דרוש מידע ערכת הפתעה לבעל לליל שבועות!

  • הוסף לסימניות
  • #61
עוגות- פדיחות! התוצאה בדרך כלל שאתה מציע לאחרים מאי נעימות, והם אוכלים מאי נעימות, ואתה יודע את זה ולא נעים לך, חד גדיא.
א. למה פאדיחות?
ב. למה שהוא לא יאכל?
ג. למה שהחברים לא ישמחו לאכול עוגה מושקעת וטעימה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
לפעמים עצם העניין הגדול וההתרגשות מזה שהם מוסיפים בלימוד גורם להם להרגיש לא בנוח ולרדת מהעניין ( שמעתי כבר כמה מונולוגים כואבים כאלה של בעלים שמרגישים שהאישה המשגיח שלהם שעומדת עם פרס על לימוד מספיק לדעתה ודמעות בעיניים
מה זה קשור? זה כמו ממתק למבחן, או לטיול הוא לכל דבר כזה
יש לילה גדול ששיך רק לו אז רוצה להיות שותפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
כיוון שאני עונה לתואר אברך (ברוך ה׳) וגם בעל (כנ״ל), וכיוון שאני רואה שקשה להסביר למה בעל לא יהיה מעוניין במתנה מושקעת מצד האישה, אני אנסה להסביר את הדברים מהזווית שלי.
אקדים תחילה, שאני לא מרגיש שאשתי משגיחה שלי, ולענ״ד גם היא לא מרגישה כך, ואני גם לא מתבייש לאכול עוגות בבית הכנסת, ובכל זאת לא הייתי רוצה לראות בליל שבועות חבילה עטופה עם איזה משפט מרשים. ואנסה להסביר למה:
תארו לכם, שיש אדם שקשה לו להתפלל בבית הכנסת ביום הכיפורים, מאיזו סיבה שלא תהיה, והוא מחליט להתאמץ ולהתפלל בכל זאת, ואשתו מחליטה לפנק אותו במתנה מושקעת לרגל המאורע.
לדעתי, אותו אדם לא ירגיש טוב עם זה, אפילו אם הוא יודע שזה נובע מכוונות טובות.
הסיבה לכך לדעתי היא, שכאשר אדם עושה מאמץ כדי להשיג דבר רוחני, התגמול שהוא מקבל מכך הוא תגמול רוחני. כלומר: סיפוק, התרגשות רוחנית, הרגשה של התעלות.
כשנותנים לו מענק גשמי באיזה שהוא מקום זה מוציא את הרוח מהמפרשים במקום לחזק אותה, כי ההרגשה היא שזה שנתן את המענק לא באמת מבין מה זה אומר והוא לא באמת שותף.
קחו לכם דוגמא של כל מעמד שנותן לכם אווירה של התעלות. זה יכול להיות ל״ג בעומר אצל רשב״י, זו יכולה להיות תפילה משתפכת בכותל, זו יכולה להיות תפילת נעילה וזה גם יכול להיות איזשהו זיץ לילי שפתאום אתם מרגישים בו תחושה של דבקות והתעלות.
ותארו לכם שבן / בת הזוג מחליט לפנק אתכם על ההתעלות שלכם, ונותן לכם מתנה מושקעת.
מלבד זה שהתעלות היא רגש פרטי שרובנו רוצים לשמור לעצמנו, נתינת המענק כביכול מורידה את זה למקום גשמי וקטנוני ביחס למאורע. כאילו מישהו נותן פרס על זה שהתנהגת יפה. וזה לא משנה אם זה נעשה מכוונות טובות או רעות, ומאיזה מקום זה בא.
לימוד בליל שבועות עבור לומדים רבים הוא זמן גדול, מיוחד. כשנותנים לך מתנה על זה, זה מוריד את הכול ומונע ממך באמת לחוות את החוויה כמו שצריך.
לכן, אם בכל זאת אישה רוצה לפנק את בעלה, היא צריכה לעשות את זה באופן שלא יתפרש כתגמול, אלא ההיפך. כדבר סתמי. כלומר: אתה תהיה עייף ורעב, אז הנה קח לך שתייה ואוכל. לדעתי, בעל יעריך הרבה יותר מתנה שניתנת באופן הזה.
מקווה שהובנתי, ברור לי שלא כולם כמוני, אבל ברור לי שיש מי שכן מרגישים ככה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
כיוון שאני עונה לתואר אברך (ברוך ה׳) וגם בעל (כנ״ל), וכיוון שאני רואה שקשה להסביר למה בעל לא יהיה מעוניין במתנה מושקעת מצד האישה, אני אנסה להסביר את הדברים מהזווית שלי.
אקדים תחילה, שאני לא מרגיש שאשתי משגיחה שלי, ולענ״ד גם היא לא מרגישה כך, ואני גם לא מתבייש לאכול עוגות בבית הכנסת, ובכל זאת לא הייתי רוצה לראות בליל שבועות חבילה עטופה עם איזה משפט מרשים. ואנסה להסביר למה:
תארו לכם, שיש אדם שקשה לו להתפלל בבית הכנסת ביום הכיפורים, מאיזו סיבה שלא תהיה, והוא מחליט להתאמץ ולהתפלל בכל זאת, ואשתו מחליטה לפנק אותו במתנה מושקעת לרגל המאורע.
לדעתי, אותו אדם לא ירגיש טוב עם זה, אפילו אם הוא יודע שזה נובע מכוונות טובות.
הסיבה לכך לדעתי היא, שכאשר אדם עושה מאמץ כדי להשיג דבר רוחני, התגמול שהוא מקבל מכך הוא תגמול רוחני. כלומר: סיפוק, התרגשות רוחנית, הרגשה של התעלות.
כשנותנים לו מענק גשמי באיזה שהוא מקום זה מוציא את הרוח מהמפרשים במקום לחזק אותה, כי ההרגשה היא שזה שנתן את המענק לא באמת מבין מה זה אומר והוא לא באמת שותף.
קחו לכם דוגמא של כל מעמד שנותן לכם אווירה של התעלות. זה יכול להיות ל״ג בעומר אצל רשב״י, זו יכולה להיות תפילה משתפכת בכותל, זו יכולה להיות תפילת נעילה וזה גם יכול להיות איזשהו זיץ לילי שפתאום אתם מרגישים בו תחושה של דבקות והתעלות.
ותארו לכם שבן / בת הזוג מחליט לפנק אתכם על ההתעלות שלכם, ונותן לכם מתנה מושקעת.
מלבד זה שהתעלות היא רגש פרטי שרובנו רוצים לשמור לעצמנו, נתינת המענק כביכול מורידה את זה למקום גשמי וקטנוני ביחס למאורע. כאילו מישהו נותן פרס על זה שהתנהגת יפה. וזה לא משנה אם זה נעשה מכוונות טובות או רעות, ומאיזה מקום זה בא.
לימוד בליל שבועות עבור לומדים רבים הוא זמן גדול, מיוחד. כשנותנים לך מתנה על זה, זה מוריד את הכול ומונע ממך באמת לחוות את החוויה כמו שצריך.
לכן, אם בכל זאת אישה רוצה לפנק את בעלה, היא צריכה לעשות את זה באופן שלא יתפרש כתגמול, אלא ההיפך. כדבר סתמי. כלומר: אתה תהיה עייף ורעב, אז הנה קח לך שתייה ואוכל. לדעתי, בעל יעריך הרבה יותר מתנה שניתנת באופן הזה.
מקווה שהובנתי, ברור לי שלא כולם כמוני, אבל ברור לי שיש מי שכן מרגישים ככה.
היטבת ממש להסביר
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
בלת"ק חלקי.
בשנותי הראשונות כנשואה הייתי מכינה לו קופסת עוגות ואייס קפה. והוא אף פעם לא רצה לקחת את זה. התפדח. מבינה אותו תכל'ס.
אז בשנים האחרונות אני משתדלת לקום בבוקר מוקדם לפני שהוא מגיע להכין לו צלחת עם עוגות מפנקות ונס קפה חם ולשבת איתו כמה דקות שהוא חוזר לדבר איך היה ומה....(פיטפוטי נשים) זה כיף לו הרבה יותר ממשלוח המנות. ואז חוזרים ביחד לישון או שהוא לבד אם הילדים כבר התעוררו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
אני בבית כנסת לא נורמלי..תחילת הערב יש כל טוב

מעניין,
גם אצלנו יש תחרות..אבל לא על הכיבוד
אלה על איכות נותני השיעורים שלנו תמיד מנצח כמובן


לא עצוב?
קבלת התורה? זה מה שיש ליהודי בראש?
כאילו זה מה שמתדלק?
1]בתחילת הערב כולם שבעים בהארוחה החג רק באמצע הלילה מתחלים להרגיש רעב
כך שזה ,כמו לתת ארוחת צהרים, אחרי ארוחת בוקר ,ובצהרים אין אוכל ......
[מומלץ לחשוב על החלפת בית הכנסת ]

2]אם יש אצלנו תחרות על עוגות
זה לא אומר שאין תחרות על איכות נותני השיעורים אפשר תחרות כפולה .....
[אם יש תקציב לאכול פשיטא שיש תקציב לבעלי שיעורים מהטובים בארץ....]


3] אחרי כל הכיבוד שיש בבית כנסת שלנו אז באמת אין אצלינו שום יהודי שחושב על אוכל [דלק]
רק שיש בתי כנסת שנותנים כיבוד בתחילת הלילה ואז לומדים כל הלילה
מתוך רעב גדול ..........ומתי שלא ישנים ,יותר רעבים
ואז שהיהודי מתחיל לחשוב אולי תלך לישון ותתפלל ב9 בבוקר
אז ה"דלק " נגד ה י צ ר ה ר ע זה לחשוב על הקידוש שממש עוד כמה שעות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אני לא אמרתי לו כמה ללמוד איך ללמוד ומתי
וגם השנה , ההחלטה הזו באה לגמרי מצידו
לדעתך אני אמורה לא לייחס לזה חשיבות מיוחדת ?
איך הוא ירגיש אם בשנה הראשונה שלו ללימוד המלא , אחרי שהוא כל כך התאמץ , אשתו אפילו לא תתייחס? או תשלח איזו עוגה מוכנה "לצאת ידי חובה" ?
את לא חושבת שהוא (אפילו בתת מודע) מצפה להערכה?
ושוב, יש ציפייה חונקת , לא על זה דיברתי.
דיברתי על הערכה , ולעשות משהו קצת יותר מהרגיל כי גם הוא עושה משהו יותר מהרגיל (אצלו בכל אופן)
בטח שתתייחסי אליו, וכמובן אם את יכולה להפתיע אותו במשהו שיעזור לו ללימוד, אולי הוא פחות יאהב מתנה או הפתעה שתתני לו "על שהוא למד כל הלילה", כי זה יתן לו הרגשה יותר כמו ילד קטן שמגיע לו פרס, אבל לתת לו הפתעה שתעזור לו בעצם הלימוד, בטח שירגש אותו ויתן לו כוחות.
נ.ב. אולי פחות יתחבר למשהו גדול ובולט שיפריע לו לקחת את זה לבית הכנסת / ישיבה, אבל שקית קטנה מלאה בלב עם כמה דברים מפתיעים קטנים בטח שירגש, זאת דעתי הקלושה בענין.
כל הכבוד לך על היוזמה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
'
מלבד זה שהתעלות היא רגש פרטי שרובנו רוצים לשמור לעצמנו, נתינת המענק כביכול מורידה את זה למקום גשמי וקטנוני ביחס למאורע.
למרות שגם דעתי לא נוחה מ'הפתעה' שאשה עושה לבעלה שהולך ללמוד כל הלילה, אבל אני לא יכול שלא להתנגד לשורה הזו.
לטעמי השורה מפספסת את כל השיתוף הרוחני של הבית, שבו הבעל מביא את הרוחניות והאשה את הגשמיות, זה לא חלוקה אלא כך הוא מבנה נכון של בית יהודי. הגשמיות של האשה לא מורידה חלילה את הרוחניות של בעלה אלא ההיפך, היא מעלה את הגשמיות לרוחניות של הבעל.
אשה שנותנת לבעלה עוגיות כדי שיקל עליו ללמוד בליל שבועות, הרי שבגין הגשמיות היא עצמה מתעלה לאותו מקום רוחני שבעלה מגיע, ונמצא העולם שלם.
התעלות של הבעל לא יכולה להיות בשום אופן רגש פרטי שלו, הוא חייב לשתף את אשתו בהתעלות הזו. המענק של האשה לא מורידה את ההתעלות למקום קטנוני אלא מעלה את הגשמיות למקום הרוחני.

רק הענין של ה'הפתעה' לטעמי הוא לא מוצלח כי הבעל עלול למצוא את עצמו בסיטואציה מביכה מחבריו ומהסביבה וכל כיוצא בזה, ויותר מוצלח שהיא תתייעץ אתו מה כדאי לשלוח אתו לבית הכנסת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
עולמו של גבר הוא כל כך מורכב,
שקניתי מחזורים לאשתי היה חשוב לה שאכתוב לה כמה מילים בעמוד הראשון, אני מעדיף שלא יכתבו לי (כולם יידעו שזה מאשתי...)
במתנה לחג לאישה העיקר זה המכתב, המילים, ההרגשות, וההתרגשות אולם לגבר ההנאה שהוא רואה את אשתו שמחה, והגבר מחכה לסעודת חג דשנה...

אני הייתי שמח אם הייתי יודע מראש שאשתי שמחה במה שאני עושה, ויותר שמח אם היא הכינה לי מה שהוא שאני ממש אוהב לאכול ולשתות בבית או בסעודה או לבוקר.
לא הייתי רוצה להצמיד כלום ללימוד שלי, זה מול קוני...
כן בבוקר הייתי רוצה להעביר אינפורמציה על מה היה בלילה לספר וקשקש אבל שוב בכיף שלי ואם היה מעניין....
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
לא עקבתי אחרי כל האשכול הזה..
רק אשמח לדעת אם העלו פה אולי רעיון למכתב חמוד ליד?
ברור שאני אכתוב גם כמה מילים משלי אבל משהו מחורז יפה, יש?
אני הייתי שמח אם הייתי יודע מראש שאשתי שמחה במה שאני עושה,
אבל זה בעצם מה שמעבירים בכל זה לא?
אני לא באה ממקום של משגיח אבל כן מעריכה את הרצון, הנכונות, ההשקעה.
לא רק בלילה הזה-בכלל כל התקופה האחרונה מפסח זה תקופה שבהחלט ראויה להערכה, אפילו קטנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
לא עקבתי אחרי כל האשכול הזה..
רק אשמח לדעת אם העלו פה אולי רעיון למכתב חמוד ליד?
ברור שאני אכתוב גם כמה מילים משלי אבל משהו מחורז יפה, יש?

אבל זה בעצם מה שמעבירים בכל זה לא?
אני לא באה ממקום של משגיח אבל כן מעריכה את הרצון, הנכונות, ההשקעה.
לא רק בלילה הזה-בכלל כל התקופה האחרונה מפסח זה תקופה שבהחלט ראויה להערכה, אפילו קטנה.
כמו שכבר כתבו מכתב הוא דבר חשוב מאוד, אבל יותר מרגש את האשה כשהבעל כותב מכתב, מכשהפוך מה לעשות הגברים פחות מתחברים לזה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
ואם באמצע הלילה הוא ירצה לחזור כי הוא עייף?
ירגיש לא בנח לאכזב אותך?
ירגיש שהוא לא מצדיק את ההשקעה שלך?
אפשר לכתוב משהו כמו,
"בשבילי אפילו דקה של לימוד שווה אינסוווף ..
(יש סיפור,אני לא זוכרת ..אבל זה הרעיון..)

(לקנות לו שעון יפה :unsure: או עוגת Cupcake מקושט כמו שעון
וסמל לוחות הברית/ספר תורה, ממוקם באמצע מאיפה שיוצאים המחוגים )
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אם אין מספיק דעות בנושא... אכתוב עוד אחת:
לדעתי במכתב כדאי להתייחס לתחושות שלך מהמסירות של בעלך ללימוד. לא לדרבן אותו או לעודד אותו. זה מביך וילדותי מאוד! פשוט לכתוב מהו בשבילך הלימוד שלו, מה זה עושה לך, וכמה את מעריכה את זה ומרגישה חלק מהתורה בזכותו וכו' וכו'.

ובעניין הכיבוד - הכי חשוב זה בלי דרמות וצלופנים...

בהצלחה גדולה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
אפשר להעיז לבקש פה גם רעיון בשביל הבן שלי - בחור ישיבה? אנחנו נוסעים אליו לישיבה הערב, מה לקחת לו מעבר לפינוקים הרגילים והאוכל? מכתב וכו'? תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
אפשר להעיז לבקש פה גם רעיון בשביל הבן שלי - בחור ישיבה? אנחנו נוסעים אליו לישיבה הערב, מה לקחת לו מעבר לפינוקים הרגילים והאוכל? מכתב וכו'? תודה.
כאן את יכולה להתפרע כמה שאת רוצה
וכל המרבה הרי זה משובח
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
לגבי מכתב,
אסור לקרוא שטרי הדיוטות בשבת (וביו"ט)
בדרך כלל מכתב מהאשה כלול בשטרי הדיוטות.
וכל אחת תשאל את רבותיה.
כל הגיליונות של חיזוק שמסתובבים בבית כנסת זה שטרי הדיוטות ?
ואם זה גיליון חיזוק מאשתו ?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה