- הוסף לסימניות
- #41
שולחת עידודים מרחוק 3>למי שמותר אפשר טחינה מוכנה במקום המים יוצא מעולה ללא טעם טחינה
אני מעדיפה לפרוש מה שיותר מלשמוע חוויות אני לא מסוגלת כבר
הפחד הזה שהיום יעבור לשלום
מספיק לי
לא קל לחיות ככה, עם איום מתמיד מעל לראש.
שולחת עידודים מרחוק 3>למי שמותר אפשר טחינה מוכנה במקום המים יוצא מעולה ללא טעם טחינה
אני מעדיפה לפרוש מה שיותר מלשמוע חוויות אני לא מסוגלת כבר
הפחד הזה שהיום יעבור לשלום
מספיק לי
בואי נגיד שהפיקוח ההדוק צריך להיות רק בזמן הארוחה.תודה לכולם. טוב להרגיש שאת לא לבד...
אם כבר פתחת אשכול אז אולי אפשר עצה ממי שהילד/ה שלהם כבר מעל גיל 4:
הבת שלי אלרגית לחלב ולחלבון ביצה ברמה מסכנת חיים ועד עכשיו הייתה לה סייעת צמודה ואכן ההשגחה הצמודה הוכיחה את עצמה ועד עכשיו לא היה לה שום מקרה מסכן חיים במוסד הלימודי. (רק בבית...)
שנה הבאה היא עולה כבר לקדם חובה. אני כבר פחות חוששת. הילדה יודעת מה אסור לה ולפני שהיא אוכלת משהו לא מוכר היא תמיד שואלת: "זה מותר לי?".
איך מנחים את הסייעת הצמודה כך שהיא רק תועיל ולא תזיק? ובכלל, עד מתי כדאי שתהיה סייעת צמודה?
אחרי הכול היא לא לבד בגן ויש גננות ויש מזרק אפיפן למקרה הצורך...
אני חוששת שמבחינה רגשית עצם הסייעת הצמודה נותנת לה תחושה שהיא שונה והיא גם מתפנקת מאוד אצלה (תמיד- לא משנה איזו סייעת זו הייתה). למשל, בתחילת שנה תקופה מסויימת היא בכלל לא הסכימה לשבת במפגש אלא רק על הברכיים של הסייעת, ובחצר היא עמדה לידה ולא שחקה עם הילדות... באוכל, הסייעת יושבת צמוד אליה והיא לא יושבת בשולחן עם כולן.
וגם שבקשתי מצוות הגן קצת לשחרר, להשגיח אבל מרחוק. הן לא מסכימות. הן חוששות.
מה גובר על מה?
למה אין לו סייעת? זה לא ברמה מסכנת חיים או שאתם כהורים העדפתם לוותר על הסייעת?בואי נגיד שהפיקוח ההדוק צריך להיות רק בזמן הארוחה.
אצלנו בגן הושיבו את הילד (אין לו סייעת) ליד ילדים שאוכלים כל יום לחם עם שוקולד![]()
אני ביקשתי מהסייעת הצמודה של הבת שלי שתהיה כמו כל גננת אחרתתודה לכולם. טוב להרגיש שאת לא לבד...
אם כבר פתחת אשכול אז אולי אפשר עצה ממי שהילד/ה שלהם כבר מעל גיל 4:
הבת שלי אלרגית לחלב ולחלבון ביצה ברמה מסכנת חיים ועד עכשיו הייתה לה סייעת צמודה ואכן ההשגחה הצמודה הוכיחה את עצמה ועד עכשיו לא היה לה שום מקרה מסכן חיים במוסד הלימודי. (רק בבית...)
שנה הבאה היא עולה כבר לקדם חובה. אני כבר פחות חוששת. הילדה יודעת מה אסור לה ולפני שהיא אוכלת משהו לא מוכר היא תמיד שואלת: "זה מותר לי?".
איך מנחים את הסייעת הצמודה כך שהיא רק תועיל ולא תזיק? ובכלל, עד מתי כדאי שתהיה סייעת צמודה?
אחרי הכול היא לא לבד בגן ויש גננות ויש מזרק אפיפן למקרה הצורך...
אני חוששת שמבחינה רגשית עצם הסייעת הצמודה נותנת לה תחושה שהיא שונה והיא גם מתפנקת מאוד אצלה (תמיד- לא משנה איזו סייעת זו הייתה). למשל, בתחילת שנה תקופה מסויימת היא בכלל לא הסכימה לשבת במפגש אלא רק על הברכיים של הסייעת, ובחצר היא עמדה לידה ולא שחקה עם הילדות... באוכל, הסייעת יושבת צמוד אליה והיא לא יושבת בשולחן עם כולן.
וגם שבקשתי מצוות הגן קצת לשחרר, להשגיח אבל מרחוק. הן לא מסכימות. הן חוששות.
מה גובר על מה?
וואו, אני ממש מזדהה.תודה לכולם. טוב להרגיש שאת לא לבד...
אם כבר פתחת אשכול אז אולי אפשר עצה ממי שהילד/ה שלהם כבר מעל גיל 4:
הבת שלי אלרגית לחלב ולחלבון ביצה ברמה מסכנת חיים ועד עכשיו הייתה לה סייעת צמודה ואכן ההשגחה הצמודה הוכיחה את עצמה ועד עכשיו לא היה לה שום מקרה מסכן חיים במוסד הלימודי. (רק בבית...)
שנה הבאה היא עולה כבר לקדם חובה. אני כבר פחות חוששת. הילדה יודעת מה אסור לה ולפני שהיא אוכלת משהו לא מוכר היא תמיד שואלת: "זה מותר לי?".
איך מנחים את הסייעת הצמודה כך שהיא רק תועיל ולא תזיק? ובכלל, עד מתי כדאי שתהיה סייעת צמודה?
אחרי הכול היא לא לבד בגן ויש גננות ויש מזרק אפיפן למקרה הצורך...
אני חוששת שמבחינה רגשית עצם הסייעת הצמודה נותנת לה תחושה שהיא שונה והיא גם מתפנקת מאוד אצלה (תמיד- לא משנה איזו סייעת זו הייתה). למשל, בתחילת שנה תקופה מסויימת היא בכלל לא הסכימה לשבת במפגש אלא רק על הברכיים של הסייעת, ובחצר היא עמדה לידה ולא שחקה עם הילדות... באוכל, הסייעת יושבת צמוד אליה והיא לא יושבת בשולחן עם כולן.
וגם שבקשתי מצוות הגן קצת לשחרר, להשגיח אבל מרחוק. הן לא מסכימות. הן חוששות.
מה גובר על מה?
האמת שזה גם וגם. 'על הנייר' זה אלרגיה מסכנת חיים, בעיקר לדגים.למה אין לו סייעת? זה לא ברמה מסכנת חיים או שאתם כהורים העדפתם לוותר על הסייעת?
זה טוב למי שאלרגי למשהו אחד, גג שניים.דרך אגב בגני הבנות בעירית ב"ב הגננות מביאות את האוכל ואסור להן להכניס לגן דברים שהילדה אלרגית להם...
(יש שלט תלוי בכניסה ואפילו חברות שלה יודעות בעה"פ מה מותר ומה אסור...)
נראה לי שהמטרה שלהם היא לחסוך בסייעות בעתיד...
זה טוב למי שאלרגי למשהו אחד, גג שניים.
אבל הבת שלי אלרגית לחלב, ביצים, שומשום, דגים, בוטנים... מה שלא משאיר אפשרויות לארוחת בוקר נורמלית... אי-אפשר לדרוש מכולם לאכול לחם עם שוקולד... או לקנות תחליפים...
[/Q
הבת שלי אלרגית לכל מה שאמרת חוץ מדגים ועדיין זה ההוראה...![]()
בתור אמא לילד שאלרגי לכל הנ"ל, אני חושבת שזה לא מידתי.הבת שלי אלרגית לכל מה שאמרת חוץ מדגים ועדיין זה ההוראה...![]()
שימי לב שהגננות קונות שם את האוכל.אבל הבת שלי אלרגית לחלב, ביצים, שומשום, דגים, בוטנים... מה שלא משאיר אפשרויות לארוחת בוקר נורמלית... אי-אפשר לדרוש מכולם לאכול לחם עם שוקולד... או לקנות תחליפים...
בפסק זמן יש עוד אלרגן, אגוזים.הערה נחוצה לגבי לחם עם שוקולד:
יש ממרחי שוקולד חלביים, כמו פסק זמן. לגננת קשה להבחין במבט שהוא חלבי, והתוצאה עלולה להיות מסוכנת..
הבת שלי בת 4 וחצי יש לה סייעת צמודה ואני נלחמת שהיא תשאר סכמנו מראש שהיא מתפקדת כחלק מצוות הגן כדי שלא ישעמם להתודה לכולם. טוב להרגיש שאת לא לבד...
אם כבר פתחת אשכול אז אולי אפשר עצה ממי שהילד/ה שלהם כבר מעל גיל 4:
הבת שלי אלרגית לחלב ולחלבון ביצה ברמה מסכנת חיים ועד עכשיו הייתה לה סייעת צמודה ואכן ההשגחה הצמודה הוכיחה את עצמה ועד עכשיו לא היה לה שום מקרה מסכן חיים במוסד הלימודי. (רק בבית...)
שנה הבאה היא עולה כבר לקדם חובה. אני כבר פחות חוששת. הילדה יודעת מה אסור לה ולפני שהיא אוכלת משהו לא מוכר היא תמיד שואלת: "זה מותר לי?".
איך מנחים את הסייעת הצמודה כך שהיא רק תועיל ולא תזיק? ובכלל, עד מתי כדאי שתהיה סייעת צמודה?
אחרי הכול היא לא לבד בגן ויש גננות ויש מזרק אפיפן למקרה הצורך...
אני חוששת שמבחינה רגשית עצם הסייעת הצמודה נותנת לה תחושה שהיא שונה והיא גם מתפנקת מאוד אצלה (תמיד- לא משנה איזו סייעת זו הייתה). למשל, בתחילת שנה תקופה מסויימת היא בכלל לא הסכימה לשבת במפגש אלא רק על הברכיים של הסייעת, ובחצר היא עמדה לידה ולא שחקה עם הילדות... באוכל, הסייעת יושבת צמוד אליה והיא לא יושבת בשולחן עם כולן.
וגם שבקשתי מצוות הגן קצת לשחרר, להשגיח אבל מרחוק. הן לא מסכימות. הן חוששות.
מה גובר על מה?
אין סתירה בין השתיים.הבת שלי בת 4 וחצי יש לה סייעת צמודה ואני נלחמת שהיא תשאר סכמנו מראש שהיא מתפקדת כחלק מצוות הגן כדי שלא ישעמם לה
היו פעמים שהילדה ניסתה לנצל לטובתה אבל בשקט בבית הסברתי לה שכשיש משהו היא ניגשת לגננת או לסיעת ולא לסיעת הצמודה כי זה לא התפקיד שלה היא צריכה לשמור שבגן יהיה רק מה שמותר לך לאכול
אני חושבת שסיעת צמודה זה יתרון לא נזק הילדה שלי עוד בת 4 וחצי ועם כל הכבוד לכולם היא ילדה ולא חסר לי רגע אחד של חולשה או חוסר תשומת לב וחלילה לא רוצה לחשוב מה עלול לקרות
גם מבוגרים עם אלרגיות לא תמיד עירנים קל וחומר ילדים
ההערה שלי היתה לגבי ילדים אלרגיים לחלב, שיושבים בגן ליד ילדים שאוכלים לחם מרוח בשוקולד, וכך כאילו פותרים את הבעיה שלא יהיו בסביבה חלבית.בפסק זמן יש עוד אלרגן, אגוזים.
כל ילד לגופו ולאלרגיותיו....
זו הייתי אני שכתבתי על לחם בשוקולד, כפתרון לסביבה נטולת אלרגנים. האלרגיה הכי חריפה אצלנו היא לדגים, לא לחלב.ההערה שלי היתה לגבי ילדים אלרגיים לחלב, שיושבים בגן ליד ילדים שאוכלים לחם מרוח בשוקולד, וכך כאילו פותרים את הבעיה שלא יהיו בסביבה חלבית.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים