קורונה 'מנייני מרפסות', מישהו יודע את כללי ההלכה?

[מרצדס]

שאלתי את בעלי עכשיו לגבי ברכת כהנים - ואמר שהרב שטרנבוך אוסר, ויש רב אחר [לא זוכרת את שמו] שמתיר
ברחוב שלנו חלק כהנים עושים וחלק לא

מה הסברא?
גם ר' נתן קופשיץ אמר לי שלא, רק לא נימק

 

[שרית קובל]

מה הסברא?
גם ר' נתן קופשיץ אמר לי שלא, רק לא נימק

לא מבינה בזה

ובעלי לא ניגש למחשב כשיש אינטרנט פתוח

 

[מרצדס]

ובעלי לא ניגש למחשב כשיש אינטרנט פתוח

אין אפשרות לשאול אותו?

 

[שרית קובל]

אין אפשרות לשאול אותו?

אבקש שיכתוב לי את המקורות לכך,

 

[קייקס]

מצורף עלון מיוחד עם ההלכות לתפילה ביחידות לימים טרופים אלו.

בסוף יש גם התייחסות למנין דרך מרפסות.

 

[משה מנחם]

הגרש"צ רוזנבלט אמר על זה שיעור אמש
לשמיעת השיעור: 077-251-9000 שלוחה2>3

 

[חיה וקיימת]

היה אתמול שיעור בקו השיעורים (מבי מדרשא) של הגרש''צ רוזנבלט שליט''א
לגבי דיוקים וסעיפים שונים בענין 'תפילת מרפסות' וקריאת התורה.
חשוב לשמוע כדי לא לטעות.

לא שמתי לב שכתבו כאן לפני
אז חשוב לשמוע את פרטי הדינים

 

[אוהבת לדעת]

מנייני חלונות ומרפסות

א. למנות בעל תפילה שיתפלל בקול גדול ועדיף שיתפלל בימי החול ברמקול.

ב. הבעל תפילה יעמוד במקום מסויים שמשם הוא יכול לראות תשעה אנשים מלבדו. דהיינו תשעה אנשים העומדים בחלון או במרפסות. או שתשעה אנשים רואים את הבעל תפילה. ולכמה שיטות הרי זה נחשב כתפילה במנין. ובמצב הקיים אפשר לסמוך על זה למעשה.

ג. בשב"ק שאין רמקול יימנו בעל תפילה שיש לו קול גבוה הנשמע למרחוק.
רצוי שהעומדים בחלונות יגביהו קולם בשעת תפילתם באופן שישמע גם לדיירי העורף שאין להם חלון ומרפסת הפתוחים לחזית היכן שהבעל תפילה עומד.
[ולחלק מהפוסקים אפשר לצרף הקשה באופן המותר על כלי מסויים שאינו מיועד להשמעת קול שלא בדרך שיר] .

ד. השומע את הדיירים במרפסות עונים אמן ואמן יהא שמיה רבה ושאר דברים שבקדושה יכול לענות עימהם אפי' שלא שמע את הבעל תפילה.

ה. גם אלו ששומעים ואינם רואים נחשבים למתפללים בציבור.
צירוף זה נחשב כתפילה בציבור לכמה שיטות כיון שהבעל תפילה עומד במקום שיכול לראות משם עוד תשעה אנשים שבחלונות ומרפסות. ואפי' אלו שאינו רואה אותם נחשבים למתפללים עם הציבור.

ו. שביל הרבים אינו מפסיק א. משום שהמשנה ברורה [דלא כהפמ"ג] השמיטו בהלכות תפילה וכתבו רק בהלכות זימון. ויש סברה גדולה לחלק בין זימון לתפילה. ב. יש מביאים בשם מהחיד"א במחזיק ברכה שאינו מפסיק. ג. דיש סברה וקצת ראיה מהש"ס שכאשר מלכתחילה המנין נוסד להיות גם על שטח רה"ר אין חשש הפסק רשות ושביל הרבים.

ז. קריאת התורה:
אם יש עשרה שיכולים לשמוע בלי רמקול מותר לקרוא ברמקול אפי' ששומעים רק את הרמקול.

ח. אפשר להעלות לתורה כל מי שעומד במרפסת אם הוא מצליח לשמוע את הבעל קורא בלי הרמקול אפי' שעכשיו קוראים ברמקול והוא שומע רק את קול הרמקול. כדעת הרמ"א שמתיר להעלות סומא וכן נפסק מעיקר הדין.

ט. עדיף לתת העליות עליות לעומדים במרפסת ולא לעומדים למטה למען ישמעו ויראו
וזהיתרום בעז"ה להפנמת חומרת החשש הרפואי והחשיבות במניעת התכנסות וממילא יציל נפשות מישראל.

חלק מהנימוקים לענין התר חזרת הש"ץ ברמקול. א. רבו הסוברים שהוא מוגדר כקול האדם. ב. רבו הסוברים שאי"צ קול האדם. ג. יש סוברים שאם יכולים לשמוע קול האדם לולא הרמקול אף שכעת אין שומעים קול האדם הרי זה כשומע קול האדם. ד. לענין חזרת הש"ץ שאין כאן ענין של לצאת אי"צ לשמוע קול האדם ומה שכ' הרא"ש שאם אין ט עונים אמן קרוב להיות ברכותיו לבטלה היינו רק משום ביזוי כבוד השם משא"כ כאשר שומעים ברמקול ועונים הרי אדרבה ברוב עם הדרת וכבוד מלך.

ויה"ר שיתקבלו תפילתנו ברחמים וברצון

 

[זושא כץ]

הגרש"צ רוזנבלט אמר על זה שיעור אמש
לשמיעת השיעור: 077-251-9000 שלוחה2>3

אפשר לשמוע שידור חוזר?

 

[חי]

הרב שטרנבוך אמר גם לגבי ברכת כהנים וגם לגבי קריאת התורה שאפשר להצטרף כל המרפסות יחד.
כיוון שהמ"ב פסק (בסימן נה) שמרפסות מצטרפות,
ולגבי סומא ועם הארץ פסק הרמ"א וכך גם הגר"א והמ"ב שמנהג שסומכים על שומע כעונה לכן כל אחד יכול לברך מדין אפי' שהוא רחוק.

 

[חי]

וטעם החולקים על הרב שטרנבוך שלא יעלו לתורה מי שלא יכול לקרוא מתוך הס"ת הוא:
משום שהביאור הלכה כ' שהטעם להקל כמו המהרי"ל (קלט-ג) לסמוך על שומע כעונה בקריאת התורה ולא לראות מתוך הספר תורה הוא משום שכך המנהג שלא ליתי לאינצויי (ביאור הלכה קמא ד"ה "לכתחילה") וזה שייך רק לגבי מנהג שנהגו וזה סומא בעם הארץ שהם סמוכים לס"ת אבל כאן אין מציאות מנהג להקל.
ולכן צריך שהבעל קורא הוא יעלה את כל העליות.

 

[בעילום שם]

מנייני חלונות ומרפסות

א. למנות בעל תפילה שיתפלל בקול גדול ועדיף שיתפלל בימי החול ברמקול.

ב. הבעל תפילה יעמוד במקום מסויים שמשם הוא יכול לראות תשעה אנשים מלבדו. דהיינו תשעה אנשים העומדים בחלון או במרפסות. או שתשעה אנשים רואים את הבעל תפילה. ולכמה שיטות הרי זה נחשב כתפילה במנין. ובמצב הקיים אפשר לסמוך על זה למעשה.

ג. בשב"ק שאין רמקול יימנו בעל תפילה שיש לו קול גבוה הנשמע למרחוק.
רצוי שהעומדים בחלונות יגביהו קולם בשעת תפילתם באופן שישמע גם לדיירי העורף שאין להם חלון ומרפסת הפתוחים לחזית היכן שהבעל תפילה עומד.
[ולחלק מהפוסקים אפשר לצרף הקשה באופן המותר על כלי מסויים שאינו מיועד להשמעת קול שלא בדרך שיר] .

ד. השומע את הדיירים במרפסות עונים אמן ואמן יהא שמיה רבה ושאר דברים שבקדושה יכול לענות עימהם אפי' שלא שמע את הבעל תפילה.

ה. גם אלו ששומעים ואינם רואים נחשבים למתפללים בציבור.
צירוף זה נחשב כתפילה בציבור לכמה שיטות כיון שהבעל תפילה עומד במקום שיכול לראות משם עוד תשעה אנשים שבחלונות ומרפסות. ואפי' אלו שאינו רואה אותם נחשבים למתפללים עם הציבור.

ו. שביל הרבים אינו מפסיק א. משום שהמשנה ברורה [דלא כהפמ"ג] השמיטו בהלכות תפילה וכתבו רק בהלכות זימון. ויש סברה גדולה לחלק בין זימון לתפילה. ב. יש מביאים בשם מהחיד"א במחזיק ברכה שאינו מפסיק. ג. דיש סברה וקצת ראיה מהש"ס שכאשר מלכתחילה המנין נוסד להיות גם על שטח רה"ר אין חשש הפסק רשות ושביל הרבים.

ז. קריאת התורה:
אם יש עשרה שיכולים לשמוע בלי רמקול מותר לקרוא ברמקול אפי' ששומעים רק את הרמקול.

ח. אפשר להעלות לתורה כל מי שעומד במרפסת אם הוא מצליח לשמוע את הבעל קורא בלי הרמקול אפי' שעכשיו קוראים ברמקול והוא שומע רק את קול הרמקול. כדעת הרמ"א שמתיר להעלות סומא וכן נפסק מעיקר הדין.

ט. עדיף לתת העליות עליות לעומדים במרפסת ולא לעומדים למטה למען ישמעו ויראו
וזהיתרום בעז"ה להפנמת חומרת החשש הרפואי והחשיבות במניעת התכנסות וממילא יציל נפשות מישראל.

חלק מהנימוקים לענין התר חזרת הש"ץ ברמקול. א. רבו הסוברים שהוא מוגדר כקול האדם. ב. רבו הסוברים שאי"צ קול האדם. ג. יש סוברים שאם יכולים לשמוע קול האדם לולא הרמקול אף שכעת אין שומעים קול האדם הרי זה כשומע קול האדם. ד. לענין חזרת הש"ץ שאין כאן ענין של לצאת אי"צ לשמוע קול האדם ומה שכ' הרא"ש שאם אין ט עונים אמן קרוב להיות ברכותיו לבטלה היינו רק משום ביזוי כבוד השם משא"כ כאשר שומעים ברמקול ועונים הרי אדרבה ברוב עם הדרת וכבוד מלך.

ויה"ר שיתקבלו תפילתנו ברחמים וברצון

מי כתב הלכות אלו?

 

[חי]

שאלתי את הרב ובר מה דעת אלו שאומרים שלא יקראו במרפסות הוא אמר לי שהמ"ב בסימן נה ס"ק נז לגבי שני בתים שרואים אלו את אלו "במקום הדחק יש להקל" ולכן יש מחמירים בזה והוא עצמו מסתפק בזה ולא ברור לו.
אבל הרב שטרנבוך פסק וכך מורים רוב מורי ההוראה נוספים שיקראו בתורה לכתחילה אלא שיש ויכוח האם הבעל קורא יקרא ויעלה את כל העליות (הוא ומשפחתו ויחליפו ביניהם את העליות אם אין 7 במשפחה) או שכולם יכולים גם לעלות אפי' שהם רחוקים כמו ביארתי בקודם

 

[מעט מן האור]

פסקי הלכה בעניין תפילה במניין וקריאת התורה ממרפסות וחצרות הבתים בעקבות המצב ממרן נשיא מועצת חכמי התורה הגאון הרב שלום כהן שליט"א | ראש הישיבה מדגיש: "כל המפר את ההוראות הוא בגדר פושע"

פסקי הלכה ממרן ראש הישיבה נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן שליט"א לגבי צירוף עשרה לתפילה בציבור בשעת הדחק גדולה כמו בימים אלו שבהם אפשר להתקבץ ולשהות במקום אחד עשרה אנשים:

1. כאשר נמצאים עשרה אנשים במרפסות באותו בנין, וכולם רואים זה את זה, מצטרפין למנין.

2. וכן ניתן להצטרף מכמה בנינים כאשר אין רשות מבדלת ביניהם, – ורשות מבדלת היינו כביש או שביל מעבר בין בנין לבנין. אמנם אם יש חצר או גינה המבדלת ביניהם עדיין מצטרפים.

3. כאשר יש רשות מבדלת בין בנין לבנין אין מצטרפין.

4. אם נמצאים חלק במרפסת וחלק בחצר הבנין או בחניון מצטרפין, כל זמן שאין רשות אחרת מבדלת ביניהם.

5. אם יש בבנין אחד עשרה שמצטרפין ביניהם, יכולין גם אחרים שנמצאים בבנין אחר להצטרף עימהם, אפילו אם יש רשות אחרת המבדלת ביניהם, ובתנאי שאין טינוף או גוי שמפסיקין ביניהם.

6. כל הנ"ל מועיל גם לגבי צירוף לברכת כהנים.

7. לגבי קריאת התורה, אם יש שלושה שיכולין לעלות ולקרוא בספר תורה מה טוב. ואם אין אפשרות, ניתן בשעת הדחק לסמוך על שיטת הגר"א שאומרים שומע כעונה גם לגבי קריאת התורה, ויכול אחד לברך אף שאינו קורא בספר תורה וישמע היטב את הבעל קורא ויכוין לצאת ידי חובה בקריאתו. מרן שליט"א חוזר ומזהיר שיש להקפיד על כל ההוראות של משרד הבריאות, חמירא סכנתא מאיסורא, וכל המפר את ההוראות הוא בגדר פושע.

תפילת מרפסות וקריאת התורה; פסקי הלכה ממרן חכם שלום הכהן שליט"א - רדיו קול חי

פסקי הלכה בעניין תפילה במניין וקריאת התורה ממרפסות וחצרות הבתים בעקבות המצב ממרן נשיא מועצת חכמי התורה הגאון הרב שלום כהן שליט"א | ראש הישיבה מדגיש: "כל המפר את ההוראות הוא בגדר פושע"

www.93fm.co.il

 

[שועל ירוק]

תשובה נוספת

 

[האוצר זה מקצועי]

ע"פ מו"צ ספרדי לדעת השו"ע לא מועיל

 

[איש גמזו]

מכתב אורך + פסק הלכה בעניין
מהרב זלפריינד והגר''ש גראס שליט''א

 

[בעילום שם]

שמעתי שהרב פוזן שליט"א מנאות הפסגה אמר שאפשר לצרף רק שתי קבוצות ואי אפשר לצרף שלוש מרפסות ביחד.
אפשר לשמוע את זה בקו שמספרו: 03-3064131 שלוחה 3.

 

[חי]

מה שהבאת מהרב פוזן
המשנה ברורה בסימן נה ס"ק נז כתב לגבי צירוף 2 בתים ולא דיבר לגבי 3 בתים שרואים אלו את אלו. וזה כנראה דעת הרב פוזן הנ"ל אך רוב פוסקי זמנינו לא מחלקים בינהם ומצרפים הכל.

 

[מורשת מרן]

דעת הראש"ל מרן הגר"י יוסף שאין לעשות זאת, ואין מצטרפים למניין.
ואם שומע מניין כזה לא יענה אמן אחר ברכות החזרה, אבל כן יענה לקדיש.
פרסמנו בס"ד את הדברים באתר מורשת מרן.
>> לשמיעת פינת ההלכה ברדיו כאן מורשת, שם דיבר מרן הראש"ל שליט"א על זה
>> לקריאת הפסק המלא והמפורט