דרוש מתכון מנה עיקרית בשבת למשפחה צעירה

מצב
הנושא נעול.
כמו המעשה באדמו"ר פלוני שנהג בכל פעם שיצא מהמקווה לגזוז את צפרניו, וחסידיו המשיכו בדרכו בדבקות עליונה והסבירו שיש בכך סודות נעלים ונעלמים.
לימים שאלו את פי כ"ק האדמו"ר שליט"א לטעם המנהג הקדוש.
השיבם הרב'ה בנימת שחוק (שלא לומר התפקעות מצחוק..) לא טעם ולא סוד פשוט כשאני יוצא מהמקווה הצפרניים מתרככות ובנקל אני מצליח לגוזזן כדבעי
הסיפור הוא סיפור אמיתי שהיה עם הרה"ק מראפשיץ שהיה לו משמש לא כ"כ חכם בלשון המעטה (לא זוכר עכשיו את שמו) והוא שאל אותו למה אתה גוזז אחרי המקוה אז הרה"ק (שכמובן אין לנו מושג לערך קדושתו וגודל כוונותיו) גחאו בקש לומר לו שזה יותר קל לגזוז אחרי המקוה
וידוע הסיפור שהיה אצל הרה"ק מצאנז שפעם התארח אצלו אחד הצדיקים (אולי הרה"ק מקאמינקא לא בטוח עכשיו איזה צדיק זה היה) כמה פעמים לשבת והמנהג אצל הרה"ק מצאנז היה לחתוך לבד את הבצל ל"איי מיט צוויבל"
וכשהיה אצלו פעם חד בעה"ב כפרי ושאלו למה הוא חותך בעצמו אז ענה לו הצדיק הרי הבצל אם יחתכו מידי עבה זה לא יהיה טעים אז אני לא סומך על אנשי המטבח אז אני רוצה לבד כך ייצא כמו שצריך
ופעם היה אצלו איש גאון גדול בהלכה הוא ענה לו כי יש הרבה שאלות בהלכות שבת שלא יהיה טוחן ועוד כל מיני הלכות אז הוא לא סומך עליהם שידעו את כל ההלכות לכן מעדיף לבד
ופעם כשהיה אצלו מישהו מקובל הוא ענה לו הסבר על פי קבלה (אני לא זוכר עכשיו את ההסבר)
אז סיים הצדיק האורח " אניהבנתי שלא זה ולא זה ולא זה הטעם האמיתי אלא יש לו עניינים גבוהים מאוד
 
אם כבר אז שנחכים - מה הפירוש?
שנה טובה. גוט=טוב.
גם אני נזכרתי בכל הדיון פה במנהגי ראש השנה. ובחבושים למשל שהסבתות שלנו כ"כ התאמצו להכין והרי מה זה בכלל לא מובא בשום מקום. אבל "כך מקובלני מבית אמא" ויש לזה המון כח כמו שאמרה פה משהי. באופן כללי תמיד אני חושבת על הסימנים הנוספים שבסה"כ חוזרים על עצמם כמו הסימנים הבסיסיים, רימון= רוביא תמר=סילקא וכו', זה פשוט כנראה כי באירופה לא היה להם רימון/תמר אז חפשו תחליף, ואנחנו כ"כ נבהלים אם חסר לנו סימן....
אז באמת צריך לקחת דברים בהגיון אבל יש למסורת ערך מוסף מעבר לטעים לי או לא, עם ישראל עומד כל השנים בזכות השמירה האדוקה על המסורת והמנהגים העוברים מדור לדור איך אפשר לבטל את זה במחי יד?
 
יפה ומעניין. עם זאת מובא כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג. ופירשו ד"ג ר"ת דין גיהנם. וכן דג גימטריא שלו זה 7 כנגד יום השביעי שבת קודש. וכן בשר, יין, חלה כולם = 7 .
אבל מרק זה ווארט יפה.
מה ההבדל בין דג למרק זה שניהם מגיע
מאותם ווארטים חסידיים
כשאתם זוג צעיר תעשו כראות עינכם...
כשיש ילדים לכל דבר יש משמעות
אין לזה שום צורה לאכול חלבי בליל שבת
מה הייתם חושבים אם ילדכם הנשוי אוכל סושי בסעודת שבת...
אצלנו שום דבר לא מבולבל
יראת שמיים לא נמדדת בזה
כשיש ילדים אנחנו יותר מחויבים לתת דוגמא אישית טובה
מה שלא תעשה ליד הילדים אל תעשה לעולם
הילדים לא טמבלים הם קולטים הכל
וזה נקרא דוגמא אישית לשקר ולמרמה
כמו המעשה באדמו"ר פלוני שנהג בכל פעם שיצא מהמקווה לגזוז את צפרניו, וחסידיו המשיכו בדרכו בדבקות עליונה והסבירו שיש בכך סודות נעלים ונעלמים.
לימים שאלו את פי כ"ק האדמו"ר שליט"א לטעם המנהג הקדוש.
השיבם הרב'ה בנימת שחוק (שלא לומר התפקעות מצחוק..) לא טעם ולא סוד פשוט כשאני יוצא מהמקווה הצפרניים מתרככות ובנקל אני מצליח לגוזזן כדבעי.
נראה לי מוזר כי יש עניין לגזוז ציפורנים לפני הטבילה
ובן כמה הוא.
זה יותר דחוף מאשר לאיזה קהילה
 
מדורי דורות הדרו את השבת בבשר ודגים וכל מטעמים
בוודאי יש ענין בסעודה בשרית
לא מצליחה להבין את מי שכתבה שאוכלים בשישי בצהרים בשרי
ואז בליל שבת חלבי
הסבה לכך שלא אוכלים אחרי חצות ביום שישי היא כדי להגיע תאב לסעודת השבת
בעיני לא יהודי לאכול בשרי בשישי בצהרים וחלבי בליל שבת
טעים- אולי, אבל לא מתאים ולא מכבד את השבת.
כמו"כ מנהגי ישראלי יסודתם בהררי קודש אם תחקרו
תמצאו סבה למה מפה לבנה בדווקא, למה קרש חיתוך ולא סלסלת לחם,
למה דגים ואפילו למה ביצה עם כבד...
למה ליצור מסורת חדשה? למה לא להתחבר לדורות קודמים?
מה תנחילו לילדים? חלבי כי אמא יותר אוהבת
או בשרי כי....
אצל חלק מיהודי תימן אוכלים חלבי בסעודת הבוקר ועוף בסעודה שלישית. אצל בני עדות המזרח אין בכלל כבד בשבת והם לא פחות יהודים ממך.
ואם כבר אז חיוני שיהודי שומר תורה ומצוות ידע את ההבדל בין הלכה למנהג ומה נכלל באמת בחיוב לענג את השבת.
 
הדיונים פה שמי שלא אוכל מרק הילדים שלו ילכו עם חולצות צבעוניות, מזכיר לי מורה שהיתה אומרת לנו שמי שהולכת עם גרביים שחורות בעלה ילך עם עניבה אדומה....


ובלי קשר לאיך בחרתם לנהל את חייכם, בעייני מאוד חשוב ללמד ילדים ובעיקר נוער מה ההבדל בין הלכה, חומרה ומנהג ולא לקשור הכל בחבילה אחת.
ברגע שמשווים לא לאכול מרק בשבת ללכת עם סמרטפון או ללכת עם נעליים לבנות ללכת עם חצאית קצרה אתם מוזילים את הערכים החשובים יותר. מסורת זו דבר חשוב, ואפשר וצריך לחנך על ברכיה, אבל חשוב לחנך שזו לא הלכה ואפילו לא חומרה אלא מסורת.
 
באופן כללי תמיד אני חושבת על הסימנים הנוספים שבסה"כ חוזרים על עצמם כמו הסימנים הבסיסיים, רימון= רוביא תמר=סילקא וכו', זה פשוט כנראה כי באירופה לא היה להם רימון/תמר אז חפשו תחליף, ואנחנו כ"כ נבהלים אם חסר לנו סימן....
המנהג לאכול רוביא וסילקא מקורו מהגמרא!!!!
"אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל איניש למיכל ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי" (כריתות ו.).
אמר אביי, משום שכעת אמרת שיש משמעות לסימנים, יהא רגיל אדם לאכול בראש השנה קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי.
המנהג לאכול רימון מובא רק מתקופת הראשונים (המאוחרים נראה לי. אבודרהם, אולי מעט קודם).

אגב, אמירת ה'יהי רצון' עם כל סימן וסימן, לא מוזכרת בגמרא והחלה בשנים מאוחרות יותר (אדרבא, אם סימנא מילתא, אז הסימן הוא הנושא, ולא התפילה שאחריו).
 
ואגב לא מומלץ לקרוא לכל העניינים האלה "מנהג" כי למנהג בהלכה יש משמעות הלכתית! תקראו לזה מסורת או מה שאתם רוצים אבל שלא יהיה בלבול אף אחד לא עובר עבירה אם לא אכל פתיתים..
חשוב להבין מהו מנהג אבל צריך גם לדעת שיש עניין שמנהג דוחה דין
על הנושא של ביצה עם בצל - יש הרבה שאלות הלכתיות שיכולות להתעורר תוך כדי הכנה, ועדיין הפוסקים אומרים
"המנהג ברעכט הדין"!- כלומר מנהג שובר את הדין

ולגבי המנהגים שרוצים לוותר על זה, כן גם בגלל סיבות רפואיות
צריך לעשות התרת נדרים!

לגבי חינוך הילדים:
כל עניין המסורת/מנהגים וכדו' יש להם כוח השפעה מאוד גדולה על חינוך הילדים
לא חושבת שמי שלא אוכל מרק או אפילו אוכל חלבי בסעודה זה אומר מה הבן שלו ילבש,
אבל אם יש מסורת ומוותרים עליו, לכו תדעו על איזה מסורת הבן שלכם יוותר?!
ואם אין לכם מסורת בעניין ואתם עושים ככה, מעולה! אין לכם סיבה לעשות את זה ,
אבל אם אתם לועגים לאילו שעושים את זה, איך הבן שלך יהיה חזק עם מסורת שאת רוצה להנחיל ולא כולם מקפידים עליו???
 
אבל אם אתם לועגים לאילו שעושים את זה, איך הבן שלך יהיה חזק עם מסורת שאת רוצה להנחיל ולא כולם מקפידים עליו???
לא ראיתי פה לעג
רק התערבות בוטה למי שרוצה תפריט שבת קצת אחר כדי לכבד את השבת לפי מה שמתאים לו.
מי שמתאים לו לשמור על מסורת מסוימת זה מכובד ונפלא אך ממש לא מכובד להתערב לאחרים.
 
הדיונים פה שמי שלא אוכל מרק הילדים שלו ילכו עם חולצות צבעוניות, מזכיר לי מורה שהיתה אומרת לנו שמי שהולכת עם גרביים שחורות בעלה ילך עם עניבה אדומה....


ובלי קשר לאיך בחרתם לנהל את חייכם, בעייני מאוד חשוב ללמד ילדים ובעיקר נוער מה ההבדל בין הלכה, חומרה ומנהג ולא לקשור הכל בחבילה אחת.
ברגע שמשווים לא לאכול מרק בשבת ללכת עם סמרטפון או ללכת עם נעליים לבנות ללכת עם חצאית קצרה אתם מוזילים את הערכים החשובים יותר. מסורת זו דבר חשוב, ואפשר וצריך לחנך על ברכיה, אבל חשוב לחנך שזו לא הלכה ואפילו לא חומרה אלא מסורת.
זה לא נכון
רצינו לעשות התרת נדרים על מנהג מסוים שנוהגים במשפחה של בעלי בפסח (לא קטניות או לא לאכול קנוי משהו הרבה יותר קטן)
הרב גרוס לא רצה להתיר לנו בגלל חינוך ילדים וכיבוד הורים.....
בסוף ששמע את כל הצדדים התיר בדוחק
אני עדיין תוהה לעצמי מה נגיד לילדים שישאלו למה סבא וסבתא וחלק מהדודים נוהגים ואנחנו לא......
נגיד להם שהיה לנו קשה עם המנהג? מחר להם יהיה קשה במשהו אחר.......
כנראה נחזור לזה כשיגדלו

אני לא חסידית אז לא מבינה למה צריך דוקא מאכלים מסוימים אבל לא מזלזלת
אצל אומות העולם להבדיל יש מאכל מסורתי שאוכלים בזמנים מסוימים ולא רואה שצוחקים ומזלזלים בהם
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה