- הוסף לסימניות
- #41
תודה, זו בדיוק התגובה שלי במילים אחרותהכתיבה עד כאן מצד הילדים, מענין לשמוע את הצד השני,
אנחנו כהורים שזכינו לחתן כמה וכמה ילדים מבינים היטב את הנושא,
ולכן לא מעודדים את הילדים לגור קרוב אלינו [למרות הגעגוע והרצון לראות את הילדים והנכדים] העדפנו שיגורו מעט רחוק, ומדוע?
דבר ראשון, אין דבר יותר טוב לזוגיות מאשר שגרים במרחק מה מההורים, אין לאן לברוח, אין אפשרות לקפוץ שניה, והחיים תלויים האחד בשני וזקוקים אחד לשני,
דבר שני, לכל ילד וילדה שלנו יש את תהליך החיים שלו, אמנם ב"ה זכינו שכולם הולכים בדרך הישר והטוב בלי עין הרע, אבל לכל אחד דרך חיים מעט שונה, אחת יותר מחמיר בזה ומקיל בזה וכן הלאה, החיים המשותפים גורמים לתחרות, לתסכול וגם כן גם לקנאה, ולא נשכח שיש מי שמרוויחה יותר ויש מי שמרוויחה פחות,
אז עדיף שכל ילד וילדה יבנו את הקן האישי שלו, וכאשר הם זקוקים לדלק של תשומת לב הם באים להורים להראות עד כמה הם מיוחדים.
ויש עוד המון מעלות,
נכון זה מחיר לא קל להורים, אבל הנחת מהתוצאה שווה את המחיר בכפל כפליים.
גם אנחנו זכינו לחתן כמה ב"ה, הלוואי ויכולנו לארח כמה ביחד
בהתחלה ניסינו להזמין לשבתות כמה זוגות יחד וכו' וראינו שזה לא הולך הכי טוב למרות שיש סבלנות וויתור ב"ה
ראיתי שלילדים שלי טוב לקבל את ה'צומי' שלהם פעם בחודש לבד ולא עם עוד זוג, ומאז אני ממש משתדלת לעשות את זה אחד אחד.
נשמע שיש אצלכם קצת 'מריבה' מי יותר מוערך אצל ההורים וזה יכול לעשות מלא בלגן
בתור בת הייתי מנסה לדבר עם האימא ולהאיר את תשומת ליבה למצב כי ברור שאת זה היא לא רוצה בשום אופן.
אין נחת להורים בצורה כזאת!
ואולי אפשר גם לנסות ליזום איזה מבצע משפחתי ללימוד הלכות שמירת הלשון שזה בוודאי יפתור חלק גדול מהבעיה.
הנושאים החמים