התייעצות משפחה או בקהילה? - מהם ההבדלים?

[טוב עין]

נעבעך פותחת האשכול התמימה....
היא לא מבינה מה היא חוללה....

 

[מֶנַחֵם]

הטור השבועי של אהרן קליגר,
עם כל הכבוד לאיש ולאישיות -
הפך לאחרונה למחבט בכל מה שלא מוצא חן בעיניו בציבור החרדי ובהתנהגותו.

לא אומר, ברור שיש נושאים חשובים שלא מקבלים מספיק ביטוי במקומות אחרים,
אבל כששבוע אחר שבוע, שוב ושוב, עולים נושאים במתכונת ברורה של 'לשנות את' 'להפסיק עם' 'לעצור את' 'להפסיק להאמין ב' -
זה יוצר אי נוחות קשה.
כאילו אנחנו אנאלפבי"תים מימי הביניים,
ובאו חבורת מיסיונרים ללמד אותנו קדמה מהי.

אם הנושאים הללו אכן ראויים לדיון בפורום שכזה, למה אנחנו לא רואים את הרבנים יוצאים לשוחח על כך עם הציבור?
ותאמינו לי, יש היום מספיק דרכים, חוץ מעיתון משפחה, להגיע לציבור. גם בלי עיתונים מפלגתיים.

וזה לא רק הטור הזה.

ואני לא מדבר על הנושאים בכתבות, שגובלים לא פעם בנושאים שהצניעות יפה להם
על הסיפור ה**** במגזין הנשים, על 'מה היה קורה אם הייתי נשואה לפלוני, ומה היה קורה אם הייתי נשואה לאלמוני',

פעם קראתי שהמטרה של עיתון משפחה היא 'לפרוץ דרך בלי לפרוץ גדר'
ובכן, צר לי, אבל מרגיש שהגדר קצת מתנדנדת...

נ.ב. אני אחד החסידים של האיכות המקצועית שלכם.

 

[זמר]

ואיך אפשר בדורנו בלי בינה מלאכותית
השפעת עיתון משפחה על החברה

השפעת עיתון "משפחה" על החברה החרדית​

עיתון "משפחה", שנוסד בשנת 1987, הוא השבועון החרדי הנפוץ ביותר בישראל, עם שיעור חשיפה של כ-24% בקרב הציבור החרדי (לפי סקר TGI משנת 2016, והוא ממשיך להוביל גם כיום). כקבוצת תקשורת מרכזית, הוא משפיע על החברה החרדית בכמה מישורים עיקריים: תרבותי, חברתי, פוליטי וכלכלי. העיתון נחשב לא-מפלגתי, מה שמאפשר לו להגיע לכל הזרמים החרדיים – חסידים, ליטאים ומזרחים – וליצור שיח פנים-קהילתי רחב. להלן סקירה של ההשפעות המרכזיות, מבוססת על ניתוח מחקרי ומאמרים עדכניים:

1. השפעה תרבותית וחברתית: קידום שיח פתוח ושינוי ערכי​

• "משפחה" היה חלוץ בעיתונות החרדית המודרנית, והוא מעודד דיונים בנושאים רגישים שבעבר נדחקו לשוליים, כמו אלימות במשפחה, בעיות נפשיות, נוער חרדי בסיכון ("שאבאבניקים") ואפליה נגד מזרחים או חוזרים בתשובה. כתוצאה מכך, נוצרה מודעות גבוהה יותר לבריאות הנפש, והגישה לטיפולים השתפרה בעשור האחרון, בין היתר בזכות השיח הציבורי שהעיתון יזם.
• הוא מקדם ייצוג מגדרי מתקדם יחסית: מוסף "Family First" (מ-2005) פונה לנשים ומעלה נושאים כמו איזון עבודה-משפחה, מה שתורם לשיח נשי-פמיניסטי ראשוני בעיתונות החרדית. זה השפיע על עלייה בשיעור הנשים החרדיות בשוק העבודה (כיום כ-80%, לעומת 50% אצל גברים).
• במהלך משבר הקורונה (2020), העיתון שימש כמקור מידע אמין, עזר בהפצת הנחיות רפואיות והפחית סטיגמות סביב טכנולוגיה כמו אינטרנט, שהפכה לצורך קיומי בחינוך ובתעסוקה.

2. השפעה פוליטית וציבורית: גשר בין החברה החרדית לחברה הכללית​

• דרך מכון "החרדי למדיניות ציבורית" (שייסד המוציא לאור אלי פלאי ב-2016), העיתון מקדם פתרונות אסטרטגיים לנושאים כמו דיור, חינוך והשתלבות כלכלית, תוך שמירה על ערכים חרדיים. זה השפיע על מדיניות ממשלתית, כמו תוכניות להכשרה מקצועית לחרדים, והוביל לעלייה בשיעור הגברים החרדים בעבודה (הגבוה ביותר זה 25 שנה).
• העיתון מעודד דיאלוג בין-מגזרי: הוא נותן במה לאישים דתיים-לאומיים ומבקר פוליטיקאים חרדיים, מה שמפחית קיטוב ומקדם אחריות חברתית. לדוגמה, הוא תרם להגברת הגיוס לצה"ל בקרב חרדים, על ידי דיונים פתוחים על תרומה חברתית.
• בהקשר המלחמה הנוכחית (מ-2023), העיתון הדגיש את תרומת החברה החרדית להתנדבות האזרחית, מה ששיפר את תדמיתה בעיני הציבור הכללי.

3. השפעה כלכלית: פרסום וצמיחה​

• כפלטפורמה פרסומית מרכזית, "משפחה" מחבר בין עסקים לקהל חרדי רחב, מה שתורם לצמיחה כלכלית במגזר (תפוצה של עשרות אלפי עותקים שבועיים). זה עוזר להתמודד עם אתגרים כמו יוקר מחיה, ומקדם תעסוקה לנשים חרדיות.
• הוא משפיע על דפוסי צריכה, דרך מוספים כמו "טעימות" (מתכונים, 10% חשיפה), שמעודדים צריכה מקומית ותרבות משפחתית.

מישור השפעה	דוגמאות מרכזיות	תוצאות מדידות/מגמות
תרבותי-חברתי	דיונים באלימות משפחתית ובריאות נפש	עלייה בגישה לטיפולים; שיח נשי ראשוני
פוליטי-ציבורי	קידום דיאלוג והשתלבות	עלייה בתעסוקת גברים חרדים; גיוס לצה"ל
כלכלי	פרסום ותוכן משפחתי	תרומה לצמיחה במגזר; 24% חשיפה

למרות זאת, יש ביקורת: חלק מהרבנים (כמו הרב אלישיב) ראו בעיתון "מסוכן" בשל פתיחותו, והוא נאסר בעבר על ידי מנהיגים שמרניים. בנוסף, מדיניותו בנושא תמונות נשים (שנמנעת מלהדפיסן) מעוררת ויכוחים על מודרניות. בסך הכל, "משפחה" תורם לשילוב החברה החרדית בחברה הישראלית תוך שמירה על זהותה, ומסייע להתמודד עם אתגרים דמוגרפיים (החרדים צפויים להיות 16% מהאוכלוסייה עד 2030). אם תרצה פרטים על היבט ספציפי, אשמח להעמיק!

 

[ניק 88435]

הטור השבועי של אהרן קליגר,
עם כל הכבוד לאיש ולאישיות -
הפך לאחרונה למחבט בכל מה שלא מוצא חן בעיניו בציבור החרדי ובהתנהגותו.

לא אומר, ברור שיש נושאים חשובים שלא מקבלים מספיק ביטוי במקומות אחרים,
אבל כששבוע אחר שבוע, שוב ושוב, עולים נושאים במתכונת ברורה של 'לשנות את' 'להפסיק עם' 'לעצור את' 'להפסיק להאמין ב' -
זה יוצר אי נוחות קשה.
כאילו אנחנו אנאלפבי"תים מימי הביניים,
ובאו חבורת מיסיונרים ללמד אותנו קדמה מהי.

אם הנושאים הללו אכן ראויים לדיון בפורום שכזה, למה אנחנו לא רואים את הרבנים יוצאים לשוחח על כך עם הציבור?
ותאמינו לי, יש היום מספיק דרכים, חוץ מעיתון משפחה, להגיע לציבור. גם בלי עיתונים מפלגתיים.

וזה לא רק הטור הזה.

ואני לא מדבר על הנושאים בכתבות, שגובלים לא פעם בנושאים שהצניעות יפה להם
על הסיפור ה**** במגזין הנשים, על 'מה היה קורה אם הייתי נשואה לפלוני, ומה היה קורה אם הייתי נשואה לאלמוני',

פעם קראתי שהמטרה של עיתון משפחה היא 'לפרוץ דרך בלי לפרוץ גדר'
ובכן, צר לי, אבל מרגיש שהגדר קצת מתנדנדת...

נ.ב. אני אחד החסידים של האיכות המקצועית שלכם.

כל מילה.

יצא לי לשוחח פעם עם אחד הכתבים במשפחה אודות פריצת גדר בכך שפרסמו קוד Qr לפודקאסטים וכביכול נותנים לגיטימציה לאייפון. ( זה היה לפני 5+ שנים!!!) והוא אמר לי בפרוש שהעיתון הזה לא מיועד לציבור החרדי מיינסטרים.
העיתון הזה פורץ גדר וגורם לדברים להכנס מהדלת האחורית אט אט…

 

[כוכבה ה.]

הטור השבועי של אהרן קליגר,
עם כל הכבוד לאיש ולאישיות -
הפך לאחרונה למחבט בכל מה שלא מוצא חן בעיניו בציבור החרדי ובהתנהגותו.

לא אומר, ברור שיש נושאים חשובים שלא מקבלים מספיק ביטוי במקומות אחרים,
אבל כששבוע אחר שבוע, שוב ושוב, עולים נושאים במתכונת ברורה של 'לשנות את' 'להפסיק עם' 'לעצור את' 'להפסיק להאמין ב' -
זה יוצר אי נוחות קשה.
כאילו אנחנו אנאלפבי"תים מימי הביניים,
ובאו חבורת מיסיונרים ללמד אותנו קדמה מהי.

אם הנושאים הללו אכן ראויים לדיון בפורום שכזה, למה אנחנו לא רואים את הרבנים יוצאים לשוחח על כך עם הציבור?
ותאמינו לי, יש היום מספיק דרכים, חוץ מעיתון משפחה, להגיע לציבור. גם בלי עיתונים מפלגתיים.

וזה לא רק הטור הזה.

ואני לא מדבר על הנושאים בכתבות, שגובלים לא פעם בנושאים שהצניעות יפה להם
על הסיפור ה**** במגזין הנשים, על 'מה היה קורה אם הייתי נשואה לפלוני, ומה היה קורה אם הייתי נשואה לאלמוני',

פעם קראתי שהמטרה של עיתון משפחה היא 'לפרוץ דרך בלי לפרוץ גדר'
ובכן, צר לי, אבל מרגיש שהגדר קצת מתנדנדת...

נ.ב. אני אחד החסידים של האיכות המקצועית שלכם.

הטור של קליגר חדש מאוד
לדעתי פחות משנה
אז אם זה כל מה שמצאת.. אז הכל בסדר גמור!!

בפרט שהדברים מובאים כטור דעה אישי.

 

[ניק 88435]

ואגב ר׳ @אריה ארליך אריה ארליך, זו ההזדמנות לשתף את הציבור בשקיפות, מי הוועדה הרוחנית של העיתון?

 

[טוב עין]

ואגב ר׳ @אריה ארליך אריה ארליך, זו ההזדמנות לשתף את הציבור בשקיפות, מי הוועדה הרוחנית של העיתון?

יש מישהו בשם הרב גוט אם אני לא טועה, וגם המספר שלו מפורסם בעיתון

 

[מֶנַחֵם]

יש מישהו בשם הרב גוט אם אני לא טועה, וגם המספר שלו מפורסם בעיתון

לאחרונה התגלה שהוא 'אלי' מ'אלי וגולד'
אין שום בעיה עם זה. שלא אובן לא נכון.

 

[מֶנַחֵם]

 

[מֶנַחֵם]

הטור של קליגר חדש מאוד
לדעתי פחות משנה
אז אם זה כל מה שמצאת.. אז הכל בסדר גמור!!

בפרט שהדברים מובאים כטור דעה אישי.

למה זה 'הכול בסדר גמור'?

(ואגב, הטור הזה הוא רק דוגמה. בולטת אמנם, אבל דוגמה)

 

[טוב עין]

צפה בקובץ המצורף 2080727

נוווו.... להוציא מהבוידעם דברים מלפני 18 שנה....
תהליכים (בעיקר פנים פוליטים ליטאיים) קרו מאז והעיתון הפך להרבה יותר מנייסטרימי

 

[מֶנַחֵם]

נוווו.... להוציא מהבוידעם דברים מלפני 18 שנה....
תהליכים (בעיקר פנים פוליטים ליטאיים) קרו מאז והעיתון הפך להרבה יותר מנייסטרימי

אני לא רואה שהעיתון הפך להיות יותר מיינסטרימי.
אולי יותר מתוחכם ופחות בולט.

 

[זיי גיזונט]

לא כל מה שכשר מבחינת הלכה אפשר לכתוב
ואפילו שזה עובר ועדה רוחנית
כל אחד לפי האג'נדה שלו, ואין שום בעיה שמשפחה יגידו במפורש שהם לא תומכים במפלגות החרדיות, אבל שלא יראו כאילו שאכפת להם מהציבור החרדי
כמו שלא כל מה שלפי הלכה בעניין ביגוד אפשר ללכת ברחוב

 

[פילהרמוניה]

גם הgpt מוטה ומשלב מציאות, עובדות עם דעות - לא נראה לי שאפשר לסמוך על המסקנות כמחקר ---
ציטוט מהמכלול: לשבועון ועדה רוחנית בראשות הרב מנחם כהן, וחברים בה הרב אליהו גוט והרב אפרים זלמן גלינסקי. הוועדה מבקרת את תוכני העיתון מבחינה דתית ורעיונית
בכל מקרה לאלי מאלי וגולד קוראים: אליהו גוט, למרות שכפי מה שידוע לי אדם משכמו ומעלה

 

[טוב עין]

כתומך נלהב של בקהילה, דווקא יש לי לימוד זכות על משפחה.
משפחה זו מערכת ענקית עם המון כותבים וכל אחד עם דעותיו ועם המטען שהוא מביא מהבית, ויתכן שהשתרבבו אי אילו כותבים פחות ראויים.
אבל בקהילה זה שטיבל נדמה לי שהאב ובנו לבית וינשטוק שליט"א אחראים על רוב התוכן....(ואני מאד אוהב את הכתיבה שלהם, ולכן זה דווקא טוב לי)....יש מי שאומר שיש להם כמה שמות עט בעיתון, ושלמה קוק, והזקנים ר' צבי יעקבזון ויעקב ב. ונגמר הסיפור, כולם שיא הבני תורה , קל לשלוט על הדעות וההשקפות.

 

[טוב עין]

@אריה ארליך אוהבים אותך תעבור לבקהילה....

 

[גיפט]

הטור השבועי של אהרן קליגר,
עם כל הכבוד לאיש ולאישיות -
הפך לאחרונה למחבט בכל מה שלא מוצא חן בעיניו בציבור החרדי ובהתנהגותו.

לא אומר, ברור שיש נושאים חשובים שלא מקבלים מספיק ביטוי במקומות אחרים,
אבל כששבוע אחר שבוע, שוב ושוב, עולים נושאים במתכונת ברורה של 'לשנות את' 'להפסיק עם' 'לעצור את' 'להפסיק להאמין ב' -
זה יוצר אי נוחות קשה.
כאילו אנחנו אנאלפבי"תים מימי הביניים,
ובאו חבורת מיסיונרים ללמד אותנו קדמה מהי.

אם הנושאים הללו אכן ראויים לדיון בפורום שכזה, למה אנחנו לא רואים את הרבנים יוצאים לשוחח על כך עם הציבור?
ותאמינו לי, יש היום מספיק דרכים, חוץ מעיתון משפחה, להגיע לציבור. גם בלי עיתונים מפלגתיים.

וזה לא רק הטור הזה.

ואני לא מדבר על הנושאים בכתבות, שגובלים לא פעם בנושאים שהצניעות יפה להם
על הסיפור ה**** במגזין הנשים, על 'מה היה קורה אם הייתי נשואה לפלוני, ומה היה קורה אם הייתי נשואה לאלמוני',

פעם קראתי שהמטרה של עיתון משפחה היא 'לפרוץ דרך בלי לפרוץ גדר'
ובכן, צר לי, אבל מרגיש שהגדר קצת מתנדנדת...

נ.ב. אני אחד החסידים של האיכות המקצועית שלכם.

לקחת לי את המילים מהפה.
בנאדם מתיישב לו בניחותא עם העיתון שהוא רכש במיטב כספו וכל מה שהוא מקבל זה חבטות לפרצוף.
כל שבוע באופן עקבי אדם שאין לו מושג מיהו מספר לו כמה הוא גרוע ומה הוא בדיוק צריך לשנות.
באמת כל שבוע אני פוכרת את ידי ביאוש איך מגיעים לרמה כזו של יהירות. מבינה שקיבלת במה, טור בעיתון הפופולארי בציבור וזכותך לכתוב מדי פעם איזה מאמר התנגחות כמנהגו בקודש של עיתונך, אבל מנין היהירות להטיף בשער מדי שבוע בשבוע... זה נהיה מגוחך משבוע לשבוע
אני מבחינתי קונה מדי שבוע את עיתון משפחה למטרה אחת ויחידה: בידור. בידור תורני, חרדי, על טהרת הקודש. אבל בידור. נחמד לי לדוג' לקרוא את הטור של ישראל מאיר או את הטור של דמן (כשהוא לא מספר כמה דרכה של חסידותו היא הטובה בעולם ואין בלתה וכל השאר טועים ומטעים) כי מבחינתי זה בידור. הטפות ומוסר יש לי מספיק בעיתונות המפלגתית.
זה לא הדוגמא היחידה. אבל מכיון שהעלתה כאן התייחסתי אליה. דוג' בולטת נוספת זה הגולדעלער מדינער במגזין ועוד...

 

[גימפעל]

ומי שטוען
שהעיתון כן מתאים
לחרדים,

אדרבה
שהתכבד ויכתוב כאן
ישיבה שמכניסה את העיתון לישיבתה
באופן רשמי וממוסד.
(לכל יומון יש עשרות ישיבות
שמוכנים לקבל לישיבה כל בוקר)

ולמצוא
ראשי ישיבה
או גדולים בתורה
שתומכים נלהבים בשבועון
(לשם השוואה בכל יומון יש מאות
ראשי ישיבות ורבנים שאו מנויים או תומכים)
התכבד לכתוב כאן
שנדע דעת תורה
בלי סיסמאות .

התשובה פשוטה מאוד,
אין להם צורך לשכנע את יושבי בית הכסא בישיבות לעשות מנוי למשפחה.

 

[מתכנתת:)]

• דרך מכון "החרדי למדיניות ציבורית" (שייסד המוציא לאור אלי פלאי ב-2016), העיתון מקדם פתרונות אסטרטגיים לנושאים כמו דיור, חינוך והשתלבות כלכלית, תוך שמירה על ערכים חרדיים. זה השפיע על מדיניות ממשלתית, כמו תוכניות להכשרה מקצועית לחרדים, והוביל לעלייה בשיעור הגברים החרדים בעבודה (הגבוה ביותר זה 25 שנה).
• העיתון מעודד דיאלוג בין-מגזרי: הוא נותן במה לאישים דתיים-לאומיים ומבקר פוליטיקאים חרדיים, מה שמפחית קיטוב ומקדם אחריות חברתית. לדוגמה, הוא תרם להגברת הגיוס לצה"ל בקרב חרדים, על ידי דיונים פתוחים על תרומה חברתית.
• בהקשר המלחמה הנוכחית (מ-2023), העיתון הדגיש את תרומת החברה החרדית להתנדבות האזרחית, מה ששיפר את תדמיתה בעיני הציבור הכללי.

אולי GPT רואה בזה מעלה.
חרדי, לא חרד"לי, רואה בזה חסרון גדול

 

[גיפט]

אגב מבחינת משמעת ממסדית של משפחה ובקהילה אני לא מסכימה עם הנאמר כאן.
אמנם במשפחה בולטת מאד האג'נדה בעיקר של עידוד היציאה לעבודה והאדרת הדרך החסידית בעניין באופן מוגזם. אבל לפחות הם עושים את זה באלגנטיות.
בבקהילה כשהם ירצו לתקוף מישהו הם יתקפו בלי חשבון... זה יותר עממי... נניח הטורים של יעקב ב. פרידמן לעיתים... אולי לכן מרגיש יותר היימיש, מרגיש שמנעייסים איתך..