עזרה לרב מתחיל. הענשה לתלמידים, דיונים בנושא ההוראה.

יצא לי לשמוע על הדרך הזו.
זו לא דרכי אבל אומרים שאם אני מחזיר לילד באותו מטבע-
אתה הפרעת לי. אז עכשיו אתה לא תדבר זה ״מחנך״ אותו…
לפי דעתי זה לאלף אותו אבל כל אחד ודרכיו…
ממש מסכימה ורוצה לצעוק את זה!!!
מניסיון, התעלמות זה הכי כואב בעולם.
זה לא עונש-זה התעללות ריגשית.
אם אתה רוצה לגרום לילד כאב אינסופי, ריחוק ובדידות-תעשה את זה.
 
היום אסור להוציא תלמיד מהכיתה (בבתי ספר שאני נמצאת לפחות)
יישר כח על התגובות.
מעולם לא שמעתי על זה…
מקרה יחיד כנראה…
בכל מקרה כשמוציאים ילד מהכיתה זה בדרך כלל לטובת המשך השיעור ולא דווקא בתור עונש, כל מורה יודע/ת שהילד נהנה מאד בחוץ.
לא תמיד לגבי שתי ההודעות.
אם בית הספר של הילד שלך שלח אותו הביתה בלי אישור זה ממש בעייתי. 🙁

אבל השעיה היא בכל מקרה שמנהל/ת בית הספר מחליט שהילד עבר על הכללים.
גם חוצפה יכולה לגרור השעיה.
לבית הספר יש כללי חינוך
מסכים לגמרי.
 
וחוצפה זו ממש לא סיבה חוקית לשליחה הביתה
בכל אופן לא לפי משרהח
תלוי במקרה.
ומשרד החינוך מעניין את גיסתי.. סליחה על הבוטות.
שצריך לעשות-עושים…
אני לא עושה זאת ןהלןןאי ולא יצא לי לעשות.
לא להעניש ולא להשהות….
אבל לעיתים צריך לעשות…
 
ובכמה מילים:
אפשר להאמין ש:
גבולות זה כלא ולא נעים, ובעיקרון מאוד מובן למה הילד לא מקשיב כי הוא קש"ר / אצל מ"מ / משועמם / רעב. אך אני חושב שטובת הילד בראש מעייני, ואני האחראי על הילד, וכדאי לילד ללמוד כי כך הוא ירוויח ככה וככה.
ולכן אני אדרוש ממנו ללמוד ולדעת ולהקשיב ולהיות עם דרך ארץ, למרות הכל.
נכון.
אני באמת ובתמים סבור שלילד מגיע לדעת,
את מה שאפשר כמובן ולא חורג מגבול הטעם הטוב.
ואפשר להאמין ש:
גבולות זה בריא ומועיל, כי ילד עם גבולות הוא אהוב על כולם, רוצים להיות איתו, כיף לדבר איתו ולצחוק איתו (כי יש לו גבולות והוא לא חושב שאם הרב "יורד" אליו אז נגמרה המשמעת).
ילד עם גבולות לומד טוב וחווה חוויות לימודיות, מקבל פרסים ומחמאות ונפתחים לפניו עולמות מופלאים שלא הכיר לפני כן.
גבולות זה להאמין אמונה פנימית כנה שהילד מסוגל וצריך לעשות כעת את מה שאני מבקש, ולכן הוא חייב לעשות את זה כי הוא חייב לשמוע בקולי. ולילד יש חובות לכיתה ולא רק זכויות.
וגבולות זה להאמין אמונה פנימית כנה שהמורה חייב לתת לתלמידים מעל ומעבר, ביחס וחום, בהוואי ובתוכן, בהשקעה ומחשבה, בסבלנות ורוגע, באהבה ואכפתיות, ב"מקום בטוח" ודאגה חברתית.
מסכים.
אבל הילד צריך להבין את הצד שהילד צריך לשמוע בקולי מהסיבה שאני הרב שלו ולא כי בא לי.
והילד צריך להבין כמה שיותר ממה שאני יכול להסביר לו…
אם התנהג לא יפה?
יכול להסביר אחריי העונש? כן. אז אעשה זאת. בחדר המנהל שהוא ריק/חדר הצוות/ במקום שקט אחר.
כשהתחלתי ללמד שנאתי גבולות והייתי רב מבוקש.
היום אני הדובר של גבולות... (ומבוקש פי כמה...)
גבולות זה דבר חיובי אבל במידה.
שמח לשמוע שאתה מבוקש.
הוא מבין שיש לו גם חובות ולא רק זכויות.
(אני מסביר את זה לכיתה, בהזדמנויות נבחרות)
לא בדרך הזו!
אסןר להתעלם מהילד.
אכן, ובכל החומרא. כשילד רואה זאת הוא מבין שהרב "בצד שלו" - ואני מתכוון גם לילד המרביץ עצמו.
שכוייח.
התכוונתי שאני באמת ובתמים אוהב חשבון (וגם יודע...) ומטיף ללמידה, ומשתדל לאתגר...
אם אני יכול ללמד משהו שבאמת יעזור לילד בעתיד אלמד אותו את זה.
חיבור חיסור כפל חילוק נהדר
.שבר עשרוני פחות. מה יצא לו מזה?
וביננו. אתה מכיר מישהו שלא משתמש במחשבון?
אני לא.
 
@LeviMishpach לא אכתוב על כל הנושאים שכתבת בהודעה הראשונה כי רבים וטובים ענו דברים נפלאים, ונהניתי לקרוא. מעבר לנושאי החינוך, נחמד לעבור על שרשור בפרוג שבו פותח האשכול כ"כ מעורב, כנראה הכל נובע מהאכפתיות שלך, וברגע שיש לך את זה זה מרגש לראות שאתה עוסק על תלמידים, כי זה בדיוק מה שצריך לעבודת הקודש הזו. אשריך, עלה והצלח בעז"ה.
אבל על דבר אחד קשה לי לעבור הלאה - לימודי החשבון...:)
כל שנה בשיעור חשבון הראשון אני פותח בשיעור על "למה ללמוד חשבון"?
חשבון לא לומדים בשביל לדעת כמה זה 13 כפול 28. בשביל זה יש מחשבון.
חשבון לומדים כדי לתרגל מהלכי חשיבה. כן, אנשים מאוד מבוגרים שמסתובבים היום, ויש מהם עם תוארי מנכ"ל ועוד, - והם לא יודעים לחשוב. האמת שגם בשיעור גמרא לומדים לחשוב, אבל לא כולם יכולים לקבל את המטרה הזו מתוך הלימוד כי יש עוד הרבה דברים להבין בגמרא בדרך לחשיבה.
בחשבון הנתונים הם מאוד 'פשוטים' - מספרים. נשאר רק לחשְבֵּן אותם. זו המטרה. ולכן המורים לחשבון תמיד אומרים שבמבחן לא מספיקה תוצאה, הוא צריך לראות גם את הדרך [וכל התלמידים מתעצבנים... כי הם לא יודעים לחשב...]
ומורה לחשבון שכל התלמידים יודעים כמה זה רבע כפול חצי -
ולא יודעים למה וכמה דרכים יש לחשב את זה ול מבינים את המהלך החשבוני שהוביל אותנו לתוצאה הנכונה - לא לימד חשבון מעולם.
יישר כח על האשכול חשוב הזה!
 
ממליץ?
איך הם ברמת החרדיות?
בואו ונהיה פתוחים-את התחום אני מכיר ב״ה.
אני רוצה רק תעודה כדי להיות רשמי בע״ה.
את הדיבורים שלהם על הילדים אני מכיר…
(לא נגד אף אחד. אבל אני לא סובל את הדיבורים של ה:
״תשמע, אם לא יהיה דיסטנס גבוה זו תהיה בעיה עבורך…״
ואני נגד דיסטנס גבוה…
אננ בעד קשר עם דיסטנס אבל נמוך.
שהתלמיד ירגיש בנוח וטוב בחברת הרב ולא יפחד ממנו…
אני מכימה איתך בנוגע לדיבורים על הדיסטאנס
ולא מסכימה איתך בנוגע ל"לא צריך ללמוד"
מעריכה מאוד את הגישה החמה והמקרבת, (מרגיש לי שאתה גם טיפוס חזק שמשדר חוסן, וש"אפשר לסמוך עליו", מבחינת הילדים)
ובנוגע ללימודים-לא יודעת מה בנוגע למכון למורים, אבל יש המון חומר בתחום ההוראה והחינוך, שפשוט פותח את העיניים. ממליצה ממש ללמוד ולהתקדם-וזה לא חייב ליהיות דווקא במכון מסודר אלא יכול ליהיות גם באופן פרטי-לחפש ספרים ומאמרים. (לא יודעת כמה יש חומר מסונן לציבור החרדי, אולי באמת שמישהוא ירים את הכפפה ויצור חומרים)
לדוג'-חומרים על איך המח לומד, וכו')
רק לשמור על האינטואיציה-מה הופך אותך למורה טוב יותר ומה למור רחוק יותר.
בהצלחה!!
 
אני מכימה איתך בנוגע לדיבורים על הדיסטאנס
ולא מסכימה איתך בנוגע ל"לא צריך ללמוד"
יישר כח על התגובה.
שמח לשמוע על ההסכמה.
לא אמרתי שלא צריך ללמוד,
אלא צריך לסנן מה מתאים ומה לא לשיטה החינוך החינוכית שלך…
והרבה לצערי צריך לסנן…
ובנוגע ללימודים-לא יודעת מה בנוגע למכון למורים, אבל יש המון חומר בתחום ההוראה והחינוך, שפשוט פותח את העיניים. ממליצה ממש ללמוד ולהתקדם-וזה לא חייב ליהיות דווקא במכון מסודר אלא יכול ליהיות גם באופן פרטי-לחפש ספרים ומאמרים. (לא יודעת כמה יש חומר מסונן לציבור החרדי, אולי באמת שמישהוא ירים את הכפפה ויצור חומרים)
לדוג'-חומרים על איך המח לומד, וכו')
רק לשמור על האינטואיציה-מה הופך אותך למורה טוב יותר ומה למור רחוק יותר.
יש חומר.
לכן שואל על מכון אחיה ומכון המורים- שניהם זה חרדים או שיש מסלולים חרדיים לגמרי. (אחיה זה חרדי. המורים אני לא בטוח האם זה חרדי או שיש מסוללים חרדים…)
מעריכה מאוד את הגישה החמה והמקרבת, (מרגיש לי שאתה גם טיפוס חזק שמשדר חוסן, וש"אפשר לסמוך עליו", מבחינת הילדים)
יישר כח!
שמח לשמוע… 💓
רק לשמור על האינטואיציה-מה הופך אותך למורה טוב יותר ומה למור רחוק יותר.
בהצלחה!!
בע״ה יתברך!
יישר כח!
סליחה שלא כתבתי לפי הסדר,
ואם פגעתי או העלבתי בדברים שנאמרו כאן.
תודה רבה על המילים החמות ובשורות טובות! ❤️
 
ממליץ מאוד על הספר ללמוד ללמד בעיצוב ועימוד המדהים של @יצחק ג.
 
לא קראתי כל מה שהגיבו להודעה הראשונה אבל לדעתי
א. מורה לא צריך להגיב לתלמיד [לפחות במודע] כדי "לטפל בעצמו" על מה שעבר בגיל ת"ת
ב.מילוי מקום ומחנך כיתה אלו שני מקצועות שונים כמו איש מחשבים וקבלן בניין
ג. מפקח שמאוד הערכתי אמר לי פעם עצם הצורך להעניש נובע מכישלון של המחנך [לא הציב גבולות נכון]
ד. מלמדים שכותבים שאלה בכזאת אכפתיות גם אם טועים בתחילת הדרך, באים מתוך תחושת שליחות ומצליחים מאוד לאורך זמן
ה. בהצלחה.
 
לא קראתי כל מה שהגיבו להודעה הראשונה אבל לדעתי
א. מורה לא צריך להגיב לתלמיד [לפחות במודע] כדי "לטפל בעצמו" על מה שעבר בגיל ת"ת
ב.מילוי מקום ומחנך כיתה אלו שני מקצועות שונים כמו איש מחשבים וקבלן בניין
ג. מפקח שמאוד הערכתי אמר לי פעם עצם הצורך להעניש נובע מכישלון של המחנך [לא הציב גבולות נכון]
ד. מלמדים שכותבים שאלה בכזאת אכפתיות גם אם טועים בתחילת הדרך, באים מתוך תחושת שליחות ומצליחים מאוד לאורך זמן
ה. בהצלחה.
האמת שהתייעצתי עם כמה אנשי חינוך ואם רבותיי
(המג״ש שלי רק לצורך העניין שהיה חולה, באו לבקר אותו הרב קנייבסקי והרב שטיינמן זצ״ל)
ואאש הישיבה שלי הוא אחד מגדולי ישראל אמרו לי:


א. לא הכוונה כדי לטפל בעצמי. ייתכן שלא ניסחתי את זה נכון
הכוונה היא מתוך ניסיון העבר לדעת לבנות את התלמידים טוב יותר ונכון יותר.
שמעולם לא חטף מכות לא ידע להגיב נכון בד״כ.
כמו שאדם בלי גבס לא ידע איך זה להיות עם גבס,
הוא לא ידע איך הצדיק מרגיש, ומה ואיך כואב לו.
(מלבד הפיזי כמובן.)
וב״ה אני רואה הצלחה מרובה בדרך זו.
ב. האמת שכאן יש הבדל, אך לא שני מקצועות נפרדים.
ממ״ק צריך להיות יותר זורם ולהבין שיש הבדל בניהול הכיתה מאשר בקביעות.
ג. המפקח הזה צריך להיות מפוטר והרגע!
כי כל מי שהתייעצתי איתו, וזה לא מעט אנשים אמר הפוך!
וכואב לי שאדם שלדברייך מבין בחינוך כך יגיב לרבנים..
כי לצערנו יש דברים שלא בשליטנו ממספר סיבות…
(שאין כאן המקום להרחיבם,
זה יתפוס לא אשכול, אלא ספרייה)
גם אני בתחילת דרכי חשבתי שלא אעניש אף פעם, והבנתי שזה לא נכון,
וכך גם רבותיי.
כפי שמובאת בפרופיל שלי דרכי החינוכית:
״חינוך בעיניי הוא לא קשיחות ולא ויתור - אלא לדעת מתי להציב גבול,
ולוודא שהילד מרגיש שגם אז הוא אהוב.
לא סבור ״לא להעניש״ ולא סבור ש״תמיד להעניש״
אלא כל מקרה לגופו, וכאשר מעניש-
מסביר לאחר מכן לילד שאני עדיין אוהב אותו
״הכי שבעולם״ ותמיד איתו… ״
ד.ה.
הלוואי ונזכה!
חזק וברוך על המילים החמות!
מעריך מאוד!

אגב-כבודו בנימין כהן מהכולל של הרב צמח בירושלים?
 
ג. המפקח הזה צריך להיות מפוטר והרגע!
כי כל מי שהתייעצתי איתו, וזה לא מעט אנשים אמר הפוך!
וכואב לי שאדם שלדברייך מבין בחינוך כך יגיב לרבנים..
כי לצערנו יש דברים שלא בשליטנו ממספר סיבות…
(שאין כאן המקום להרחיבם,
זה יתפוס לא אשכול, אלא ספרייה)
גם אני בתחילת דרכי חשבתי שלא אעניש אף פעם, והבנתי שזה לא נכון,
וכך גם רבותיי.
כפי שמובאת בפרופיל שלי דרכי החינוכית:
״חינוך בעיניי הוא לא קשיחות ולא ויתור - אלא לדעת מתי להציב גבול,
ולוודא שהילד מרגיש שגם אז הוא אהוב.
לא סבור ״לא להעניש״ ולא סבור ש״תמיד להעניש״
אלא כל מקרה לגופו, וכאשר מעניש-
מסביר לאחר מכן לילד שאני עדיין אוהב אותו

״הכי שבעולם״ ותמיד איתו… ״
יורשה לחלוק. הרב כהן צודק כמעט לחלוטין. גבולות זה לא קשור בהכרח להענשה.
מלמד מנוסה ידע להציב גבולות ברורים (כמעט) ללא הענשה. האפשרות להענשה בוודאי תהיה על השולחן, אבל לא יהיה צורך להשתמש בה. סמכות ברורה, תיאום ציפיות והטרמה עושים מצוין את העבודה, כמובן שצריך גערות, לא בצעקות, אבל עם השנים אתה מגלה שאתה לא מעניש.
דברים וחריגים שאינם בשליטתנו - כיון שהם חריגים, זה לטיפול המנהל: או שהוא יעניש הענשה חמורה שהיא כבר בתחום שיפוטו או זימון הורים וטיפול שורש שזה וודאי תפקיד משולב עם המנהל ולא רק המורה.
 
יורשה לחלוק. הרב כהן צודק כמעט לחלוטין. גבולות זה לא קשור בהכרח להענשה.
מלמד מנוסה ידע להציב גבולות ברורים (כמעט) ללא הענשה. האפשרות להענשה בוודאי תהיה על השולחן, אבל לא יהיה צורך להשתמש בה. סמכות ברורה, תיאום ציפיות והטרמה עושים מצוין את העבודה, כמובן שצריך גערות, לא בצעקות, אבל עם השנים אתה מגלה שאתה לא מעניש.
דברים וחריגים שאינם בשליטתנו - כיון שהם חריגים, זה לטיפול המנהל: או שהוא יעניש הענשה חמורה שהיא כבר בתחום שיפוטו או זימון הורים וטיפול שורש שזה וודאי תפקיד משולב עם המנהל ולא רק המורה.
מסכים עם חלק מהדברים.
אך לחלוטין לא שזו בעיה עם הרב…
לא שמעתי שום רב מנוסה. רב חינוכי ורב אמיתי שאומרים כך…
 
מלמד מנוסה מכיר את נפש התלמיד ויודע לאילו פינות לא להגיע בנוסף לכך הוא יודע אילו גבולות [קשים מידי עבורו]לא להציב כך שאם הוא עבר אותם אין צורך בעונש
אבל אכן זו משימה קשה ורק מלמד שמפחד לטעות וחייב להיות "מלמד מושלם" [בעיני עצמו] עלול להרגיש לא בנוח עם דרישה כזאת אך מלמד שמודע לכך שהוא חלק ממערכת ויתכן וטעה והוא ממשיך הלאה ומנסה להשתפר כל הזמן אז נכון הוא הציב גבול קשה מידי עכשיו הוא יעניש [אם במקרה זה הסמכות חשובה] או יוותר על הדרישה [אם כרגע האמון חשוב] וילמד לפעם הבאה
מי שלא חושש מטעויות [עם זהירות נדרשת] בהכרח עושה דברים מדהימים.....
 
מלמד מנוסה מכיר את נפש התלמיד ויודע לאילו פינות לא להגיע בנוסף לכך הוא יודע אילו גבולות [קשים מידי עבורו]לא להציב כך שאם הוא עבר אותם אין צורך בעונש
אבל אכן זו משימה קשה ורק מלמד שמפחד לטעות וחייב להיות "מלמד מושלם" [בעיני עצמו] עלול להרגיש לא בנוח עם דרישה כזאת אך מלמד שמודע לכך שהוא חלק ממערכת ויתכן וטעה והוא ממשיך הלאה ומנסה להשתפר כל הזמן אז נכון הוא הציב גבול קשה מידי עכשיו הוא יעניש [אם במקרה זה הסמכות חשובה] או יוותר על הדרישה [אם כרגע האמון חשוב] וילמד לפעם הבאה
מי שלא חושש מטעויות [עם זהירות נדרשת] בהכרח עושה דברים מדהימים.....
מסכים עם כל מילה!
חזק וברוך תהיה!
כמובן קודם לא התכוונתי להתקיף אתכם,
מחילה אם נעלבתם.
בשורות טובות!
 
כעובד בחינוך מספר שנים נהניתי מאוד לראות את הרגישות שלך-זה דבר נפלא
אולם ''מן הזהירות שלא תרבה להיזהר'' (החובת הלבבות)
ולעצם השאלה על ענישה
כהקדמה אומר: אני תמיד אוחז שענישה פומבית פוגעת בעיקר במלמד-בעצם סיפרת לכל הכיתה שאפשר לצפצף עליך
נתת הוראה-והיא לא בוצעה, הנה העובדה היא שעכשיו אתה מעניש את פלוני על כך (כמובן שאינני מדבר על דברים שאינם סובלים דיחוי)
ענישה מחלישה את המלמד בעיני התלמידים-התעלמות בוגרת וגישה של 'זה קטן עלי ואני לא עושה מזה עניין' מעצימה את המלמד בעיני התלמידים ומציבה אותו כאדם בוגר שהוא כמה רמות מעליהם
אני יכול לומר מניסיון רב שאף פעם לא הפסדתי מהתעלמות [אינני מדבר על ניסיון לרצח...:)]
1. טוב לשלב הסברים-אבל לא באופן כפייתי-אתה לא עובד אצלם!!!
2. אל תסטה מהחומר הלימודי המתוכנן גם אם הוא משעמם-זה משדר לתלמיד שעכשיו אין מסגרת וההתנהגות בהתאם...
[תישאר על הנושא באופן רשמי רק שמידי פעם תטבל אותו עם סיפורים וכדו' כאילו בהסך הדעת-אפשר לעצור באלונית כשעייפים-אבל לא לרדת מהכביש]
3.ובעיקר תבוא חדשני תבוא מעניין ולא עם פרצוף נפול של ''אוף נדפקתי קראו לי עכשיו להיות ממלא מקום'' התלמידים מזהים חולשה בשניות!
 
כעובד בחינוך מספר שנים נהניתי מאוד לראות את הרגישות שלך-זה דבר נפלא
אולם ''מן הזהירות שלא תרבה להיזהר'' (החובת הלבבות)
ולעצם השאלה על ענישה
כהקדמה אומר: אני תמיד אוחז שענישה פומבית פוגעת בעיקר במלמד-בעצם סיפרת לכל הכיתה שאפשר לצפצף עליך
נתת הוראה-והיא לא בוצעה, הנה העובדה היא שעכשיו אתה מעניש את פלוני על כך (כמובן שאינני מדבר על דברים שאינם סובלים דיחוי)
ענישה מחלישה את המלמד בעיני התלמידים-התעלמות בוגרת וגישה של 'זה קטן עלי ואני לא עושה מזה עניין' מעצימה את המלמד בעיני התלמידים ומציבה אותו כאדם בוגר שהוא כמה רמות מעליהם
אני יכול לומר מניסיון רב שאף פעם לא הפסדתי מהתעלמות [אינני מדבר על ניסיון לרצח...:)]
1. טוב לשלב הסברים-אבל לא באופן כפייתי-אתה לא עובד אצלם!!!
2. אל תסטה מהחומר הלימודי המתוכנן גם אם הוא משעמם-זה משדר לתלמיד שעכשיו אין מסגרת וההתנהגות בהתאם...
[תישאר על הנושא באופן רשמי רק שמידי פעם תטבל אותו עם סיפורים וכדו' כאילו בהסך הדעת-אפשר לעצור באלונית כשעייפים-אבל לא לרדת מהכביש]
3.ובעיקר תבוא חדשני תבוא מעניין ולא עם פרצוף נפול של ''אוף נדפקתי קראו לי עכשיו להיות ממלא מקום'' התלמידים מזהים חולשה בשניות!
הבנתי.
לקחתי מכאן כמה נקודות בע״ה.
יישר כח.
אגב. זה שכרגע יותר קל לי להעניש מאשר לפני חצי שנה,
למשל פעם הייתי ממש כמוצא אחרון אחריי עשרים אזהרות וכאב לב עצום,
והיום אחריי כמה אזהרות ובצורה יותר קלה, (ופחות כאב לב עבורי)
זה הגיוני?
 
אני חושב שאם כבר ניסו לדבר עם התלמיד וצריך להגיע להענשה השדר לתלמיד צריך להיות שזה תגובה למעשיו
למשל להסביר לתלמידים שכמו שילד כשקופץ בפזיזות ומקבל מכה, המכה היא לא עונש ואף אחד לא שמח מזה וזה תוצאה של מעשיו גם כך בענישה.
לדוגמא ילד שלא כתב במשך השיעור את הנלמד התוצאה היא שהוא צריך להשלים לא בזמן השיעורים או בבית או בהפסקה.לתת לילד הרגשה שזה צריך להעשות.אין צורך להגיד שזה ענישה.
וכן גם להסביר לתלמיד למה המעשה הזה זה תוצאה של מעשיו לדוגמא ילד שמוציא משחק קטן בשיעור ולא מציית להניח את זה להסביר לו שאם מאד קשה לו לא להוציא את זה המחנך יצטרך לשמור על זה .
תמיד שהתלמידים ידעו את כללי הכיתה ואם הוא חורג מהכללים יש תוצאה אין ענישה שלא קשורה.
(ברור שיש מכרים יותר מורכבים ושם מערבים את ההנהלה).
 
אני חושב שאם כבר ניסו לדבר עם התלמיד וצריך להגיע להענשה השדר לתלמיד צריך להיות שזה תגובה למעשיו
למשל להסביר לתלמידים שכמו שילד כשקופץ בפזיזות ומקבל מכה, המכה היא לא עונש ואף אחד לא שמח מזה וזה תוצאה של מעשיו גם כך בענישה.
לדוגמא ילד שלא כתב במשך השיעור את הנלמד התוצאה היא שהוא צריך להשלים לא בזמן השיעורים או בבית או בהפסקה.לתת לילד הרגשה שזה צריך להעשות.אין צורך להגיד שזה ענישה.
וכן גם להסביר לתלמיד למה המעשה הזה זה תוצאה של מעשיו לדוגמא ילד שמוציא משחק קטן בשיעור ולא מציית להניח את זה להסביר לו שאם מאד קשה לו לא להוציא את זה המחנך יצטרך לשמור על זה .
תמיד שהתלמידים ידעו את כללי הכיתה ואם הוא חורג מהכללים יש תוצאה אין ענישה שלא קשורה.
(ברור שיש מכרים יותר מורכבים ושם מערבים את ההנהלה).
קראת את המחשבות שלי?
חשוב להבהיר,
שבתפקידינו החשוב הזה
יש לשים לב שלא להסיר מהילד את החוויות שלו בעונש,
למשל אם הוא טוב במשחק מסויים בחצר, לא להעניש אותו לא לצאת לחצר.
או לא לבייש- לא לשלוח אותו לכיתה שיש בה את אחיו. (אם אפשרי)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה