מתארחים בשבת אצל החמות ? מה אתם מביאים איתכם ?

  • הוסף לסימניות
  • #41
עוגה /קינוח
לא תמיד שזה לא יחייב, אבל בד"כ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אני מביאה כשאני יכולה וכשלא יכולה לא מביאה . זה הורים והם אמורים להבין
זה הורים והם אמורים להבין
אבל גם את אמורה להבין שהורים עם כל הרצון ואהבה ולארח את ילדיהם
אין להם את הכוחות להכין את כל השבת ולפעמים ייצא
כל החשק ולארח שחמותך צריכה לעבוד ממש קשה בחמישי ושישי
וזה גם ההרגשה שמה, היא בית תבשיל שצריכה להכין כמויות של אוכל ואז מגיעה הבת\הכלה בידיים ריקות?
כמובן זה לא נוגע בכל המקרים
אבל זה לדעתי זה מינימום להגיע עם משהו, עוגה\פשטידה\תוספת לעיקרי
אפילו בשביל ההרגשה של ההשתתפות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
קוראת כאן ונדהמת.
יש כאן כאלו שחושבים שההורים צריכים לכרוע ברך שהסכימו להטלטל באוטובוס כדי לעשות להם טובה ולבוא!

אם זה רצון המארחים- שתבואו כמו נסיכים לבית מלון- תהנו
אבל כמעט תמיד זה לא המצב.
וכיבוד הורים זה בגופו ובממונו.
במיוחד למי שכתב את זה:
לא עדיף לך לבנות את קינך ולהשאר בבית למנוחת שבת?

אצל הורי (זוג שסיים לחתן ואין עזרה בהכנות) מקובל לסייע הרבה: לפחות עוגה וסלט או 2 סלטים. הבנות, שקצת יותר ערניות לצרכי ההורים, מגיעות לפעמים עם הרבה מאד הכנה מהבית (החל מכמה סלטים ועוגות וכלה בדגים/ בבשרי!).
יש כאלו שגם מגיעים עם המצעים משלהם.
וכן, זה גם ממרחקים גדולים (לא קורה כלום לסלטים שאורזים יפה בנסיעה ברכב/ אוטובוס ממוזג!!!)
וכמה שזה מפליא-
ממשיכים להגיע
ושמחים להגיע
וההורים שמחים לארח.
הם מקבלים כח מהשבתות האלו כי לא מגיעים אליהן עם לשון בחוץ.
וההאורחים לא מרגישים שהכבידו.

[ולאותו הנ"ל שמעדיף את קינו בית למנוחה: נכון. יש מנוחה ויש מנוחה. מבחינת עול ההכנה- יותר קל בבית, אבל יש את ההנאה מהמפגש עם ההורים ומפגש הנכדים. יש עוד דרכים להנות ממנוחת השבת חוץ משינה]

אצל חמותי מקובל פחות להכין
אבל לא מרגישה שמסוגלת בלי להכין משהו.
והיא מקבלת באהבה סלטי חצילים שאוהבת שאני מכינה
ואני מרגישה טוב שלפחות הכנתי משהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
קוראת כאן ונדהמת.
יש כאן כאלו שחושבים שההורים צריכים לכרוע ברך שהסכימו להטלטל באוטובוס כדי לעשות להם טובה ולבוא!

אם זה רצון המארחים- שתבואו כמו נסיכים לבית מלון- תהנו
אבל כמעט תמיד זה לא המצב.
וכיבוד הורים זה בגופו ובממונו.
במיוחד למי שכתב את זה:


אצל הורי (זוג שסיים לחתן ואין עזרה בהכנות) מקובל לסייע הרבה: לפחות עוגה וסלט או 2 סלטים. הבנות, שקצת יותר ערניות לצרכי ההורים, מגיעות לפעמים עם הרבה מאד הכנה מהבית (החל מכמה סלטים ועוגות וכלה בדגים/ בבשרי!).
יש כאלו שגם מגיעים עם המצעים משלהם.
וכן, זה גם ממרחקים גדולים (לא קורה כלום לסלטים שאורזים יפה בנסיעה ברכב/ אוטובוס ממוזג!!!)
וכמה שזה מפליא-
ממשיכים להגיע
ושמחים להגיע
וההורים שמחים לארח.
הם מקבלים כח מהשבתות האלו כי לא מגיעים אליהן עם לשון בחוץ.
וההאורחים לא מרגישים שהכבידו.

[ולאותו הנ"ל שמעדיף את קינו בית למנוחה: נכון. יש מנוחה ויש מנוחה. מבחינת עול ההכנה- יותר קל בבית, אבל יש את ההנאה מהמפגש עם ההורים ומפגש הנכדים. יש עוד דרכים להנות ממנוחת השבת חוץ משינה]

אצל חמותי מקובל פחות להכין
אבל לא מרגישה שמסוגלת בלי להכין משהו.
והיא מקבלת באהבה סלטי חצילים שאוהבת שאני מכינה
ואני מרגישה טוב שלפחות הכנתי משהו.
הכל נכון, אבל זו שציטטת ששואלת על הרצון להישאר ולבנות את הקן, כתבה שהיא בעצמה בשלב אירוח הנשואים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
הכל נכון, אבל זו שציטטת ששואלת על הרצון להישאר ולבנות את הקן, כתבה שהיא בעצמה בשלב אירוח הנשואים.
תודה שהארת את עיני!

אבל אדרבה,
זה מביא אותי לחשוב
שאולי האירוח כ"כ מכביד
שהעונג בלארח ילדים ונכדים לא שווה אצלה את המאמץ.
ואולי אני טועה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
זה הורים והם אמורים להבין
אבל גם את אמורה להבין שהורים עם כל הרצון ואהבה ולארח את ילדיהם
אין להם את הכוחות להכין את כל השבת ולפעמים ייצא
כל החשק ולארח שחמותך צריכה לעבוד ממש קשה בחמישי ושישי
וזה גם ההרגשה שמה, היא בית תבשיל שצריכה להכין כמויות של אוכל ואז מגיעה הבת\הכלה בידיים ריקות?
כמובן זה לא נוגע בכל המקרים
אבל זה לדעתי זה מינימום להגיע עם משהו, עוגה\פשטידה\תוספת לעיקרי
אפילו בשביל ההרגשה של ההשתתפות.
עכשיו כולכם תקפצו עלי
אבל בבקשה אם מישהו מרגיש בית התמחוי שלא יארח אותי
אף אחד לא צריך להכין כמויות של אוכל בשבילי - זה בשביל הבעל שהוא בן שלהם והילדים שהם נכדים לא?!
ואני לא באה בידים ריקות גם אם לא הכנתי משהו - אני באה עם הבן שלהם ועם הילדים שלי - הנכדים שלהם שאני טרודה איתם כל השבוע ב"ה
ובשבילי גם יום שישי של נסיעה (היום החופשי היחיד שלי) הוא עמוס נורא בארגון הבית והתארגנות.. והצורך להכנס למטבח אפילו למשהו קטן - כל דבר זה גם לקנות לשטוף.. ממש מכביד עלי
אז אם מארחים אותי בשמחה ורוצים לראות את הנחת ועל הדרך גם לעזור פעם ב (במחילה אני עסוקה פי כמה..) בשמחה אם לא - בבקשה אני ישאר בבית "מויחעל טובות" תעבירו הלאה מצידי..
ובאמת לפני שכולם יקפצו עלי - אני באמת מקוה ומתפללת לראות את זה כך בשלב הבא - שזה זכות ושמחה בשבילי לארח משפחות של ילדים שלי ולעזור לכלות עמוסות בע"ה..
אבל לא אומרת מי שבא לה בכיף "רק" איזה עוגה וקנוח - למה לא..
והרגשה של השתתפות כמו שכבר הזכירו זה לטעמי יותר בשבת עצמה לא לשבת בשלוב ידים.. ויש את אילו שמגדילות לעשות וישנות כל השבת ושהסבתא תשמור.. שם אני כבר ממש לא..
(אגב אני מסיגת עכשיו שתלוי מאד באיזה שלב בחיים השויגער - האילו הצעירות שעוד בעצמן עובדות ויש להן ילדים בבית באמת צריך לשים לב לעזור יותר..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
עכשיו כולכם תקפצו עלי
אבל בבקשה אם מישהו מרגיש בית התמחוי שלא יארח אותי
אף אחד לא צריך להכין כמויות של אוכל בשבילי - זה בשביל הבעל שהוא בן שלהם והילדים שהם נכדים לא?!
ואני לא באה בידים ריקות גם אם לא הכנתי משהו - אני באה עם הבן שלהם ועם הילדים שלי - הנכדים שלהם שאני טרודה איתם כל השבוע ב"ה
ובשבילי גם יום שישי של נסיעה (היום החופשי היחיד שלי) הוא עמוס נורא בארגון הבית והתארגנות.. והצורך להכנס למטבח אפילו למשהו קטן - כל דבר זה גם לקנות לשטוף.. ממש מכביד עלי
אז אם מארחים אותי בשמחה ורוצים לראות את הנחת ועל הדרך גם לעזור פעם ב (במחילה אני עסוקה פי כמה..) בשמחה אם לא - בבקשה אני ישאר בבית "מויחעל טובות" תעבירו הלאה מצידי..
ובאמת לפני שכולם יקפצו עלי - אני באמת מקוה ומתפללת לראות את זה כך בשלב הבא - שזה זכות ושמחה בשבילי לארח משפחות של ילדים שלי ולעזור לכלות עמוסות בע"ה..
אבל לא אומרת מי שבא לה בכיף "רק" איזה עוגה וקנוח - למה לא..
והרגשה של השתתפות כמו שכבר הזכירו זה לטעמי יותר בשבת עצמה לא לשבת בשלוב ידים.. ויש את אילו שמגדילות לעשות וישנות כל השבת ושהסבתא תשמור.. שם אני כבר ממש לא..
(אגב אני מסיגת עכשיו שתלוי מאד באיזה שלב בחיים השויגער - האילו הצעירות שעוד בעצמן עובדות ויש להן ילדים בבית באמת צריך לשים לב לעזור יותר..)
בגדול אני ממש מסכימה עם הנאמר לעיל,
אם הייתי רוצה לעבוד הייתי נשארת בבית אני מגיעה לשבת כדי לנוח,
ואם יש לי גיסות בחורות וילדות בבית אז אין כ"כ שאני יקום, זה יהיה יפה מצידי וכו אבל בלי להכריח כי גם אני עייפה ומטופלת בקטנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
עכשיו כולכם תקפצו עלי
אבל בבקשה אם מישהו מרגיש בית התמחוי שלא יארח אותי
אף אחד לא צריך להכין כמויות של אוכל בשבילי - זה בשביל הבעל שהוא בן שלהם והילדים שהם נכדים לא?!
ואני לא באה בידים ריקות גם אם לא הכנתי משהו - אני באה עם הבן שלהם ועם הילדים שלי - הנכדים שלהם שאני טרודה איתם כל השבוע ב"ה
ובשבילי גם יום שישי של נסיעה (היום החופשי היחיד שלי) הוא עמוס נורא בארגון הבית והתארגנות.. והצורך להכנס למטבח אפילו למשהו קטן - כל דבר זה גם לקנות לשטוף.. ממש מכביד עלי
אז אם מארחים אותי בשמחה ורוצים לראות את הנחת ועל הדרך גם לעזור פעם ב (במחילה אני עסוקה פי כמה..) בשמחה אם לא - בבקשה אני ישאר בבית "מויחעל טובות" תעבירו הלאה מצידי..
ובאמת לפני שכולם יקפצו עלי - אני באמת מקוה ומתפללת לראות את זה כך בשלב הבא - שזה זכות ושמחה בשבילי לארח משפחות של ילדים שלי ולעזור לכלות עמוסות בע"ה..
אבל לא אומרת מי שבא לה בכיף "רק" איזה עוגה וקנוח - למה לא..
והרגשה של השתתפות כמו שכבר הזכירו זה לטעמי יותר בשבת עצמה לא לשבת בשלוב ידים.. ויש את אילו שמגדילות לעשות וישנות כל השבת ושהסבתא תשמור.. שם אני כבר ממש לא..
(אגב אני מסיגת עכשיו שתלוי מאד באיזה שלב בחיים השויגער - האילו הצעירות שעוד בעצמן עובדות ויש להן ילדים בבית באמת צריך לשים לב לעזור יותר..)
ושאת נשארת בבית לשבת -אינך מכינה אוכל?
כנראה פי כמה וכמה מהסלט\עוגה סמלית שתביאי להורים\חמות
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
ושאת נשארת בבית לשבת -אינך מכינה אוכל?
כנראה פי כמה וכמה מהסלט\עוגה סמלית שתביאי להורים\חמות
אני מכינה כמובן
אבל אין לי את ההתעסקות של לארוז ולסוע וכו
ומנגד אני מרויחה בדכ מנוחה טובה פי כמה (אין כמו שאני והילדים במיטות שלהם..)
ושלא תבינו לא נכון - לא שבחיים לא הבאתי משהו אם מסתדר (דוקא אצל אמא שלי יש סלט שנהיה קבוע שאני מביאה.. משהו שממש בקליל לי) אבל את הגישה שאם אני לא מביאה החמות נהיית בית התמחוי - לא אהבתי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אבל את הגישה שאם אני לא מביאה החמות נהיית בית התמחוי - לא אהבתי..
לא מצאתי באשכול את הגישה הזו.
האשכול העלה למודעות את ההערכה להורים המארחים ובאיזה אופן נכון לבצע אותה.
יש שחושבות שהכנת מאכלים מביעה הערכה והשתתפות בעול ויש שחושבות שהעזרה בפועל בשהות אצל ההורים. זה שלא הבאת דבר מאכל לא עושה את בית חמותך לבית תמחוי, אבל הגישה של אני עובדת קשה כל השבוע ואת לא אז בקשה תזיזו את עצמכם כדי לזכות לראות את הבן שלכם והנכדים שלכם היא מאוד שגויה ומאוד צורמת
הייתי מאוד רוצה לדעת מה דעתה האמיתית של חמותך בעניין
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לא מצאתי באשכול את הגישה הזו.
האשכול העלה למודעות את ההערכה להורים המארחים ובאיזה אופן נכון לבצע אותה.
יש שחושבות שהכנת מאכלים מביעה הערכה והשתתפות בעול ויש שחושבות שהעזרה בפועל בשהות אצל ההורים. זה שלא הבאת דבר מאכל לא עושה את בית חמותך לבית תמחוי, אבל הגישה של אני עובדת קשה כל השבוע ואת לא אז בקשה תזיזו את עצמכם כדי לזכות לראות את הבן שלכם והנכדים שלכם היא מאוד שגויה ומאוד צורמת
הייתי מאוד רוצה לדעת מה דעתה האמיתית של חמותך בעניין
צטטתי את הגישה הזאת מהאשכול הזה..
וכמו שכתבתי בשבת עצמה אני הכי בדעה להושיט יד ולא להכביד אז את יכולה לשאול חופשי..
ואני גם לא מבקשת כלום כן?! אני הכי לא ב"אפשר לבא לשבת".. אבל אם הזמינו אותי - אז כן אני שמחה לעזרה..

(כנגד - יש לי גיסה שבדכ מביאה משהו , אפילו פנסי, אבל אז בהדלקת נרות היא עיפהההה וחיבת לנוח ומי שומר לה על הילדים? חמותי ואני כמובן.. אותי זה מפוצץ.. אבל אם היא תכתוב תגובה כל השבוע אני עובדת קשה עם הילדים שחמותי פעם ב תשמור עליהם לא בטוח שאני לא יבין אותה..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אף אחד לא צריך להכין כמויות של אוכל בשבילי - זה בשביל הבעל שהוא בן שלהם והילדים שהם נכדים לא?!
ואני לא באה בידים ריקות גם אם לא הכנתי משהו - אני באה עם הבן שלהם ועם הילדים שלי - הנכדים שלהם שאני טרודה איתם כל השבוע ב"ה
נראה לי זה עניין של הבנה שבאה לי עם החיים,
אף אחד לא חייב לעזור לי בגלל שיש לי קטנים,
אף אחד לא חייב לארח אותי או לקנות לי,
אני ובעלי אחראיים לעצמינו אם משהו מזמין אותנו לשבת או מציע לי עזרה
אקבל אותה בשמחה אבל גיסתי לא חייבת לשמור לי על הילדים ולא לצאת איתם לגינה,
בענין האירוח בשבתות באמת יותר קשה להתארח מאשר להשאר בבית לכן אני יוצאת פעם בחודש ואז אני יודעת שזה שבת שאני פחות ישנה ואני עובדת יותר קשה לפני ואחרי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
לא מצאתי באשכול את הגישה הזו.
האשכול העלה למודעות את ההערכה להורים המארחים ובאיזה אופן נכון לבצע אותה.
יש שחושבות שהכנת מאכלים מביעה הערכה והשתתפות בעול ויש שחושבות שהעזרה בפועל בשהות אצל ההורים. זה שלא הבאת דבר מאכל לא עושה את בית חמותך לבית תמחוי, אבל הגישה של אני עובדת קשה כל השבוע ואת לא אז בקשה תזיזו את עצמכם כדי לזכות לראות את הבן שלכם והנכדים שלכם היא מאוד שגויה ומאוד צורמת
הייתי מאוד רוצה לדעת מה דעתה האמיתית של חמותך בעניין
כל מילה!
היטבת לדייק את המסר, תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
נראה לי זה עניין של הבנה שבאה לי עם החיים,
אף אחד לא חייב לעזור לי בגלל שיש לי קטנים,
אף אחד לא חייב לארח אותי או לקנות לי,
אני ובעלי אחראיים לעצמינו אם משהו מזמין אותנו לשבת או מציע לי עזרה
אקבל אותה בשמחה אבל גיסתי לא חייבת לשמור לי על הילדים ולא לצאת איתם לגינה,
בענין האירוח בשבתות באמת יותר קשה להתארח מאשר להשאר בבית לכן אני יוצאת פעם בחודש ואז אני יודעת שזה שבת שאני פחות ישנה ואני עובדת יותר קשה לפני ואחרי...
איתך בכל מילה וצר לי אם הובנתי אחרת
אני הכי לא בעולם בקטע לפול על מישהו
שוב - זה היה רק כנגד ההרגשה של "החמות לא בית התמחוי להכין כמויות של אוכל והכלה לא מכינה כלום".. רציתי להביא צד שני..
מקוה שהובנתי..
(גלוי נאות: אני יוצאת הרבה הרבה פחות מפעם בחודש, מסיבה זו בדיוק)
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
עכשיו כולכם תקפצו עלי
אבל בבקשה אם מישהו מרגיש בית התמחוי שלא יארח אותי
אף אחד לא צריך להכין כמויות של אוכל בשבילי - זה בשביל הבעל שהוא בן שלהם והילדים שהם נכדים לא?!
ואני לא באה בידים ריקות גם אם לא הכנתי משהו - אני באה עם הבן שלהם ועם הילדים שלי - הנכדים שלהם שאני טרודה איתם כל השבוע ב"ה
ובשבילי גם יום שישי של נסיעה (היום החופשי היחיד שלי) הוא עמוס נורא בארגון הבית והתארגנות.. והצורך להכנס למטבח אפילו למשהו קטן - כל דבר זה גם לקנות לשטוף.. ממש מכביד עלי
אז אם מארחים אותי בשמחה ורוצים לראות את הנחת ועל הדרך גם לעזור פעם ב (במחילה אני עסוקה פי כמה..) בשמחה אם לא - בבקשה אני ישאר בבית "מויחעל טובות" תעבירו הלאה מצידי..
ובאמת לפני שכולם יקפצו עלי - אני באמת מקוה ומתפללת לראות את זה כך בשלב הבא - שזה זכות ושמחה בשבילי לארח משפחות של ילדים שלי ולעזור לכלות עמוסות בע"ה..
אבל לא אומרת מי שבא לה בכיף "רק" איזה עוגה וקנוח - למה לא..
והרגשה של השתתפות כמו שכבר הזכירו זה לטעמי יותר בשבת עצמה לא לשבת בשלוב ידים.. ויש את אילו שמגדילות לעשות וישנות כל השבת ושהסבתא תשמור.. שם אני כבר ממש לא..
(אגב אני מסיגת עכשיו שתלוי מאד באיזה שלב בחיים השויגער - האילו הצעירות שעוד בעצמן עובדות ויש להן ילדים בבית באמת צריך לשים לב לעזור יותר..)
קצת צורמת הגישה הזאת
בסה"כ זה ההורים שלנו
ואנחנו מחויבים לכבד אותם בלי קשר לכלום
ובודאי שיש הכרת הטוב עצומה אליהם...

מה שכן לא חושבת שחובה דווקא להכין משהו,
מי שזה מסובך לה ומקשה עליה לא חושבת שחייבת לעשות את המאמץ
ואם קל לה יותר לעזור בשבת בהגשה וכו', אז למה לא
העיקר זה הגישה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
אני משתדלת להביא איתי עוגה, חלות תוצרת בית, מעט פיצוחים וכו'
זה המינימום...
שמתארחת אצל אחיות או גיסות מכינה קינוח ומביאים ממתקים, פיצוחים ועוד וכמובן בתוספת מתנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אני מהצד המארח נשואים
(וגם פעם בשנה אולי מתארחת)

לא מסכימה בכלל עם זה שלנשואים יותר קשה מלמארחים
כן יותר קשה מלהישאר בבית
(ואני עדין זוכרת את הקושי להיסחב ולהתארח ברור שבבית יותר קל)
אני עדין צעירה עובדת קשה מאוד במשרה מלאה ותובענית
יש לי ילדים קטנים, כך שהבחורות שלי גם עייפות מלשמור ולעזור כל השבוע

וחוץ מזה יש לי לטפל בהורים מבוגרים ב"ה/לטפל בכל מה שבית ברוך עם: קטנים/בינונים/מתבגרים/בחורים/בחורות/שידוכים וכו

כך שברור לי שלנשואים יש יותר זמן להכין מאשר לי
אבל אני לא רוצה וצריכה שיביאו משהו , הפוך אומרת להם לא להביא

אבל אין מה להשוות בת/כלה שעוזרת להכין סלטים במטבח/או אפילו רק מציעה כי בדר"כ אני שולחת אותם לספה לפטפט
מבינה שצריך להוריד מצעים ולסדר את המיטות אחרי שבת
לבין מי שלא
ולא בגלל הכמה דקות שלוקח אבל יותר הרגשה של לרצות לעזור ולהבין שמשהו פה טרח
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אני מהצד המארח נשואים
(וגם פעם בשנה אולי מתארחת)

לא מסכימה בכלל עם זה שלנשואים יותר קשה מלמארחים
כן יותר קשה מלהישאר בבית
(ואני עדין זוכרת את הקושי להיסחב ולהתארח ברור שבבית יותר קל)
אני עדין צעירה עובדת קשה מאוד במשרה מלאה ותובענית
יש לי ילדים קטנים, כך שהבחורות שלי גם עייפות מלשמור ולעזור כל השבוע

וחוץ מזה יש לי לטפל בהורים מבוגרים ב"ה/לטפל בכל מה שבית ברוך עם: קטנים/בינונים/מתבגרים/בחורים/בחורות/שידוכים וכו

כך שברור לי שלנשואים יש יותר זמן להכין מאשר לי
אבל אני לא רוצה וצריכה שיביאו משהו , הפוך אומרת להם לא להביא

אבל אין מה להשוות בת/כלה שעוזרת להכין סלטים במטבח/או אפילו רק מציעה כי בדר"כ אני שולחת אותם לספה לפטפט
מבינה שצריך להוריד מצעים ולסדר את המיטות אחרי שבת
לבין מי שלא
ולא בגלל הכמה דקות שלוקח אבל יותר הרגשה של לרצות לעזור ולהבין שמשהו פה טרח
ברור שזה שלב ממש קשה בחיים וכל הכבוד (נראה לי שזה השלב הכי קשה.. ללהטט בכל החזיתות האפשריות..)
חיבת לצין שמה שאני כתבתי התכונתי כבר לשלב אחר..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה