נספח לאשכול "הורים!!"

  • הוסף לסימניות
  • #81
אני גם מאלו שישבו בבית עם הילדים כל היום.
"כל נדרי" אני לא מוותרת, ויוצאת עם הילדים לביהכנ"ס, רבע שעה עם שקית ממתקים ענקית יושבים על הכסא עוד שרדנו, וזה מקובל בביהכ"נ אצלנו כך שאף אחד לא העיר.

ולכל האמהות שכ"כ רוצות להתפלל בבית הכנסת, שתחשובנה על אלו שהיו רוצות להשאר בבית.... ותודינה לה' על כל סוכריה מרוחה על כל טיטול וכל בכי ועל כל דקה שהן נשארות בבית בחברת האוצרות שלהן. הרבה היו מוכנות להתחלף איתן.
ושיהיה נחת לכולנו ויתקבלו תפילותינו לרצון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
נכתב ע"י GRN;1392219:
מי אמר? ההגדרה של קטרוג

תופעה לא יכולה להיות קטרוג

קטרוג וסנגוריה אלו נקודות מבט
קטרוג דן את התופעה לחובה
סנגוריה דנה אותה לזכות

לומר את הדברים זה נקרא לקטרג (ולפותחת האשכול, יודעני גם יודעני שנתכוונת לטובה, אבל עדיין...).

שנה טובה ומבורכת לכולנו.
את יודעת?
לפי זה אפשר לקרא לכל כנס התעוררות שמעלים בו ענינים הדרושים חיזוק, ובעיות של הדור, כקיטרוג.
זה לא הגיוני
יש כאו בעיה אמיתית שרק מתפשטת, וגובלת בסכנת נפשות, ומכיון שלא פוגעים פה אישית באפאחת, חשוב לעורר ולהעלות
הרי כל אחת מאתנו יש לה שכנות וחברות, והנושא יעלה, אולי לדיון ב"פרלמנט של חדר המדרגות"..
זה כמו אבן שמכה גלים
צריך להפוך את זה ללא אופנתי ומבייש להשאיר ילדים לבד.
אנחנו שומרות על פקדונות ויש להתיחס לזה בכל כובד הראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
לא קראתי את כל תגובות האשכול,
אבל מהאשכולות כמו זה ואחרים שנפתחים כאן חדשות לבקרים,
אני חושבת שהבעיה שונה לגמרי.
אמנם לא זכיתי להיות בראש השנה וביום כיפור בבית כנסת,
ואין לי מושג מה הלך שם,
אבל אני רואה מהתגובות כאן באשכול, שריפרפתי מלמעלה,
שאף אחת לא חשבה שנכון להשאיר 2 קטנטנים עם ילד קטן, ואף אחת לא חשבה שבית כנסת זה מקום בילוי לילדים אומללים.

לפי מה שאני רואה כאן כל הציבור חושב אותו דבר בדיוק.
כולם חושבים שאסור להזניח ילדים.
ואסור להשאיר ילדים עם ילדים.
ושמקומה של האמא בתפילות זה בבית.
אלא אם כן יש מישהו בגיל סביר שיכול לשמור על הקטנים.
וכולן יודעות, וכולן שומרות, ולכולן הילדים יקרים.

אלא מה?
כל אמא היא מקסימה, וכל מה שעומד בראש מעייניה זה ילדיה היקרים.
אבל לכל אמא יש נקודות חולשה.
אז אמא אחת לא מסוגלת שדורכים לה על הספונג'ה. וכשזה קורה, כל השכונה רועדת.
ואז פותחת כאן מישהי אשכול "אמהות מה קורה????????" ומתחילה לספר על האמהות שדורכים להן בספונג'ה והן צורחות, אז יושבת אותה אחת שלא אוהבת שדורכים לה על הספונגה וחושבת: נכון, אני ממש לא אוהבת שדורכים לי. אבל 90 אחוז מהפעמים אני שוטפת אחרי שהילדים הולכים לישון. עוד 5 אחוז כשאבא שלהם שומר עליהם, וה5 אחוז הנותרים זה מחוסר ברירה(טוב... זה נקודת חולשה) אז ב5 אחוז האלו, אני מכינה תעסוקה לילדים קודם, ודואגת לשטח נח לילדים. ובהחלט. מאוד כועסת(כעס הפנים כמובן) על אלו שדורכים על הריצפה הרטובה אחרי כל המאמץ....
אז כמובן ישר אותה אחת מגיבה כנגד כל אותן אמהות שצורחות כשעולים להן על הספונג'ה(ומדמיינת מן נשים נוראיות כאלו),
והאמת היא שהשכנה מלמעלה שפתחה את האשכול התכוונה ממש אליה....

אז מה אני מתכוונת?
שאנחנו נורא ביקורתיים כלפי השני.
נכון, יש אמא שנקודת החולשה שלה זה להכנס לבית כנסת ביום כיפור,
זה נותן לה כח לכל השנה.
ונכון, השאירה את התינוקת עם ילדה בכיתה ד', אבל ילדה אחראית, וילדה בסדר,
ונכון שבסוף היא לא היתה אחראית, ובעז"ה עד שנה הבאה היא תגדל ותוכל כן להיות אחראית,
אבל זו נקודת חולשה.
ביום יום היא אמא מקסימה, ושומרת על הילדים שלה, וכשהיא רואה אמהות ששולחות את הילדים שלהם לבד למטה או לגינה היא מזדעזעת,
אבל מה לעשות - לכולנו יש נקודות חולשה.

לפי התגובות כאן בכל מיני אשכולות כאלו ודומים, כולן חושבות אותו דבר ויודעות אותו דבר,
ונופלות אותו דבר בנקודות חולשה.
אז במקום לבקר בחומרה נקודות חולשה של בנ"א אחר, בואו נבקר בחומרה את נקודות החולשה של עצמנו.


שניזכה תמיד לגדל את ילדינו בנחת ובשמחה, ובלי להשבר בשום נקודת חולשה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מנסיון, אשה תתקומם מרעש של ילדים אחרים כשהרעש של הילדים שלה לא מפריעים לה כלל וכלל וגם אם הילדים שלה משתוללים היא תגיד שהם יחסית שקטים עכשיו
אני לא חושבת שהפתרון הוא לשבת בבית בלבד, מותר ללמד את הילדים להיות בשקט ולצאת לתקיעת שופר ולכל נדרי, ואני בהחלט מכירה רבות כאלה עם ילדים מלאכים שהם בשקט כל הזמן ומאפשרים לאמא לשהות בביהכ"נ
חברה סיפרה לי שאצלם יש מקום מיוחד לילדים ויכולים לעשות שם כאוות נפשם, ושומעים מצויין את החזן אבל בביהכ"נ לא שומעים את הרעש לכן כולם יכולים לבוא ולשהות שם.
גם אם אין אפשר בהחלט לבוא ולעמוד בחוץ ולשמוע
יותר מפריע לי לראות בנים בגיל 5-12 או אפילו בחורים שאין להם סבלנות לשבת בביהכ"נ אפילו בשבת רגילה והם משתובבים בחוץ והאבות לא משגיחים עליהם בכלל ומי יודע אם התפללו
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
נכתב ע"י ANONYMUS;1392712:
לא קראתי את כל תגובות האשכול,
אבל מהאשכולות כמו זה ואחרים שנפתחים כאן חדשות לבקרים,
אני חושבת שהבעיה שונה לגמרי.
אמנם לא זכיתי להיות בראש השנה וביום כיפור בבית כנסת,
ואין לי מושג מה הלך שם,
אבל אני רואה מהתגובות כאן באשכול, שריפרפתי מלמעלה,
שאף אחת לא חשבה שנכון להשאיר 2 קטנטנים עם ילד קטן, ואף אחת לא חשבה שבית כנסת זה מקום בילוי לילדים אומללים.

לפי מה שאני רואה כאן כל הציבור חושב אותו דבר בדיוק.
כולם חושבים שאסור להזניח ילדים.
ואסור להשאיר ילדים עם ילדים.
ושמקומה של האמא בתפילות זה בבית.
אלא אם כן יש מישהו בגיל סביר שיכול לשמור על הקטנים.
וכולן יודעות, וכולן שומרות, ולכולן הילדים יקרים.

אלא מה?
כל אמא היא מקסימה, וכל מה שעומד בראש מעייניה זה ילדיה היקרים.
אבל לכל אמא יש נקודות חולשה.
אז אמא אחת לא מסוגלת שדורכים לה על הספונג'ה. וכשזה קורה, כל השכונה רועדת.
ואז פותחת כאן מישהי אשכול "אמהות מה קורה????????" ומתחילה לספר על האמהות שדורכים להן בספונג'ה והן צורחות, אז יושבת אותה אחת שלא אוהבת שדורכים לה על הספונגה וחושבת: נכון, אני ממש לא אוהבת שדורכים לי. אבל 90 אחוז מהפעמים אני שוטפת אחרי שהילדים הולכים לישון. עוד 5 אחוז כשאבא שלהם שומר עליהם, וה5 אחוז הנותרים זה מחוסר ברירה(טוב... זה נקודת חולשה) אז ב5 אחוז האלו, אני מכינה תעסוקה לילדים קודם, ודואגת לשטח נח לילדים. ובהחלט. מאוד כועסת(כעס הפנים כמובן) על אלו שדורכים על הריצפה הרטובה אחרי כל המאמץ....
אז כמובן ישר אותה אחת מגיבה כנגד כל אותן אמהות שצורחות כשעולים להן על הספונג'ה(ומדמיינת מן נשים נוראיות כאלו),
והאמת היא שהשכנה מלמעלה שפתחה את האשכול התכוונה ממש אליה....

אז מה אני מתכוונת?
שאנחנו נורא ביקורתיים כלפי השני.
נכון, יש אמא שנקודת החולשה שלה זה להכנס לבית כנסת ביום כיפור,
זה נותן לה כח לכל השנה.
ונכון, השאירה את התינוקת עם ילדה בכיתה ד', אבל ילדה אחראית, וילדה בסדר,
ונכון שבסוף היא לא היתה אחראית, ובעז"ה עד שנה הבאה היא תגדל ותוכל כן להיות אחראית,
אבל זו נקודת חולשה.
ביום יום היא אמא מקסימה, ושומרת על הילדים שלה, וכשהיא רואה אמהות ששולחות את הילדים שלהם לבד למטה או לגינה היא מזדעזעת,
אבל מה לעשות - לכולנו יש נקודות חולשה.

לפי התגובות כאן בכל מיני אשכולות כאלו ודומים, כולן חושבות אותו דבר ויודעות אותו דבר,
ונופלות אותו דבר בנקודות חולשה.
אז במקום לבקר בחומרה נקודות חולשה של בנ"א אחר, בואו נבקר בחומרה את נקודות החולשה של עצמנו.

נ.ב. לגבי התאור של רחוב מלא ילדים ותינוקות צורחים, שאף אחד לא יודע מאין הגיעו, ולאן הם הולכים - צר לי. נשמע לי תאור יפה, אבל רק בגדר תאור.
לא מאמינה לו..
אולי אני תמימה. אבל אני לוקחת 90 אחוז לצד שאני צודקת....

שניזכה תמיד לגדל את ילדינו בנחת ובשמחה, ובלי להשבר בשום נקודת חולשה!

את צודקת, הכל טוב ויפה כשזה נוגע לספונג'ה.
ואם פעם אחת ידרכו לך בספונג'ה לא יקרה כלום.

אבל אם פעם אחת יקרה משהו לילד, גם תגידי נקודת חולשה?
נקודת חולשה זה לא דבר שאפשר להסכים איתו, זה דבר שצריך להלחם בו.

אני גם יכולה להגיד, תשמעו אני כעסנית/עצלנית/ אגואיסטית/ מדברת לשון הרע וכו' וזה הנקודת חולשה שלי, תסתדרו.

אם ככה בשביל מה אני עומדת ביום כיפור, ומזילה דמעה באשמנו בגדנו, והגוף שלי רועד ב'סלח לנו'?
זה הנקודת חולשה שלי, זה לא אני.

בקיצור, אצל אנשים יראי שמים לא קוראים לזה 'נקודת חולשה' קוראים לזה 'מידה רעה' וצריך לטפל בה.
ובטח ובטח שאי אפשר להגיד את זה בדברים שקשורים לנפשות היקרות האלה.

והיו דברים מעולם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
נכתב ע"י bracha;1392739:
את צודקת, הכל טוב ויפה כשזה נוגע לספונג'ה.
ואם פעם אחת ידרכו לך בספונג'ה לא יקרה כלום.

אבל אם פעם אחת יקרה משהו לילד, גם תגידי נקודת חולשה?
נקודת חולשה זה לא דבר שאפשר להסכים איתו, זה דבר שצריך להלחם בו.

אני גם יכולה להגיד, תשמעו אני כעסנית/עצלנית/ אגואיסטית/ מדברת לשון הרע וכו' וזה הנקודת חולשה שלי, תסתדרו.

אם ככה בשביל מה אני עומדת ביום כיפור, ומזילה דמעה באשמנו בגדנו, והגוף שלי רועד ב'סלח לנו'?
זה הנקודת חולשה שלי, זה לא אני.

בקיצור, אצל אנשים יראי שמים לא קוראים לזה 'נקודת חולשה' קוראים לזה 'מידה רעה' וצריך לטפל בה.
ובטח ובטח שאי אפשר להגיד את זה בדברים שקשורים לנפשות היקרות האלה.

והיו דברים מעולם...

הוא כבר אמר למעלה,
חייבים לטפל בנקודות חולשה,
כל אחד בשל עצמו, לא בשל זולתו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
נכתב ע"י mig;1392742:
הוא כבר אמר למעלה,
חייבים לטפל בנקודות חולשה,
כל אחד בשל עצמו, לא בשל זולתו...

יפה, ועדין יש מקום לעורר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
מה שאני חושבת, זה שגם אם נעורר ונגיד אז מי שבאמת עושה את זה
לא תפסיק ומי שממילא לא עושה את זה , לא תעשה.
חברה סיפרה לי שהיא השאירה בר"ה את כל בנותיה עם תינוק קטן בן שנה ,
הן היו אמורות ללכת הביתה.
הגדולה היתה אמורה להביא להן מפתח ,ולחזור לבית הכנסת.
לאחר כמה זמן היא לא הבינה למה הגדולה לא חזרה (כדי להתפלל), אבל לא טרחה ללכת לבדוק...
לבסוף התברר שהמפתח נעלם והן בילו את כל הבוקר בגינה...
ההיסטריה הגדולה התחילה כשההורים גילו שהמפתח נעלם..
זה היה ממש חשוב.
הערתי לה שמסכנים הילדים...
היא טענה שהם דווקא מאוד נהנו...
אם לי זה היה קורה, מיד הייתי הולכת לחפש אחריהם,
אבל היא היתה רגועה.
אני השארתי ילדה בכיתה ד עם ילדה בת שנתיים ביום כיפור לשלושת רבעי שיעה בגינה עם צל
וכל עשרים דקות ירדתי לראות מה קורה.
אבל אולי היו אנשים שראו אותם וחשבו שזה לא אחראי ...
ולא ידעו שזה רק לקצת זמן.
בקיצור, שכל אמא תחשוב אם זה אחראי או לא
וב"ה צריך להודות לה' על כל פעם שלא קורה כלום בין עם זה ליד האמא ובין עם זה ליד ילדה בכיתה ד
אני אתמול סובבתי את הראש לשניה והבת שלי נגעה בכיריים וקיבלה כוויה.
אז זה יכול לקרות לכולם...
כבר קיבלתי צעקות מקרובי משפחה שאני לא אחראית ולא שומרת מספיק על הילדים
וכל זה בגלל שסובבתי את הראש לשניה.
אז יש כל מיני מצבים
ואנחנו לא תמיד יכולים לדון אחרים
ורק להתפלל שה' ישמור על ילדינו.. בכל עת ובכל שעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
אנונימוס יקרה, ציערת אותי ובפומבי.
ולמה?
הטלת ספק בתיאור שלי בתאור שבא מכאב, לא מהטלת מום בזולת.
יקירתי, (הביטוי לא בסרקזם. כל יהודי הוא יקר, בין אם צער אותך ובין אם לא) כל מי שמכיר אותי מהודעותי בפרוג ובכלל, יודע שאני לא מחפשת להוציא פה הודעות יללניות חדשים לבקרים.
אינני המפקחת האזורית ולא המחנכת הלאומית. רבים וטובים ממני עושים את זה גם פה ובכל מקום.

אפשר לעצום עיניים בבית ולהחליט בשמחה שכולם נפלאים. נכון "ועמך כולם צדיקים".
אבל תיארתי פה תופעה מאוד מאוד רווחת. וכל מה שקראת בכל ההודעות כאן אלו לא תיאורי קצה, אלא אפס קצה. אפשר להתמם, ולגלגל עיניים בצדקנות יתרה. ואפשר להעיר, לעורר ולהתפלל.
ואפשר גם ההפך, זכות בחירה יש לכל אחד.

מאחלת לך ולכולנו, בריאות, שמחה והרבה נחת מהילדים המתוקים, ושה' ישמור אותם, ואותנו תמיד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
נכתב ע"י נוי;1392875:
אנונימוס יקרה, ציערת אותי ובפומבי.
ולמה?
הטלת ספק בתיאור שלי בתאור שבא מכאב, לא מהטלת מום בזולת.
יקירתי, (הביטוי לא בסרקזם. כל יהודי הוא יקר, בין אם צער אותך ובין אם לא) כל מי שמכיר אותי מהודעותי בפרוג ובכלל, יודע שאני לא מחפשת להוציא פה הודעות יללניות חדשים לבקרים.
אינני המפקחת האזורית ולא המחנכת הלאומית. רבים וטובים ממני עושים את זה גם פה ובכל מקום.

אפשר לעצום עיניים בבית ולהחליט בשמחה שכולם נפלאים. נכון "ועמך כולם צדיקים".
אבל תיארתי פה תופעה מאוד מאוד רווחת. וכל מה שקראת בכל ההודעות כאן אלו לא תיאורי קצה, אלא אפס קצה. אפשר להתמם, ולגלגל עיניים בצדקנות יתרה. ואפשר להעיר, לעורר ולהתפלל.
ואפשר גם ההפך, זכות בחירה יש לכל אחד.

מאחלת לך ולכולנו, בריאות, שמחה והרבה נחת מהילדים המתוקים, ושה' ישמור אותם, ואותנו תמיד!
צודקת. זו ממש לא היתה המטרה,
קיבלתי , הפנמתי, וישר שיניתי את ההודעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
נכתב ע"י ANONYMUS;1392898:
צודקת. זו ממש לא היתה המטרה,
קיבלתי , הפנמתי, וישר שיניתי את ההודעה.
תודה. היא התנצלה יפה מאוד ובטוב טעם גם באישי, והריני מודיעה בזה על חזרה לשגרה :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
נכתב ע"י נוי;1392875:
אנונימוס יקרה, ציערת אותי ובפומבי.
ולמה?
הטלת ספק בתיאור שלי בתאור שבא מכאב, לא מהטלת מום בזולת.
יקירתי, (הביטוי לא בסרקזם. כל יהודי הוא יקר, בין אם צער אותך ובין אם לא) כל מי שמכיר אותי מהודעותי בפרוג ובכלל, יודע שאני לא מחפשת להוציא פה הודעות יללניות חדשים לבקרים.
אינני המפקחת האזורית ולא המחנכת הלאומית. רבים וטובים ממני עושים את זה גם פה ובכל מקום.

אפשר לעצום עיניים בבית ולהחליט בשמחה שכולם נפלאים. נכון "ועמך כולם צדיקים".
אבל תיארתי פה תופעה מאוד מאוד רווחת. וכל מה שקראת בכל ההודעות כאן אלו לא תיאורי קצה, אלא אפס קצה. אפשר להתמם, ולגלגל עיניים בצדקנות יתרה. ואפשר להעיר, לעורר ולהתפלל.
ואפשר גם ההפך, זכות בחירה יש לכל אחד.

מאחלת לך ולכולנו, בריאות, שמחה והרבה נחת מהילדים המתוקים, ושה' ישמור אותם, ואותנו תמיד!
חבל שעדיין ברור לך שנכון היה לפתוח כזה אשכול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
נכתב ע"י GRN;1392984:
חבל שעדיין ברור לך שנכון היה לפתוח כזה אשכול.
כל עוד הראש שלי הוא ראש של נוי ולא של ג'י, עדיין ברור לי. :)
אני מתנצלת מעומק לבי שאני- אני:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
אין צורך להתנצל, רק חבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
נכתב ע"י GRN;1393040:
אין צורך להתנצל, רק חבל.

מספיק אמא אחת שקראה והפנימה ושינתה את ההתנהגות, בשביל שיהיה שווה לפתוח את האשכול.
ואני מאמינה שזה עשה הרבה נפשות בענין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
נכתב ע"י bracha;1393080:
מספיק אמא אחת שקראה והפנימה ושינתה את ההתנהגות, בשביל שיהיה שווה לפתוח את האשכול.
ואני מאמינה שזה עשה הרבה נפשות בענין.
ויש יותר מאחת....
כל אלו צלצלו בפעמון לאות שזה חיזק אותן:
23 המשתמשים הבאים מודים לך יעל א על הודעתך השימושית, חן חן!
ari (היום), BRO (אתמול), gol (היום), Ko (היום), OR_Design (היום), poto12 (אתמול), RacheliArt (אתמול), sari93 (היום), Shellykaz (אתמול), yochp (היום), ארבע (אתמול), בראש מילה (אתמול), חויד (היום), חיוך (אתמול), טובה (אתמול), לו יצוייר (אתמול), מור (אתמול), מזל בן הרוש (היום), נוי (אתמול), פלאפון (אתמול), פסיפלורה (אתמול), רררר (היום), שירי12 (היום

אז יישר כח, נוי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ונראה לי שהאשכול מיצה את עצמו,
הא, חברות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
חבל חבל שאשכול שכוונת פותח האשכול היה לטובה
נסחף לכאלו מריבות
אני מאמין שכל הצדדים כונתם לטובה
וגם אם אלו שחושבים אחרת, אפשר ללכת בדרכי נועם
אנחנו יומיים ס"ה אחרי יום כיפור
חבל להסחף
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
אשכול מחזק ביותר
אני מתפפלת בבית וקשה לי, מה לעשות התפילות בבית הכנסת הן יותר חזקות
ברור ופשוט לי שמקומי בבית, אבל ההרגשה של ההחמצה עדיין קיימת ואשכול כזה רק מחזק
ישר כח
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
אני מעריכה גם את מי שמצליחה להתפלל בבית....
ה' דאג לשלוח לי את הילדות של השכנים בשעת נעילה לשאול אם אני מסכימה שהילדים יבואו אליהם:p
אז ב"ה התפללתי נעילה מהבית
עם הילדים שלי בכ"א אי אפשר להתפלל בלי לרוץ כל 10 דק' לבדוק מה עולל בן ה3
האשכול הזה חיזק אותי כי אני עם נקיפות מצפון שמובן לי להשאר בבית עם הילדים ומצד שני אני רואה נשים מתאמצות בכל זאת ומצליחות להשחיל תפילות בבית הכנסת.... ובכך הם כנראה מרגישות יותר נעלות טהורות צדיקות... ואני לידם:(
אז טוב שהאשכול הזה מראה מה המחיר שהן משלמות בד"כ ומעודד להמשיך לטפל בילדים בשנים אלו
 
עדיין אין לי ילדים ואין לי מושג אם אצליח לעמוד בנסיון הזה בפועל, אבל ברור לי כבר מעכשו מה תפקידי יהיה כאם. בבית! זה המקום והזמן שלי להיות בעז"ה עם הילדים.
הרבנית ניישטאדט מספרת על עצמה, שכיום, כשילדיה בוגרים, חסר לה טעם התפילה שהתפללה כאם סמוך לילדיה, ולא בבית הכנסת.

ולעניין עזרת הנשים: לא שמתי לב כל כך מה היה בעזרת הגברים, אבל בעזרת הנשים עצמה - כמעט ולא נכנסו ילדים. ואני שמה לב לכל רחש ופיפס, והם מוציאים אותי מהריכוז די מהר. מה גם, שבבית הכנסת שאני מתפללת, האדמו"ר (!!!) מגרש החוצה נשים שבאות עם ילדים יללניים.
מה שכן, יש נשים שיושבות במסדרון שלפני עזרת הנשים. שומעים שם, והרעש של הילדים - לא חודר פנימה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה