דרוש מידע צהרון לילדים- מזיק רגשי?

אני גם רוצה לשאול משהו דומה
אם יש לי אפשרות ללכת לקחת מוקדם את הילדים מהמעון מיד אחרי העבודה(אזור 2.5) או לחזור הביתה לנוח/להכין אוכל ואז לקחת ב3.5
מה אתם הייתם עושים?
גם לי יש את הדילמה הזאת לפעמים כשאני ביום חופשי או מסיימת מוקדם
כן משתדלת לקחת הכי מאוחר ב3 גג 3 וחצי
ולפעמים לא משאירה בצהרון בכל
אבל זה באמת מין מאבק פנימי
אולי בגלל שבעלי גורס שהיא נהנית בצהרון ולא מבין מה הבעיה בכל והכל בסדר ורק אני עם מלא מצפון ורק חושבת לקחת מוקדם כשמתאפשר
 
תלוי בבית ותלוי בילד
לא בכל בית עדיף שהילד ישתעמם בבית מאשר שיהיה עסוק בחוץ...
וגם לא לכל ילד טוב להשתעמם בבית.. יש ילדים אנרגטיים שצריכים כל הזמן תעסוקה (- לדעתי הרבה ילדים)
והצהרון בשבילם זה פתרון מעולה
הצהרון הוא פתרון טכני מעולה להורים, לא בטוח שגם לילד..

גם אם אבא או אמא קצת עצבניים, או משעמם לילד, עדיין עדיף לילד להיות בבית ולא במקום אחר - צהרון או כל אופציה אחרת
כי אין תחליף לבית ולהרגשה משפחתית וביתית עבור הילד

עריכה
מוסיפה - כמובן ככל שמתאפשר בהתאם לשעות עבודה של ההורים
 
בלת"ק חלקי
וילדים שגרים בחול?
אצלנו החל מגיל 5 לומדים עד 5
הרבה ילדים עוד נשארים לאכול בביה"ס כי ההורים לא מספיקים לאסוף אותם לארוחת צהריים
ולא חושבת שכל הילדים פה עם בעיות רגשיות....

ההפך- אני רואה בצהרון יתרון
כי בשונה מלימודים
(אני מלמדת אחה"צ ולפעמים ממש קשה לילדות להתרכז.... והן עייפות....)
זה זמן איכות וחוויה שלא נראה לי שמזיק איכשהו

זה מאד יהיה תלוי במה שההורים משדרים
ואיך המצב הרגשי של הילד/ה מלכתחילה
 
בנסיון שיש לי שנים עם צהרונים
אז בגן זה ממש בסדר, לכתחילה של הלכתחילה
ובבית ספר זה הרבה פחות מומלץ
לא יודעת אם בגן זה מלכתחילה ממש
אבל בואי נגיד שזה הרבה יותר מאשר בבית הספר!
גם מבחינת ההתנהלות וגם מבחינת התכנים-
כי אם בבי"ס בי"ע מצויין מראים בממוצע פעם בשבוע סרט בצהרון, מבחינתי זה בעיה גדולה מאד!
ואם מתוך ה 3 שעות של הצהרון יש להם שעה וחצי הפסקה!
כן.
שעה וחצי!!! הפסקה! ומה עשיתן בהפסקה?
"שחקנו בחצר בחבל". (בשמש, בגשם בכל מזג אוויר הן יוצאות לחצר...)
ואיפה הייתה המורה?
"המורה בחדר מורות והיא אמרה לא להפריע לה, אפילו שילדות גדולות הציקו לנו ובכיתי....."
נאום הבחורה שבכיתה א'.
או-
"היום ממש התעייפתי, כי הייתי תורנית והרמתי את הקרטון של האוכל 3 קומות"
סליחהההההההההה היא בצהרון או על תקן סבל??? לא הבנתי.
כל מיני מעצבנים כאלה.


ואני רוצה לנצל"ש ולשמוע-
מה דעתכם על האוכל בצהרון?
כי מבחינתי ולהבנתי הוא על גבול ה"נבלע בקושי"
הילדים שלי אוכלים "רק את השניצל" או "רק את העוף" וזה רק אם הם ממש ממש רעבים,
אחרי שהבת שלי הביאה לבית כמה מנות מיותרות שהמורה אמרה לה לקחת לבית כי זה בל תשחית
אז הבנתי בדיוק למה הם לא אוכלים...
את הבל תשחית לא ממש הצלחנו למנוע (אם היה על זה בל תשחית בכלל....)
אבל לפחות הבנתי אותם ואני מציידת אותם במזונות בכמות גדולה יותר שיישמרו לצהריים
וכשהם חוזרים לבית הם ישר אוכלים משו משביע.
אין דרך לשפר את המגשיות המזעזעות האלה???
ולא הצלחתי להבין למה מביאים כיכר לחם שהולך קומפלט לבית של הגננת או המורה של הצהרון??
לא אמורים למרוח שם משו לילדים הרעבים שלא רוצים את האוכל המבושל?
ואני אומרת את זה מידיעה! לא מהשערה!!
ולא מגן / כיתה בודדת, כבר שנים שאני שומעת ורואה שהלחם הולך לצוות ככה בשלמותו,
וכשאני שואלת את הילד "למה לא ביקשת לחם?"
אז התשובות הן "כי אין בכלל לחם" או "כי הגננת אמרה שאוכלים את המבושל" או כל מיני כאלה מתחמקות.
 
אני תמיד הצהרתי שילדים שלי יחזרו באחד הביתה
והיום אנ י רואה איך מציאות החיים משתנה
הבת שלי בת 3 מתחרפנת בבית ילדה אימפולסיבית שבבית אנחנו מתמודדים לא קל ואנחנו מטפלים בה ומשקיעים את הנשמה
והיא בחברה הגננות לא מבינות אל מה אני מדברת...
ועוד נושא
שומעים המון מהנשים אני עובדת עד מאוחר שבעלי יוכל להמשיך ללמוד
והיה לי אל זה וויכוח אם אישה שכל היום לוקחת שעות נוספות שבעלה יוכל לממוד
ובעלה עדיו לגדולות ושאלתי אותה?
אז אם זכית ובעלך לומד כל היום אז בהפסקונת שלו הוא צריך לטפל בכל החד גדיא בלי עין הרע
ושעות הצהרים לא קלות
ואחר כך לחזור לכולל מותש?
אז זה גם נקרא שאת תומכת תורה...
 
אני תמיד הצהרתי שילדים שלי יחזרו באחד הביתה
והיום אנ י רואה איך מציאות החיים משתנה
הבת שלי בת 3 מתחרפנת בבית ילדה אימפולסיבית שבבית אנחנו מתמודדים לא קל ואנחנו מטפלים בה ומשקיעים את הנשמה
והיא בחברה הגננות לא מבינות אל מה אני מדברת...
ועוד נושא
שומעים המון מהנשים אני עובדת עד מאוחר שבעלי יוכל להמשיך ללמוד
והיה לי אל זה וויכוח אם אישה שכל היום לוקחת שעות נוספות שבעלה יוכל לממוד
ובעלה עדיו לגדולות ושאלתי אותה?
אז אם זכית ובעלך לומד כל היום אז בהפסקונת שלו הוא צריך לטפל בכל החד גדיא בלי עין הרע
ושעות הצהרים לא קלות
ואחר כך לחזור לכולל מותש?
אז זה גם נקרא שאת תומכת תורה...
טוב, בהצהרות כולם אלופים, עד שמגיע רגע האמת (הכואבת)

השאלה אם העבודה שלה מאפשרת בכלל לצאת להיות עם הילדים בהפסקת הצהריים,
כי אם התנאי לעבודה זה 8 שעות רצופות- אז אין ברירה...
אבל אם היא ממשיכה לעבוד אחרי השעות ובשעות הנוספות האלה הוא שומר על הילדים במקומה-
יש מקום לחשוב על זה שוב...
ולא לשכוח שהוא האבא של החד גדיא, כמו שהיא אמא שלהם.

