על חטא שחטאנו ... בזלזול שכנים ועוברי דרך אחרים

  • הוסף לסימניות
  • #21
אני מאד מסכימה שהדבר תלוי בתשומת לב וחינוך לנושא
בואו אלינו (אנגליה) תראו גינות עמוסות בילדים משלנו והמקום מצוחצח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
יש בניינים נקיים יותר ויש בניינים שנקיים פחות בצורה משמעותית.
הם יכולים להיות גם בניין סמוך לבניין.
תופתעו לגלות שבשני הבניינים הילדים שובבים כמו כל הילדים.

בבניינים הנקיים בד"כ יש למרבה ההלם שכן או שכנה או כמה כאלה שפשוט אכפת להם מהניקיון בצורה גבוהה.
הם מזכירים לילדים/להורים. מקימים ועדות. מרימים בעצמם עטיפות. מקציבים כסף לניקיון . אוספים יום אחד תילדים מחלקים להם שקיות ומבטיחים פרס למי שמילא הכי הרבה...
בבניינים שלא נקי פשוט לא זכו לשכנים האלה שיקימו פרויקטים שכאלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23

בואו תראו את הגינה מתחת לבית כל ערב זועהההה
נראה לי אני בין הנשים היחידות שמנקות אחריהן,מתאפקת לא להעיר:confused:.


ולהשאיר שקיות זבל מאחורי הדלת כמה ימים,איך אני אמורה להתמודד עם הדבר המגעיל הזה,יש דברים שבחיים לא אבין כנראה.

 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לעניין הבניין
אצלינו הוועד בית עוקב אחרי הטפטופי זבל שהוריד(יותר נכון) בן ה 5...
שגורם למריחות שחורות מכל עובר אורח
ומזמין אותו לנקות אחר כבוד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אותי מעניין מה חושבים האנשים שמוציאים שקיות זבל מחוץ לדלת.
מסריח אותם להריח ולהחזיק את זה בתוך הבית, אז יאללה שהשכנים יסבלו:confused:

מאיפה מגיע המנהג המגונה הזה?
למה אני צריכה להריח את כל מה שאכלתם היום ועוד כמה דברים על הדרך???
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י nicky;n5108982:
רוצה לדון על משהו שמעסיק אותי כבר תקופה...
למה במרבית הריכוזים החרדיים קיים כזה זלזול בשמירה על הניקיון במרחב הציבורי?

אם להיות יותר ספציפית, יצא לי לאחרונה לבקר לראשונה בכמה שכונות חרדיות בירושלים.. הדברים שראיתי שם הדהימו אותי.. כ"כ הרבה אשפה מתגלגלת ברחובות, קרשים שנותרו ממשחקי ילדים זרוקים על הכביש ועל המדרכות, שקיות מפוזרות בגינות ובכל השטחים הציבוריים..
(וכמובן, זה ממש לא רק שם. סתם מציינת מקרה שקרה לאחרונה לצורך הדוגמא.)

אלו באמת היו שכונות שנראה שהשקיעו בהן, היו שם גינות נחמדות, הרבה פחי אשפה, ניכרת השקעה.. ברור לי שיש גם אשמה לעירייה - עליה לתגבר את כוחות הניקיון וכד'.
אבל- אי אפשר להתכחש לזה שקיים איזשהו זלזול, בין אם ישיר או מתחת לפני השטח, בכל הנושא הזה..

ראיתי אנשים יורדים עם שקיות האשפה, זורקים אותן *ליד* הפח וממשיכים הלאה.. מה קורה אח"כ? ילד עובר עם האופניים, השקית נקרעת וכל המדרכה מתמלאת אשפה, ילדים משחקים עם שקיות שוקו זרוקות ועושים מהן 'מזרקה', וכו'.. וכך מ 'בסה"כ שקית אחת' שניצבת לה מחוץ לפח - קיבלנו סביבה מזוהמת ומלאת מבקרים לא רצויים על 4...
ואלו דברים שבשגרה! אנשים פשוט לא מוכנים להפעיל טיפה מאמת לשמירה על הניקיון.. התנהגויות שיהיו לחלוטין לא מקובלות בתוך ביתם הנקי והמטופח , מקובלות ולגיטימיות בחוץ....

ואני שואלת למה??? למה דווקא בציבור הכי ערכי, מתחשב ומתבונן, הנושא הזה כ"כ מוזנח? הרי ברור שיש כאן פגיעה באנשים אחרים,שסובלים מהלכלוך וההזנחה. ואני לא פוסקת, אבל לדעתי ברור שיש כאן 'בור ברשות הרבים', ומן הסתם עוד המוני איסורים אחרים.. אז למה??

אשמח לשמוע דעות ותובנות...

בוקר טוב אליהו ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אם לאמא אכפת גם לילדים אכפת.

הילדים שלי יודעים שאם משהו נפל להם "בטעות" מהחלון. אפילו חתיכת נייר קטנה, הם ירדו למטה וישימו בפח.

אם הם אוכלים משהו בדרך, או מקנחים את האף בטישו, הם יחזיקו את הטישו באדיקות עד שנמצא פח.
כי אם הם רואים שזה אכפת לי ורואים שאני מזדעזעת (באמת) כשאני רואה ילדים (או אנשים) מטילים באדישות את אריזת החטיף אותו סיימו על המדרכה, זה נכנס להם עמוק עמוק לתודעה, והם לא מסוגלים לזרוק.

ועוד חורה לי מאד, תרבות ההשחתה.
ילדים משחיתים כל מה שהם רואים.
יש סככה לגינה - חייבים לטפס ולרקוד עליה עד שתקרע.
יש עגלה שלא עמדה בדיוק במקום המתאים, היא תקבל טיפול מסור.
יום אחד "בא להם" לתלוש ענף עבות מעץ שמצל על הגינה, למה? ככה!
יום אחד, מפרקים את אבני המדרכה.
וכשממש אין מה להרוס, עולים ומשחיתים את מחזורית הבקבוקים, למה לא??

זה נראה לי תעודת עניות גדולה יותר לציבור החרדי שאמור להיות אמון על "בל תשחית".



 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י שירה בנט;n5109663:
בואו תראו את הגינה מתחת לבית כל ערב זועהההה
נראה לי אני בין הנשים היחידות שמנקות אחריהן,מתאפקת לא להעיר:confused:.


ולהשאיר שקיות זבל מאחורי הדלת כמה ימים,איך אני אמורה להתמודד עם הדבר המגעיל הזה,יש דברים שבחיים לא אבין כנראה.

חברה סיפרה לי שהם עברו לבניין חדש, וכהרגלם מימים ימימה במקום הקודם שגרו - שמו את שקית הזבל מחוץ לדלת. אחרי כמה דקות דפק השכן בדלת, ושאל בנחמדות : "השקית הזו שלכם?", וכשענתה בחיוב - הוא לקח את השקית והכניס להם הביתה.......
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
כתבו פה על תרבות ההשחתה-

אם הרכב שלנו חונה בחניה , מותר לבן שלך שאת עומדת סנטימטר לידו (ומפטפטת עם ידידה ב"כל נדרי") למלא אותו בחצץ ואבנים?

אם הילד שלך עובר ליד חנות הירקות זה נורמלי בעיניך שהוא תופס תפוח אדמה ומגלגל אותו לכביש ואת אומרת- "די, אני לא מרשה"...?

 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י שירו;n5109813:
חברה סיפרה לי שהם עברו לבניין חדש, וכהרגלם מימים ימימה במקום הקודם שגרו - שמו את שקית הזבל מחוץ לדלת. אחרי כמה דקות דפק השכן בדלת, ושאל בנחמדות : "השקית הזו שלכם?", וכשענתה בחיוב - הוא לקח את השקית והכניס להם הביתה.......

אז כאן המצב הוא כזה שאני היא החדשה:rolleyes:בבנין
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הבעיה היא לחלוטין באי החינוך לשמירה וכבוד לרכוש האחר,
דברים שלחלוטין קיימים במגזרים אחרים במיוחד הדתיים.

מישהי כתבה שהדתיים בקטע של ארץ ישראל במין נימת זלזלו.. למה?
ארץ ישראל זה לא הבית של ה'????? לא ככה אנחנו מלמדים אותם כל היום?
אז למה להשחית/ להרוס/ לטנף?

בנוסף- גם העיריות אשמות, בעיקר בבני ברק,
יצא לי פעם שהבן שלי היה עם חטיף וכשסיים רצה לזרוק את העטיפה, חיפשנו פח במשך שני רחובות!!!
פשוט לא היה!
בסוף שמתי בתיק של התינוק וזרקנו בבית.
לא בטוח שילד שהולך בלי הורה היה מתאזר בסבלנות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
את נוגעת בנקודה רגישה מאוד
גם לי זה מפריע.
אני גרה בשכונה מעורבת חרדים, דתיים וחילונים.
(נקיה מאוד, אגב!)

אני יכולה לספר לך שהשכנים הלא חרדים
משקיעים המון זמן וכסף ואנרגיות
בלטפח ולשמור על גינה ובנין נקיים ויפים.

אני הראשונה שאוהבת גינה יפה ובנין נקי.
וחונכתי מקטנות לשמירה על ניקיון סביבתי
ולהורי גם גינה שהם מטפחים.
אבל מה לעשות ,
יש לי סדר עדיפויות בחיים.
וברור שקודם אנקה את השרותים
ואח"כ אשתול גרניום באדנית.
אבל על הניקיון של החצר והמדרגות אשמור כמיטב יכולתי
וכמובן אזהיר את ילדי מלזרוק פסולת וחפצים.
אני גם מבקשת מהם לחזור אחורה ולהרים עטיפות שזרקו כשלא שמתי לב...

דא עקא, שבציבור שלנו לצערנו
הרבה אנשים לא קיבלו חינוך כמו שלי.
וקשה להם מאוד להבין שהסביבה החיצונית היא חלק בלתי נפרד ממקום המגורים.
סדר העדיפויות שלהם ברור מאוד-
קודם מנקים את הבית. מטפחים, משפצים...
את החצר והמדרגות רואים רק כשנכנסים וכשיוצאים.
ולכן- פחות מפריע.
ולכן - הכסף נגמר כשמגיעים לקירות החיצוניים של בית הכנסת המפואר שבנו ברחוב המרכזי.
ולכן הבית נראה כמו ארמון וחדר המדרגות כמו האורוות שלו.

עצוב מאוד.

 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אוי, נראה לי שאני הולך לכתוב פה מגילה.

רבותי! זה עניין של חינוך בלבד, דוגמא אישית של ההורים.

אין קשר למגזר כזה או אחר, רק הורים ששמים דגש על מה שחשוב להם ולא מתייחסים למה שלא חשוב בעיניהם


זכיתי וגדלתי בבית שחינך בקנאות של ממש בכל הנוגע לזולת, אבא שלי היה נחרד אם היה נדמה לו שהמוזיקה בבית גבוהה באופן שמישהו עלול לשמוע אותה מעבר לדלת (לא ברמה של הפרעה, רק לשמוע..) לא הגענו למצב של לזרוק עטיפה ברחוב כי מי בכלל אוכל ברחוב..?
בראש השנה האחרון התארחנו אצלו וזכינו לשמוע אותו בשולחן החג מרביץ מוסר בנכדים הצעירים ומדבר על שלל נושאים וביניהם על התנהגות ברשות הרבים, כשתיאר להם את הנערים הפוחזים באוטובוס שמרשים לעצמם לשים רגליים על המושב עמדו לו דמעות של ממש בעיניים כשהוא זעק 'גזל'! 'ברבריות'! וזה היה מעמד מרטיט ועוצמתי שאני בטוח שנחקק בלב המאזינים הקטנים לנצח.
אצל מי דיברו על הנושאים הללו בשולחן החג של ראש השנה!? (ובאופן שוטף כל השנה) בלי להמעיט כמובן באלף נושאים אחרים יקרים וקדושים

כשלאבא שלך אכפת - אתה לא תתנהג כך
יתכן ובציבור שלנו יש פחות אנרגיה לנושאים הללו מתוך גישה מוטעית שזה חשוב פחות מדברים העומדים ברומו של עולם ומוטב להשקיע בהם, אולי שכחנו שהדברים הללו הם לא נושא נפרד אלא הם חלק אינטגרלי שמשתלב בתוך מהותו של אדם ובוודאי מהותו של בן תורה

אם זה יהיה קודם כל אכפת לנו - נוכל לחנך גם את הילדים להקפיד על כך

אצלנו במשפחה נוהגים לצאת למפגש משפחתי בימי חופשות בפארק כזה או אחר, עשרות אנשים וילדים, עורכים ארוחה וכו' (משפחת אשתי.. אבא שלי לא מסוגל לחשוב על ארוחה מחוץ לבית..) והבלאגן חוגג.. עשיתי לי מנהג, בסיום המפגש אני מכריז בפני הילדים על מבצע נקיון, אני משלם שקל עבור 20 'ליכלוכים'.. תוך דקות השטח מבריק והילדים מתחילים לחפש ליכלוכים של אחרים.. הכל נארז בשקיות שאני כמובן הכנתי מראש ומונח במקום המיועד לכך, כמה זה עולה לי? אולי 20 שקלים, זה שוה עבורי הרבה יותר מזה.

אז קוראים לי במשפוחה 'הפקח'.. שוין
צוחקים עלי גם כשאני לא מסכים להשתתף במנגל אם הוא נעשה במקום האסור למנגלים
וכשאני עושה קניות עם הבת שלי ומישהו הפיל משהו מהמדף - אני מתכופף ומרים חזרה למקום כדי שהיא תדע שכן, אני מוכן להיות פראייר ובלבד שנחיה על פי קודים חברתיים נכונים, שנהיה מועילים לסביבתנו ולא נתייחס לכל חפץ וכל תשתית כמשהו שנועד לשרת אותנו ולזרוק בחזרה
הבת שלי כבר הבינה שלזרוק עטיפה ברחוב גרוע עשרת מונים מלזרוק אותה בבית באמצע הסלון
מצאת את עצמך מחייך לתיאורים הנ"ל? אתה חלק מהבעיה, אדוני! סליחה.

אז נכון שבתנאי צפיפות קשה יותר, ריבוי ילדים (כן ירבו) מוסיף לזה, אבל אם זה היה מספיק חשוב להורים - הילדים לא היו מעיזים
אז יאללה רבותי, בואו נחנך את עצמנו!
אם אני אתחשב בך ואתה בי - שנינו נרוויח
אם כל אחד ינסה 'לעקוץ' - כולם יפסידו (משל החבית והוויסקי)
כי בסופו של דבר אנחנו פוגעים רק בעצמנו!

(ועוד שורה אחת כואבת ואמיתית מאוד:
אם קצת קשה לעשות זאת במקום שיש בו מחלוקת והאוירה שהילדים סופגים היא שלילית כלפי הזולת... אכן, קומו ותברחו משם, ולא בגלל ה'ליכלוכים')
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ומה עם המזגנים שמטפטפים ברחובה של עיר????
מינימום מחשבה על האחר
למה אנשים צריכים לקבל את זה על הראש
כמה עולה עוד 2 מטר צינור והצמדה לקיר
ללכת ברחוב נהיה אקרובטיקה מסובכת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
משהו שאמרו לנו פעם בסמינר ( ואל תשאלו אותי אם זה נכון כי אין לי מושג ),
מי שמלכלך את ארץ ישראל תפילתו לא נשמעת 40 יום!

אז כל פעם שמתחשק לי לזרוק משהו על המדרכה, אני פשוט חושבת על כל הדברים שאני צריכה ולא אוכל לבקש ב40 הימים הקרובים.

זה עוזר לי לחכות עד הפח הקרוב או מקסימום לשמור בתיק עד הפח בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
כנראה שעוד לא הייתם באלפים השווייצריים. שם לא תמצאו פח אחד במשך שעות. גמרת את היוגורט? שמור אותו בתיקך, וכנ"ל כל אוכל שאכלת. לא מצאתי שם פח אחד! לפחות בארץ יש קצת יותר התחשבות בענין וכל כמה מטרים יש פח. כל כך קשה להגיע לשם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י שרית ו;n5110021:
בנוסף- גם העיריות אשמות, בעיקר בבני ברק,
יצא לי פעם שהבן שלי היה עם חטיף וכשסיים רצה לזרוק את העטיפה, חיפשנו פח במשך שני רחובות!!!
פשוט לא היה!
בסוף שמתי בתיק של התינוק וזרקנו בבית.
לא בטוח שילד שהולך בלי הורה היה מתאזר בסבלנות...

אכן!
מזדהה מאד!
בבני ברק את יכולה לפעמים ללכת 5 דקות בלי פח אחד לרפואה........
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה