דרוש מידע פטור מתור- אפשר לדבר על זה?

מצב
הנושא נעול.
אני חושב שאותם אלו שהגיבו בצורה בוטה ופוגענית כלפי ניקים אחרים שצידדו בזכות לממש ברמה כזו או אחרת את התעודה שקיבלו.
כדאי שיתקנו את תגובותיהם. או ימחקו אותם לאלתר.

זה פוגע ומצער מאוד אנשים שכבר מספיק מתמודדים.
נראה לי שאחרי קריאת עשרות תיאורים לאורך האשכול, גם אנשים מתמודדים אמורים לכל הפחות להבין שמאחורי התבטאויות מסויימות, וחלילה, פוגעניות, עומד לעיתים סיפור נוגע ללב על ילדים (שאולי יכלו בדרך זו או אחרת לנצל פטור... ואולי גם מתמודדים עם משהו...) שחיכו בשמש ועיניהם כלות לראות את המתקן המיוחל מרחוק...
גם אם מותר לממש זכות כזו או אחרת (מבחינת חושן משפט), זה לא אומר שהיא מוצדקת וראויה בעצם...

אז כן יש מקום להאזין לדעות רבות ואפילו מנוגדות.
אין מקום לדיבורים לגופו של אדם, ויהיו דעותיו אשר יהיו.

נ.ב. מומלץ לכולם לעבור על כל האשכול כמות שהוא, ובלי אמוציות אישיות.
בלי לקטלג: זאת חוויה.
נתקלים בכל כך הרבה דרכי התמודדות של אנשים עם סבל, מכל סוג שהוא קבוע או זמני. בלי לתת ציונים או חלילה לשפוט אנשים, ישנן תגובות שבטוח גורמות לרבים דמעות בעיניים, ולא מתוך רחמים.
אנשים שחווים קושי ולא מתמלאים ברחמים עצמיים. אנשים שמזכירים לעצמם מי נתן את הקושי או את ה"מתנה". שזוכרים שיש להם עם מי לדבר.
אנשים שפיתחו מודעות רבה לקושי של אחרים, ולא משתמשים ב"מחשבון סבל" אולי הם עצמם סובלים יותר...
 
וואו אשכול מרתק
ואין לי שום קשר לנושא... לא מצד הפטור ב"ה לא מצד הממתינה (לא זוכרת כזה מקרה רק משום שלא הייתי כבר הרבה זמן בתור לאטרקציה???)
רק תיקון קטן לכמה מכאן
אומרים פטור ולא פתור...
 
חברות
עזבו את התורות
לכו למוזיאון המדע ולמוזיאון ישראל
מזגן. שעות שקטות בלי לריב עם אף אחד.
 
הכל טוב, אני כבר שנים אומרת את זה בכל במה אפשרית כולל פרוג אבל רובם עדיין מעדיפים ללכת לאטרקציות ולהתעצבן על התורים ועל העקיפות
אנשים פשוט לא חושבים על מוזיאון בתור משהו שילדים יכולים להנות ממנו. בן דוד של זה שאנשים לא מאמינים שילדים יכולים לאהוב אוכל בריא.
הילדים שלי היו בשבוע שעבר במוזיאון ישראל, וחזרו מאושרים. אבל הם ילדים מוזרים שנהנים מטיולים ברגל ומשוקו בלי סוכר ;)
אגב, מוזיאון ישראל חינם לילדים בחודש אוגוסט. אולי זה כבר כן יגרום לאנשים ללכת לשם...
 
לא שתמיד זה עוזר...
היינו שבוע שעבר במדעטק בחיפה.
היו צריכים פקחי תנועה לנהל את האנשים במסדרונות... :)
לא יודעים באיזה יום הייתם
אבל גם אנחנו היינו שבוע שעבר
היה הרבה אנשים והיה מענין וכיף מאד
 
הייתי גם כן במדעטק שבוע שעבר ואכן היה עמוס
אבל מוזיאון ישראל הרבה יותר גדול אז יש מקום להרבה יותר אנשים
 
איפה רואים את זה?
באתר המוזיאון . זה ככה כל שנה, יש כניסה לילדים בחינם בחלק כזה או אחר של החופש
1755512870524.png

מה יש שם, ואיפה זה?
מוזיאון ישראל בירושלים, גבעת רם.
פירוט התערוכות והפעילויות באתר כמובן.
בין התערוכות הקבועות: אגף יהדות: אוסף בתי כנסת, יודאיקה, בגדים מסורתיים מתקופות שונות וכיוצא בזה.
אגף ארכיאולוגיה של תקופות ואיזורים שונים.
היכל הספר שמוקדש למגילות ים המלח ומה שמסביבן.
גן פסלים.
באגף הנוער מוצגות תערוכות בנושאים מתאימים לילדים, כרגע הנושא הוא אוצרות.
 
בלת"ק חלקי
אין לי כרטיס פתור מתור ב"ה!
אבל ראיתי הרבה זלזול באלרגיות,
אז-
מכירה משפחה המורחבת אלרגיות חריפות
לחלב/ בוטנים ברמה מסכנת חיים אפילו רק בשאיפה באוויר.

חשבתם על זה שהם לא יכולים להמתין בתור שלא יבוא משהו עם במבה/שוקולד חלבי?
כבר היו כמה פעמים פינוי למיון על זה שהאחות חזרה מהגן אחרי שאכלה שם שוקולד חלבי ולא שטפה פנים וידיים
או מקרים דומים ברמת החשיפה.

אז נכון שרוב האלרגיות לא כ"כ חמורות אבל יש גם כאלו...

נ.ב. אין לי מושג אם הם משתמשים בפתור מתור,
אבל הם לא מהסוג שילך לפרקי מים /לונה פארק זה בטוח.
כך שלא נתקלתם בהם...
שוב!
לא מדברים כאן על בעלי הפטורים!!!
רק על מי שאינו בעל הפטור עצמו ועדיין משתמש בו כי זה חבר/אח/ות וכו'!!!
 
לא נראה שהיית שם באוגוסט
"שעות שקטות" במוזיאון המדע (נראה לי שיש גם במוזיאון ישראל) הן שעות סגורות לבעלי צרכים מיוחדים בלבד.
לא ניסיתי באופן אישי אבל שמעתי ממי שכן ניסה שזה מוצלח עבור מי שקשה לו עם מקומות הומים ועודף גירויים.
 
נראה לי שאחרי קריאת עשרות תיאורים לאורך האשכול, גם אנשים מתמודדים אמורים לכל הפחות להבין שמאחורי התבטאויות מסויימות, וחלילה, פוגעניות, עומד לעיתים סיפור נוגע ללב על ילדים (שאולי יכלו בדרך זו או אחרת לנצל פטור... ואולי גם מתמודדים עם משהו...) שחיכו בשמש ועיניהם כלות לראות את המתקן המיוחל מרחוק...
גם אם מותר לממש זכות כזו או אחרת (מבחינת חושן משפט), זה לא אומר שהיא מוצדקת וראויה בעצם...

אז כן יש מקום להאזין לדעות רבות ואפילו מנוגדות.
אין מקום לדיבורים לגופו של אדם, ויהיו דעותיו אשר יהיו.

נ.ב. מומלץ לכולם לעבור על כל האשכול כמות שהוא, ובלי אמוציות אישיות.
בלי לקטלג: זאת חוויה.
נתקלים בכל כך הרבה דרכי התמודדות של אנשים עם סבל, מכל סוג שהוא קבוע או זמני. בלי לתת ציונים או חלילה לשפוט אנשים, ישנן תגובות שבטוח גורמות לרבים דמעות בעיניים, ולא מתוך רחמים.
אנשים שחווים קושי ולא מתמלאים ברחמים עצמיים. אנשים שמזכירים לעצמם מי נתן את הקושי או את ה"מתנה". שזוכרים שיש להם עם מי לדבר.
אנשים שפיתחו מודעות רבה לקושי של אחרים, ולא משתמשים ב"מחשבון סבל" אולי הם עצמם סובלים יותר...
אח יקר.
לצטט חלק מהנכתב ולהוסיף את מה שכתבתי......
לאחר מה שכתבת \ כתבתי, הוספתי שמי שהתבטא בצורה פוגענית צריך לתקן את מה שכתב או למחוק. וגם שחרור קיטור ברור שאפשר אבל בצורה המכבדת את הכותב ואת הקוראים.
ומול כל סיפור עומד סיפור. (את התיאורים שכתבת אפשר לכתוב בדיוק מנקודת המבט ההפוכה של בעל התעודה ומלווהו) וכל אחד צריך לעשות חושבים עם עצמו עד כמה ומתי ואיך.
וכן לדעתי הזכות היא מוצדקת מאוד. עד כמה לנצלה? זה עניין של שיקול דעת בריא של כל אחד. וראה לדוגמא את מגוון הדעות שבוטאו באשכול.
 
סתם עיצה שראיתי בפארק מים של המגזר הכללי.
פעם בשעה כל התור נעצר למשך 10 דק’ ואז רק הפטורים יכולים לעבור.
ככה במשך השעה כולה אין פטורים וכד’.
אני כפטורה זה מאוד נח לי
אני יודעת שבשעה × יש לי זמן שלי ואני לא צריכה לצעוק פטורה וכו’ וגם האחרים יודעים את הזמן ואין עקיפות כל הזמן
אגב כבר כתבו זאת כאן מוקדם יותר באשכול
זה לפי החוק ציטוט:
הסדר אל-תור
מבקרים המחזיקים בתעודת פטור מעמידה בתור )מוכרת על פי חוק( זכאים לקבל צמיד "אל-תור" הפוטר מעמידה בתור למתקנים ועמדות אחרות למתן שירות ברחבי הפארק. צמיד "אל-תור" יינתן למבקר הזכאי לפטור ולמלווה אחד )רצוי מלווה מעל גיל ,18 המסוגל לסייע במקרה הצורך( בהצגת התעודה ובצירוף תעודה מזהה. לצורך קבלת צמידי "אל-תור" יש לפנות לעמדת שירות הלקוחות של הפארק.

חשוב לדעת
הפטור מתור ניתן למלווה אחד בלבד!
 
לדעתי צריכים לעשות הבחנה מבדלת בין מי שאלרגי רק במאכל, למי שיכול למות(!!!!) כי מישהו פתח שקית במבה בסביבה שלהם
לא רואה הבדל בין אלו שאלרגיים בריח לאלו שאלרגיים במגע.
לא קורה אף פעם שבטעות נשפך פתאום מהאלרגיה (במבה חלב וכו') מהילד שעומד לפני האלרגי על הילד האלרגי?
גם אם יש לו את זריקת האפיפן, עדיין זה מסוכן עבורו!

לדעתי ילד אלרגי חייב לממש את זכאותו (כמובן בהתאם לחוק ולא לניצול ע"י אחרים וכו' וכן מותר לו גם להתחשב באחרים אך אינו צריך בגלל זה לוותר כליל על המשחק!)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

א' עברה פיגוע כשהמתינה בתור למסעדה בירושלים.
התופת לא הסתיימה שם
היא רק התחילה
בסיוטי הלילה,
בפלאשבקים ביום
בהתקפי החרדה,
ברגישות הגבוהה למקומות הומים ולצפיפות אוכלוסין.
"זה מדהים איך היא השתקמה, לא רואים עליה כלום"
כך אמרה השכנה, לא שמעה עוד בום
אז שתדעו שא' סובלת מפוסט טראומה, בשיא
לא סתם הוסיפו לה לPTSD גם
C *
(יכול להיות גם שא' עברה פיגוע מסוג פגיעה,
וכל הנ"ל לגמרי מתאר גם אותה)

ב' נולד עם אוטיזם.
לפעמים היא צועקת
אצל אחרים היא שקטה
לא תמיד היא בולטת
יש מצב שהיא שקופה
הוא מוצף עד אימה
מצלילים, ריחות ומהומה
קשה לו, עד בלתי אפשרי
לראות את השני עד ToM **
ואין לדעת מתי ואיך
זה יתפוצץ לו פתאום

ג' סובלת מפגיעה קשה במערכת אשר יצר.
ככה גזרה עליה חכמתו העליונה של הבורא
וזה מסב לה סבל בל יתואר
ובל ייראה.
לא תראו עליה דבר
אבל תור אצלה מוקצה
לא מחמת חסרון כיס אלא כיסא ***

לד' יש סוד אפל
כאופל היצורים המאיימים לחטוף אותו
אתם לא רואים אותם
אבל הם מתרוצצים במוחו
הוא לא יפגע בכם בשל כך
לא, לא עד כדי כך
אבל הם עלולים לפגוע בו
ולכן הוא חייב לעשות ויברח
ולא, זה לא יעזור לעמת אותו שזה דמיוני
ולא, לא תוכלו לדמיין עד כמה הוא סובל באמת

א' ב' ג' וגם ד'
מחזיקים בכיס כרטיס

הוא מקנה להם פטור אישי,
לעיתים + מלווה.
כתוב עליו גם השם הפרטי
אבל לא תמיד תדעו מי זה
כי א' ב' ג' או ד'
מעדיפים להגיש את הכרטיס בהיחבא...

באותו יקום ממש, ובמקביל
ייתכן אף שבדלת ממול
גרה לה גברת א',
לא כל כך בנחת
כי 3 מילדיה
ריטלין צריכים לקחת.


בתור בקופ"ח
עומד הרב ב'
אם
הוא יאחר לכולל
שכרו יקופח
ובעצם הוא כאן, ככל הנראה
מכורח מצוקה
הוא לא פה סתם מבלה
הוא זקוק לשירותי רפואה
[ ולכן במרחבים של בריאות, עפ"י חוק, כולם שווים בפני התור
ועומדים (או יושבים), לפי הסדר, מלפנים ומאחור ]

ג' עומדת להפסיד את האוטובוס
או אולי את החופה
הבייביסיטר כבר עצבנית
ויש לה משימה דחופה
היא קרועה מעייפות, נופלת מהרגליים
הלילה היה לבן, יצאו לו שיניים
היא רעבה מהבוקר, שחור לה בעיניים
הילדים צורחים בטלפון, צומחות לה קרניים

וד' הוא סתם טיפוס מאורגן
הוא מגיע לכל מקום תמיד בזמן
לא, זה לא מאובחן
אילו שהוא רגיש לזה מאז שהיה קטן
ואם התוכניות שלו
עומדות לזוז
זה מעלה לו לגמרי
את הפיוז
נכון,
הוא משתדל לעבוד על כך
ולהשתפר בכל מאודו
אבל קשה לו עדיין כל כך
אלוקים בשמים עדו.

א' ב' ג' וד' עומדים בשורה
רוצים כבר להגיע הביתה/לעלות על מגלשה/לאכול במסעדה
אבל הופס,
כרטיס מולם נשלף,
והסדר מוחלף.
זה מתחיל להרגיז,
אבל הם משתדלים לבלוע...
אבל כשמגיע אחד נוסף
גם להם כבר קשה לעמוד רגוע - - -

תראו אותם
אלו וגם אלו עומדים בשורה
תראו אותם
ועכשיו יש לכם בחירה


יש חוק של פטור מתור, הוא נחקק מצרכי ציבור
הוא מקנה לאדם עצמו ולפעמים בנוסף למלווה אחד בלבד
את האפשרות להימנע מהמתנה בתור.
לכולנו, כחברה, יש את הזכות לכבד את זה
לכל זכאי יש את החובה לא לנצל סתם את זה
לא, זה לא נועד לתת פיצוי לכל המשפחה
זה נועד לתת זכות שווה להיות שונה
זה נועד להשוות את הזכויות באופן כזה
IISC_EqualityEquity.png

כאימא לילד עם צרכים ייחודיים (במיוחד :))
אני משתדלת מאד להימנע משימוש בכרטיס ולצמצם זאת למינימום הכרחי
זה הרבה פעמים כרוך במאמץ גדול ובהשקעת משאבים וכוחות רבים
וזו זכותי וחובתי להשקיע את זה.
אני מזכירה לעצמי שזה לא הוגן לנצל את זכויותיו
על חשבון אחרים, על שלל צרכיהם הלגיטימיים בהחלט
זה לא הגון ולא הוגן
עם זאת, אני מזכירה לעצמי שזה לא תמיד הוגן להתחשב באחרים
ולהיות יפת נפש על חשבון צרכיו של הילד שלי
זה לא יפה ולא הוגן כלפיו.
הוא לא תמיד יוכל להשמיע את קולו
וזו המחויבות שלי
אני הופקדתי על שלומו ורווחתו
והנחות, אני יכולה לעשות רק לעצמי
אני כן רוצה לעזור לו, ככל שזה אפשרי
להרחיב את גבולות מיומנויות ההמתנה שלו

ואני גם רוצה לעזור לעצמי
לא לתת לנכות להביא אותי למקום נחות
לכן, ככל שהדבר אפשרי
גם במקרה שהצורך אכן חיוני
אם הוא לא דחוף באופן נואש
אני אחכה לפחות עוד תור אחד
זה עוזר לי לחנך את עצמי לשאת בנטל האזרחי
ועל הדרך, נותן לילד הזדמנות לפתח את שריר ההמתנה
באמצעות אסטרטגיות מותאמות ותיווך לפני, תוך כדי, ואחרי
(מה שכולל לתווך גם עם לעצמי את הסיטואציה ;)
מכירים את הסיפור עם הגברת בסופרמרקט
שכולם התפעלו איך היא מדברת בסבלנות ומרגיעה את הילדה הצורחת שלה
"רותי חמודה, את יכולה להתגבר, עוד מעט נסיים ויהיה לך יותר קל..."
וכשהחמיאו לה על זה התברר שרותי זה השם שלה עצמה....?)

ושוב, כמובן, ככל שהדבר מעשי ורלוונטי בכל מקרה לגופו.
ותוך שימת לב לאיזון בין הוגנות לחברה והוגנות לילד שלי.
זה איזון דק
שאני מתפללת לדייק.
לשאת ולתת באמונה
זה גם לשלוף את הכרטיס
או ביושר להצטרף להמתנה.

אז לפטורים ובני משפחותיהם
ואנוכי בתוכם
אני פונה בקריאה נרגשת
תשקלו בבקשה את השימוש בכרטיס
תזכרו, יש לכם בחירה
ויש לכם השפעה על החברה
שימוש לא הוגן בכרטיס
מהווה בסופו של דבר פגיעה
בבעלי המוגבלויות בעצמם
תתחשבו בהם
תתחשבו באחרים
תתחשבו בכם
להרגלי השימוש שלכם בכרטיס
יש השפעה על השיח הציבורי
והראשון לשלם מחיר על שימוש יתר לא הוגן
הוא אתם או היקר לליבכם.
אז קחו את זה בחשבון
כן, אנשים משלמים על זה מחיר.
תכירו בכך.
תוקירו את זה.
הודו בזה.
הודו על כך.
תעשו חשבון, תשקלו את כל המחירים
ותוודאו שאתם נשארים ביתרת זכות.

בבקשה
תחשבו פעמיים, או אפילו פעם אחת
אם השימוש אכן חיוני.
והאם אתם משתמשים בזה בצורה חוקית.
הפטור אינו פיצוי לבני המשפחה
את זה הם יכולים להשיג מסדנאות, טיולים, הנחות והקלות אחרות
שאינן משחק סכום אפס. ****
אין אפס.
אם אני משתמשת בפטור
מישהו אחר יחכה עוד זמן בתור
הזמן שלו יקר לא פחות
לכן ראוי להשתמש באופציה הזו כמה שפחות.
תשקלו.
לא סתם מידות טובות הן עניין של מדידה
תשקלו
שלא תעשו כרטיסכם קרדום לחפור בה.

ותזכרו שאם מישהו פותח ת'פה
ומדבר אליכם לא כל כך יפה
זה לא בגלל שהוא צר עין ואיש רע
זה כי הוא רוצה גם ליהנות או שהוא ממהר נורא
וגם עליו לא רואים עם מה הוא מתמודד
לא עלינו
ולא עליו.

אמנם אתם לא חייבים לוותר על זכותכם
אבל גם לא חייבים 3 תורות במגלשה
תתחשבו גם בו
בבקשה
הוא לא נכה
אבל גם לצרכים שלו יש נוכחות
ולפטור מפטור בתור
יש לכם זכות.

ולבלתי מנויים על מועדון הפטורים
אני קוראת גם כן
תשקלו את התגובות שלכם
אנא מכם.
אף פעם לא תדעו כמה דם ודמעות זלגתי כדי לצאת איתו לקנות נעליים
לא תשערו בנפשכם את הדופק ההולם, את הסרט המאיים
רק. שנעבור. את. זה. בשלום.
ולא, להביא נעליים הביתה זה לא תמיד אפשרי ולא תמיד פתרון.
ואל תנסו למצוא הגיון בשיגעון.
ידעתם שלעלות איתו לאוטובוס
עלול להיות שקול לסיבוב של תרנגול, מטבעות או דג?
ומה לעשות שעוד לא הצלחתי להוציא רישיון
(תאחלו לי בהצלחה)
ושלא לנצח הוא יוכל להסתמך על שירותיי הטובים
או שיהיה לו תקציב מספיק למוניות כל חייו
(הלוואי שכן
תגידו: אמן!)

שירותי התחבורה הציבורית נועדו גם לו, אפילו שהוא רגיש
ולחוויות של לונה פארק גם הוא רוצה להיות נגיש
לצלוח משימה של קניות – הלוואי שיצליח, זה חיוני
ולכן, פליז, כשהוא מוציא כרטיס, תגידו לו: בבקשה, אדוני.

(אני גם לא יודעת אם תזכו לשמוח איתי בחתונה שלו........
אבל מידה מסויימת של עצמאות בוודאי תשמחו לדעת שהוא השיג.
את הכאב המפלח לא תוכלו לשכך
אבל את המסע המפרך תוכלו לרכך
אתם יכולים לזכות להיות האנשים הטובים בדרך, הקשה
אתם יכולים עם עוד קצת הכלה, להביא להמון הקלה !)


נכון, השימוש בכרטיס מייצר מצב שזה על חשבונכם.
גם ההמתנה לההוא בכיסא גלגלים עד שהנהג יירד ויפתח לו את הרמפה
ויחכה עד שהוא יתמרן החוצה, ויסגור אחריו... וכל זאת – על חשבונכם.
וגם ההמתנה לההיא שסובלת מגמגום
ואתם צריכים לחכות עד שהמזכירה תבין מה שהיא אומרת, על חשבונכם.
ואפילו מערכת הכריזה באוטובוס, מציקה לכם באוזניים
ומפריעה לכם לשמוע את ההרצאה בנייד. על חשבונכם.
אבל תעשו חשבון לבד
ותבינו שכנראה לא הייתם רוצים לחיות בחברה
שלא לוקחת את זה בחשבון
ומתחשבת.
הרווח כולו של כולנו.

שאף פעם לא תדעו
זו לא רק איחול
זו עובדה ומציאות
שמעוררת הרבה תסכול.
בואו נזכור:
לכולנו יש כרטיס של פטור
מתור,
או מחסד שאין לכפות.
וכחברה, יש לנו זכות
שנעזור.
שיהיה לנו אכפת.
ראה נתתי לפניך את החיים ואת המוות
זו בחירה.
אשרי מי שזוכה שביד הלשון המכבדת פטור
הוא מחייה נפש וחסרונה.



* פוסט טראומה מורכבת Complex Post-Traumatic Stress Disorder

** Theory of Mind עיין
כאן

*** יש המכנים "מקום חשוב" – "בית כיסא"

**** משחק סכום אפס = כשאחד מרויח, השני בהכרח מפסיד.

תורי התרופות – מכת מדינה. הגיע הזמן להסדיר את זה בחוק​


כמו כולנו ללא יוצא מהכלל, גם את או אתה מוצאים את עצמכם שוב ושוב עומדים בתור בבית מרקחת. לעתים זה גם מלווה בילד או פעוט חולה, לעתים אחרי יום עבודה, וקשה מכך לעתים באמצע יום עבודה... לעתים הההמתנה לתרופות היא כשאתם עצמכם לא חשים בטוב.
בישראל ה'מתתפתחת' שלנו תמיד תמיד יהיו עשרות אנשים בתור. ובואו, התור של בית מרקחת הוא התור העצבני המשעמם והקשה כולם בעמידה על הרגליים בין טור וחצי של מוצרי פארם ועינינו בציפיה בוחנות שוב ושוב את המסך עם המספר בתור ואת המספר שקיבלנו בפתק (ואוף יש עוד 16 לפני)...

אם נתבונן הרי כבר קיימת תשתית רשת של מערכת דיגיטלית מקומית המחוברת לקופת החולים, אך עדיין כולנו ממתינים בתורים המטופשים הארוכים והמיותרים הללו לרוקח עצבני שיואיל רק להיגיד קודם כל אם בכלל התרופה במלאי, יקליד, יבדוק, יגבה תשלום.
ובסוף? לפעמים מגלים שאין את התרופה. צריך להתחיל מההתחלה, לעבור סניף, או לוותר.

ההצעה: שירות עצמי פשוט בעמדת קיוסק​


אני רוצה לקדם יוזמה לחוק שתחייב הצבת קיוסק דיגיטלי בכל בית מרקחת, שיאפשר לכל לקוח לבצע את רוב הפעולות בעצמו!
  • מזדהים באמצעות כרטיס קופת חולים או אפליקציה (הצמדת הכרטיס או הטלפון ב nfs, כמה פשוט)
  • רואים את המרשמים התקפים שלו
  • בוחרים אילו תרופות לאסוף
  • אם רוצים מוסיפים תרופות ללא מרשם (כמו משככי כאבים או משחות)
  • משלמים באשראי או בוחרים שירד בהוראת קבע של הקופה
  • מקבלים מספר תור לאיסוף מהיר בלבד

ובכן, במקרה שההזמנה כוללת תרופה המחייבת זיהוי אישי באמצעות תעודה מזהה (למשל תרופה נרקוטית), תופיע על המסך הודעה ברורה:
"ברגעים אלו אנו מכינים עבורך את ההזמנה. הזמנתך כוללת תרופה המחייבת תעודה מזהה. התשלום והמסירה יתבצעו מול הרוקח בעת האיסוף. מספרך בתור: X. נא הכן תעודה מזהה ואמצעי תשלום."


למה זה חייב להיות מעוגן בחוק​

  • מדובר בשירות בריאות חיוני, לא מותרות.
  • כיום בתי מרקחת כפופים לרגולציה של משרד הבריאות, לכן יש הצדקה להסדרה חוקית של תהליך השירות עצמו.
  • בלעדי חוק, חלק מהסניפים יאמצו את הפתרון וחלק לא. הציבור יישאר תלוי באדמיניסטרציה מקומית.
  • חוק יביא לשוויון, נגישות וזמינות אחידה לכל אזרח, גם בפריפריה.

והנה ככה זה למל עובד ברחבי העולם (המידע באדיבות gpt):
  • שוודיה: בתי מרקחת ציבוריים מאפשרים הזמנה מראש ואיסוף עצמי
  • דנמרק: קופות מרשם ממוחשבות, הזמנה מראש ללא תור
  • פינלנד: עמדות שירות עצמי לתרופות
  • גרמניה: מרשם דיגיטלי חובה, בדיקת זמינות תרופה מראש
  • סין: עמדות דיגיטליות לתשלום והזמנה בבתי מרקחת עירוניים

מערכת הבריאות בישראל יודעת לעבוד דיגיטלית והגיע הזמן לחבר את זה גם אל מול הצרכן.
צריך חוק שיחייב שירות עצמי פשוט, זמין ואחיד ויחסוך מיליוני שעות המתנה, יקל על הציבור, ויפחית תחלואה מיותרת.
אז חברים, אם גם לכם נמאס לעמוד בתור, אשמח לשמוע, לשתף ולחשוב יחד איך גורמים לחוק הזה לקרות.

יש לכם רעיון איך לגרום לזה לקרות כבר?
היום שוב חיכיתי קרוב לחצי שעה לתרופה שלא היתה במלאי... ולא אל תגידו לי להכנס לאתר של סופר פארם לבדוק אם יש במלאי, זה לא עובד. זה לא נוח וזה לא מקל באמת על התורים בפועל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה