מתארחים בשבת אצל החמות ? מה אתם מביאים איתכם ?

  • הוסף לסימניות
  • #61
התכונתי כבר לשלב אחר..
עד שלא תגיעי לשלב הזה לא תביני איזה חיים עמוסים יש בגיל הזה גם לאנשים שלא עובדים, והעומס הוא ביחס הפוך לכוחות שיש לך עדיין הרבה יותר מלהם למרות היקיצות בלילה והטיפול השוטף בבית עם ילדים ואמא עובדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
חמותי אף פעם לא מצליחה להגיעה לעוגה, אז תמיד אוהבת שמביאים עוגה כמובן רק אם מתאפשר.
לפעמים אני מגוונת לעצמי ומביאה סלט למרות שלא חסר שם.. יש תמיד איזה 13 סלטים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
ברור שזה שלב ממש קשה בחיים וכל הכבוד (נראה לי שזה השלב הכי קשה.. ללהטט בכל החזיתות האפשריות..)
חיבת לצין שמה שאני כתבתי התכונתי כבר לשלב אחר..
צריך לזכור שגם בשלב האחר הזה אולי יש פחות עומס.
אבל במקביל יש בד"כ גם כבר פחות כוחות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
עד שלא תגיעי לשלב הזה לא תביני איזה חיים עמוסים יש בגיל הזה גם לאנשים שלא עובדים, והעומס הוא ביחס הפוך לכוחות שיש לך עדיין הרבה יותר מלהם למרות היקיצות בלילה והטיפול השוטף בבית עם ילדים ואמא עובדת.
טוב טוב..
אז חיבת לשתף שיש לי איזה פנטזיה
מין חלום כזה
שמישהו פעם יזמין אותי לשבת
וישמח לראות אותי ואת הילדים
ויהיה לו כיף לטרוח בשבילנו ולהיות אתנו
ולא קשה למרות שזה יותר רעש ועבודה ובלגן
ויגיד לי שאני באמת , אבל באמת לא צריכה להביא כלום ולהפך מה אפשר לפנק אותי
ואני יוכל פשוט להתפנק להרפות ולהנות
גלוי נאות: ב"ה אני מגיעה ממשפחות מדהימות ואומרים לי את כל הנ"ל
עוד גלוי נאות: בעינים העיפות של סוף שבת (או כבר ההתחלה..) אני רואה ומבינה שזה ממש לא ככה ולכן ממעטת להגיע
הדברים שלי יצאו מתוך הפנטזיה הילדותית הזו, שאני מבינה שהיא לא ריאלית וכנראה לא תתגשם, ואולי גם לי יהיה קשה להגשים אותה לילדי
הובנתי עכשיו?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #65
@אור כה
נראה לי זה תלוי בסגנון של חמותך
יש כאלה שישמחו לסלט, יש שלתוספת
ויש כאלה שלא מגיעות לעוגה או מנה אחרונה
אם נעים לך הכי טוב שתשאלי
ואם לא אז מה שנראה לך הכי יעזור
וכמו שכבר כתבו פה, כדאי להודיע מראש שלא יטרחו סתם
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
טוב טוב..
אז חיבת לשתף שיש לי איזה פנטזיה
מין חלום כזה
שמישהו פעם יזמין אותי לשבת
וישמח לראות אותי ואת הילדים
ויהיה לו כיף לטרוח בשבילנו ולהיות אתנו
ולא קשה למרות שזה יותר רעש ועבודה ובלגן
ויגיד לי שאני באמת , אבל באמת לא צריכה להביא כלום ולהפך מה אפשר לפנק אותי
ואני יוכל פשוט להתפנק להרפות ולהנות
גלוי נאות: ב"ה אני מגיעה ממשפחות מדהימות ואומרים לי את כל הנ"ל
עוד גלוי נאות: בעינים העיפות של סוף שבת (או כבר ההתחלה..) אני רואה ומבינה שזה ממש לא ככה ולכן ממעטת להגיע
הדברים שלי יצאו מתוך הפנטזיה הילדותית הזו, שאני מבינה שהיא לא ריאלית וכנראה לא תתגשם, ואלי גם לי יהיה קשה להגשים אותה לילדי
הובנתי עכשיו?
לגמרי,
איתך בחלומות :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
ברור שזה שלב ממש קשה בחיים וכל הכבוד (נראה לי שזה השלב הכי קשה.. ללהטט בכל החזיתות האפשריות..)
חיבת לצין שמה שאני כתבתי התכונתי כבר לשלב אחר..
טוב טוב..
אז חיבת לשתף שיש לי איזה פנטזיה
מין חלום כזה
שמישהו פעם יזמין אותי לשבת
וישמח לראות אותי ואת הילדים
ויהיה לו כיף לטרוח בשבילנו ולהיות אתנו
ולא קשה למרות שזה יותר רעש ועבודה ובלגן
ויגיד לי שאני באמת , אבל באמת לא צריכה להביא כלום ולהפך מה אפשר לפנק אותי
ואני יוכל פשוט להתפנק להרפות ולהנות
גלוי נאות: ב"ה אני מגיעה ממשפחות מדהימות ואומרים לי את כל הנ"ל
עוד גלוי נאות: בעינים העיפות של סוף שבת (או כבר ההתחלה..) אני רואה ומבינה שזה ממש לא ככה ולכן ממעטת להגיע
הדברים שלי יצאו מתוך הפנטזיה הילדותית הזו, שאני מבינה שהיא לא ריאלית וכנראה לא תתגשם, ואלי גם לי יהיה קשה להגשים אותה לילדי
הובנתי עכשיו?
זה חלום מקסים
ואני מארחת בשמחה ורוצה שיגיעו מאוד מאוד ומפנקת
לא סותר את זה שעייפים כי זה החיים ב"ה

וקצת מצחיק לחשוב שיש שלב שאולי בו קל לפנק
כי ממה שאני רואה סביבי החיים רק הולכים ונהיים יותר עמוסים

ונשים עובדות עד גיל פרישה
ואחר כך מטופלות בכל כך הרבה נושאים(ולא נשכח שהפיזי נהיה יותר קשה ויש גם מחלות ונושאים רפואיים)

אבל כשכל אחד אוהב את הילדים שלו ואת ההורים שלו
כשההורים רוצים את הנחת
והילדים רוצים להראות להם ושמחים בזה
הכל נראה אחרת

אני זוכרת שהייתי נוסעת להורים שלי עם קטנטנים ולא היה קל אבל רציתי שיכירו את הילדים וכשהייתי בשמירה ולא יכולתי לבוא זה מאוד היה חסר לי שהם גדלים וההורים לא שותפים לגדילה שלהם למרות שיותר קל לי בבית

וגם היום פעם בשנה שאני זוכה לבוא וסוף סוף ההורים רואים את הילדים כמו שהם, זה עושה לי את זה
(אי אפשר להשוות שבת שלימה לבד, לכל השמחות הענקיות המשפחתיות שנפגשים בהם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
חמותי כבר חיתנה את כולם
מבקשת להביא סלטים כי אם לא אז לא יהיה
משתדלת להביא איזנ עוגה פשוטה או עוגיות לילדים כשהם קמים בבוקר
ואם בא בקלות
איזה פשטידה מתוקה ועוגה חלבית
שכחתי לרשום..
משתדלת גם להביא פתק נחת אם אחד הילדים קיבל
זה גם מאוד משמח אותם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
טוב טוב..
אז חיבת לשתף שיש לי איזה פנטזיה
מין חלום כזה
שמישהו פעם יזמין אותי לשבת
וישמח לראות אותי ואת הילדים
ויהיה לו כיף לטרוח בשבילנו ולהיות אתנו
ולא קשה למרות שזה יותר רעש ועבודה ובלגן
ויגיד לי שאני באמת , אבל באמת לא צריכה להביא כלום ולהפך מה אפשר לפנק אותי
ואני יוכל פשוט להתפנק להרפות ולהנות
גלוי נאות: ב"ה אני מגיעה ממשפחות מדהימות ואומרים לי את כל הנ"ל
עוד גלוי נאות: בעינים העיפות של סוף שבת (או כבר ההתחלה..) אני רואה ומבינה שזה ממש לא ככה ולכן ממעטת להגיע
הדברים שלי יצאו מתוך הפנטזיה הילדותית הזו, שאני מבינה שהיא לא ריאלית וכנראה לא תתגשם, ואולי גם לי יהיה קשה להגשים אותה לילדי
הובנתי עכשיו?
בשביל זה את צריכה לנסוע לבית מלון:D
כל אופציה אחרת, תמיד אמורה לכלול גם איזה מאמץ..
או להביא משהו, או לעזור תוך כדי
או סתם להיות נחמדה ולפטפט עם החמות והגיסות אחרי הדלקת נרות...

אבל חשוב להדגיש שאין קשר בין השמחה לראות אתכם
והרצון לפנק אתכם
לבין היכולות בפועל
מאמינה שגם את היית רוצה לפנק את חמותך ולהגיע אליה עם כל השבת מוכנה:)
אממה זה לא ממש אפשרי...
אותו דבר גם הפוך
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
בשביל זה את צריכה לנסוע לבית מלון:D
כל אופציה אחרת, תמיד אמורה לכלול גם איזה מאמץ..
או להביא משהו, או לעזור תוך כדי
או סתם להיות נחמדה ולפטפט עם החמות והגיסות אחרי הדלקת נרות...

אבל חשוב להדגיש שאין קשר בין השמחה לראות אתכם
והרצון לפנק אתכם
לבין היכולות בפועל
מאמינה שגם את היית רוצה לפנק את חמותך ולהגיע אליה עם כל השבת מוכנה:)
אממה זה לא ממש אפשרי...
אותו דבר גם הפוך
בית מלון לא נותן לי את ההרגשה שהנוכחות שלנו משמחת.. שרוצים אותנו..
צודקת כתבתי שזה פנטזיה כן..
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
בד"כ מביאה משהו שיותר מפנק מאשר בסיסי
כמו עוגת שמנת על כל שלל האופציות הקיימות/ גלידה לקינוח
פחות מביאה דברים בסיסיים, כי ככל שהתבגרתי והתברגתי במשפחה הבנתי שפחות אוהבים את הסגנון שאני מכינה ואוהבים יותר את הסטנדרט הפשוט, ואותו אם אביא, אני חושבת שיתקבל כהתערבות או משהו דומה.
בחגים או בשבתות עמוסות כן שואלת ולוקחת חלק בדברים הבסיסיים.
לגבי כמה שכתבו כאן להודיע מראש מה מכינים, בד"כ שולחת את בעלי להודיע, פחות נעים לי להתקשר בשעות לחוצות, וגם לא תמיד מקבלת תשובה ברורה ככה שזה יוצר לי מצב לא מאד נעים ולכן מעדיפה כך, הקצר בדרך כבר לא בידיים שלי :sne:
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
עכשיו כולכם תקפצו עלי
אבל בבקשה אם מישהו מרגיש בית התמחוי שלא יארח אותי
אף אחד לא צריך להכין כמויות של אוכל בשבילי - זה בשביל הבעל שהוא בן שלהם והילדים שהם נכדים לא?!
ואני לא באה בידים ריקות גם אם לא הכנתי משהו - אני באה עם הבן שלהם ועם הילדים שלי - הנכדים שלהם שאני טרודה איתם כל השבוע ב"ה
ובשבילי גם יום שישי של נסיעה (היום החופשי היחיד שלי) הוא עמוס נורא בארגון הבית והתארגנות.. והצורך להכנס למטבח אפילו למשהו קטן - כל דבר זה גם לקנות לשטוף.. ממש מכביד עלי
אז אם מארחים אותי בשמחה ורוצים לראות את הנחת ועל הדרך גם לעזור פעם ב (במחילה אני עסוקה פי כמה..) בשמחה אם לא - בבקשה אני ישאר בבית "מויחעל טובות" תעבירו הלאה מצידי..
ובאמת לפני שכולם יקפצו עלי - אני באמת מקוה ומתפללת לראות את זה כך בשלב הבא - שזה זכות ושמחה בשבילי לארח משפחות של ילדים שלי ולעזור לכלות עמוסות בע"ה..
אבל לא אומרת מי שבא לה בכיף "רק" איזה עוגה וקנוח - למה לא..
והרגשה של השתתפות כמו שכבר הזכירו זה לטעמי יותר בשבת עצמה לא לשבת בשלוב ידים.. ויש את אילו שמגדילות לעשות וישנות כל השבת ושהסבתא תשמור.. שם אני כבר ממש לא..
(אגב אני מסיגת עכשיו שתלוי מאד באיזה שלב בחיים השויגער - האילו הצעירות שעוד בעצמן עובדות ויש להן ילדים בבית באמת צריך לשים לב לעזור יותר..)
אני מגיבה בעיקר על הילדים.
גרתי כמה שנים בארץ ובשבתות לא היה לי את סבא וסבתא לילדים שלי. לפעמים אנשים טובים הזמינו אותי וזה עשה לי טוב. אבל כל פעם שאני הולכת להורים משני הצדדים זה נותן המווון לילדים. סבא וסבתא זה לא סתם, זה מחבר בין השורשים, זה לתת לילד בריאות הנפש וחוסן נפשי. זה שעת איכות של סבא וסבתא(זה טוב לילדים שעת איכות עם הסבים לא רק עם ההורים) זה הרבה מעבר! וב"ה שההורים יהיו עד 120, אבל הם לא לכל החיים. וזה הזמן לתת להם את זה.
כשנפגשים באירועים ואין את הקשר הזה, זה לא אותה התרגשות! ללוות את הילד בכל שלב בחיים זה רק בשבתות.
אפילו להבדיל גויים מאוד מעריכים שולחן שבת עם כל המשפחה המורחבת. הגויים המלומדים, נגיד רופאים מקנאים בזה. ומתענגים לשאול כשנפגשים כולם כמה אנשים יש בשולחן?

ואני אומרת את זה לעצמי כי לפעמים קשה לי לצאת ואני יודעת שזה מתנה שאני נותנת לקן שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
בית מלון לא נותן לי את ההרגשה שהנוכחות שלנו משמחת.. שרוצים אותנו..
צודקת כתבתי שזה פנטזיה כן..
אז הייתי במקום שלך.
רציתי שישמחו איתנו.
לא רק להזמין אותנו כחסד שלא מסתדרים עם עומס של החיים.
היה מאד כיף ביום ששי לא לבשל אלא קצת להתאפס (לא פסח ולא פטיפורים, אלא קצ תכביסות וכו)
אבל תכלס בשבת הרגשתי שמתעייפים מאיתנו, ובאמת הילדים בבית היו הרבה יותר רגועים, וכל השבת לשמור על הרוגע שלא יגעו-שלא ירעישו-שלא יעשו-שלא ינדנדו
כך שנחתי טיפה בששי , אבל יצאתי משבת ע י פ ה!!!

אבל בגלל שאני טיפוס שמאמין שהכל צריך להסתדר
פתחתי את הנושא
קודם עם בעלי - כדי להבין מה אני רוצה
ואח"כ מול ההורים.
הבנו מה הקושי ומה האתגר (גם להם לפעמים קשה להודות שקשה משהו)
הבעתי את הצורך שלי להרגיש ששמחים איתנו (דוגרית. כן)
זו היתה שיחה טעונה והיה צריך אח"כ קצת פיוס. יכול להיות שיותר הכנה שלי היתה חוסכת א תזה
אבל בשורה תחתונה-
אמא שלי כל כך שמחה מהפתיחות.
אנחנו מתאימים את עצמנו בשבת כדי להקל מה שאפשר (למרות שאומרים לא מה פתאום. באתם לנוח. אנחנו בוחרים לעשות את המאמץ כדי שיהנו מאיתנו)
השבת מנוצלת כדי לאגור כח נפשי ופחות פיזי. אבל גם לנוח אני מספיקה בד"כ.

הארכתי מאד.
רק כדי לומר - זה אפשרי.
מניסיון החיים שלי - כמעט הכל אפשרי במחשבה ורצון טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
אני מביאה המוןןןןן
מזוודה מפוצצת בבגדים לכולם, פיג'מות, מעילים, סיכות, מסרקים, פאה, שטריימל, תיקיות, מבחנים טובים, תעודות וכו'
לפרק אחר כך את כל זה, זה חתיכת סיפור מעצבן

תכלס, לנושא המדובר,
לשבת רגילה אני לא מביאה, להביא את עצמינו וכל הילדים זה הרבה עבודה,
לחגים אני נערכת מראש ומעדכנת את חמותי שאני מביאה לה את כל האפיות ואז אני מביאה לה ים קופסאות מפנקות
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
בתור זוג צעיר כל שבת היתי מכינה חלות ולפעמים גם עוגה,
זה מהיה ממש הרגל..
אח"כ שילדתי הפסקתי ואחרי חודש וחצי חזרתי שוב אומנם לא בקביעות אבל הרבה פעמים.
ובילד השני פחות במיוחד אחרי שחזרתי לעבודה.
היום בשבתות חורף אני מביאה לעיתים רחוקות יותר ומרגישה צורך להתנצל לפעמים
ששישי קצר והתינוק בבית בשישי אין גן ואין לי זמן כי יש לי נקיונות להספיק בנוסף..
מרגישה שממש לא נעים לי..
נראה שהצד השני מצפה במיוחד שחמותי לא מספיקה להכין עוגה..
אגב הבנות הנשואות שם לא מביאות כלום חוץ מאחת לפעמים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
לחמי וחמותי אני לא מביאה כלום, חמותי לא מכניסה אוכל מוכן מבחוץ הביתה
היא מכינה כמויות של אוכל סלטים ועוגות, באמת אשת חיל...

משתדלת מאוד לעזור בסלטים ועריכה ובעיקר עיקר העזרה כל הזמן לאפס אחרי הילדים שלי את המשחקים, הליכלוך וכו. זה לא קל כי יש לחמי וחמותי מלא משחקים וחמותי מאוד מאוד נדיבה בלהוציא אותם... בקיצור לאסוף ולאסוף ולנקות:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
בתור זוג צעיר כל שבת היתי מכינה חלות ולפעמים גם עוגה,
זה מהיה ממש הרגל..
אח"כ שילדתי הפסקתי ואחרי חודש וחצי חזרתי שוב אומנם לא בקביעות אבל הרבה פעמים.
ובילד השני פחות במיוחד אחרי שחזרתי לעבודה.
היום בשבתות חורף אני מביאה לעיתים רחוקות יותר ומרגישה צורך להתנצל לפעמים
ששישי קצר והתינוק בבית בשישי אין גן ואין לי זמן כי יש לי נקיונות להספיק בנוסף..
מרגישה שממש לא נעים לי..
נראה שהצד השני מצפה במיוחד שחמותי לא מספיקה להכין עוגה..
אגב הבנות הנשואות שם לא מביאות כלום חוץ מאחת לפעמים...
אם את מרגישה שמצפים וקשה לך להכין יש מצב של לקנות..
אם באמת צריך גם רוגאלאך קנוים למשל יכולים לעזור..
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
מענין לשמוע...
אם אתן כאלה בעלבוסטעס - סלטים בכמות ואיכות ...
ועוגות...
לא עדיף לך לבנות את קינך ולהשאר בבית למנוחת שבת?
אני רואה את השיירות (כן ירבו בלעה"ר) בערב שבת ובמוצאי...
חשבתי שזה בגלל שעבדו קשה כל השבוע ואין כח לבשל...
לגמרי מצטרפת...
ובאמת ההורים שלי וגם חמותי אומרים את זה במפורש, אל תביאו כלום, אתם באים אלינו להתארח ולנוח אחרי שבוע שלם...
אז באמת בהתחלה חשבתי שהן אומרות את זה מנימוס, והמשכתי להביא, אבל אז ראיתי שהן באמת מתכוונות לזה, אז מצוין לי ;);)
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
שהעונג בלארח ילדים ונכדים לא שווה אצלה את המאמץ.
ואולי אני טועה.
ממש הוחמאתי שניתחתן את דברי...

העונג לארח שווה מאד את המאמץ!!!
אין בפרוג הרבה נשים בגילי בכדי לערוך דיון מהצד שלנו.
בקצרה אומר שאם ב"ה יש אחד עשר ילדים בלעה"ר רובם נשואים
האירוחים כבר אינם צפופים מבחינתם
אבל אצלנו תמיד יש אורחים באהבה עצומה
וכן תלוי במצב הבריאות...
פעם זה רק נכד שבם מהישיבה לסעודה
ופעם אחרת שבת בר מצווה עם קידוש בביהכנ"ס - רק לשמח את ההורים שכבר הוציאו מספיק על בר מצווה באולם.
ובין לבין הזוגות הצעירים שמגיעים בקביעות .
דווקא בגלל זה איני רואה טעם לצפות לעזרה בהבאת מאכלים
יתכן שזה בגלל שזה תחום שאהוב עלי ועל בעלי - שפע ומגוון.
וכמו שכתבתי ניתן לעזור המון מתוך רגישות למה שההורים זקוקים וקשה להם יותר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה