פרק 38
כבר ממבט חטוף בפניו העדינות והמקומטות של הזקן ידעו פורן וזביד על מוצאו. הזקן והפאות שעיטרו את פניו היו רק החותמת לכך שהאדם העומד מולם הינו יהודי.
"אתה נראה לי מוכר", אמר זביד אחרי שהרגיע מעט את עצמו. "יכול להיות שנפגשנו בעבר?"
הוא לא נראה כמו הזקן מחלומותיי.
"אינני בטוח", הזקן חייך אליו בחביבות. "העבר וההווה אחד הם, בכל רגע ההווה הופך לעבר, ולפעמים יש אנשים שהעבר נהפך להם להווה".
זביד הביט בפניו המקומטות של הזקן, והרים גבה אחת.
יכול להיות שהוא לוקה בשיגעון? איזה משפט תמוהה. "אתה יכול להסביר, בבקשה?".
הזקן ניגש למטבחון הקטן שבביתו והוציא משם שתי קערות ושתי כוסות העשויים מעץ, והניח על השולחן לפני זביד ופורן. "אתם רעבים נכון", שאל-קבע הזקן ומיד מילא קערה אחת בעיסת אורז.
"עדיין לא ענית לי", התעקש זביד. "מה אומר המשפט שאמרת כעת".
הזקן הניח לפני פורן את קערת העיסה. "תאכל בני, זה יתן לך כוח", מיד לקח קערה נוספת ומילא גם אותה. "תשמע קצת מזקן כמוני", חייך. "הייתי בעבר אדם חשוב מאוד עד אשר נשלחתי לגלות, שנים רבות חשבתי מדוע עולל לי המלך כך. הרי גידלתי אותו ועזרתי לו רבות כאילו היה בני, אולם הדבר החשוב ביותר שהבנתי במהלך גלותי הוא, שלא הכל צריך לדעת, לעיתים כדאי להמתין ולראות איך הדברים מתפתחים".
גבתו השניה של זביד התרוממה אף היא, ואילו פורן היה שקוע בעומק קערת האורז. "אני לא מצליח להבין מה אתה אומר?"
"מה שאני מנסה לומר לך, זה שלא צריך להבין הכל, תן לזמן לעשות את תפקידו בעצמו". אמר שיזבאל הזקן.
זביד לא הצליח באמת להבין את המשפט המוזר ששמע, אבל בחר ליישם את המשפט האחרון שיצא מפיו של הזקן. הוא באמת לא צריך להתערב לזמן. עליו להתמקד בתוכנית עצמה לשמה נשלח לממלכת ארצי'בל, ועבורה אין לו זמן בכלל.
כשסיימו פורן וזביד לאכול את קערת האורז, עזר הזקן לזביד להניח את פורן על מיטת עץ נמוכה, ומיד שלח שיזבאל את אחד העבדים להביא אליו את רופא העיר דזור.
בבוקר כשהגיע הרופא, החליט זביד לצאת להסתובב לחפש את פסון באזור הקרוב לביתו של הזקן. הוא ירד את הגבעה הסמוכה לבית שיזבאל וטייל בין עצי זית שנטע הזקן שנים רבות קודם. משהו באוויר הזכיר לו דבר מה מהעבר, אולי היה זה ריח הזית או ריחו של הנהר הקרוב הוא לא ידע. אך דבריו של הזקן עוד הדהדו בראשו.
העבר וההווה אחד הם, בכל רגע ההווה הופך לעבר, ולפעמים יש אנשים שהעבר נהפך להם להווה.
מה זה אומר? מי הם אותם אנשים שהעבר הופך להם להווה, ואיך זה קשור אלי?.
זביד הגיע לנהר הביט לימינו ואחר לשמאלו, אולי ימצא את פסון שוכב לצילו של אחד העצים העבותים שניטעו צמוד לנהר. המראה היה פסטורלי, ואם לא היה צריך לבצע את משימתו היה שוקע בשינה נעימה על ענף אחד העצים.
"פסון", קרא זביד בקול. נמאס לו מהמשחק אותו משחק פסון. "פסון אין זמן", היה נראה כאילו זביד בטוח שפסון אכן נמצא באזור הנחל.
אחרי מספר שיטוטים וחיפושים, החליט זביד לחזור לבית הזקן היהודי. גם בחזור ניסה לחפש את חבירו, אך גם אז לא מצאו.
נראה שהוא בכלל לא הגיע הנה.
"חזרת?" הזקן ניסה לשחרר את פניו הרציניות של זביד. "כבר אמרתי לך. הכל יפתר ככל שהזמן יחלוף".
זביד נענע בראשו ונכנס לתוך הבית, מתעלם מדבריו של הזקן, לא היה בו כח לוויכוחים והסברים. עליו למצוא את פסון כמה שיותר מהר.
אם עד הערב אני לא מוצא את פסון, אני אצא למשימה לבד. בחדר שכב פורן רדום, זביד הביט בו וחשב על כך שגם הוא כבר לא יעזור לו יותר.
זביד הסתובב כדי לצאת מהבית, ולפתע שמע את קולו של פורן. "תבדוק בבית שלצד הנהר".
זביד רץ לעבר פורן, וקרב את אוזנו אל פיו של פורן. "מה אמרת? תחזור על הדברים", התחנן זביד. "איזה בית על איזה נהר אתה מדבר?"
כל שפורן הצליח לומר היה המשפט "תבדוק בבית שלצד הנהר".
"כבר הייתי שם", הבין זביד באיזה נהר מדובר. "אין שם שום בית".
"בבית שלצד הנהר".
זביד עזב הכל ורץ בכל כוחו שוב אל הנהר. הפעם לא התעניין בעצי הזית ולא בריחם, ואף לא במנוחה שמגיעה לו בזכות על אחד העצים. כשהגיע הביט לכל צדדיו וחיפש בית. אך שום בית לא נראה.
רגליו לקחו אותו לטיול לאורך הנהר, וכשהביט לאופק במרחק שישים צעדים לערך נראה בית.
יכול להיות שזה הבית המדובר?.
שוב הפעיל זביד את כוחו בריצה עד שהגיע לפתח הבית. הוא לא חשב על כלום. לא על מנהגי כבוד, ולא על סכנה. כל שרצה היה לסיים כבר את החיפושים אחרי פסון, ולהתקדם להתחיל במשימה שנועדה לו.
הדלת נפתחה ברגע שדחף אותה זביד.
נראה שמישהו ביקר כאן לפני. בצעדים חרישיים נכנס לתוך הבית. רגלו דרכה על דבר מה והוא כמעט ומעד על קרקע הבית, הוא הביט בחפץ וכל עצמותיו הזדעזעו.
לפתע שמע בראשו את דבריה של מגדת העתידות רדה. הוא נזכר איך הצביעה מגדת העתידות בשני חבריו ובשרה להם על מותם. אז לא האמין לדבריה, אולם עתה כשגופתו של פסון מוטלת מולו, החל להבין כי דיברה אמת.
זביד עצם את עיניו בחוזקה מנסה לזכור את כל דבריה בשלמותם. "אתם שניכם תמותו, אך לעומתם אתה, עתיד גדול מחכה לך. אינך מכיר את עצמך ואת יכולותיך"
האם יש דבר כזה מגדת עתידות? האם ראדנוס ראש מסדר הדרקון שיקר לו, אם כן אז מדוע? האם אותו זקן שמדבר אלי בחלומותיי הינו שיזבאל? יכול להיות שעליו דיברה רדה? ראשו הסתחרר ואיים להפילו על קרקע הבית. אם לא שתפס זביד בדלת הבית במהירות, ודאי היה נופל על גופת חבירו.
זביד התרומם והציץ לתוך שאר החדרים להבין מה היה לפסון לחפש שם. מה גם שלא היה לו עצמו שום ידיעה על הבית הזה. הוא לא מצא שום רמז שיבשר לו אודות מעשיו האחרונים של פסון.
מיד כשלא מצא דבר הביט שוב בגופת חבירו, ומיד הרגיש תחושת גועל עולה מתוך קיבתו. הוא מיהר החוצה לנשום אוויר, אך בטרם הספיק להכין אוויר לסרעפת, הקיא את תכולת ביטנו החוצה.
טרם ברח זביד והותיר את גופת חבירו באותו הבית, הציץ חזרה על גופתו של פסון, והתעניין ממה נהרג. האם נהרג מנשיכה או מהכשת נחש או שמא הגיע זר ונעץ בו את בחרבו, או שיסף את גרנו.
כעת אחרי שהקיא הצליח לראשונה לשים לב לריח האוויר בבית, היה זה ריחו של ריקבון, מה שהודיע לו על כך שעברו כמה ימים מאז נהרג פסון.
זביד קרב אל גופו של המת והחל לחפש בזריזות סימני נשיכה או הכשה, כשלא מצא הרים מעט את גופת חבירו ושם לב שרצפת הבית שהייתה תחתיו מלאה בדם קרוש.
כעת החל לחפש אחר פתח לנעיצת חרב, או פגיון או אפילו את הפגיון עצמו.
יכול להיות שזה בדיוק היה כוונתו של שיזבאל הזקן?, העבר וההווה אחד הם, בכל רגע ההווה הופך לעבר, ולפעמים יש אנשים שהעבר נהפך להם להווה, האם זאת כוונתו? שהגופה שהיא בהווה מספרת לי על העבר וביחד העבר מספר את הווה? המחשבות לא פסקו, מוחו של זביד החל לעבוד במרץ. אז לרדה מגדת העתידות וגם לזקן היהודי יש כוחות.
שניהם רואים את העתיד! זביד הבין שאם הוא צודק ולמגדת העתידות היה כוח לראות את העתיד, אם כך עליו להגיע כמה שיותר מהר אל הזקן.
קול פסיעות גסות מלווה במנגינה מרגיזה, נשמע מחוץ לבית. פחד עטף את ליבו של זביד.
זהו בטח הרוצח. זביד הביט לכל צדדי הבית, והבין כי אין לו היכן דרך להילחם ברוצח. הוא חייב לברוח.
בצעדים מהירים ושקטים, ובלב פועם בעוצמה ניגש זביד אל החלון שנקבע בפינה המרוחקת ביותר של הבית הקטן, ומיד קפץ דרכו החוצה, והחל בריצה שפופה חזרה אל ביתו של הזקן.
נושם ונושף הגיע אל ביתו של שיזבאל הזקן היהודי, נכנס וניסה להסדיר נשימה.
הזקן שראה אותו, הגיש לו מים וטפח קלות על גבו. "אל חשש בסופו של דבר הכל יסתדר".
עוד בטרם הזקן היהודי סיים את דבריו, פרצו חיילי ממלכת ארצי'בל אל תוך הבית, וחרבותיהם שלופות.
*****
הנושאים החמים
Reactions: נחשונית, נאו ממש, Talya kadosh ועוד 10 משתמשים13 //