נספח לאשכול "הורים!!"

[Shellykaz]

אני רק רוצה לומר למי שחושדת בקטרוג, שאותי- האשכול דווקא חיזק. מאוד.

אודה ולא אבוש- לא באתי מבית חרדי, הוריי משתייכים לזרם הכיפות הסרוגות, שדווקא שם מקובל לראות נשים מגיעות לתפילה יחד עם הילדים.

למרות שנשארתי בבית עם הילדים, היה לי קשה קשה לשמוע את תפילת הגברים המרגשת ולדעת שלא אקח בה חלק.
אשכול דוגמת האשכול הזה, מחזק אותי בתפקידי , שלעיתים (לצערי) לא ברור לי די הצורך.

 

[נפ]

אפשר גם להעיר - הנשים האלו לא מודעות שזה מפריע לאחרים
שנה אחת הגעתי לתפילה לר"ה בתורנות עם שכנה ששמרה, והיתה שם אחת עם אלף ילדים..
פשוט ניגשתי אליה והערתי לה שהגעתי לפה אחרי שהשארתי שמירה על הילדים
אני לא צריכה לשמוע ילדים אחרים, אותה אחת התנצלה וקמה עם כולם החוצה עד סוף התפילה..

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אצלנו במושב, יש בבית הכנסת מקום מיוחד לנשים עם ילדים.
זה לא ממש בתוך בית הכנסת, אלא מין אכסדרה צידית, ולדעתי זה הפיתרון הכי נכון.

 

[hilav]

ועכשיו - חידה: מי הכי עייף אחרי יום כיפור??
תשובה: הדלת של עזרת נשים...

 

[GRN]

אני רק רוצה לומר למי שחושדת בקטרוג, שאותי- האשכול דווקא חיזק. מאוד.

אודה ולא אבוש- לא באתי מבית חרדי, הוריי משתייכים לזרם הכיפות הסרוגות, שדווקא שם מקובל לראות נשים מגיעות לתפילה יחד עם הילדים.

למרות שנשארתי בבית עם הילדים, היה לי קשה קשה לשמוע את תפילת הגברים המרגשת ולדעת שלא אקח בה חלק.
אשכול דוגמת האשכול הזה, מחזק אותי בתפקידי , שלעיתים (לצערי) לא ברור לי די הצורך.

אני שמחה מאוד שהאשכול חיזק אותך, אבל כנראה שאת בעמדת מיעוט. אפשר לשאול את מי עוד האשכול חיזק מאוד?

 

[בראש מילה]

אצלנו במושב, יש בבית הכנסת מקום מיוחד לנשים עם ילדים.
זה לא ממש בתוך בית הכנסת, אלא מין אכסדרה צידית, ולדעתי זה הפיתרון הכי נכון.

השנה הייתי בבית כנסת כזה, ודווקא במרכז בני ברק.
היה תענוג. הנשים המבוגרות והבחורות יכלו להתפלל בנחת, והנשים עם הילדים יכלו להגיע ולנשום קצת אווירה של יום כיפור, עם הילדים, ומבלי להפריע.

וגילוי נאות: אני דווקא יודעת שתפקידי להישאר בבית עם הילדים. אבל בתקיעות שופר גם נשים חייבות, ויש, לצערנו, נשים צעירות עם ילדים קטנים שצריכות להגיע ביו"כ להזכרת נשמות...
ולא תמיד יש פתרונות אחרים לשמירה על הילדים. בית הכנסת הזה אפשר לי ליהנות מכל העולמות.

 

[nc]

השנה הייתי בבית כנסת כזה, ודווקא במרכז בני ברק.
היה תענוג. הנשים המבוגרות והבחורות יכלו להתפלל בנחת, והנשים עם הילדים יכלו להגיע ולנשום קצת אווירה של יום כיפור, עם הילדים, ומבלי להפריע.

וגילוי נאות: אני דווקא יודעת שתפקידי להישאר בבית עם הילדים. אבל בתקיעות שופר גם נשים חייבות, ויש, לצערנו, נשים צעירות עם ילדים קטנים שצריכות להגיע ביו"כ להזכרת נשמות...
ולא תמיד יש פתרונות אחרים לשמירה על הילדים. בית הכנסת הזה אפשר לי ליהנות מכל העולמות.

אני אשמח לשמוע איפה יש ביכנ"ס כזה במרכז ב"ב!

 

[Art Studio]

..

 

[rosmarin]

האמהות שמשאירות את הילדים לבד בראש השנה משאירות אותם גם בעוד הזדמנויות. זה לא רק לתפילה. או שזה ילדים מאוד רגילים ואחראיים או שזה אמהות שמלומדות בניסים.

בכל מקרה, הילדים האלו לא לבד בפעם הראשונה.

ואני באמת מתפללת בבית כנסת שיש בו סוכה. וכך אפשר לשמוע את התפילה (טוב, צריך להתאמץ) וגם לא להפריע. שם זה העזרת נשים של האמהות עם הילדים. תענוג.

 

[eden7115]

לגבי להשאיר ילדים לבד וללכת לבית הכנסת זה באמת מזעזע אותי באופן אישי, אך לגבי הליכה עם ילדים לבית הכנסת - אני חושבת שזה מאוד מאוד תלוי בילדים!!!

אני אישית הולכת בכל כיפור רק ל"כל נדרי" בבית הכנסת - עם הילדים.
אבל, ב"ה אלף פעמים - הילדים שלי יושבים במקום (יש ספסלים בצד העזרה שאף אחת לא יושבת עליהן...) ולא מצייצים עד סיום כל נדרי. אני רק נתקלתי בנשים ששואלות אותי למה אני לא נשארת לערבית אם הילדים כל כך שקטים, אבל אני לא רוצה שיאבדו סבלנות ויתחילו להפריע כך שברגע שנגמר "כל נדרי" אנחנו יוצאים החוצה...
לעומת זאת, מן העבר השני, אחותי עם ילד אחד קטן בגיל הבן שלי (2 הגדולים עם האבא), אבל שובב כזה שאין מצב שהיתה יכולה להגיע איתו אפילו לדקה לבית הכנסת...

אז נכון שבאופן כללי מקומם של ילדים הוא לא בבית כנסת, אך אמא שמגיעה לזמן קצר ומוגבל ועם ילדים שאינם מפריעים כלל (ואם היו מפריעים באותה שנייה הייתי יוצאת איתם) לדעתי אין בכך בעיה, וזה די כואב לשמוע שכל אשה שנכנסת עם ילדים לבית כנסת מיד כועסים עליה מסביב...

 

[פלאפונית]

שאפו על פתיחת האשכול.....
איך אמא שלי אומרת:
''אני ישבתי 15 שנה בבית עם הילדים הקטנים והתפללתי
ואחרי 15 שנה שהילדים גדלו אני הולכת לביה''כ להתפלל
אבל מה?? שגב' איקס מגיעה לתפילה עם כמה זאטוטים שמפריעים
וגם אם אחותם שומרת עליהם למטה הם עולים מידי כמה דק'
לראות ''מה שלום אמא'' ואז הם מדברים בוכים עצבניים וכו'.....
למה?? למען השם את לא יושבת עם ילדיך בבית ??
את מכשילה נשים אחרות להתפלל ותאמיני לי התפילה שלך לא מתקבלת!!!
ישבתי 15 בבית ועכשיו בביה''כ שאני רוצה להתפלל נורמלי
אז אני לא יכולה להתפלל כי איקס חייבת להתנוענע כל התפילה
והילדים.....(מה לעשות אני צריכה להתפלל שיסתדרו....)''
עד כאן ציטוט מאימי
עצוב!!!!!!
למה היא לא מבינה את זה לבד???

 

[מיכל נ.]

ועכשיו לסנגוריה:
1. דוקא אני לשמחתי השנה זכיתי להגיע לבי"כ אחרי 6 שנים ששכחתי מה זה,
למרות ארבעת פצפוני והכל בזכות אחותי החמודה בת הכמעט 12 שממש התחחנה שאתן לה לשמור ואלך,
תודה לה', היו בביה"כ כמה אמהות עם ילדים שממש במסירות נפש עמדו בחוץ נכנסו, יצאו נתנו לילד ממתק, משחק, וכו' ועפו מהעזרת נשים מיד בבכי או הציוץ הראשון, אני ממש הערכתי אותם על המאמצים שהן עושות, אני לא הייתי מסוגלת לעבוד כ"כ קשה כדי להצליח להתפלל בבית כנסת
זה מאוד נחמד ל'רדת' על אנשים ולהרגיש שאנחנו יותר צדיקות...

2. וכן בנעילה הלכתי עם כולם כדי שגם הילדים ינשמו את הרגעים האחרונים של היום הקדוש
הלכנו למתחם של איזה 5 בתי כנסת עם רחבה די גדולה בינהם, ישבתי ליד חלון פתוח של עזרת גברים וכך בקצת מאמץ יכלתי להתחבר לתפילה וגם להשגיח על הילדים, כ"כ הרבה אמהות צעירות היו שם ותפסו פינות מהם אפשר להתחבר לתפילה,
היה אויר מדהים, הילדים שיחקו ואכלו ממתקים ברחבה, הקולות מכל הבתי כנסת ביחד של 'ויעבר' ו'קל נורא עלילה' וכו' התפזרו באויר וזה היה מרגש כ"כ! כ"כ מרגש לראות אמהות בסוף הצום, עם חבורת ילדים, מנסות כ"כ להתקרב לה', להרגיש את הטהרה הזו.
ואל תדאגו לילדים, כל חמוד הסתובב לו עם איזה שקית ממתקים או בימבה ג'וק, פגשו את החברות מהגן ושמעו את השופר
לא הייתי מספרת את כל זה אם לא שחשבתי שנעשה פה עוול


יש מקרים קיצוניים, אבל למה להפוך את כל האמהות הצעירות שמשתוקקות להרגיש את ה' ואת התפילה ואת יום כיפור לחבורת פושעות?

 

[mig]

מיכל אני איתך,

יש בזה הרבה מן הפטרונות להתיימר להחליט איך נראית האם הטובה ואיך היא צריכה להתנהג,
לא כל מי שנכנסת ל-5 דקות תפילה ומותירה את ילדיה בטווח שמבחינתה הוא הגיוני בהכירה אותם - הופכת להיות אם מפקירה.

וזאת אני אומרת כשראיתי (לראשונה מזה כ-6 שנים) רחבת כניסה לעזרת נשים זרועת עגלות וילדים, לא כ"כ מיללים, כן קצת משוחררים, רובם התנהגו באופן נהדר ותואם את היום וחלקם המאד מועט טיפונת פחות ולא יותר (דווקא הגדולים יותר שיענו היו בהשגחת האב...)

פגשתי את האמהות בפנים ואני מוכרחה לציין שהן בהחלט שייכות לזן אחראי למדי.

 

[נוי]

צר לי אם נשמעתי העובדת הסוציאלית המקומית ופטרונית האימהות.
זו לא כוונתי. כלל לא.
הודעתי נכתבה בכאב, כשנתקלתי בשיקול דעת מוטעה שהביא לאותם ילדים עזובים בדרך לבית הכנסת, או בבית שלהם. ולא ברחבה הומת האימהות.
מודה לה' ששם מלאכים סביב ילדינו מכל הכיוונים, כי קרו מקרים קשים ואכמ"ל, וגם לילדים מושגחים קורים ניסים.
אבל אם אימא אחת החליטה היום שלא לסמוך על קטנתה ולמנות אותה כבייביסיטר, כדי להספיק לתפוס מלאכים, והיה זה שכרי.
אני מניחה שבנוסח ההודעה הפותחת יש פחות "נו, נו, נו" והרבה יותר כאב ובקשת ייעוץ איך משנים את הגישה של הרבה אימהות נפלאות שמחפשות את קרבת ה' ומפספסות משהו מתוק וקרוב בדרך. אי אפשר להתעלם. ולא אמרתי כל האימהות.

 

[גלבוע]

אני אשמח לשמוע איפה יש ביכנ"ס כזה במרכז ב"ב!

'חוג חתם סופר' ברח' אדמו"ר מגור.
נוסח אשכנז, הברה חסידית.

 

[mig]

צר לי אם נשמעתי העובדת הסוציאלית המקומית ופטרונית האימהות.
זו לא כוונתי. כלל לא.
הודעתי נכתבה בכאב, כשנתקלתי בשיקול דעת מוטעה שהביא לאותם ילדים עזובים בדרך לבית הכנסת, או בבית שלהם. ולא ברחבה הומת האימהות.
מודה לה' ששם מלאכים סביב ילדינו מכל הכיוונים, כי קרו מקרים קשים ואכמ"ל, וגם לילדים מושגחים קורים ניסים.
אבל אם אימא אחת החליטה היום שלא לסמוך על קטנתה ולמנות אותה כבייביסיטר, כדי להספיק לתפוס מלאכים, והיה זה שכרי.
אני מניחה שבנוסח ההודעה הפותחת יש פחות "נו, נו, נו" והרבה יותר כאב ובקשת ייעוץ איך משנים את הגישה של הרבה אימהות נפלאות שמחפשות את קרבת ה' ומפספסות משהו מתוק וקרוב בדרך. אי אפשר להתעלם. ולא אמרתי כל האימהות.

לאוו דווקא את,
ואני בהחלט חושבת שאלו דברים ראויים לתשומת לב.

באופן כללי הרוח אשר נשבה באשכול.

 

[bracha]

אני שמחה מאוד שהאשכול חיזק אותך, אבל כנראה שאת בעמדת מיעוט. אפשר לשאול את מי עוד האשכול חיזק מאוד?

אני חושבת שהוא מחזק את כל אלו שכן יושבות בבית. ומחלון ביתן רואות את כל אותן אמהות שרצות על שלל ילדיהן, ואומרות לעצמן, אולי גם אני צריכה לעשות ככה.
וזה מחזק, כן, מחזק שאני עושה מה שאני צריכה וההיא שרצה עם הילדים ואולי מצליחה להתחזק קצת יותר, היא לא עושה מה שצריך.

השנה, אחרי 7 שנים שלא פקדתי את בית הכנסת, הצלחתי להשכיב את הילדים מוקדם ולהגיע לשעה של תפילה במעריב של יו"כ.

ומה??????? פשוט לא שמעתי את החזן!!! הצרחות של הילדים בחוץ היו זוועתיות, (האמהות פותחות את החלונות כדי שהן תשמענה מבחוץ, ככה שגם לא שומעים וגם הקור של מזגן בורח) הייתי צריכה לחכות לאיזה כמה שניות של שקט שיגיע מבחוץ כדי לדעת איפה אוחזים.

זה לא קטסטרופה????

אני יושבת לי בבית כל השנים, מפנטזת על היום הזה, שהילדים יגדלו ואני יוכל ללכת לבית הכנסת.
ולמה אני מגיעה? לרעש? לילדים שמסתובבים לי בין הרגלים וכל שניה אני צריכה להתכווץ כדי שהם יוכלו לעבור מלפני?

תגידו, לא מפוצץ?

 

[GRN]

תגידי, וכל זה שווה את הקטרוג?

 

[Shellykaz]

אני חושבת שהוא מחזק את כל אלו שכן יושבות בבית. ומחלון ביתן רואות את כל אותן אמהות שרצות על שלל ילדיהן, ואומרות לעצמן, אולי גם אני צריכה לעשות ככה.
וזה מחזק, כן, מחזק שאני עושה מה שאני צריכה וההיא שרצה עם הילדים ואולי מצליחה להתחזק קצת יותר, היא לא עושה מה שצריך.

השנה, אחרי 7 שנים שלא פקדתי את בית הכנסת, הצלחתי להשכיב את הילדים מוקדם ולהגיע לשעה של תפילה במעריב של יו"כ.

ומה??????? פשוט לא שמעתי את החזן!!! הצרחות של הילדים בחוץ היו זוועתיות, (האמהות פותחות את החלונות כדי שהן תשמענה מבחוץ, ככה שגם לא שומעים וגם הקור של מזגן בורח) הייתי צריכה לחכות לאיזה כמה שניות של שקט שיגיע מבחוץ כדי לדעת איפה אוחזים.

זה לא קטסטרופה????

אני יושבת לי בבית כל השנים, מפנטזת על היום הזה, שהילדים יגדלו ואני יוכל ללכת לבית הכנסת.
ולמה אני מגיעה? לרעש? לילדים שמסתובבים לי בין הרגלים וכל שניה אני צריכה להתכווץ כדי שהם יוכלו לעבור מלפני?

תגידו, לא מפוצץ?

כל מילה בסלע!

 

[אסנת לוי]

אני חושבת שהוא מחזק את כל אלו שכן יושבות בבית. ומחלון ביתן רואות את כל אותן אמהות שרצות על שלל ילדיהן, ואומרות לעצמן, אולי גם אני צריכה לעשות ככה.
וזה מחזק, כן, מחזק שאני עושה מה שאני צריכה וההיא שרצה עם הילדים ואולי מצליחה להתחזק קצת יותר, היא לא עושה מה שצריך.

השנה, אחרי 7 שנים שלא פקדתי את בית הכנסת, הצלחתי להשכיב את הילדים מוקדם ולהגיע לשעה של תפילה במעריב של יו"כ.

ומה??????? פשוט לא שמעתי את החזן!!! הצרחות של הילדים בחוץ היו זוועתיות, (האמהות פותחות את החלונות כדי שהן תשמענה מבחוץ, ככה שגם לא שומעים וגם הקור של מזגן בורח) הייתי צריכה לחכות לאיזה כמה שניות של שקט שיגיע מבחוץ כדי לדעת איפה אוחזים.

זה לא קטסטרופה????

אני יושבת לי בבית כל השנים, מפנטזת על היום הזה, שהילדים יגדלו ואני יוכל ללכת לבית הכנסת.
ולמה אני מגיעה? לרעש? לילדים שמסתובבים לי בין הרגלים וכל שניה אני צריכה להתכווץ כדי שהם יוכלו לעבור מלפני?

תגידו, לא מפוצץ?

איך אני מבינה אותך!זה בדיוק במחשבות שלי...
אבל לא יודעת למה..זה כזה קשה לשבת בבית עם הילדים ולהתפלל..ומרגישים שבכל זאת אנחנו מפסידים משו..אבל הרבנים אומרים שעכשיו התפקיד להיות בבית..אבל זה כמו בערה שבוערת מפנים..ולנסות להרוויח ולנשום את האוויר של הבית הכנסת..דקה מפה ודקה משם..למה אני לא מצליחה להשלים עם זה..שזהו..זה לא הזמן..ולא להילחם בלי כוח ל כל רגע שאולי אשמע את החזן?!כך אני מרגישה..ואני רוצה כבר להשלים עם זה..אולי אתן תעזרו לי...