דרוש מידע עונש או פרס?

[אויב_באדמת_ידיד]

@(חיה) מה מצחיק פה?

 

[בכיוון הנכון]

בלת"ק

תלוי מאד אם אתה ליטאי או חסיד...

 

[אביבון]

אם משהו הולך ומצליח לכולם בקלות, ולי לא.
בלי סיבה מיוחדת.
סתם.
אפשר להסתכל על זה בתור אהבה מהקב"ה,
את כל אשר יאהב ה' יוכיח?
או הפוך?
זה עונש?
מה אומרים?

יש משל יפה ששמעתי על אדם שנתקע בגורד שחקים בקומה אחרונה, ובשביל למשוך תשומת לב החל לזרוק דולרים מהחלון, וראו זה פלא כל מי שראה את הדולרים הכניסם לכיסו והמשיך הלאה, בלית ברירה לקח את השולחן שעמד במקום וזרק אותו מהחלון, או אז נוצרה מהומה, ונתגלה הזורק,
והנמשל הוא שגם בעוה"ז רוצה השי"ת שיזכרו ממנו ולכן הוא זורק דולרים וטובות ומחכה להודיה, אך כשלא מתייחסים צרך ח"ו לזרוק שולחן.
נדמה לי שזה מר"ש פינקוס.

 

[מרצדס!!]

למה האשכול הזה מעלה לי דמעות???

 

[לא לפרסום]

העיקר להודות על הכל בשמחה...
ידוע הסיפור עם האחים הקדושים ר מילך ור זושא שהיו בבית האסורים והיה שם דלי לעשיית הצרכים התעצב האחד
שאלו אחיו למה אתה עצוב . ענה לו שאסור להתפלל פה בגלל הצרכים[כמובן שאין מה לבקש מהסוהר שיוציא את זה]
ענה לו אחיו אדרבה זה המצווה שלנו שאסור להתפלל פה.ממילא עם זה מצווה התחילו לרקוד סביב הסיר.הרי זה מצווה.
נכנס הסוהר בזעף.על מה היהודים שמחים.כשהבין שזה בגלל הסיר .הוציא אותו במהרה..
מוסר השכל לשמוח ולהודות בכל מצב...

 

[אויב_באדמת_ידיד]

העיקר להודות על הכל בשמחה...

ברור שצריך להיות בשמחה. אבל מה עושים כשקשה מידי, שמרגישים שאי אפשר כרגע?

 

[ראש השב"כ]

קשה.
וכואב לשמוע
ליבי איתך

 

[א. פרי]

האמת שלא חייבים להיות תמיד במצב רוח. החיים דינמיים, מה לעשות? כל עוד יש לנו מודעות שמדובר במצב זמני כמו שכתבו כאן זה בסדר לא להרגיש מרץ ואפילו תחושות יאוש מקובלות...

הבעיה נמצאת במקום בו אנחנו מרגישים מצוקה, תסכול תקיעות.

עלינו להבין (להרגיש זה דרך נוספת, קודם כל צריך להבין) אז עלינו להבין שהרגשות נועדו להניע אותנו לפעולה.
כמו שה' אמר למשה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו.

הקושי נועד להרחיב אותנו עוד קצת, לגרום לנו 'להגדיל ראש' לנסות דרכים נוספות להגיע לאושר.

בתקופה האחרונה כולם חווים סוג של קושי.
ואם נביט על המציאות מתוך מבט גבוה יותר - לכיוון המטרה - נבין שהמטרה היא להגיע לאחדות. זה עובר בשבירת האגו,
ובשבירת זווית הראיה האישית הצרה לכיוון זווית ראיה מקיפה יותר.
לשבור את המגזריות, את השבטיות, את הרצון האישי, לכיוון מבט גבוה יותר: מה בורא עולם רוצה?
שיהיה טוב בעולם!

איך אני אמור לגרום לזה לקרות? מהמקום הקטן והנמוך שלי, מה אני יכול לתרום לחברה טובה יותר?
האושר נמצא בהקשבה לעצמנו ובעבודה אישית מתוך הסכמה שיש כאן מסע שצריך להבין ולפצח.
(אם הדברים נראים לכם נכונים וחכמים - הם נכתבים דווקא מתוך מסע אישי מעורב בתחושת מצוקה)
בהודעה הבאה אצרף שורות שכתבתי לעצמי, אולי הם יועילו לכולם, לי הם סייעו...

 

[א. פרי]

מתי נפסיק לכאוב או להצטער? (אין הכוונה לכאב פיזי אלא לקושי רגשי נפשי)
אז מתי נפסיק לכאוב או להצטער?
זה יקרה מתי שנפסיק לחשוב על עצמנו בתור אנשים שצריכים אלא נתחיל לחשוב 'בגדול' - על כבוד ה' ועל הטוב של העולם.
זאת אומרת כל אחד מאיתנו הוא אחד עם צרכים רצונות שאיפות.
יש מולנו הרבה אנשים כמונו בדיוק עם אותם צרכים רצונות שאיפות.
כולם רוצים כולם שואפים כולם מחפשים ומחכים.
ברגע שנבין שכל הרצונות וכל הכאבים הם בעצם ביטוי של ההשתוקקות של השכינה להתגלות דרכינו ובתוכנו אז הקושי הופך לנסבל כי נאמר 'עימו אנוכי בצרה'.
אין פתרון מלבד הבנה שהטוב יגיע. כי הבורא טוב.
הטוב לא יגיע איך שאנחנו מפרשים אותו או איך שאנחנו שואפים אליו.
הוא יגיע באופן מדויק ונכון לכל אחד. זה יכול להיות טוב בדמות של:
תחושת סבלנות
סלחנות
הבנות חדשות
מרץ שמחה ואהבה עצמית
חופש פנימי מדהים

הטוב מחכה להתגלות בתוכנו והוא לא קשור לשום תוצאה. הוא קשור לקבלה, לעשיה בלתי פוסקת, להומור עצמי, לאהבה עצמית ולהכנעה.

מקווה שהועלתי גם אני עוברת עם עצמי תהליכים. קל לכתוב וקשה ליישם.
בכל מקרה אם נאמר שלכל צמח יש מלאך שמכה על ראשו ואומר לו 'גדל' אז סביר להניח שגם המכות על ראשנו הן ממלאך טוב שמנער אותנו ומבקש מאיתנו לגדול.
לא לגדול באופן פיזי אלא באופן נפשי פנימי, אולי כדי לקבל את הגאולה בקרוב אמן.

 

[ינאי&רועי]

ברור שצריך להיות בשמחה. אבל מה עושים כשקשה מידי, שמרגישים שאי אפשר כרגע?

באמת קשה
אולי פשוט לכאוב
ולחכות שיעבור

 

[לא לפרסום]

ברור שצריך להיות בשמחה. אבל מה עושים כשקשה מידי, שמרגישים שאי אפשר כרגע?

שמעתי סיפו מדהים...

ר שלמה זלמן אוירבך הגיע לבקר תלמיד שאשתו חלתה אנושות.ביציאה התלמיד ראה שר זלמן שבור מאוד.והתלמיד התחיל לנחם אותו ר שלמה זלמן ענה לו זה לו חכמה לך נתנו משמים את הצרה נתנו לך גם כח להתמודד איתה.לי לא נתנו כח להתמודד עם הצרה...​

 

[אויב_באדמת_ידיד]

שמעתי סיפו מדהים...

ר שלמה זלמן אוירבך הגיע לבקר תלמיד שאשתו חלתה אנושות.ביציאה התלמיד ראה שר זלמן שבור מאוד.והתלמיד התחיל לנחם אותו ר שלמה זלמן ענה לו זה לו חכמה לך נתנו משמים את הצרה נתנו לך גם כח להתמודד איתה.לי לא נתנו כח להתמודד עם הצרה...​

נכון שהכוח ניתן
אבל צריך לחפור כדי למצוא אותו