קראתי רק 4 עמודים ותחושת חמיצות עומדת בגרוני.
לא נכנס לעובי הדיון, אם נכון והגון להשתמש ב'פטור' כשלא צריך כמה, מתי, ועל מה.
לשמחתי הרבה (תודה השם יתברך שכולנו בריאים ושלמים) לא מכיר את תופעת הפטור לא מצד בעלי הזכאות ולא מאותם כאובים שעקפו אותם שוב בתור..
מעונין להביע רק הבנה והכלה.
לכאורה, העולה מהאמור שהרבה מנצלים בצורה בלתי הוגנת את הפטור וזה מה שגורם לציבור להתמרמר על התופעה, ולהתאכזר על הזכאים באמת ובתמים.
אבל מכאן ועד להטיח ולהתנסח במילים בוטות ופוגעניות בהורים/האחים המלווים את היקר להם, זה ממש עצוב.. ולא נשמע מספיק יהודי אוהב ומכיל.
רק מילה לבעלי הפטור.
(נפגעתי וכאבתי ממש - בשביל כמה כותבים כאן שנראה שאין מי שמבין אותם לא חומל ובעיקר לא אכפת מהרגשות שלהם.. זוכר בעיקר את
@אופססס ;) אבל היו עוד כמה..)
מתפללים על היקרים לכם מכל הלב שיזכו לבריאות שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף בתושח"י.
ליבנו 🩵 אתכם בכל מצב, ולוואי ויכלנו לתת כתף תומכת ויד חמה בכל עת.
תזכרו שתכף ומיד יבוא משיח,
כן, הוא ממש בחוץ על השטיח.
ואז,
אתם שהתנסיתם,
תקבלו גמול עשרת מונים על שהתיסרתם.
באהבה, עם ישראל