ואני שמעתי מקרוב משפחה אברך שהם חוסכים את הכסף הזה של הצהרונים
ובזמן הזה הוא שומר על הילדים - ורק מחכה לברוח בחזרה לכולל...
אז אולי דווקא שווה לשלם את זה כדי שיישאר לאבא כח ללמוד?

כל משפחה והשיקולים שלה.
 
היו בערך 130 תנאים שהיו ופעלו לאורך כחמש דורות.
מה עשה כל אחד מאותם תנאים?
מה עשו כל שאר אנשי חמשת הדורות הללו? ובאיזו רמה רוחנית הם היו?
כמה סנדלרים ורופאים יש היום שהם גדולי הדור / מתאימים להיות גדולי הדור?

לא שאני יודעת את כל התשובות למה ששאלתי. אני בסך הכל מנסה לומר שבשביל להסיק מסקנות - חייבים לדעת הרבה יותר הן על הדורות ההם והן על ההבדל בין אז לעכשיו.
איזה מסקנות כתבתי בגלל זה?
 
במשך אלפי שנות היסטוריה, בהמון תקופות ומקומות שונים על פני כדור הארץ, היו כל-כך הרבה דברים שונים ומשתנים.
כמה מזה ידוע לנו?
אבל אם בכל זאת אפשר לומר על משהו אחד שהוא כן ידוע,
זה על שבכל הדורות, בכל המקומות, הגבר בעל המשפחה פרנס את משפחתו.
 
אבל אם בכל זאת אפשר לומר על משהו אחד שהוא כן ידוע,
זה על שבכל הדורות, בכל המקומות, הגבר בעל המשפחה פרנס את משפחתו.
יש כאן ניקים עם אובססיה לנושא...
אפשר לעבוד ולהיות יהודים טובים אהובים למקום ולבריות.
גם אם ישנה עדיין בציבור הערכה ומקום לצורת החיים שמקדשת את לימוד התורה והאברכות...
 
אני גם רוצה לשאול משהו דומה
אם יש לי אפשרות ללכת לקחת מוקדם את הילדים מהמעון מיד אחרי העבודה(אזור 2.5) או לחזור הביתה לנוח/להכין אוכל ואז לקחת ב3.5
מה אתם הייתם עושים?
לדעתי ללכת הביתה לנוח.
אולי יזרקו עלי עגבניות אבל לי מאד קשה מיד אחרי העבודה להכנס הביתה ביחד עם כולם. רוצה להכנס הביתה. להניח ראש חצי שעה לשתות קפה כמו בן אדם ואז אני עם כח נפשי יותר לילדים.
יכול להיות שזה משתנה בין אחת לשניה. הילדים שלי ילדים מהממים ומתוקים אבל ילדי קש"ר מובהקים. יכול להיות שעם ילדים ללא קש"ר זה אחרת
 
אני גם רוצה לשאול משהו דומה
אם יש לי אפשרות ללכת לקחת מוקדם את הילדים מהמעון מיד אחרי העבודה(אזור 2.5) או לחזור הביתה לנוח/להכין אוכל ואז לקחת ב3.5
מה אתם הייתם עושים?
בכל חל"ד אני נמצאת בהתלבטות הזו
כי בסכ"ה אני בבית אז למה לא?
מה שאני עושה זה פעם לוקחת פעם לא תלוי בכוחותיי(ובכמה הספקתי לטפל בבית עם התינוק)
מה שכן במעונות ראיתי שאם אני באה בין 14:30-15:30, אני קוטעת את שעת המשחק וכאן זה תלוי בילד
יש ילדים שלקטוע את הזמן הזה ממש מצער אותם..
 
לא קראתי את כל האשכול
אבל מכעיס אותי מאוד שמשליכים בעיות על גורמים בלי קשר
יש ילדים שגדלו עם אמא עובדת והם מטופחים מכל הבחינות, בנויים רגשית, בעלי בטחון עצמי ויכולות שאין לילדים אחרים
ויש ילדים שהאמא בבית איתם כל היום והילדים מוזנחים בכל היבט אפשרי
יותר משנה מה האמא עושה כשהיא נמצאת בבית
ואיפה הראש והלב שלה נמצאים.
אמא שמגיעה בשעה 4 ללא טיפת סבלנות, עסוקה בעינייניה (שלא לדבר על מכשירים כאלו ואחרים) ולא נותנת תשומת לב לילדים- אכן סביר להניח שילדיה יהיו בעלי בעיות רגשיות.
אבל אמא שמגיעה בשעה 4 עם כל הרצון והיחס (לא מחייב כח) להיות עם הילדים כל כולה, מכינה להם אוכל טעים, מקשיבה להם, מספרת להם סיפורים, משתפת אותם בחוויות שלה, עוקבת אחרי המצב והצרכים שלהם- אין כל סיבה בעולם שהילדים ישלמו מחיר.
לא תמיד זה דורש כוחות גוף כמו אכפתיות, ותשומת לב.

ומה שחשוב לילדים זה הלב, ההקשבה, ההרגשה שאמא איתם גם כשהיא לא, והילדים הם הדבר הכי חשוב בחיים שלה.


ואגב- ביחס למה שאמרה המטפלת הרגשית-
לא מן הנמנע שרק אמהות עובדות מטפלות בבעיות של הילדים שלהן, והשאר פשוט לא מטופלים...
 
אני גם רוצה לשאול משהו דומה
אם יש לי אפשרות ללכת לקחת מוקדם את הילדים מהמעון מיד אחרי העבודה(אזור 2.5) או לחזור הביתה לנוח/להכין אוכל ואז לקחת ב3.5
מה אתם הייתם עושים?
תשאלי את הצוות במעון
יש מקומות שלא סובלים שמשבשים להם את הסדר יום
ופתאום מגיעה אמא בשעה לא צפויה וצריך לחתל את הילד ולסרק אותו מהר ולארגן לו את היצירות וכו'
ויש מקומות שאוהבים שהאמא באה מוקדם וזה נותן לילד ולהן תחושה של אכפתיות.
 
לא יודעת אם בגן זה מלכתחילה ממש
אבל בואי נגיד שזה הרבה יותר מאשר בבית הספר!
גם מבחינת ההתנהלות וגם מבחינת התכנים-
כי אם בבי"ס בי"ע מצויין מראים בממוצע פעם בשבוע סרט בצהרון, מבחינתי זה בעיה גדולה מאד!
ואם מתוך ה 3 שעות של הצהרון יש להם שעה וחצי הפסקה!
כן.
שעה וחצי!!! הפסקה! ומה עשיתן בהפסקה?
"שחקנו בחצר בחבל". (בשמש, בגשם בכל מזג אוויר הן יוצאות לחצר...)
ואיפה הייתה המורה?
"המורה בחדר מורות והיא אמרה לא להפריע לה, אפילו שילדות גדולות הציקו לנו ובכיתי....."
נאום הבחורה שבכיתה א'.
או-
"היום ממש התעייפתי, כי הייתי תורנית והרמתי את הקרטון של האוכל 3 קומות"
סליחהההההההההה היא בצהרון או על תקן סבל??? לא הבנתי.
כל מיני מעצבנים כאלה.


ואני רוצה לנצל"ש ולשמוע-
מה דעתכם על האוכל בצהרון?
כי מבחינתי ולהבנתי הוא על גבול ה"נבלע בקושי"
הילדים שלי אוכלים "רק את השניצל" או "רק את העוף" וזה רק אם הם ממש ממש רעבים,
אחרי שהבת שלי הביאה לבית כמה מנות מיותרות שהמורה אמרה לה לקחת לבית כי זה בל תשחית
אז הבנתי בדיוק למה הם לא אוכלים...
את הבל תשחית לא ממש הצלחנו למנוע (אם היה על זה בל תשחית בכלל....)
אבל לפחות הבנתי אותם ואני מציידת אותם במזונות בכמות גדולה יותר שיישמרו לצהריים
וכשהם חוזרים לבית הם ישר אוכלים משו משביע.
אין דרך לשפר את המגשיות המזעזעות האלה???
ולא הצלחתי להבין למה מביאים כיכר לחם שהולך קומפלט לבית של הגננת או המורה של הצהרון??
לא אמורים למרוח שם משו לילדים הרעבים שלא רוצים את האוכל המבושל?
ואני אומרת את זה מידיעה! לא מהשערה!!
ולא מגן / כיתה בודדת, כבר שנים שאני שומעת ורואה שהלחם הולך לצוות ככה בשלמותו,
וכשאני שואלת את הילד "למה לא ביקשת לחם?"
אז התשובות הן "כי אין בכלל לחם" או "כי הגננת אמרה שאוכלים את המבושל" או כל מיני כאלה מתחמקות.
את מביאה כל מיני דוגמאות ממקום ספציפי מסוים, אצלנו בכל אופן בבית ספר המורות היו מקסימות, מדהימות כל כולן למען הבנות, פעילות חווייתית ומטורפת ללא סרטים כלל, אין לי מושג על מה את מדברת
בכל אופן עדיין התפתחו לבנות שלי הרבה בעיות אחרות, הם חזרו עיפות, עצבניות ממורמרות שכולם הלכו באחד והם נשארו וחזרו בארבע ורבע הביתה, והתפתחו גם מריבות בין ילדות, פגיעות וחוצפות, וראיתי שזה גרוע לבנות, ואני מדגישה בנות!! כי לבנים כמה שיותר מחוץ לבית זה יותר טוב....

ולגבי האוכל אין לי גם מושג על מה את מדברת כי הבנות שלי היו ממש מרוצות, ודרשו ממני קציצות כמו בצהרון, פסטה כמו בצהרון.... ואין לי מושג מזה ואיך...

ובכל מקרה סיימתי עם הבית ספר והצהרון, הבת שלי ביקשה בשביל לקבל את המתנות, הציורים וכו', אמרתי לה חד משמעי את תהיי בבית כי ככה טוב לך, גם אם תשתעממי וכו' וזה מוכיח את עצמו.

ושוב אני מדברת על בית ספר, כי בגן זה ממש בסדר, והצהרון ממש קליל ונוח, והבנות שהולכות הביתה זה מיעוט של הקבוצה הכללית. בנות עיפות נרדמות בצד וזה בסדר גמור,
 
אבל אם בכל זאת אפשר לומר על משהו אחד שהוא כן ידוע,
זה על שבכל הדורות, בכל המקומות, הגבר בעל המשפחה פרנס את משפחתו.
האם ההדגשה היא שגברים פרנסו? או ההדגשה היא שנשים לא עשו דברים לפרנסת המשפחה?
לצורך הדיון בנושא האשכול, השאלה אמורה להיות 'האם נשים עשו דברים לצורך פרנסה או שעסקו רק בצרכי הבית והילדים'. ופחות חשוב מה הגבר עשה או לא עשה.

לא חקרתי את הנושא, רק ידוע לי שמ'אשת חיל' נשמע שאשה עשתה גם לפרנסה, מעבר לעבודות הבית.
וכן ידוע לי על סבתי ארבעה דורות אחורה שעבדה בחנות משפחתית, וכן על רעייתו של החפץ חיים שעבדה בחנות כדי שהחפץ חיים יוכל ללמוד וללמד ולכתוב את ספריו.
ומאז שנפתחו בתי ספר - האם לא היו מורות, תלמידות שרה שנירר? שהיתה אגב בתחילה תופרת.
כנראה שאלו רק דוגמאות, והן מייצגות יותר ממקרים בודדים של נשים שעסקו גם בפרנסה.

לא באתי לומר שעבודת נשים לפרנסה היתה מקובלת כמו היום. אך ודאי שגם היתה.
וכפי שציינתי - עבודות הבית עצמן היו הרבה יותר מורכבות ודורשות. ילדים למדו הרבה פחות, נרתמו לעזרה בבית - בכל מיני צורות.

ועדיין, מה שמעניין וחשוב הוא מה קורה היום ולמה.
אני הכי בעד שאימהות תגדלנה בעצמן את ילדיהן, ככל האפשר. זה שילדים כל-כך הרבה מחוץ לבית ומגיל צעיר כל-כך - כואב לי מאוד.
אבל לקחת נקודה אחת מכל מכלול החיים שלנו - פרנסת הבעל את המשפחה, ולהתעלם מכל שאר השינויים ותנאי החיים שקרו וקורים - זה לא רציני בעיניי.
דיון אמור לכלול את כל המורכבות. ואת המציאות של היום, שכל כך שונה מפעם בכל תחומי החיים.

האם ברוב המשפחות שהבעל עובד - האישה לא עובדת?
ואם זו תופעה ששני בני הזוג עובדים - למה זה קורה? לטענתך, 'בכל הדורות, בכל המקומות, הגבר בעל המשפחה פרנס'. (וכפועל יוצא מטענה זו לעניין הנידון) האישה - עסקה בצרכי הבית, ולא בפרנסה.
אז מה קורה היום? למה האשה יוצאת גם היא לעבוד במקביל לבעל?
 
נערך לאחרונה ב:
זה נשמע כאילו כל מי שעובד מרוויח עשרות אלפי שקלים
ושהורים מוכרים את הילדים לצהרון בשביל להיות עשירים

הרבה מהנשים שיוצאות לעבוד מרוויחות שכר מינימום !
וזה בשביל לתת לילדים את הצרכים הבסיסים שלהם ואולי מעט יותר מזה כי אנחנו חיים בדור של שפע וילד שאין לו מעט מהשפע הזה יכול לצבור גם לא מעט בעיות .
 
נערך לאחרונה ב:
כל כך מגוחך להשוות בין החיים של פעם לחיים של היום כי הם לא דומים משום בחינה....
לא מבחינת נתונים (כביסה למשל) ולא מבחינת צרכים (בגדים למשל)
כך שלא מתאים להשוות. (ולשרה שנירר שהובאה למעלה כאישה שעבדה לא היו ילדים...)

לגבי המציאות כיום:
כיום צריך לפחות אחד מבני הזוג שעובד. נקודה. אין דרך הגיונית לחיות בצורה אחרת. (לא מדברת על דרכים לא הגיוניות).
ישנם משפחות שהגבר הוא המפרנס הראשי, ישנם שהאישה וישנם שהגבר והאישה במקביל.
מבין הנשים שעובדות ישנן שהן מורות (אשריהן ואשרי חלקן) ויש שלא.
נשים שעובדות מחוץ לבית, מלבד המורות, עובדות בד"כ עד 4 / קרוב לכך, מציאות שממיילא מייצרת צורך בסידור לילדים גם אחר"צ.
בלי להשוות לקיבוצים וכדו' (השוואה פוגענית להורים שנותנים את נפשם עבור ילדיהם!) יש צורך בצהרונים. אין מה לעשות!
לא משנה אם מלכתחילה או בדיעבד, זה לא ישנה את המצב, ככה זה!.
ממיילא נשארת הבחירה אם להתייחס לזה כאל משהו ש"מסכן הילד" וכך הוא גם ירגיש, כן. כי אם אמא מרגישה שהילד שלה מסכן בצהרון, זה השדר שהוא יקבל וכך הוא ירגיש. או לדעת שאלו הנתונים שהקב"ה זימן לפיתחנו ולעשות את המקסימום מבחינתנו כדי לתת לילדים את הטוב ביותר בלי להתעמת עם המציאות אלא להיישיר מבט ולהתמודד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה