל הגדול על גגות העיר, אך לחבורה לא זכינו. כלל ישראל עמד סמוך ונראה לאסקופת העזרה ועדיין בדרך רחוקה היו.

הסיפור עוד לא נגמר, הים לא נבקע, חצות ליל של שביעי של פסח, עת שערי רצון נפתחים, וכל השביעין חביבין, ניצבו רבבות, מביטים אל השמים, "עזי וזמרת י-ה ותהי לי לישועה" האם תרד מן השמים אש כבהר הכרמל? יבקע הר הזיתים? ואיה קול השופר שהולך וחזק? "זה א-לי ואנוהו".

כגודל החלום כך השבר, לכל פסח יש מוצאי פסח וקולות אחרים החלו להישמע. הסברים שהגאולה אינה תלויה בזמן, ששנת ששת אלפים אינה בהכרח האחרונה, חד חרוב, יש עוד אלף שנים לפנינו. מכתבים נחרצים על דין שעוד לא נחרץ, על ההבדל בין תקווה לעובדה, התפרסמו בחוצות. ההתפכחות החלה.

החלק הזה עוד היה החלק הסביר, הדעות האחרות שהחלו להתפרסם היו גרועות בהרבה. מתברר שגאולה אינה חייבת להיות פיזית, משיח הוא רעיון. היו שהניחו שהוא כבר הגיע, מה שמבטל את הצורך לשוב דווקא עכשיו. אנשי ראשית צמיחת הסיקו שכך היא גאולתנו קמעא קמעא, בתוך ששת אלפים החל קיבוץ ישראל ומי יודע מתי יפציע הגואל אם בכלל.

לקראת שבועות הודבקו בריכוזי היהדות החרדית כרוזים הקוראים להכין את שתי הלחם ולעלות לירושלים עם סלי ביכורים שמא נזכה. מה שגרם למדינה להטיל הגבלות קשות על הכניסה לעיר העתיקה, חשש ממהומות דתיות, פיגועים, תג מחיר, דוחק, אסון מירון, הדבקה המונית, כל סיבה אפשרית הצטרפה. כרטיסים להנץ החמה בכותל חולקו במשורה והכנסת פירות ביכורים ולחם נאסרה לחלוטין.

לא אלמן ישראל, נותרו עדיין מאמינים רבים, גם בעצרת התייצבו אלפים רבים בתחתית ההר. ניני גונבי עלי וקוצעי קציעות הבריחו במסירות נפש פירות ביכורים, מוסלקים בתיקי תפילין ועגלות תינוק. בחורי ישיבות עם ניסיון בהתחמקות ממשטרות צבאיות התגנבו סביב הפרדיסאות שהוצבו למנוע את העלייה לרגל. ערים כל הלילה לקדם פני הגואל, מתקנים את השינה במדבר, מחכים לטללי תחיה, לראות את ההר עשן כולו, אך לא. חושך ענן וערפל, לא עלו אל ההר ובקצהו לא נגעו.

תשעה באב היה אפוף תוגה שלא נראתה שנים רבות, כל דור שלא נבנה בימיו מעלה עליו כאילו החריבו, בדור זה התחושה היתה ממשית. התקווה בת האלפיים שהתנפצה על סלעי המציאות, הסבל שלא נגמר, ועל כולנה הייאוש, לא עצב בוער, עצב אדיש, מיואש, אסירי התקווה שנכזבה.

ליבת המאמינים המשיכה, מנחם שמו ינון שמו, בתשעה באב נולד ובתשעה באב יתגלה וינחם אב, חלוצי נעלים ומגודלי פרע, נזופים וחפויי ראש, עמדו וציפו, אימתי קאתי מר. היום, אם בקולו תשמעו, וקול שופר לא נשמע.

ערב ראש חודש אלול, העיתונות החרדית כבר שבה לעסוק בדברים החשובים באמת כמו איזו ישיבה הפתיעה דרמטית ברישום השנה, ביומונים היה מכתב באוזן שמאל על האיסור לנעוץ עגיל כפול באוזן ימין וקריאה קדושה לאמירת יום כיפור קטן לנוכח גזירות השלטון המזדמנות. עולם כמנהגו נוהג, אבל מתח סמוי פעפע מתחת. נותר חודש או נצח, ספק מייסר.

חצות ליל ערב ראש השנה, מעמד הסליחות המרכזי מושך מידי שנה עשרות אלפים, המספר שילש את עצמו. המונים התגודדו ברחבת הכותל, הכניסה לרחבה העליונה התאפשרה בקושי, מאות האלפים זעקו בגרון ניחר "בן אדם מה לך נרדם קום קרא" והם קראו אוהו קראו. השינוי הבולט היה בסיום הסליחות, ההמונים שעזבו בדרך כלל את המקום באופן מיידי, נותרו. קראו פרקי תהילים, שרו שירי אמונה, ובעיקר לא עזבו, חיכו.

אשמורת שלישית, באופן בלתי צפוי, על אף התפכחות הציבור, ההבנה שהעתיד עדיין, הכיסופים גברו על הכל. ספונטנית, בלי הסעות מאורגנות וסדרנים, רבבות לבבות זרמו אל הכותל לסליחות אחרונות בגלות, מסרבים להתייאש. הפעם בנוסח אשכנז, אשכנזים וספרדים, נוסח פולין ונוסח ליטא, חרדים, דתיים וחילונים, כולם כאחד, "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך".

התרת נדרים ברוב עם, האווירה משתלהבת, התרת קללות ונידוי מן השמים, התירו לכלל ישראל כל חרם שמתא וארור, בירכו לבניין עוד בזו השנה, וחיכו. פשוט חיכו. מרגע לרגע התקבצו ההמונים, מכל קצוות הארץ הם באו, במאות, אלפים, רבבות, שישים ריבוא עמדו הם בשערי ירושלים, בלי תכנון לחג, בלי מקומות לינה, מי צריך לאכול ביום בו ישוב האור ויזרח.

שעות הבוקר, התנועה לא פסקה, כהנים הדורים בארבעה בגדים מחכים לפיסת יד שתשיב להם את מפתחות ההיכל שהופקדו למשמרת, לוויים משוררים ושוערים, אנשי מעמד ואנשי משמרות, כולם רצו להשתייך, להיות חלק מהגאולה שתבוא עוד היום. כל העדות התפללו דרך כל השערים, ועל כולנה שערי דמעות שמעולם לא ננעלו, בכל עת החורבן קיבלו הם את דמעותיהם של ישראל, וצערם עלה היישר אל כסא הכבוד המכוון נגד ירושלים.

חלף חצות וחלף גם פלג, אנשים סירבו לשבור את הצום המכפר על שליש עוונות, עד שישמעו באוזניהם, לך אכול בשמחה לחמך. תפילת מנחה נראתה כנעילה, אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, האם גם אנחנו נזכה לאש היורדת ממעל? אט אט התקוות גוועו התחלפו במשהו אחר.

השעות עברו, השמש יבוא ויפנה כי פנה יום, זהרורי שקיעה ברקיע, ההמונים מתחננים לעוד רגע של חסד, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, אולי יש תקווה, בחיצים נעה השמש, קרניים אחרונות על שיקוץ משומם, שפחה יורשת גבירתה על הר האלוקים.

השיחות, השירה, השחוק, הכל נעלם, רבבות עטויים בבגדי לבן, כהנים מבוישים במגבעותיהם, לוויים תולים את כינורותיהם טרם יבוא היום ויעריב, איך נשיר את שיר ה'. הרבבות החלו לאכול מעט שלא ייכנס אל החג והוא מעונה. דממה נפלה על כל.

לא דממה דקה ואף לא ענות חלושה. דממה עבה כמטבע הייתה היא, איש לא מש ממקומו. ויהי השמש לבוא וחשכה גדולה נפלה, ציפור לא צייצה, תינוק לא פעה, העם שציפה זה יותר מאלפיים, העם ששרד את הכול, חישב להישבר.

מתוך האופל, בקע קול רועד, ישיש בחלוק לבן פתח:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ

עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ

אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ


דממה ענתה לו, אדישות, איש לא אזר כוח להשיב:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



הישיש לא נכנע, קולו מתאמץ, מנסר בצרידות:

בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִקְרָאֶה

וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה

עַד מָה תַּעֲלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה

זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ


ריבואות יחידים שפופים על הקרקע, דמעות בעיניהם:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



לבו של הישיש נשבר, גרונו חנוק:

רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זֵרוּ

וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאֹמְרִים עָרוּ

וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ

לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ


גל בכי שוטף, המציאות מכה בכל עוז, האובדן מחלחל אל עומק הנשמה:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


וקולו נישא, מחנן, מבקש:

מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר

וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר

וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר

לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלּוֹתֶיהָ


עיניים נתלות ברקיע המאדים, הלב לא מבין למה, עד מתי, כמה אפשר לסבול:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



קולו של הישיש מתייצב, נחרץ, מתעקש:

חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ

וְטוּבָה שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ

וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא

מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ


עם קשה עורף ושבור לב מהנהן, לא נשברנו מעולם, לא נטשנו ולנצח לא ננטוש:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


קולו מתנשא, עטוף בלבן נראה כמלאך, כאליהו בהר הכרמל, כחסד הניתן על פני חתן:

זְמִירָהּ שׇׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר

לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָעִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ


והכלה עומדת חפויה, רדידה קרוע, בגדיה בוגדיה, ועל כל זאת זועקת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



מכל עבר הצטרפו הקולות, נראה היה שאין זה קולם של הנוכחים אלא קולם של שבטי ישורון כולם, אהלה ואהליבמה, הגולים והמצפים, הרוגי מלכות ומוסרי הנפש, העוקד הנעקד והמזבח, נשמות אפופות בנהרות של דם, חבושי עדי עדיים שהושפלו לעפר, כוכבי השמים שנגררו בעפר הארץ, הנטבחים, הנספים, נפשות נאלמות, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, זקנים וזקנות מרחובות קריה, מכל קצווי ארץ נשמע קולם, הדהד בחלל העולם,

נְחֶיהָ בְנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ

רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ

וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ

לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ


ואז, בשיאה של אפלה, כששביב האור האחרון נוטש את העולם, בזמן שאינו יום ולא לילה נבקעו רקיעים, הנה ימים באים ובת קול קוראת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



ועם קול השופר, באור שבעת הימים, עומדים ומשוררים, בנים בכורים, כל פעול וכל חי, שרפים וחיות, קוראים כאחד, והארץ עצמה הצטרפה לקריאה, אריאל אריאל, משוש כל הארץ, החרבה, השפלה, הבזויה, הנתונה למנוד ראש, בהיבקע ההסתר, בהגלות אור יקרות, קראה היא עם כל:

חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר

לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר

לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר

סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ


וממרום יענונו בקול

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה