על חטא שחטאנו ... בזלזול שכנים ועוברי דרך אחרים

[nicky]

רוצה לדון על משהו שמעסיק אותי כבר תקופה...
למה במרבית הריכוזים החרדיים קיים כזה זלזול בשמירה על הניקיון במרחב הציבורי?

אם להיות יותר ספציפית, יצא לי לאחרונה לבקר לראשונה בכמה שכונות חרדיות בירושלים.. הדברים שראיתי שם הדהימו אותי.. כ"כ הרבה אשפה מתגלגלת ברחובות, קרשים שנותרו ממשחקי ילדים זרוקים על הכביש ועל המדרכות, שקיות מפוזרות בגינות ובכל השטחים הציבוריים..
(וכמובן, זה ממש לא רק שם. סתם מציינת מקרה שקרה לאחרונה לצורך הדוגמא.)

אלו באמת היו שכונות שנראה שהשקיעו בהן, היו שם גינות נחמדות, הרבה פחי אשפה, ניכרת השקעה.. ברור לי שיש גם אשמה לעירייה - עליה לתגבר את כוחות הניקיון וכד'.
אבל- אי אפשר להתכחש לזה שקיים איזשהו זלזול, בין אם ישיר או מתחת לפני השטח, בכל הנושא הזה..

ראיתי אנשים יורדים עם שקיות האשפה, זורקים אותן *ליד* הפח וממשיכים הלאה.. מה קורה אח"כ? ילד עובר עם האופניים, השקית נקרעת וכל המדרכה מתמלאת אשפה, ילדים משחקים עם שקיות שוקו זרוקות ועושים מהן 'מזרקה', וכו'.. וכך מ 'בסה"כ שקית אחת' שניצבת לה מחוץ לפח - קיבלנו סביבה מזוהמת ומלאת מבקרים לא רצויים על 4...
ואלו דברים שבשגרה! אנשים פשוט לא מוכנים להפעיל טיפה מאמת לשמירה על הניקיון.. התנהגויות שיהיו לחלוטין לא מקובלות בתוך ביתם הנקי והמטופח , מקובלות ולגיטימיות בחוץ....

ואני שואלת למה??? למה דווקא בציבור הכי ערכי, מתחשב ומתבונן, הנושא הזה כ"כ מוזנח? הרי ברור שיש כאן פגיעה באנשים אחרים,שסובלים מהלכלוך וההזנחה. ואני לא פוסקת, אבל לדעתי ברור שיש כאן 'בור ברשות הרבים', ומן הסתם עוד המוני איסורים אחרים.. אז למה??

אשמח לשמוע דעות ותובנות...

 

[זהבי סגל]

לענ"ד
זה קורה בכל אוכלוסיה
אבל בשכונות החרדיות אין כמעט מי שמשלם ארנונה מלאה
וזה אומר שביחס שווה מנקים של את הרחובות. שבוע כן שבוע לא. השבוע לא.
תוסיפי את מספר הילדים עמו"ש בבנין אחד
והרי לך רחוב נקי לתפארה.

 

[Mix]

לענ"ד
זה קורה בכל אוכלוסיה
אבל בשכונות החרדיות אין כמעט מי שמשלם ארנונה מלאה
וזה אומר שביחס שווה מנקים של את הרחובות. שבוע כן שבוע לא. השבוע לא.
תוסיפי את מספר הילדים עמו"ש בבנין אחד
והרי לך רחוב נקי לתפארה.

ממש לא קשור להנחות בארנונה
בשכונות ובאזורי יוקרה של נכים שלא משלמים כמעט ארנונה מנקים מצוין !

וריבוי הילדים ב"ה ברור שגורם לליכלוך.
שיהיו אלו צרותינו אמן!

 

[לבן]

אחד הדברים שהכי מציקים לי זה ה"הפקר" שיש לו גם נטייה צדקנית משהו. כביכול "עזרנו" למישהו עם החפצים שהורדנו לרחוב.
בערב ראש השנה מישהו הניח בפתח הבניין ארגז מלא עגבניות וכתב "הפקר". התוצאה? עד סוף החג כל הבנין הסריח מירקות רקובים בתוספת שלולית נחמדה. כנ"ל אלו שמניחים בחוץ לחמים / דברי מאפה / חלקי ריהוט והגרוע מכל חלקי לבוש. (פתחתי אשכול על זה בערב פסח) אולי יש להם כוונה טובה, בפועל מה שיוצא זה בלגן היסטרי, לכלוך זוועתי, ומראה רחוב מלא גרוטאות ושמעטס. שלא לדבר על חולדות / עכברים ואפילו נחשים שחוגגים על איזורי הפסולת הללו!
לידיעתכם - יש גמ"חים יעודיים לכל הפריטים הללו ובהחלט מגיעים לשם אנשים נזקקים. לאף אחד לא נעים ולא נח לנבור בשקית בגדים או לקחת שקית מאפים שמונחת באמצע הרחוב עם שלט מלבב, בדרך כלל תוך שעות ספורות הנ"ל מתייבש / נגרר ע"י ילדים או חתולים והתוצאה בפועל מאד לא נעימה.
יש לכם רהיט שאתם רוצים לזרוק? דווחו לעירייה, הורידו למטה ועקבו שהוא אכן נאסף לגריטה!

 

[nicky]

אתן ודאי צודקות שהעיריה הייתה יכולה לנקות יותר
אבל הרי לא הגיוני לדרוש מהעיריה לנקות 10 פעמים ביום רק כי יש הרבה ילדים...

חייב להיות פה גם איזשהו מימד של אחריות אישית - הרי כשזורקים אשפה בתוך הפח ולא על המדרכה, וכשמפנים זבל כראוי ולא פשוט מניחים אותו על הכביש או בכניסה לגינה - הדברים נראים אחרת גם בלי ניקיון....

 

[לבן]

וריבוי הילדים ב"ה ברור שגורם לליכלוך.
שיהיו אלו צרותינו אמן!

ממש לא אמור להיות ככה.
אני גרה באזור שסובל מהזנחה נקודתית משוועת בעקבות התנהגות מוזרה ומחפירה של אנשים מסויימים, והילדים שלי שואלים כל פעם מחדש "אמא, למה השכנים זורקים את הפסולת בחצר? למה הכל כאן מלא עטיפות?" זה ממש דוחה אותם ומציק להם.

 

[לילי 1]

זה אנטי לממסדיות

 

[מלפפון]

זה ענין של חינוך.
הילדים שלי יודעים שאין כזה דבר לזרוק עטיפה ברחוב.
כי אני משקיעה על זה זמן.
חשוב לי לתת להם דוגמא.
לכן תמיד כשאנחנו עוזבים את ספסל הגינה אני אומרת בקול:
בוא נראה שלא שכחנו כאן כלום, מוצאת להפתעתי את הפלאפון, ועוד איזו עטיפה,
ומשליכה לפח.
מסוגלת גם להשליך עטיםות של משפחות אחרות ואומרת לילדים: תעשו לי חסד, נכון שזה לא שלנו, אבל בואו נשים רגע בפח.
איגלו- אוכלים בדרך ואני מבקשת שיביאו לי את העטיפה לעגלה. לא זורקים ברחוב.
כנ"ל שקיות של טופי, מחכים לפח וזורקים.

הצעת יעול:
יש מקומות שאין בהם פחים זמינים.
רעיון אגדי שלי: שימו בכל 2 קומות ובמעלית -פח קטן.
ממילא המנקה עוברת בכל קומה, ככה יהיה לה קל יותר לזרוק שקיות מרוכזות במקום להתכופף ולהלחם עם כל עטיפה שעפה מכף האשפה..

שבוע שעבר הבת שלי ניסתה להשליך עטיפה מהאוטו, בנס הרוח החזירה לי את העטיפה פנימה, כך ששמתי לב ויכולתי להיכנס להלם קשה בעקבות המקרה- שמקוה שלא יקרה שוב..

 

[קוביית קרח]

אני גרה בעיר חרדית נטו
לדעתי העיר נקייה מאד
יש ליד כל בניין פח קטן ובחניות צפרדע, מחזורית, פח לנייר ופח לשימורים וכו
מה שכן-
הבניינים זוועה...

 

[נעליים]

ואני גרה ברחו עם מלא חילונים, רובם בלי ילדים ואתם צריכים לראות איזה לכלוך הולך כאן.
דוגמא: עוברים דירה, פותחים את החלון וכל הריהוט/ ביגוד וכו' זורקים דרך החלון!!!

 

[אשר כותבת]

אצלנו הבנין נהפכך ברבות השנים, בגלל נגישותו לשני כיווני הרחוב- לבניין מעבר.
בלי רשותם של דיירי הבניין
בלי לשמור על כללים מינימאלים של ניקיון ושקט.

אני יכולה להצהיר ש99 אחוז מיושבי הבנין שלנו, על כל ילדיו בלי עין הרע טפו טפו- ילדים ממושמעים שבכל פעם שעקבתי- זורקים את הפסולת בתוך הפח.
ואליו ילדי בנייני אחרים- על הוריהם!!!
עוברים כאן למטה, כאילו זה חלק מהרחוב הראשי ששיך לכולם.
זורקים עטיפות
ניירות
עיתונים וגרוטאות.
יש כאלה שמגדילים לעשות וניכנסים להסתכל במראה של הבניין
או לקחת לנו מהדואר עיתונים, מכתבים אישיים, מגזינים שמגיעים בתשלום ועוד.

זה ממש מעצבן וגזל גמור.
יש אמנם הלכה על'מיצר שהחזיקו בו רבים'
אבל גם פה, נידרשת התחשבות ושימת לב.
ובטח שלא נגיעה ברכושו של האחר.

ובבקשה, שאתם עוברים מתחת לבנין שלנו, מלבד זה שאל תזרקו פסולת
ותתלשו לנו פרחים (ואגב, מבחינתי זה עדיין לא מתיר לכם לעבור).
ותהרסו לנו את המדשאה הגדולה והיפה (שלא זכתה כל השנה לטיפוח בגלל שהיא הפכה כמעט לגינה ציבורית)
תעשו את זה בשקט.
כי כשאני רוצה להרדים את הילדים בשמונה בערב
או כשאנחנו רדומים ב1 בלילה
אנחנו לא צריכים לשמוע צעקות ושיחות טלפון קולניות.

תודה,
דיירי הבניין.

 

[nicky]

הכוונה ממש לא הייתה שהתופעה קיימת רק אצל חרדים. ודאי שלא!!

אבל אני לא באה לדבר כרגע על חילונים, ואצלם גם אין לי כרגע איך ומה לשנות, ודאי שלא דרך פרוג.. (לא שאני חושבת שהדיון פה יביא לשינוי מטורף, אבל כן אשמח לשמע דעות ותובנות מהציבור שלנו, שאכפת לו, שמבין, וכו'...)

ותכל'ס, בהרבה מאד ריכוזים חרדיים העניין פשוט לא מקבל במה, ולפעמים אפילו גם במה שלילית. כלומר שכשמישהו מנסה לבקש או להעיר - צוחקים עליו או מזלזלים בבקשתו..

יש עניין של סדר עדיפויות. וזה מובן ולגיטימי.. השאלה איך הגענו למצב שדבר כזה נדחה לתחתית סדר העדיפויות , והאם יש דרך לשנות את זה?

 

[צילומנציה]

קשור גם ובעיקר למספר המשתמשים היחסי למטר מרובע אחד. הבנין מתלכלך מהר כי עוברים עליו הרבה זוגות רגליים (וידיים) מכל הגילאים, המינים, ההרגלים, והחינוכים. אז הרצוי היה- נקיון יומיומי. המצוי: אין כסף לזה
אל תאמינו לזה שבאזורים חילוניים ילדים מחונכים יותר לא ללכלך, פשוט אין שם מי שילכלך, ויש יותר כסף לנקיון בתדירות רבה יותר

 

[מרשמלו]

אני זוכרת את התקופה כשחלק מהשכונות הותיקות עוד היו צעירות...
כמה אנרגיה הושקעה כדי לחנך את הציבור, לעמוד על המשמר, לחלק פרסים לילדים שאוספים עטיפות....
ומדובר על אין סוף שעות, בהתנדבות, ובהתמדה ראויה לציון!
אבל מה, כמה באמת אפשר לעבוד אצל הציבור? כשהמודעות מסרבת להיכנס לעורקים...
האיכפתיים פשוט הרימו ידיים! ואולי כבר עזבו ועברו למקום אחר...
לא יאומן כמה מהר הכל חוזר לזבלותו, ואנשים ממשיכים אמנם להרגיש לא נוח, אבל כלום לא יותר מזה.
(ואולי אפילו הצעירים של היום יותר מזלזלים?!...)

ראוי לציין שחלוקת השטחים הציבוריים בעבר נעשתה בצורה שונה מהיום.
מה שבעבר היה שטח ציבורי כללי ששייך לבנין ומיועד לטיפוח בידי הדיירים,
(זולל כספים ודיונים אינסופיים, מה שגורר הזנחה עצובה....)
מחולק כיום לבעלי הדירות בקומה התחתונה באופן פרטי, כך שהמצב יותר בשליטה.

[גם אני הזדעזעתי כשהגעתי בר"ה ויו"כ למקום שאני כבר לא תדירה בו...]

 

[דוכסוסטוס]

באוכלוסיה הכללית רמת הניקיון משתנה לפי המעמד הסוציואקונומי של תושבי האזור, בדומה לכך גם כללי התנהגות וקודים חברתיים אחרים, באזורי מגורים של אוכלוסיות דלות אמצעים או קשות יום אין את אותם רחובות נקיים כמו ליד בתיהם של בני מעמד ביניים ומעלה. זה קורה לאו דווקא מתוך חינוך לקוי אלא משום שהדירות קטנות יותר ואין כסף למגוון רחב של משחקים, לכן בסוף הילדים נמצאים יותר ברחוב ומייצרים משחקים כמו בסיפור על השוקו.

מה שכן, משחקי רחוב על כל הכרוך בהם נפוצים יותר בריכוזים חרדיים שבהם אין מגרשי ספורט ובכלל שטחי משחק נדירים יותר ומצומצמים. מראה די חריג לראות ילדים חילוניים שירודים לשחק מתחת לבניין או במדרכה הסמוכה, חצר הבניין מוקדשת שם בדרך כלל לצמחיה והמדרכה להולכי רגל.

משום מה מצפים מהציבור החרדי שיעמוד בקריטריונים מחמירים כפי הנהוג בקרב בני מעמד גבוה, אך לא!, בדיוק כמו באוכלוסיות אחרות לא כולם כאלה, גם מבחינה כלכלית וגם ברמה האישית של ההורים ושל יתר בני המשפחה. תפגשו את זה בשמירה על ניקיון, ילדים שמרביצים או משתוללים במרחב הציבורי, ועוד.
נכון שמערכת החינוך שלנו מתפקדת טוב לאין ערוך ממערכת החינוך אל זה לא אומר שהיא כל יכולה.

 

[שריתיש]

בתקופה האחרונה ארגנתי פרויקט ניקיון ברחבת הבנין
ילדי הבנין (ונוספים) עזרו יום יום בנקיון ועמל
ועדין, מתסכל לראות יום יום את שאריות העטיפות בשטח ועוד לכלוכים טריים
והכי מתסכל - לנקות שוב את מטר הפסולת שיורדת ממרפסת אחת המשפחות
(דווקא אלו שאין להם ילדים קטנים אלא מארחים את הנכדים שנהנים לזרוק הכל - משחקים, ממתקים, בגדים, פסולת וכו')

ענין של חינוך, אמרנו?

 

[leaha]

בספר "כל הילדים טובים" של משה גוטמן, יש שני סיפורים חזקים מאוד על הנושא.

וכן, צריך להשקיע הרבה בחינוך הילדים בעניין, זה לדעתי החלק הכי משמעותי.
וחלק עיקרי בחינוך הוא כמובן הדוגמא האישית.
עצוב לראות הורים שמחנכים לסדר ונקיון במרחב האישי ומזלזלים לגמרי במרחב הציבורי.

 

[מרשמלו]

והכי מתסכל - לנקות שוב את מטר הפסולת שיורדת ממרפסת אחת המשפחות
(דווקא אלו שאין להם ילדים קטנים אלא מארחים את הנכדים שנהנים לזרוק הכל - משחקים, ממתקים, בגדים, פסולת וכו')

הנכדים!!! אוהו!!!
תתכונני!!
אצלינו, כבר הגענו למסכנה הזו מזמן!!!
(הרבה יותר מסובך, להעיר, להשתלט...)

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הסיבה העיקרית ללכלוך היא כי לא על זה קמים ונופלים ראשי עירייה ומועצה.
ברגע שהנושא הפוליטי עדתי יצא מהמשוואה הזאת, פתאום תראו תקציבים שמופנים לנושא, תוכניות חינוך בבתי הספר בנושא.
חוץ מזה שבאמת נדרשת עבודה חינוכית בנידון.
אני עובד כבר כמה שנים באירועים, חתונות במגזר החרדי והדתי.
לצערי אפשר לראות בסוף האירוע בדיוק מאיזו ישיבה ומגזר הגיעו החוגגים.
רק מסתכלים על הרצפה וזהו.
והתוצאות לא מחמיאות למגזר החרדי בכלל.

 

[בתוכנית-מרחב אונליין]

כמי שגדלו שבעיר חילונית,
היינו נזהרים מאד, מאד בענין.
אף שהיינו המשפחה ברוכת הילדים היחידה בבנין, הקומה שלנו היתה הנקיה ביותר. הבנין הי-ה יחסית ישן, תשתיות לא משהו.
כשבנינו סוכה, ידענו שהדבר מחייב אותנו מאד.
לעולם לא השארנו שקית זבל בהמתנה להורדה לפח. מיד בסיום הסוכות פרקנו את הסוכה ולא השארנו פריט אחד.
זה מאד תלוי בציבורים שונים ובהרגלי החינוך שההורים מקנים. אין לאן לברוח!
יש גינות מסוימות שנראות בסוף היום... ויש כאלה שנמצאות בלב שכונות חרדיות הומות, והן ממש נקיות ומצוחצחות בסוף היום.
הרבה פעמים טיפוח מזמין טיפוח, אבל הדבר בהחלט קשור בתשומת לב וחינוך לנושא.
תשומת לב רצינית ואחראית.
כמו כן הנושא של חילול השם וקידוש השם זה לאו דווקא כלפי ציבור שלא זכה לשמור תורה ומצוות, או להבדיל אומות העולם. קידוש השם זה גם בתוך הציבור שלנו.