מידע שימושי מכתב של מלמד לאבא של תלמיד (לא לבעלי לב חלש)

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
ולדון באריכות במקרה של אחד למיליון.....נו נו יש דברים חשובים יותר
את האמת גרמת לי לבכות!!!
וכי הילד הזה שאתה מכנה אותו אחד למליון, הוא לא נשמה!!!
מה זה הזילזול הזה, זה ילד! הילד סובל! הוא לא יודע לקרוא! הוא יסבול כל החיים! המשפחה שלו אשתו הילדים שלו!
וכל זה לא שווה לדון באריכות...
ואתה כותב שאתה "איש חינוך", אני לא יודע מה לחשוב.
סלח לי על המילים, אבל כן!!! לא לזלזל באף ילד!!!
וחוץ מזה אני לא מסכים איתך לגמרי, נכון יש יותר מודעות, אבל לא לכולם, ובפרט אצל הציבור היותר רדוד [אני אישית מכיר כמה].
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
את האמת גרמת לי לבכות!!!
וכי הילד הזה שאתה מכנה אותו אחד למליון, הוא לא נשמה!!!
מה זה הזילזול הזה, זה ילד! הילד סובל! הוא לא יודע לקרוא! הוא יסבול כל החיים! המשפחה שלו אשתו הילדים שלו!
וכל זה לא שווה לדון באריכות...
ואתה כותב שאתה "איש חינוך", אני לא יודע מה לחשוב.
סלח לי על המילים, אבל כן!!! לא לזלזל באף ילד!!!
וחוץ מזה אני לא מסכים איתך לגמרי, נכון יש יותר מודעות, אבל לא לכולם, ובפרט אצל הציבור היותר רדוד [אני אישית מכיר כמה].
לא התכוונתי שאחד למיליון לא צריך טיפול בוודאי שצריך
אלא שזו לא תופעה רווחת היום כפי שהיה ניתן להבין מהפוסט הפותח
ואל תיקח כל דבר מידי ללב תשמור על הבריאות שלך.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
בהחלט.
זה לא מודגש במכתב. על פניו המאפיינים בהתחלה לא נראים של קשב.

לא אבחון.
דרכי התמודדות.
והכרת העולם של קשב ותקשורת.
כי גם ילדים מאובחנים ומטופלים נופלים בין הכסאות ולא תמיד הרבעס יודעים איך להתנהל מולם, יש רבעס עם אפס הכרה של העולם הנ"ל וחבל. [זה דבר שבכמה הרצאות בודדות יכול להקפיץ את הסיכויים של הילדים הנ"ל להצליח ולהשתלב כמה שאפשר]

תגובה מצד הרוחני של העניין:

שמעתי על האדמו"ר מפינסק קרלין זיע"א (האבא של האדמו"ר שליט"א) שהיה מלמד תשב"ר והיה מתפלל בתפילת שמונה עשרה. באתה חונן לאדם דעת עם כמה דמעות לטובת הילד המתקשה בלימודים וראו תוצאות
זה לא תוכנית כבקשתכם כמובן לא האחריות על המלמדים.
אבל בתפילות פותרים הרבה ...

לתשומת לבכם.
עוד דוגמאות של אלו שמאשימים את המלמדים והמורים.
בין מהצד הגשמי ובין מהצד הרוחני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
עוד דוגמאות של אלו שמאשימים את המלמדים והמורים.
בין מהצד הגשמי ובין מהצד הרוחני.
חמוד.
ההטרלה הזאת אינה במקומה, ואפי' שאתה מאד אוהב את המקצוע כמו שנראה באשכולות אחרים, תחפש פרייארים אחרים..
העולם מורכב!
כשמעלים מודעות לצד אחד. כדאי באותו מקום להעלות מודעות לכל הכיוונים.

פותח האשכול מאד צודק.
הוא מדבר על הורים שמעלימים עין ולא מאבחנים, צריך לעורר אותם בנחישות וברגישות.

אני העליתי מודעות לענין אחר!
גם כשילדים מאובחנים, יש רבעס שלא עובדים אתם בצורה נכונה, ולפעמים רק ע"ז נופלים שילובים שיכלו להצליח, ואותם ילדים כשעולים כתה, או בכתה מתחת - פורחים אצל רבֶּה שקצת יותר מכיר את העולמות הנ"ל.
בציבור הכללי יש יותר מודעות לתחום של שילוב.
וזה חבל, כי בקצת השקעה נכונה, ובכמה הרצאות טובות יכול להיות שיפור עצום אצל הרבה רבעס.
ועל הדרך נותן להם כלים גם איך להתנהל מול ילדים שלא אובחנו מכל מיני סיבות וביניהם הזנחה והדחקה.
הילדים הנ"ל יכולים מאד להצליח.
ולא נכנסתי לתחום הסייעים והקומבינות שחוגגות במגזרינו על חשבון הילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
זה ברור שרבה לא יכול לאבחן ממה נובע הקושי
ומאד יכול להיות שלילד הזה אין קשיי קש"ר וכדור לא היה עוזר לו
אבל יש דברים אחרים שיכלו לעזור
ובראש ובראשונה
מעורבות של ההורים בחינוך.
קשר טוב עם המלמד
מה שהרבה יכול לעשות זה רק להצביע על הבעיה
אבל תפקיד ההורים לא להגיד 'כן נחשוב על זה' אלא ללכת לאבחון או לייעוץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ילד שיש לו קשב זה משפיע גם על רכישת הקריאה!
בהחלט.
זה לא מודגש במכתב. על פניו המאפיינים בהתחלה לא נראים של קשב.
אני רק שאלה קטנה, אתם באמת מבינים בקשב וריכוז או שגם אתם מחרטטים כמו 984% מאלו שמדברים על הנושא ברחובותינו? ועל איזה סוג אתם מדברים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני רק שאלה קטנה, אתם באמת מבינים בקשב וריכוז או שגם אתם מחרטטים כמו 984% מאלו שמדברים על הנושא ברחובותינו? ועל איזה סוג אתם מדברים?
בעיקר add
כי adhd מטבע הדברים קשה יותר להדחיק, והפיצוצים יותר גדולים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בעיקר add
כי adhd מטבע הדברים קשה יותר להדחיק, והפיצוצים יותר גדולים.
יפה, אבל גם בזה יש קטגוריות ותתי קטגוריות, מעבר לזה שזה כ"כ תלוי בהמון גורמים משתנים ככה שא"א לומר ילד עם בעיית מקש מתקשה בקריאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
יפה, אבל גם בזה יש קטגוריות ותתי קטגוריות, מעבר לזה שזה כ"כ תלוי בהמון גורמים משתנים ככה שא"א לומר ילד עם בעיית מקש מתקשה בקריאה.
אתה קצת מערבב.
לא אני אמרתי שהוא מתקשה בקריאה.
אני רק אמרתי שבניסוח המכתב זה נראה 2 ילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
יש לי שאלה
אם יש כל כך הרבה ילדים שלא יודעים לקרוא זה לא אומר שיש כאן כשל בחיידרים ובתי ספר?
לוקחים מורה ל30 תלמידים/ות ומי שלא השפיץ לא חייב לדעת לקרוא....
כן ככה זה נראה!!
דברתי עם מורה של ילדה בכתה ג' אמרתי לה שאני שמה לב שהבת שלי לא קוראת כמו שצריך, יש לה המון שגיאות
והמורה עונה לי "כן! כמעט כל הכיתה ככה, הבנות לא יודעות לקרא" נשמע לכם הגיוני? אין כאן בעיה בשורש??
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
כהורה וגם כאחת שנמצאת מצד הצוות החינוכי ומעורבת בפרטים מ 2 הצדדים,
החלק שנכון לצערי, והכי הזיז לי מכל המכתב זה שלמלמדים יש יותר קשר ויותר שיחות עם הילדים - זה באופן אישי.
מצד שני, אני חושבת שהמכתב אמור להסביר להורה שרואה את הבן שלו כילד מקסים וקשה לו לקבל את העובדה שהוא מתקשה, את המציאות שכשמלמד בחר את הבן שלך מתוך כיתה של 30 ילדים, זה בגלל שהוא ראה שיש לו בעיה ביחס לכולם, הורים צריכים להבין שהם רואים את הילד בעצמו, לא ביחס לכיתה שלימה ולכן זה לא נראה נורא כ"כ לעומת הרבה שרואה אותם בין ילדים בגיל שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
גם לי זה נשמע קצת עירבוב של דיסלקציה, קש"ר, וליקויי למידה
כביכול- כל הבעיות על ילד אחד- שנוצר לצורך הסיפור

אבל הרעיון - ברור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אם צריך לכתוב את זה לכל כך הרבה הורי ילדים, בעבר הווה ועתיד.
שמא כדאי לבדוק מה קורה בכיתה א'
האם מספיק מקנים להם טוב את הקריאה?
אולי צריך קצת שינויים בגזרה הזאת?
נקודה למחשבה

יש לי שאלה
אם יש כל כך הרבה ילדים שלא יודעים לקרוא זה לא אומר שיש כאן כשל בחיידרים ובתי ספר?
לוקחים מורה ל30 תלמידים/ות ומי שלא השפיץ לא חייב לדעת לקרוא....
כן ככה זה נראה!!
דברתי עם מורה של ילדה בכתה ג' אמרתי לה שאני שמה לב שהבת שלי לא קוראת כמו שצריך, יש לה המון שגיאות
והמורה עונה לי "כן! כמעט כל הכיתה ככה, הבנות לא יודעות לקרא" נשמע לכם הגיוני? אין כאן בעיה בשורש??

לגמרי!
כדאי לשים לב לנקודה הזאת
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
דברתי עם מורה של ילדה בכתה ג' אמרתי לה שאני שמה לב שהבת שלי לא קוראת כמו שצריך, יש לה המון שגיאות
והמורה עונה לי "כן! כמעט כל הכיתה ככה, הבנות לא יודעות לקרא" נשמע לכם הגיוני? אין כאן בעיה בשורש??
בביה"ס של ביתי המורות בכיתות ביה"ס הנמוכות אמרו מפורשות שאחריות הקריאה של הילדות היא אך ורק על האמהות.
מורה לכ35 תלמידות לא באמת יכולה לבדוק שכולן קוראות כמו שצריך.
בכיתה א' בנותיי חזרו כמעט כל יום עם מספר דפים לקריאה +דרישת חתימה בשביל לא לפספס בעיות קריאה.

דווקא בחיידר לא היו דרישות לחזרה בבית, ולא נצפו שם בעיות בקריאה ב"ה (אצלי, בכ"א)
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הבעיה העיקרית בעיני במוסדות החינוך זה הגודל של הכיתות-35 ילדים בכיתה
לא כל ילד בנוי לזה
יש הרבה מאוד ילדים שצריכים את היחס האישי והמחנכים פשוט לא עומדים בעול הגדול הזה
ברור שיש ילדים עם קשב, בעיות חברה, תקשורת וכו'
אבל בעיני ברגע שהכיתות יהיו קטנות עם יותר צוות, יהיה ניתן לתת מענה הרבה יותר גדול לצרכים
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
הבעיה העיקרית בעיני במוסדות החינוך זה הגודל של הכיתות-35 ילדים בכיתה
לא כל ילד בנוי לזה
יש הרבה מאוד ילדים שצריכים את היחס האישי והמחנכים פשוט לא עומדים בעול הגדול הזה
ברור שיש ילדים עם קשב, בעיות חברה, תקשורת וכו'
אבל בעיני ברגע שהכיתות יהיו קטנות עם יותר צוות, יהיה ניתן לתת מענה הרבה יותר גדול לצרכים
יש הרבה תלמודי תורה עם 25 ילדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בביה"ס של ביתי המורות בכיתות ביה"ס הנמוכות אמרו מפורשות שאחריות הקריאה של הילדות היא אך ורק על האמהות.
מורה לכ35 תלמידות לא באמת יכולה לבדוק שכולן קוראות כמו שצריך.
בכיתה א' בנותיי חזרו כמעט כל יום עם מספר דפים לקריאה +דרישת חתימה בשביל לא לפספס בעיות קריאה.

דווקא בחיידר לא היו דרישות לחזרה בבית, ולא נצפו שם בעיות בקריאה ב"ה (אצלי, בכ"א)
מוזר
אצלנו פעמיים בשבוע קיבלו דף קריאה. מקבלים ממתק מהרב אם מחזירים חתום
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
דווקא בחיידר לא היו דרישות לחזרה בבית, ולא נצפו שם בעיות בקריאה ב"ה (אצלי, בכ"א)
אצלנו היה כל הזמן
+ דירבונים של הרבה כל כמה שבועות בדף קשר עד כמה זה חשוב וקריטי שההורים יקראו עם הילד ויעקבו
+ מבחן של הרבה על כל התלמידים פעמיים בשבוע
והיה תקופות שכל יום! הבן שלי אמר שבבוקר הרבה עובר תלמיד תלמיד לראות אם קורא נכון את מה שלמדו אתמול
ושאר הכיתה משחק חופשי, לראות שאין פיספוסים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
רק לי המשפט הזה מקומם?
'לבן שלכם יש רבי שיושב בכיתה שעות כל יום, הוא חי את הילדים (יש לו יותר סבלנות אליהם מאשר לכם! כן, הם מכירים אותם לפני ולפנים, יש להם יותר שעות שיחה איתם מאשר לכם!!!) הוא רואה את הבן שלכם מול אחרים...'

אני מבין שיש הורים שצריך לנער אותם קצת.
אבל צורם לי משפט שאומר שלהורים אין מספיק סבלנות לילדים שלהם, והם לא מכירים אותם מספיק וכו' וכו'.
ובכלל, לא היה לי נוח לקרוא מכתב שיש בו שדר כאילו שהרבי בחיידר [שבינינו, מה שהביא אותו להיות רבי, זה לא בדיוק האהבה הגדולה שיש לו לבן שלנו. אולי זה משכורת ואולי במקרה הטוב יש גם תחושת שליחות...] יותר איכפת לו מההורים. יש גבול.

אולי לדעתו צריך באמת לשנות את הנוסח: 'כרחם אב רבי על בנים תלמידים כן תרחם ה' עלינו'....


אם יש הורים שצריך לנער אותם, צריך לנער אותם.
אבל גם כשמנערים אותם, אסור לשכוח, מי ההורה ומי המורה!
כן, תגידו אתם, מי לא נרדם בלילות בשביל ילד שלא הולך לו בקלות, בלימוד, בחברה, בבריאות...?
ומי דווקא יכול לשכוח מכל תלמידיו האהובים [אגב, בצדק!] בגלל חודשיים בלי משכורת?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

שואלת כדי לעורר את תשומת הלב.
אני מפעילה חוגים שנתיים של ציור כבר כמה שנים. (גם בסטודיו בבית וגם בבתי ספר)
יכולה לשבת לי ילדה מאלול עד תמוז רצוף.
הילדה באורות, נהנית מתקדמת מתפתחת.
נגמרת השנה שלום וביי.
לפעמים אני אפילו לא מכירה את האמא בפנים.
אז נכון מחמאות ופירגונים אני מקבלת טלפונית או פנים מול פנים והרבה ב''ה.
אבל תשורה עם מכתב שנותן כח אני מקבלת אולי מאמא אחת בפורים ו-2 בסוף שנה.
ותמיד אני שואלת את עצמי, כמה היה נחמד לו האמא הייתה קונה חפיסת שוקולד או עציצון ב-15 ש''ח,
עם איזה מכתב חמוד ומוקיר,
זה היה נותן לי כ''כ המון כח.
ואם התלמידה יזמה מעצמה וכתבה ונתנה בכלל זה מחמם את הלב, ומראה הרבה גם על האמא שמאחוריה.
ואנא, אל תפתחו את הדיון לים ההוצאות שגם ככה יש לגננת ולסייעות כפול מספר הילדים.
אני מדגישה- תשורה.
משהו קטן אבל עם יחס ותשומת לב לזו שמשקיעה וטורחת ונותנת לילד כ''כ המון טוב.

ואשתף למה התעוררתי לכתוב את זה.
השבוע סיימתי חוג בבית ספר מסויים, ניגשה אליי ילדה אחת מהחוג בכיתה ה' עם שקית נייר.
סיפרה לי שהיא ביקשה מאמא שלה כסף כדי לקנות מתנה למורה הודיה של החוג ציור.
היא קנתה עציץ חמוד, שמה ציורים מתוקים ספר תהילים קטן פנקס עם עט, ומכתב שעד עכשיו תלוי לי על המקרר.
באמת שהתרגשתי, מהמחווה מהמחשבה, מהמזכרת שנשארה לי מהתלמידה הזו.
תלמידה אחרת במקום אחר קנתה זוג עגילים חמסה קטנות, וסיפרה שלא הספיקה לכתוב מכתב. ועדיין זרח לי הלב כל אותו יום.

אז מעוררת מחשבה, אם הילד או הילדה שלך בחוג, הנה נגמרת השנה, משהו קטן עם מכתב ממך או ממנו יכול לתת למורה של החוג המון כח!

מה את אומרת? מסכימה איתי?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה