מישהו מכיר מקורות ביהדות לחשיבה חיובית ודמיון מודרך?

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י 3012;n5068965:
ויש גם את הנושא הפנימי של עזר משמים כמו שמביא המדרש על "ה' צילך" - "כשם שאתה הווה עימי כך אני הווה עימך... אף הקב"ה כשם שאתה הווה עימו כך הוא הווה עימך"

ישנה בעיה לא פשוטה בציטוטים - פעמים רבות לא מנסים להבין מה כתוב, אלא "יורים את החץ ואחר כך מסמנים אתה המטרה". כדי להבין ציטוטים - צריך לראות מה ה"מבינים" מפרשים, לא מה אנו רוצים לראות.
רבינו יונה [שערי העבודה מב] מבאר את הציטוט שהבאת:
"כשם שהצל שלך אם אתה משחק לו - הוא משחק לך, אתה בוכה כנגדו - הוא בוכה כנגדך, כך השם יתברך - כשם שאתה מתקרב אליו הוא מתקרב אליך, כשאתה מתרחק ממנו הוא מתרחק ממך" ע"כ:.

רבינו בחיי [כד הקמח, שבועה] מסביר:
"אם אתה פותח את ידך ונותן צדקה, אף אני אפתח את ידי" ע"כ.

אם כן כלל לא מדובר ב"תחשוב טוב" אלא ב"עשה טוב"!!

נכתב ע"י 3012;n5068965:
ובזוהר כתוב: "אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא כדים הכין נהרין ליה מלעילא, ואי איהו קיימא בעציבו, יהבין ליה האי דינה בקבליה. וע"ז כתוב "עבדו את ה' בשמחה" למה? חדוה דברנש משיך לגביה חדוה אחרא עילאה. כגוונא דאיהו איתער - הכי אמשיך מלעילא" (הפירוש: אם האדם נמצא בפנים מאירות מלמטה - כך נותנים לו מלמעלה, ואם הוא נמצא בעצבות - נותנים לו אותו דין במקביל... השמחה של אדם מושך לו בעצמו שמחה עילאית מלמעלה.)

אם יש בעיה בציטוט דברי חז"ל ללא הפרשנות של קדמונינו, אז הבעיה מכפילה עצמה אלף מונים כשמצטטים זוהר מבלי להבין מאומה בקבלה.
איני מבינה בקבלה כלום, אך כשאני מנסה להבין מה כתוב שם, אני פותחת את דברי אלו שמבינים, ומגלה שאלו שמפרשים זאת על חשיבה חיובית - ללא כל ספק לא מבינים [מבלי לפגוע, כמה באמת מבינים זוהר?...]

אלה דברי המתוק מדבש:
"אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא - אם היא [ספירת הבינה] נמצאת בהארת פנים מלמטה על ידי שהרבו בנ"י לעשות תשובה ומעשים טובים, שבזה קשטו אותה וגרמו לה יחוד עליון, כדי הכי נהרין ליה מלעילא - אז כפי כוונת המייחדים וקשוטם כך מאירים לה מלמעלה ומשפיע בה די שפע כדי להשפיע לתחתונים. ואי איהו קיימא בעציבו יהבין ליה דינא בקבליה - ואם הבינה בעצבות, על ידי עוונת התחתונים שפגמו בה, אז נותנים לה כנגדה כח הדין לייסר הרשעים, הרי שהכל תלוי במעשיהם של בני ישראל התחתונים" עכ"ל.

נכתב ע"י 3012;n5068965:
להרחבה: הצטרפי לשיעור בן 5 שעות בנושא:)

אין לי בעיה, אבל לפני חמישה שיעורים - אני מבקשת רק הוכחה אחת שיש לזה מקורות בחז"ל, ועדיין לצערי לא קיבלתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
זה מוביל לאתר ,אם תכתבי את הפסוק שהבאתי אז יופיע ההסבר .
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י נירוש;n5068952:
תוכלי להצביע לי על מקור אחד בחז"ל שבו מובא שאדם צריך לחשוב שיהיה טוב כדי שהדבר יקרה?
כל מקורותינו מדברים על בטחון בה', ככלי היחידי.
אם די בבטחון בה' - למה צריך חשיבה חיובית? האין זו ע"ז בשיתוף? גם תבטח בה', וגם תחשוב חיובי? למה אין די בבטחון לבד??
[/B]

בואי נתחיל מזה.
איפה את רואה סתירה בין בטחון לבין מחשבה טובה, שיקרו לאדם דברים טובים דווקא?
או נחדד את זה:
איך את, נירוש, מגדירה בטחון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י נירוש;n5068952:
אם די בבטחון בה' - למה צריך חשיבה חיובית? האין זו ע"ז בשיתוף? גם תבטח בה', וגם תחשוב חיובי? למה אין די בבטחון לבד??

[/B]
דבר נוסף, לא מובן מדוע את מפרידה את המושג "ביטחון" מהמושג "חשיבה חיובית". "ביטחון" - הוא שם עצם מופשט, "חשיבה"- היא שם עצם מופשט. "חיובי" = ההיפך משלילי. "ביטחון" = אמונה/מחשבה/עמדה/גישה שהיא לא שלילית.
יוצא מכך שביטחון בה' = סוג של חשיבה שהיא חיובית. וכאשר יודעים שאת "חוק הטבע" הזה של "חשוב טוב - יהיה טוב" טבע הבורא באהבתו ובחמלתו ליצוריו, אז כאשר משתמשים בחשיבה החיובית ככלי יישומי של הביטחון שיש לנו בה'. (כלומר, לא בגלל שאני חשבתי על שפע אז זה יוצר את השפע, אלא היות ויש להקב"ה הנהגה של "כשם שאתה הווה עימי - כך אני הווה עימך" - אז אני מרשה לעצמי להשתמש בכלי שהוא נתן בידי = במוחי, והוא זה שמכוחו הכלי הזה פועל, ובלי רצונו הוא לא יפעל, ואז אדרבה, החשיבה החיובית רק מחזקת את הביטחון בה'!!!
ונכון שיש חוק טבע כזה שהשמש זורחת ושוקעת כל יום?
ונכון שאנחנו יודעים שה"חוק" הזה הוא בעצם "נס תמידי"?
ונכון שזכור לנו בהיסטוריה שהיה פעם שה"חוק" הזה לא עבד כי "הוא אמר ויהי - הוא ציוה ויעמוד"....?
אם כן, גם ה"חוק" טבע שהגויים גילו (בוקר טוב אליהו:) הוא בעצם "נס" ו"חסד" שה' עשה עימנו, וכביכול נתן בידינו את הכוח להשפיע על הנהגתו (ודרך אגב, זו רק הנהגה אחת, יש עוד הנהגות של שכר ועונש וכו'...) ועל כן חשוב שנלמד להשתמש בו לטוב ולא למוטב, ויחד עם זאת, ביום שזה "לא עובד" לנו, נזכור שזה לא בגלל שלא חשבנו מספיק חיובי, אלא מפני שאבינו אב הרחמן יודע שזה לא לטובתנו ועל כן "הוציא את הבטריות" שהכניס "למערכת הזו" ועל כן היא לא פועלת זמנית...

להמשך ההרצאה הקש ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י בפוטנציאל;n5068977:
במשלי כתוב -
"רוח איש תכלכל מחלהו."
שהרוח של הבנאדם מחזיקה אותו במחלה

תודה.
גם כאן מדובר בדבר הגיוני, ורבות מדובר על הקשר הפסיכופיזי - בין רוח לנפש, ומי ששבור ברוחו - המערכת החיסונית שלו מתערערת, ומי שמרומם ברוחו יוכל להתגבר על קשיים פיזיים ואף על חולי. מעין מה שהבאתי לעיל על ענין "ייחד לב וגל אבן" מצב הרוח נותן עוז ותעצומות לדברים הקשורים בי ובגופי.
כמו שמבאר המלבי"ם:
(יד) רוח איש יכלכל מחלהו, הרוח הוא הנושא את הגויה, וגם אם י"ל חולי הגויה גדול כח הרוח לכלכל את המחלה, ויתן לו כח לסבול ולהחליף אומץ, אבל אם הרוח נכאה שהוא חולי הרוח מי ישאנה, שאז יגע החולי גם בגויה כמ"ש ורוח נכאה תיבש גרם:

אנשי החשיבה החיובית מדברים כך שבחשיבה חיובית ניתן לשנות את המציאות לא רק של בריאותי, אלא לפעול גם כלפי חוץ שדברים יקרו כפי שאחשוב. לזה אני מחפשת מקור בחז"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י נירוש;n5069046:
ישנה בעיה לא פשוטה בציטוטים

אכן.
העניין הוא שאת הפירוש הזה לא אני המצאתי אלא בעל ה"נפש החיים" על פרשת שמות בעניין שמו של הקב"ה "אהי-ה אשר אהי-ה" ו"ויאמן העם" על גאולת מצריים. (עיין שם שער א' פ"ז)
מה שכן, אני מאמינה ש"שבעים פנים לתורה" ויתכן שצדיקי הדורות הראשונים והאחרונים, כל אחד בדרכו ושבילו בעבודת ה' פירש את הדברים בצורה אחרת. והבחירה שלנו לשים לב לפירושים השונים ולקחת מהם את מה שמתאים לחיינו ומשפר את איכותם הרוחנית, כל עוד הדברים מובאים מצדיק אמת ועומדים בהתאמה לעמדת היהדות.

ושימי לב, שביקשת מקורות מהתלמוד ומהמדרש, ולאחר מכן, כסתירה לדברים שהובאו ציטטת את פירושיהם של ה"רבינו בחיי" ובעל ה"מתוק מדבש", כך שאת בסופו של דבר כן נדרשת לפירושם של הראשונים והאחרונים ושם יכולים להיות פירושים שונים לאותו נושא מגדולי ישראל שונים.

אם כך, אפשר להביא גם את דברים החזו"א איש: מסודות הבריאה שהאדם במחשבתו מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י ariels;n5069067:
בואי נתחיל מזה.
איפה את רואה סתירה בין בטחון לבין מחשבה טובה, שיקרו לאדם דברים טובים דווקא?
או נחדד את זה:
איך את, נירוש, מגדירה בטחון?

שאלה טובה. וזה בדיוק הענין, שזה ממש לא קשור לבטחון. אני אצטט איך החזון איש מגדיר בטחון, ותווכח לראות שזה ממש לא קשור:
"טעות נושנה נתאזרחה בלב רבים במושג 'בטחון'. שם 'בטחון', המשמש למדה מהוללה ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה (=נתחלפה) במושג "חובה להאמין" - בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושני דרכים בעתיד, אחת טובה ולא שניה - כי בטח יהיה הטוב [חשיבה חיובית, לא??]
ואם מסתפק וחושש על היפוך הטוב הוא מחוסר בטחון. ואין הוראה זו בבטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד, אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ד' וגמולותיו ית'? אבל ענין הבטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם וכל הנעשה תחת השמש הכל בהכרזה מאתו ית'" (חזון איש, אמונה ובטחון, פרק ב).

אז מפורש בחזון איש היפך דעת אנשי החשיבה החיובית!! והחזון איש קורה לזה "טעות נושנה שנתאזרחה בלב רבים".
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י 3012;n5069068:
דבר נוסף, לא מובן מדוע את מפרידה את המושג "ביטחון" מהמושג "חשיבה חיובית". "ביטחון" - הוא שם עצם מופשט, "חשיבה"- היא שם עצם מופשט. "חיובי" = ההיפך משלילי. "ביטחון" = אמונה/מחשבה/עמדה/גישה שהיא לא שלילית.
יוצא מכך שביטחון בה' = סוג של חשיבה שהיא חיובית. וכאשר יודעים שאת "חוק הטבע" הזה של "חשוב טוב - יהיה טוב" טבע הבורא באהבתו ובחמלתו ליצוריו, אז כאשר משתמשים בחשיבה החיובית ככלי יישומי של הביטחון שיש לנו בה'. (כלומר, לא בגלל שאני חשבתי על שפע אז זה יוצר את השפע, אלא היות ויש להקב"ה הנהגה של "כשם שאתה הווה עימי - כך אני הווה עימך" - אז אני מרשה לעצמי להשתמש בכלי שהוא נתן בידי = במוחי, והוא זה שמכוחו הכלי הזה פועל, ובלי רצונו הוא לא יפעל, ואז אדרבה, החשיבה החיובית רק מחזקת את הביטחון בה'!!!
ונכון שיש חוק טבע כזה שהשמש זורחת ושוקעת כל יום?
ונכון שאנחנו יודעים שה"חוק" הזה הוא בעצם "נס תמידי"?
ונכון שזכור לנו בהיסטוריה שהיה פעם שה"חוק" הזה לא עבד כי "הוא אמר ויהי - הוא ציוה ויעמוד"....?
אם כן, גם ה"חוק" טבע שהגויים גילו (בוקר טוב אליהו:) הוא בעצם "נס" ו"חסד" שה' עשה עימנו, וכביכול נתן בידינו את הכוח להשפיע על הנהגתו (ודרך אגב, זו רק הנהגה אחת, יש עוד הנהגות של שכר ועונש וכו'...) ועל כן חשוב שנלמד להשתמש בו לטוב ולא למוטב, ויחד עם זאת, ביום שזה "לא עובד" לנו, נזכור שזה לא בגלל שלא חשבנו מספיק חיובי, אלא מפני שאבינו אב הרחמן יודע שזה לא לטובתנו ועל כן "הוציא את הבטריות" שהכניס "למערכת הזו" ועל כן היא לא פועלת זמנית...

להמשך ההרצאה הקש ;)

א. בטחון לא קשור כלל לחשיבה חיובית, וכבר ציטטתי את החזון שאומר זאת מפורש.
ב. תחילה קבעת שה' טבע חוק בטבע של חשוב טוב יהיה טוב, ואחר כך את כותבת שאת החוק הזה הגויים גילו.
פה מתחילה הבעיה שלי.
חז"ל אומרים חכמה בגויים תאמין תורה בגוים אל תאמין.
מקובלנו מרבותינו שאין הנהגה או מידה שיש לאדם להתנהג בה והיא טובה - שלא כתובה בתורה. ואם אינה כתובה בתורה - אינה הנהגה או מידה טובה. [איני זוכרת מקור, כמדומני הח"ח, אך זכורני שעוד מלפניו].
חכמה בגויים - אלגברה, מדעים, אסטרונומיה - נקבל גם מן הגויים. זה נקרא חכמה, ולא פעם חכמי ישראל הודו לחכמי האומות בעניינים אלו.
הנהגה ודרך בעבודת השם - תורה בגוים - מלשון הוראה, אל תאמין.
אם זה טוב - זה כתוב בתורה. ואת זה אני מחפשת, היכן??
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לא ענית לי.
איך את, נירוש, מגדירה בטחון ב-ה'?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
פירוש נוסף ל"ביטחון"=
•הגדרת הבטחון לפי חובת הלבבות:
"מהות הבטחון הוא מנוחת נפש הבוטח שיהיה ליבו סמוך ובטוח על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון ביותר עבורו".

הלאה,
אז נקביל את החשיבה החיובית ל"אמונה בה'"
ומובא ב"פלא יועץ": "לפי מה שאדם חושב – ממשיך עליו".
וכמו כן בספרי חסידות מובא ש"אמונה היא המשכה" לדו': (דגל מחנה אפרים) וכל מה שאדם מעורר במחשבתו כך מעוררין עליו מלמעלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י נירוש;n5069106:
ב. תחילה קבעת שה' טבע חוק בטבע של חשוב טוב יהיה טוב, ואחר כך את כותבת שאת החוק הזה הגויים גילו.
[/B]
אכן, ה' טבע, והגויים לא "המציאו" או "יצרו" אלא "גילו" ו"נזכרו" בזה מתוך התנ"ך.... איפה הסתירה פה?
זה כמו שהתורה מצווה עלינו על הנחת תפילין במקומות מדויקים בגוף האדם, ובאים הסינים ברוב חכמם ומחקר חדש "מגלה" את חשיבותם של אותן נקודות בדיוק... על זה אומרים "בוקר טוב אליהו..." = מה נזכרתם???
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י 3012;n5069084:
אכן.
העניין הוא שאת הפירוש הזה לא אני המצאתי אלא בעל ה"נפש החיים" על פרשת שמות בעניין שמו של הקב"ה "אהי-ה אשר אהי-ה" ו"ויאמן העם" על גאולת מצריים. (עיין שם שער א' פ"ז)
מה שכן, אני מאמינה ש"שבעים פנים לתורה" ויתכן שצדיקי הדורות הראשונים והאחרונים, כל אחד בדרכו ושבילו בעבודת ה' פירש את הדברים בצורה אחרת. והבחירה שלנו לשים לב לפירושים השונים ולקחת מהם את מה שמתאים לחיינו ומשפר את איכותם הרוחנית, כל עוד הדברים מובאים מצדיק אמת ועומדים בהתאמה לעמדת היהדות.

ושימי לב, שביקשת מקורות מהתלמוד ומהמדרש, ולאחר מכן, כסתירה לדברים שהובאו ציטטת את פירושיהם של ה"רבינו בחיי" ובעל ה"מתוק מדבש", כך שאת בסופו של דבר כן נדרשת לפירושם של הראשונים והאחרונים ושם יכולים להיות פירושים שונים לאותו נושא מגדולי ישראל שונים.

אם כך, אפשר להביא גם את דברים החזו"א איש: מסודות הבריאה שהאדם במחשבתו מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה.

אכן, בעיוני בזוהר, לא המשכתי את המשך דבריו, וזה מה שציטטת מהנפש החיים, שמצטט גם הוא את הזוהר [הוא אגב לא מוסיף מילה אחת של פירוש, אלא רק מצטט, ובשער שם הוא עוסק בכך שאדם בפעולות שלו - קיום המצוות ולימוד התורה - מניע את העולמות העליונים].
בנוגע לציטוט המשך דברי הזוהר - הזהר שם מדבר על מעלת השמחה, "שמחת האדם למטה מושכת אליו שמחה עליונה אחרת, מהשכינה".
הציווי "עבדו את ה' בשמחה" שמצטט הזהר, ומעלת השמחה כמושכת נבואה [כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה' ועוד ציטוטים מעין אלה על השגת רוה"ק בביהמ"ק בשמחת בית השואבה ועוד] כאן לא דובר על חשיבה חיובית.
החזון איש אומר שהבוטח רגוע ושליו - גם אם הוא לא בטוח שהכל יסתדר כפי שהוא רוצה. אדם כזה הוא בשמחה! גם בלי חשיבה חיובית! הוא יודע שהוא בידיים טובות, ומה שלא יהיה - גם אם לא יובן לו, הוא לטובה, ומאת ה', אדם כזה אכן שמח, ללא ספק.

ואם כבר - הייתי מציעה שייפתחו קורס - להיות בשמחה! זה אכן מושך השפעות נפלאות כפי שאומר הזוהר, ולא החשיבה החיובית, שאולי "מושכת אשליות" כפי שמשתמע מדברי החזון איש, שהרי "מי יודע משפטי ד' וגמולותיו ית'?"
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י 3012;n5069141:
אכן, ה' טבע, והגויים לא "המציאו" או "יצרו" אלא "גילו" ו"נזכרו" בזה מתוך התנ"ך.... איפה הסתירה פה?
זה כמו שהתורה מצווה עלינו על הנחת תפילין במקומות מדויקים בגוף האדם, ובאים הסינים ברוב חכמם ומחקר חדש "מגלה" את חשיבותם של אותן נקודות בדיוק... על זה אומרים "בוקר טוב אליהו..." = מה נזכרתם???

את צודקת, בדבר שתחילה התורה צוותה עליו, ואחר כך באו הגויים ומצאו לזה תועלת, כמו ברית המילה, טבילה, שחיטה וכדו'.
אבל כאן אני מחפשת קודם היכן התורה דיברה על זה, ואחר כן אגיד לגויים בוקר טוב אליהו...
כל עוד שלא מצאתי בקדמונינו מקור לכך, אומר לגויים "תמשיכו לישון אליהו..."
אם זה היה טוב ומועיל - היה שלמה, או דוד או איוב או רבי או רבא או רב אשי או כל חכם קדמון אחר מצווה אותנו תחשוב טוב וזה יגרום שיהיה טוב!
לא מצאתי ציווי הדומה לזה, ולכן איני ששה על מה שמצאו הגויים ב"חכמתם".
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י נירוש;n5069145:
החזון איש אומר שהבוטח רגוע ושליו - גם אם הוא לא בטוח שהכל יסתדר כפי שהוא רוצה. אדם כזה הוא בשמחה! גם בלי חשיבה חיובית! הוא יודע שהוא בידיים טובות, ומה שלא יהיה - גם אם לא יובן לו, הוא לטובה, ומאת ה', אדם כזה אכן שמח, ללא ספק.

ואם כבר - הייתי מציעה שייפתחו קורס - להיות בשמחה! זה אכן מושך השפעות נפלאות כפי שאומר הזוהר, ולא החשיבה החיובית, שאולי "מושכת אשליות" כפי שמשתמע מדברי החזון איש, שהרי "מי יודע משפטי ד' וגמולותיו ית'?"

קודם כל, ביטחון ושמחה הולכים בד"כ יחד.
אדם שבוטח ב-ה' לא נמצא בעצבות, ואם כן - הוא לא באמת בוטח.
חז"ל אמרו - "אין כל המאמין, בוטח".
כלומר - יש מצבים בהם אדם מאמין ב-ה' ית' אבל לא בוטח בו בצורה מוחלטת (זו הדרגה של רובנו, אגב).

נשמע שאת מחפשת סימוכן דווקא לשיטה הגויית של חשיבה חיובית -
וזה כתבתי לך שאכן יש סימוכין, והם מתאימים לגויים (אצלם זה עובד פיקס! מאז תקופת הבית ועד היום)
ולעומת זאת אצל יהודי נדרשת עבודה שונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
עכשיו הגיע הזמן שתגדירי למה את קוראת "חשיבה חיובית"?

אצלי חשיבה חיובית זה:
1. להאמין שה' הוא בעל הכוחות כולם, עשה עושה ויעשה לכל המעשים, לו הכסף ולו הזהב ואין עוד מלבדו וכו'.
2. להאמין שה' הוא אבי, אב הרחמן הרוצה להיטיב עימי בכל עת ולהשפיע עלי שפע עד בלי די.
3. להאמין שאני ראויה (לא שמגיע לי מתוקף מעשי, אלא לפנים משורת הדין מרוב אהבתו של הקב"ה אלי) לקבל את כל השפע שהוא רוצה להשפיע עלי.
4. להאמין שאני לא צריכה לתת לו עיצות, רעיונות והמלצות לדרכים איך השפע יגיע אלי. אני סומכת עליו שהוא יכול לפעול לי ישועה בלי שום מניעה.
5. להאמין שבתור חובת ההשתדלות אני מבקשת ממנו את מה שנראה בעיני שהוא טוב עבורי, ומאמינה בכל ליבי, שאם זה אכן טוב בשבילי, ה' יכול לסובב שהשפע יגיע אלי בלי שום מגבלה.
6. להאמין שאם הדבר שחשבתי שהוא טוב בשבילי לא מתמשש בסופו של דבר, זה לא בגלל שלא מספיק "חשבתי חיובי" אלא מפני שברוב אהבתו וחמלתו עלי הקב"ה מנע זאת ממני, לטובתי. ובכך אני שוב חושבת חיובי ומודה לו על כך ומרגישה טוב עם עצמי ללא "רגשות אשמה" ו"נקיפות מצפון" שאולי לא "חשבתי מספיק טוב"...
להמשיך?

מה מכל זה עומד בסתירה לתורתנו הקדושה?

תוספת:
על דרך השלילה -
אם למחשבה שלילית יש כוח לגרום למציאות שלילית (ולזה הסכמת במקורותינו) אז כאשר אני לא חושבת שלילי - באופן אוטומטי אני חושבת חיובי וממילא עושה השתדלות למניעת מציאות שלילית = עושה השתדלות למשיכת מציאות חיובית עלי, לא כך?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לגבי בטחון מצד הטוב, שסומך על הקב"ה שיגיע אליו דווקא חסד -
חזקיהו בחוליו על ערש דווי אמר לנביא ישעיהו -
בן אמוץ כלה נבואתך וצא! כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים.

זו דוגמה אחת, יש עוד הרבה, וגם בראשונים (כד הקמח, ספר העיקרים ועוד)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י 3012;n5069167:
3. להאמין שאני ראויה (לא שמגיע לי מתוקף מעשי, אלא לפנים משורת הדין מרוב אהבתו של הקב"ה אלי) לקבל את כל השפע שהוא רוצה להשפיע עלי.

6. להאמין שאם הדבר שחשבתי שהוא טוב בשבילי לא מתמשש בסופו של דבר, זה לא בגלל שלא מספיק "חשבתי חיובי" אלא מפני שברוב אהבתו וחמלתו עלי הקב"ה מנע זאת ממני, לטובתי. ובכך אני שוב חושבת חיובי ומודה לו על כך ומרגישה טוב עם עצמי ללא "רגשות אשמה" ו"נקיפות מצפון" שאולי לא "חשבתי מספיק טוב"...
להמשיך?

על שתי השורות הללו יש לי השגות.
כי הדרגה ממנה מושפע החסד המוחלט (מה שנקרא "חסד חינם") היא גבוהה יותר מ"אהבת ה' אלי".
אהבת ה' ליהודי היא מצד המידות (חסד, גבורה, תפארת וכו') ויש דרגות גבוהות יותר של השפעה א-לוקית.
הדרגה הזו תלויה בשכר ועונש, ולכן לא תמיד מגיע החסד.
יש עוד מדרגות מעליה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י נירוש;n5069145:
. [/B]אדם כזה הוא בשמחה! גם בלי חשיבה חיובית!
ומהי שמחה - אם לא חשיבה חיובית???

שימי לב, שאכן לצערנו, נפוץ שאנשים שומרי תורה ומצוות שואבים רעיונות מהגויים ואת זה אנחנו צריכים להשאיר בשבילם וזה לא מתאים לנו להשתמש כיהודים. אז אם את מתעקשת לקרוא להגדיר "חשיבה חיובית" כמו שמגדירים אותה הגויים - אז חוסי על נפשך, ואכן ברחי הרחק משם...
אך כמו שאני והצלוחעס מנסות להסביר זה שה"חשיבה החיובית" היהודית היא שונה, וצריכה להילמד באופן מדויק כיהודים, ולזה יש בוודאי מקורות יהודיים = להיות בשמחה, לא לחשוב רע, להאמין בכוחו של ה' לחולל כל דבר וכו'.

לסיכום: כמו שאת מציגה את תיאוריית החשיבה החיובית הגויית= "אמונה בכח היקום המעניק לנו כל מבוקשנו וצרכנו.". לזה אין מקורות יהודיים! אני יכולה לחסוך לך את החיפוש ולבשר לך - שאין. ושגם לא יהיה.
אך לתיאוריית החשיבה החיובית היהודית = אמונה בכח האלוקים המעניק לנו את הטוב לנו באמת. יש גם יש מקורות נפלאים בלי סוף! לכי בכוחך זה ולכי בכוחך זה והושעת...:)

ומה זה, אם לא דוגמה לתיאורייה היהודית? :
כתב רבנו חיים מואלוז'ין זצ"ל בספרו נפש החיים שער ג' פי"ב

באמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה
להסר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים
שלא יוכלו לשלוט בו ולא יעשו שום רושם כלל.

כשהאדם קובע בלבו לאמר
הלא ה' הוא האלקים האמתי
ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם
וכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו
.


ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל
על שום כח ורצון בעולם.
ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ב"ה.
כן יספיק הוא יתב' בידו
שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם
שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל.

וגם יגזור אומר
ויקם לו לפעול ענינים ונסים נפלאים
היפוך סידור כוחות הטבעים.
כיון שמשעבד ומדבק טוהר אמונת לבבו
באמת בל תמוט רק לו יתברך לבד,
ואצלו יתברך הכל שוה כל רגע,
לפעול בסידור הטבע שקבע
או היפוך סידור הטבע.

בעיני, זו "חשיבה" = פעולה מופשטת קוגניטיבית + "חיובית" = טובה, היפך השלילה.

בהצלחה!!! רבה!!! ורוב ישועה!!! מתוך אמונה ושמחה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
תשובה לשאלת השואלת היא חד משמעית: אין
וזאת לאחר בדיקה ובקשה מכל מיני תלמידי הסדנאות וכו' להביא מקורות כאלו.
ולאחר בדיקה ולימוד העניין כולל במקורות החסידות.

וגם המציאות היא שאין דבר כזה.
כן במציאות אין דבר כזה.
תחקרו היטב את כל הסיפורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י יוסף שטיין;n5069199:
תשובה לשאלת השואלת היא חד משמעית: אין
וזאת לאחר בדיקה ובקשה מכל מיני תלמידי הסדנאות וכו' להביא מקורות כאלו.
ולאחר בדיקה ולימוד העניין כולל במקורות החסידות.

וגם המציאות היא שאין דבר כזה.
כן במציאות אין דבר כזה.
תחקרו היטב את כל הסיפורים.

נכון לא קראת את האשכול כולו?

וזה שתלמידים בסדנאות מגויירות לא הביאו לך סימוכין זה פשוט מאוד -
מי שמלמד אותם לקח שיטה גויית (NLP למשל, מה שנקרא במחוזותינו "כוח התודעה") וגייר אותה,
כלומר, אסף כמה רעיונות מתורתנו הקדושה, הלביש אותם בכוח על השיטה הגויית,
וממילא נולד יצור כלאיים שאכן אין לו מקור אמיתי בתורה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה