דרוש מידע ספרו לי על אלרגיה לביצים

[גלבוע]

למי שמותר אפשר טחינה מוכנה במקום המים יוצא מעולה ללא טעם טחינה
אני מעדיפה לפרוש מה שיותר מלשמוע חוויות אני לא מסוגלת כבר
הפחד הזה שהיום יעבור לשלום
מספיק לי

שולחת עידודים מרחוק 3>
לא קל לחיות ככה, עם איום מתמיד מעל לראש.

 

[אמא בא]

תודה לכולם. טוב להרגיש שאת לא לבד...
אם כבר פתחת אשכול אז אולי אפשר עצה ממי שהילד/ה שלהם כבר מעל גיל 4:
הבת שלי אלרגית לחלב ולחלבון ביצה ברמה מסכנת חיים ועד עכשיו הייתה לה סייעת צמודה ואכן ההשגחה הצמודה הוכיחה את עצמה ועד עכשיו לא היה לה שום מקרה מסכן חיים במוסד הלימודי. (רק בבית...)
שנה הבאה היא עולה כבר לקדם חובה. אני כבר פחות חוששת. הילדה יודעת מה אסור לה ולפני שהיא אוכלת משהו לא מוכר היא תמיד שואלת: "זה מותר לי?".
איך מנחים את הסייעת הצמודה כך שהיא רק תועיל ולא תזיק? ובכלל, עד מתי כדאי שתהיה סייעת צמודה?
אחרי הכול היא לא לבד בגן ויש גננות ויש מזרק אפיפן למקרה הצורך...
אני חוששת שמבחינה רגשית עצם הסייעת הצמודה נותנת לה תחושה שהיא שונה והיא גם מתפנקת מאוד אצלה (תמיד- לא משנה איזו סייעת זו הייתה). למשל, בתחילת שנה תקופה מסויימת היא בכלל לא הסכימה לשבת במפגש אלא רק על הברכיים של הסייעת, ובחצר היא עמדה לידה ולא שחקה עם הילדות... באוכל, הסייעת יושבת צמוד אליה והיא לא יושבת בשולחן עם כולן.
וגם שבקשתי מצוות הגן קצת לשחרר, להשגיח אבל מרחוק. הן לא מסכימות. הן חוששות.

מה גובר על מה?

 

[גלבוע]

תודה לכולם. טוב להרגיש שאת לא לבד...
אם כבר פתחת אשכול אז אולי אפשר עצה ממי שהילד/ה שלהם כבר מעל גיל 4:
הבת שלי אלרגית לחלב ולחלבון ביצה ברמה מסכנת חיים ועד עכשיו הייתה לה סייעת צמודה ואכן ההשגחה הצמודה הוכיחה את עצמה ועד עכשיו לא היה לה שום מקרה מסכן חיים במוסד הלימודי. (רק בבית...)
שנה הבאה היא עולה כבר לקדם חובה. אני כבר פחות חוששת. הילדה יודעת מה אסור לה ולפני שהיא אוכלת משהו לא מוכר היא תמיד שואלת: "זה מותר לי?".
איך מנחים את הסייעת הצמודה כך שהיא רק תועיל ולא תזיק? ובכלל, עד מתי כדאי שתהיה סייעת צמודה?
אחרי הכול היא לא לבד בגן ויש גננות ויש מזרק אפיפן למקרה הצורך...
אני חוששת שמבחינה רגשית עצם הסייעת הצמודה נותנת לה תחושה שהיא שונה והיא גם מתפנקת מאוד אצלה (תמיד- לא משנה איזו סייעת זו הייתה). למשל, בתחילת שנה תקופה מסויימת היא בכלל לא הסכימה לשבת במפגש אלא רק על הברכיים של הסייעת, ובחצר היא עמדה לידה ולא שחקה עם הילדות... באוכל, הסייעת יושבת צמוד אליה והיא לא יושבת בשולחן עם כולן.
וגם שבקשתי מצוות הגן קצת לשחרר, להשגיח אבל מרחוק. הן לא מסכימות. הן חוששות.

מה גובר על מה?

בואי נגיד שהפיקוח ההדוק צריך להיות רק בזמן הארוחה.
אצלנו בגן הושיבו את הילד (אין לו סייעת) ליד ילדים שאוכלים כל יום לחם עם שוקולד

 

[אמא בא]

בואי נגיד שהפיקוח ההדוק צריך להיות רק בזמן הארוחה.
אצלנו בגן הושיבו את הילד (אין לו סייעת) ליד ילדים שאוכלים כל יום לחם עם שוקולד

למה אין לו סייעת? זה לא ברמה מסכנת חיים או שאתם כהורים העדפתם לוותר על הסייעת?

 

[ברוך ה' אני נושם]

תודה לכולם. טוב להרגיש שאת לא לבד...
אם כבר פתחת אשכול אז אולי אפשר עצה ממי שהילד/ה שלהם כבר מעל גיל 4:
הבת שלי אלרגית לחלב ולחלבון ביצה ברמה מסכנת חיים ועד עכשיו הייתה לה סייעת צמודה ואכן ההשגחה הצמודה הוכיחה את עצמה ועד עכשיו לא היה לה שום מקרה מסכן חיים במוסד הלימודי. (רק בבית...)
שנה הבאה היא עולה כבר לקדם חובה. אני כבר פחות חוששת. הילדה יודעת מה אסור לה ולפני שהיא אוכלת משהו לא מוכר היא תמיד שואלת: "זה מותר לי?".
איך מנחים את הסייעת הצמודה כך שהיא רק תועיל ולא תזיק? ובכלל, עד מתי כדאי שתהיה סייעת צמודה?
אחרי הכול היא לא לבד בגן ויש גננות ויש מזרק אפיפן למקרה הצורך...
אני חוששת שמבחינה רגשית עצם הסייעת הצמודה נותנת לה תחושה שהיא שונה והיא גם מתפנקת מאוד אצלה (תמיד- לא משנה איזו סייעת זו הייתה). למשל, בתחילת שנה תקופה מסויימת היא בכלל לא הסכימה לשבת במפגש אלא רק על הברכיים של הסייעת, ובחצר היא עמדה לידה ולא שחקה עם הילדות... באוכל, הסייעת יושבת צמוד אליה והיא לא יושבת בשולחן עם כולן.
וגם שבקשתי מצוות הגן קצת לשחרר, להשגיח אבל מרחוק. הן לא מסכימות. הן חוששות.

מה גובר על מה?

אני ביקשתי מהסייעת הצמודה של הבת שלי שתהיה כמו כל גננת אחרת
זה עבד מצוין גם הגננות נהנו- עזרה להם הרבה וגם הילדות האחרות...
(אפילו בפורים ההורים נתנו גם לה מתנה...)
לגבי שנה הבאה אני לוקחת מישהי שאני מכירה ומנחה אותה כמו שכבר כתבתי ולה יש עבודה קלה
(למה שלא תקבל כסף...)

 

[מ. י.]

הבת שלי לא יודעת בכלל שהסייעת בגללה

 

[גלידה בגביע]

תודה לכולם. טוב להרגיש שאת לא לבד...
אם כבר פתחת אשכול אז אולי אפשר עצה ממי שהילד/ה שלהם כבר מעל גיל 4:
הבת שלי אלרגית לחלב ולחלבון ביצה ברמה מסכנת חיים ועד עכשיו הייתה לה סייעת צמודה ואכן ההשגחה הצמודה הוכיחה את עצמה ועד עכשיו לא היה לה שום מקרה מסכן חיים במוסד הלימודי. (רק בבית...)
שנה הבאה היא עולה כבר לקדם חובה. אני כבר פחות חוששת. הילדה יודעת מה אסור לה ולפני שהיא אוכלת משהו לא מוכר היא תמיד שואלת: "זה מותר לי?".
איך מנחים את הסייעת הצמודה כך שהיא רק תועיל ולא תזיק? ובכלל, עד מתי כדאי שתהיה סייעת צמודה?
אחרי הכול היא לא לבד בגן ויש גננות ויש מזרק אפיפן למקרה הצורך...
אני חוששת שמבחינה רגשית עצם הסייעת הצמודה נותנת לה תחושה שהיא שונה והיא גם מתפנקת מאוד אצלה (תמיד- לא משנה איזו סייעת זו הייתה). למשל, בתחילת שנה תקופה מסויימת היא בכלל לא הסכימה לשבת במפגש אלא רק על הברכיים של הסייעת, ובחצר היא עמדה לידה ולא שחקה עם הילדות... באוכל, הסייעת יושבת צמוד אליה והיא לא יושבת בשולחן עם כולן.
וגם שבקשתי מצוות הגן קצת לשחרר, להשגיח אבל מרחוק. הן לא מסכימות. הן חוששות.

מה גובר על מה?

וואו, אני ממש מזדהה.
הבן שלי כמעט בן ארי, כרגע בגן בנים, והגננת אומרת שההמצאות של הסייעת לא כל כך משפיעה עליו לטובה.
הוא מנצל את זה שיש גננת פרטית שנמצאת רק בשבילו, מתפנק עליה כהלכה, ואם ילד מרגיז אותו, הוא רץ להתלונן אצלה והיא יוצאת להגנתו. (תכלס זה כל מה שיש לה לעשות בגן 6 שעות)
מאד התלבטתי מה לעשות, מצד אחד א"א בלעדיה, כי הגננות למפחדות לקחת אחריות, מצד שני, אני לא רוצה שהוא יצא ילד מפונק ותלותי.
בסוף החלטנו להגיד לסייעת שמעתה ואילך אין לה כל קשר לילד, היא נמצאת בגן בשביל לשמור שילדים אחרים לא יתקרבו אליו. והיא לא מרחיקה את הילד מילדים שאוכלים חלבי ומעבירה לחדר נפרד, אלא אם היא רואה ילד שאוכל משהו חלבי מתקרב אליו, היא מרחיקה את הילד ממנו, כדי שגם לא ינצל אותה וגם לא ירגיש חריג.
ובאוכל הגננת מושיבה אותו ליד ילדים שלא אוכלים חלבי.

 

[ברוך ה' אני נושם]

דרך אגב בגני הבנות בעירית ב"ב הגננות מביאות את האוכל ואסור להן להכניס לגן דברים שהילדה אלרגית להם...
(יש שלט תלוי בכניסה ואפילו חברות שלה יודעות בעה"פ מה מותר ומה אסור...)
נראה לי שהמטרה שלהם היא לחסוך בסייעות בעתיד...

 

[גלבוע]

למה אין לו סייעת? זה לא ברמה מסכנת חיים או שאתם כהורים העדפתם לוותר על הסייעת?

האמת שזה גם וגם. 'על הנייר' זה אלרגיה מסכנת חיים, בעיקר לדגים.
במציאות ברוך השם הוא אף פעם לא עבר התקף מסכן חיים, היו התקפים עם נפיחות, אבל ברוך השם הם נרגעו עם פניסטיל.
פעם אחת היה התקף שכלל קשיי נשימה (מריח ואולי גם מגע של ביצה חיה), ואני כבר רציתי להזריק ולהזמין אמבולנס, אבל חובש מד"א צמוד שגר בבית הזה נתן לו שתים וחצי מנות פניסטיל וחיכה כמה דקות עם אצבע על הדופק (כמעט כפשוטו) בשביל להחליט אם להזריק או לא.
ברוך השם הנפיחות ירדה והנשימה חזרה לתקנה.
בגלל שאין שום התקף מתועד, אין זכאות לסייעת, ואני העדפתי ככה מכל הסיבות הנוספות של ההשפעה החינוכית והרגשית של העניין.
אז לא עשיתי שום מאמץ לבקש/לשכנע/לשנות.

 

[אמא בא]

דרך אגב בגני הבנות בעירית ב"ב הגננות מביאות את האוכל ואסור להן להכניס לגן דברים שהילדה אלרגית להם...
(יש שלט תלוי בכניסה ואפילו חברות שלה יודעות בעה"פ מה מותר ומה אסור...)
נראה לי שהמטרה שלהם היא לחסוך בסייעות בעתיד...

זה טוב למי שאלרגי למשהו אחד, גג שניים.
אבל הבת שלי אלרגית לחלב, ביצים, שומשום, דגים, בוטנים... מה שלא משאיר אפשרויות לארוחת בוקר נורמלית... אי-אפשר לדרוש מכולם לאכול לחם עם שוקולד... או לקנות תחליפים...

 

[ברוך ה' אני נושם]

זה טוב למי שאלרגי למשהו אחד, גג שניים.
אבל הבת שלי אלרגית לחלב, ביצים, שומשום, דגים, בוטנים... מה שלא משאיר אפשרויות לארוחת בוקר נורמלית... אי-אפשר לדרוש מכולם לאכול לחם עם שוקולד... או לקנות תחליפים...
[/Q
הבת שלי אלרגית לכל מה שאמרת חוץ מדגים ועדיין זה ההוראה...

 

[גלבוע]

הבת שלי אלרגית לכל מה שאמרת חוץ מדגים ועדיין זה ההוראה...

בתור אמא לילד שאלרגי לכל הנ"ל, אני חושבת שזה לא מידתי.
אלא אם כן האלרגיה להכל היא ברמה מסכנת חיים ומיידית ממש.

 

[גלבוע]

אבל הבת שלי אלרגית לחלב, ביצים, שומשום, דגים, בוטנים... מה שלא משאיר אפשרויות לארוחת בוקר נורמלית... אי-אפשר לדרוש מכולם לאכול לחם עם שוקולד... או לקנות תחליפים...

שימי לב שהגננות קונות שם את האוכל.
הן יכולות לקנות, בתאוריה, גבינת סויה/קוקוס ולבדוק אם הילדים אוהבים.

 

[זהבית87]

הערה נחוצה לגבי לחם עם שוקולד:
יש ממרחי שוקולד חלביים, כמו פסק זמן. לגננת קשה להבחין במבט שהוא חלבי, והתוצאה עלולה להיות מסוכנת..

 

[גלבוע]

הערה נחוצה לגבי לחם עם שוקולד:
יש ממרחי שוקולד חלביים, כמו פסק זמן. לגננת קשה להבחין במבט שהוא חלבי, והתוצאה עלולה להיות מסוכנת..

בפסק זמן יש עוד אלרגן, אגוזים.

כל ילד לגופו ולאלרגיותיו....

 

[ב.כ]

תודה לכולם. טוב להרגיש שאת לא לבד...
אם כבר פתחת אשכול אז אולי אפשר עצה ממי שהילד/ה שלהם כבר מעל גיל 4:
הבת שלי אלרגית לחלב ולחלבון ביצה ברמה מסכנת חיים ועד עכשיו הייתה לה סייעת צמודה ואכן ההשגחה הצמודה הוכיחה את עצמה ועד עכשיו לא היה לה שום מקרה מסכן חיים במוסד הלימודי. (רק בבית...)
שנה הבאה היא עולה כבר לקדם חובה. אני כבר פחות חוששת. הילדה יודעת מה אסור לה ולפני שהיא אוכלת משהו לא מוכר היא תמיד שואלת: "זה מותר לי?".
איך מנחים את הסייעת הצמודה כך שהיא רק תועיל ולא תזיק? ובכלל, עד מתי כדאי שתהיה סייעת צמודה?
אחרי הכול היא לא לבד בגן ויש גננות ויש מזרק אפיפן למקרה הצורך...
אני חוששת שמבחינה רגשית עצם הסייעת הצמודה נותנת לה תחושה שהיא שונה והיא גם מתפנקת מאוד אצלה (תמיד- לא משנה איזו סייעת זו הייתה). למשל, בתחילת שנה תקופה מסויימת היא בכלל לא הסכימה לשבת במפגש אלא רק על הברכיים של הסייעת, ובחצר היא עמדה לידה ולא שחקה עם הילדות... באוכל, הסייעת יושבת צמוד אליה והיא לא יושבת בשולחן עם כולן.
וגם שבקשתי מצוות הגן קצת לשחרר, להשגיח אבל מרחוק. הן לא מסכימות. הן חוששות.

מה גובר על מה?

הבת שלי בת 4 וחצי יש לה סייעת צמודה ואני נלחמת שהיא תשאר סכמנו מראש שהיא מתפקדת כחלק מצוות הגן כדי שלא ישעמם לה
היו פעמים שהילדה ניסתה לנצל לטובתה אבל בשקט בבית הסברתי לה שכשיש משהו היא ניגשת לגננת או לסיעת ולא לסיעת הצמודה כי זה לא התפקיד שלה היא צריכה לשמור שבגן יהיה רק מה שמותר לך לאכול
אני חושבת שסיעת צמודה זה יתרון לא נזק הילדה שלי עוד בת 4 וחצי ועם כל הכבוד לכולם היא ילדה ולא חסר לי רגע אחד של חולשה או חוסר תשומת לב וחלילה לא רוצה לחשוב מה עלול לקרות
גם מבוגרים עם אלרגיות לא תמיד עירנים קל וחומר ילדים

 

[גלבוע]

הבת שלי בת 4 וחצי יש לה סייעת צמודה ואני נלחמת שהיא תשאר סכמנו מראש שהיא מתפקדת כחלק מצוות הגן כדי שלא ישעמם לה
היו פעמים שהילדה ניסתה לנצל לטובתה אבל בשקט בבית הסברתי לה שכשיש משהו היא ניגשת לגננת או לסיעת ולא לסיעת הצמודה כי זה לא התפקיד שלה היא צריכה לשמור שבגן יהיה רק מה שמותר לך לאכול
אני חושבת שסיעת צמודה זה יתרון לא נזק הילדה שלי עוד בת 4 וחצי ועם כל הכבוד לכולם היא ילדה ולא חסר לי רגע אחד של חולשה או חוסר תשומת לב וחלילה לא רוצה לחשוב מה עלול לקרות
גם מבוגרים עם אלרגיות לא תמיד עירנים קל וחומר ילדים

אין סתירה בין השתיים.
זה יתרון לבטיחות, ולפעמים נזק לעצמאות/לבטחון של הילד, וצריך לדעת לתמרן בחכמה.
יש הרבה מה ללמוד מהדרך שאת מנהלת את הדברים.
שאפו!

 

[זהבית87]

בפסק זמן יש עוד אלרגן, אגוזים.

כל ילד לגופו ולאלרגיותיו....

ההערה שלי היתה לגבי ילדים אלרגיים לחלב, שיושבים בגן ליד ילדים שאוכלים לחם מרוח בשוקולד, וכך כאילו פותרים את הבעיה שלא יהיו בסביבה חלבית.

 

[גלבוע]

ההערה שלי היתה לגבי ילדים אלרגיים לחלב, שיושבים בגן ליד ילדים שאוכלים לחם מרוח בשוקולד, וכך כאילו פותרים את הבעיה שלא יהיו בסביבה חלבית.

זו הייתי אני שכתבתי על לחם בשוקולד, כפתרון לסביבה נטולת אלרגנים. האלרגיה הכי חריפה אצלנו היא לדגים, לא לחלב.

 

[אינסוף]

הי, גם לי יש לצערי דוקטורט בנושא ומרוב שיש לי מה לאמר אין לי כח לכתוב...
רק דבר אחד חשוב שאולי יביא תועלת . לבני היה אלרגיה לביצים (ועוד רשימה ארוכה של אלרגנים שרשומים למעלה) ברמה מסכנת חיים (פינוי באמבולנס וכו,) תגובות לחיסון המחומש המכיל חלבון ביצים ועוד. אם רק נגעתי בו ביד לא שטופה מביצים הוא קבל פריחה....
ב"ה בערך בגיל 3 אמר לי פרופסור שאיני זוכרת את שמו ובר סלע ממאוחדת שעם מקציפים ביצים לפחות 10 דקות ואופים כשעה המבנה של הביצה משתנה לחלוטין ואין סכנה. ניסיתי בחשש רב וזה עבד! הילד אכל עוגות רגילות ואפויות היטב בעוד שמגע של גלידה למשל הזיק מאד. הסוף הטוב הוא שבערך בגיל 7 האלרגיה לביצים עברה לחלוטין! הלואי שכל שאר האלרגנים מסכני החיים יעלמו בקרוב בעז"ה... כי יש עוד הרבה! אבל הביצים זו הקלה משמעותית!
העברתי את העצה של הקצפה ואפיה מרובה לכמה וכמה במצב דומה ולכולם זה עזר לאכול ביצים בצורה כזו!
אולי לעוד מישהו ה יעזור תנסו בחלקיק או תתייעצו עם רופא אלרגיה.
@גלבוע נתתי לך פעם את העצה הזו בדקת עם רופא? העזת לנסות? מענין לשמוע.
בהצלחה רבה!