בקשה משפטים חמודים של ילדים

אח שלי בן 5 חזר עכשיו מהגן
אז סיפרתי לו שאני צמה וזה אומר שלא אוכלים ולא שותים.
אז הוא שאל למה?
הסברתי לו שאין לה' בית,
אז הוא אמר "אולי נקנה לו?"


המשך:
הוא כבר כמה דק' הולך בבית ואומר שאין לה' בית אין לה' בית אין לה' בית,
אז אמרתי לו להתפלל לה' הוא אמר שהוא לא יודע,
ואז הוא לקח חגורה של שמלה ושם אותה על היד שלו כמו תפילין והוא אמר שעכשיו הוא יודע איך להתפלל כמו אבא.
מצורף תיעוד כי זה מתוק..
אגב זה ילד אומנה..
ואוו איזה דבששש
מרגש!
 
דיברתי עם הילדה על התינוק, שהוא בן כמו אבא
וכשהוא יהיה גדול יהיה לו כיפה כמו אבא, ציצית כמו אבא, כובע כמו אבא...
היא מוסיפה - והוא יעשה סיגריה במרפסת כמו אבא... :oops:
 
היום בצום אנחנו יושבים בספא רעבים, ואח שלי הקטן מלקלק שוקולד. פתאום הוא שואל בתמימות: "למה אתם לא אוכלים?"
אמרנו לו: "כי בית המקדש נחרב, ולכן אנחנו צמים."
הוא מסתכל עלינו ואומר: "תודה שיש צום."
אנחנו בשוק: "למה תודה?"
הוא בחיוך רחב: "כי צריך להודות גם על הדברים הרעים!"

רק אח שלי יודע להפוך צום לשיעור חיובי עם טעם שוקולד ;)
 
דיברתי אתמול עם בת השלוש על תפילה- שאם היא רוצה משהו היא צריכ להגיד- ה' אני רוצה X.
אז היא אמרה- למשל- שיהיה לנו תינוק?
אמרתי לה- כן.
היא- ה' אני רוצה שאני יהיה כלה!
אמרתי לה- אבל את עוד קטנה, תתפללי על X (אחי) שתהיה לו כלה.
היא- אבל אני רוצה להיות כלה!
 
שיחה מעניינת עם בת ה3, ממש משום מקום:

"אמא את יודעת מה יש בפשטידה וגם בקציצות?"
"מה?"
"חלבון. וגם ויטמין בי 'שטרימעשרה'. וזה עושה שלא ישבר לי השיניים"
כמה צחקנו .....
 
אח שלי הקטן קיבל סוכריה מעני אחד ולא רצה לאכול. הוא רצה לחלק לילדים ,אבל אף אחד לא רצה. אז אמרתי ל בוא נזרוק את הסוכריה להשם זרקתי את הסוכריה גבוה לשמיים והסוכריה נפלה לריצפה, אז אח שלי אמר לי כנראה השם לא אוכל סוכר:love:
 
ועוד משהו יש לנו חנות בעיר שלנו שקוראים לה פרפר נחמד זה חנות שיש בה הרבה דברים בשקל הבאתי לאחי שקל ואמרתי לו שיקנה לו פרס הוא קנה ושילם ואז כשהוא יוצא מהחנות הוא אומר לי זה ממש לא פרפר נחמד הבאתי להם שקל והם לא החזירו לי עודף:)
 
ביום שני אחרי הצום הבן שלי מגיע ומסביר לי ברוב חשיבות, שהגננת אמרה שמי"'ז בתמוז ועד תשעה באב ----
אבא ואמא לא אוכלים כלום. כי נחרב בית המקדש ואסור לאכול!
הגיוני בסך הכל
 
ביום שני אחרי הצום הבן שלי מגיע ומסביר לי ברוב חשיבות, שהגננת אמרה שמי"'ז בתמוז ועד תשעה באב ----
אבא ואמא לא אוכלים כלום. כי נחרב בית המקדש ואסור לאכול!
הגיוני בסך הכל
חחחחח קורעעעעע:LOL::LOL::LOL::LOL::LOL::LOL::ROFLMAO::ROFLMAO::ROFLMAO::ROFLMAO::ROFLMAO::D:D:D:D:D:D
 
יש לי אחיין מהמם בן 3, בן תורה קטן,
הוא שיגע את אמא שלו שהוא רוצה תפילין
הוא אמר הצדיק מסתכל עלי מהתמונה וכועס עלי שאני לא מניח תפילין :sne:
הוא גם החליט שהוא צריך ספר תורה קטן
בכיות של החיים
קיצור אבא שלי קנה לו לשבועות ס"ת קטן הילדון היה מאושר
צורח בבית אשריכם ת"ח....
יש לו גם טלית פיצית קיצור הבחור מאובזר :sneaky:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לא, זה לא פתק איחור שילד זייף לרב'ה שלו, זה הורה ששלח את הבן שלו עם כזה פתק איחור, זה לא היה פורים, סתם יום שיגרתי שהילד נמרח ואיחר, למה הוא כתב בכאלו שגיאות כתיב? התשובה היא שהוא תמיד כותב עם שגיאות כתיב כמו הרבה מבוגרים עם שגיאות כתיב נוראיות, מדובר על תופעה שמי שקצת פוקח עיניים מבין שמדובר בתופעה רחבה מאוד של מבוגרים עם שגיאות כתיב, וזה נורא, זה לא רק מציק בעין, בסיטואציות מסוימות זה ממש גורם לקורא לזלזל בהם, למרות שבמרבית המקרים מדובר באנשים חכמים ומשכילים, וברור שאנחנו לא מלאכים ולא כולנו מורים/מורות לעברית, אבל לפעמים אתה רואה את היקף השגיאות ואתה אומר לעצמך "עד כאן, זה כבר מוגזם" וכאן אני מנסה להבין:
1) האם בד"כ הם מודעים לזה או שהם מכחישים?
2) האם זה נובע מאיזשהו חוסר חוש מסויים או אולי איזה פספוס מהלמידה שלהם בתור ילדים?
אני פשוט מנסה להרים את הכפפה ולעשות איזה מחקר קטן על מבוגרים עם בעיות כתיב, ואולי לפתח איזו שיטה פשוטה וקצרה שפשוט תלמד אותם לכתוב נכון, הבעיה שלא נעים לומר לבן אדם "יש לך שגיאות כתיב- מאיפה זה נובע", לכן אשמח למידע מאנשים שיש בסביבתם הקרובה מבוגרים עם שגיאות כתיב ונעים להם לדבר איתם על זה! בהצלכא!(....)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה