בקשה צליאק בתלמודי התורה - קצת מחשבה אם אפשר

  • הוסף לסימניות
  • #21
תודה על העלאת הנושא למודעות
בתור אמא לילדה שיש לה בגן ילדה עם צליאק אנחנו מאד מנסים לחשוב אבל לא מודעים למה שמותר או אסור
ניסינו לחשוב אילו ממתקים לתת לילדה לחלק לדוגמא ביומהולדת ולא עלה לנו רעיונות נשמח לרשימה כזו
וכן ראיתי שכתבו על עוגות ללא גלוטן איך מכינים עוגה ללא גלוטן עעם איזה קמח יוצא טוב וטעים לילדות ? תספרו לנו שנדע לבצע גם ולהתחשב
בגדול אני חושבת כמו שכתבו לחשוף את ההורים וכן לתת רשימות מוכנות של מה כן טוב וכו יכול מאד לעזור
עוגת ביסקויטים מביסקויטים ללא גלוטן
כדורי שוקולד מביסקויטים ללא גלוטן
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
כשהייתי בסמינר גיליתי שיש לי חברה צליאקית.
זה היה בערך חודש לפני פורים, ומאז התחלתי להתכונן (זה היה לפני כמה שנים, כשעוד היה קשה למצוא תחליפים בלי גלוטן) עד פורים, שבו היה רגע השיא, כשהיא סיפרה לי, למפרע, שזה היה המשלוח היחיד בלי גלוטן שהיא קיבלה, וכמה כולם התפעלו מהרעיון לתת לה משלוח שכולו בלי גלוטן (ואני לא הבנתי מה היא רוצה...), כך שמנסיון- לפעמים אנשים פשוט לא חושבים על האופציה הזו....
והנה הרשימה שלמדתי אז והשתמשתי בשביל עוד חברות במהלך השנים:
* חלווה
* ג'לים, ובאופן כללי- חברת מיה מוכרת הרבה דברים נקיים מגלוטן
* קצפיות (נשיקות בלשון העם)
* צ'יפס על מגוון סוגיו
* במבה (בעיקר של אוסם, אם אני זוכרת נכון, אבל אפשר לבדוק בסימון אלרגנים), וגם במבה עם מילויים
* יוגורטים ומעדנים למיניהם (בחלק יש גלוטן, אבל יש בהחלט כאלו בלי)
* שייקים, נקטרים, משקאות חלב וכו'
* גלידות (כמובן כשמביאים בטווח קרוב)
* מקופלת, שוקולד שמרלינג, שוקולד רגיל, שוקולד עם עדשים\קרם חלב\ סוכריות קופצות\אגוזים ואצבעות שוקולד עם אותם מילויים (על טעמי ואגוזי לא אומרת כלום כי נראלי שאחד מהם עם גלוטן אבל לא בטוחה)
* אני חושבת שגם לדר ובאופן כללי- חטיפים שעשויים מפירות מיובשים.
* יש סוגים של צ'יריוס בלי גלוטן
וכמובן שהיום יש בהרבה חנויות גם בייגל'ה בלי גלוטן, כריות בלי גלוטן, עוגיות כל מיני בלי גלוטן (בעיקר בחנויות טבע וכאלו, לפעמים גם בחנויות של פיצוחים וכדו') ועוד מגוון, כל חנות ומה שיש בה (זה בדר"כ במדור של טבע ובריאות)
זה מה שעולה בדעתי עכשיו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אצלינו בחיידר ממש מתחשבים ברגישויות ואלרגיות למזון.
אבל הייתה לי סיטואציה דומה-
הבן שלי אלרגי לעקיצות דבורה.
הגיע פתק שיש טיול שנתי בלי לציין את האתר המסויים אליו נוסעים (היה כתוב טיול באזור עיר מסויימת). כמו בכל אישור טיול ציינתי את האלרגיה ושבמידה וחלילה הוא נעקץ יש לו בתיק פניסטיל טיפות וג'ל עם הוראות שימוש וליצור איתנו קשר מיידי.
(האלרגיה גם רשומה בהצהרת בריאות של תחילת שנה)
הילד חוזר מהטיול ומספר לי שהלכו לכוורת (משהו כמו מאחורי הדבש) אמרתי לו ומה עשית? השאירו אותו עם אחד המדריכים של המקום ועם עוד ילד שפחד מהדבורים באולם כינוס שיש שם.
אמרתי לו ב"ה שהיה פתרון איפה להשאר. אז הוא מספר שגם שם היו הרבה דבורים.
בס"ד שזה נגמר בלי ארוע מסוכן...

והשאלה שלי- לא קוראים הצהרות בריאות? או אישורי טיולים? למה אני צריכה לרשום שם על מגבלות אם לא מתייחסים אליהן? ואם חלילה היה נעקץ?
ובהקבלה לנושא האשכול- למה ילד צריך להיות חריג ולהשאר עם איזה מדריך לא מוכר כשכל החברים שלו בתוך אתר כלשהו (בלי להתייחס לסכנה להשאיר אותו עם אדם זר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אם כי, אציין שלמרות שבשבילי בסמינר היתה הפגישה הראשונה עם צליאקית- הגעתי מבית שבו כשלמישהו היה חבר צליאקי (והיה לי אח או שניים כאלו שבשנים מסוימות למדו עם חברים שלא אכלו גלוטן)- היה ברור מאליו
א. שנותנים לו משלוח מנות
ב. שנוסעים בשביל זה לרמי לוי כי שם יש דברים בלי גלוטן (השיא שאני זוכרת שמצאנו היה בייגל'ה בלי גלוטן, שהיה יקר אבל כמה שמחנו שהנה יש משהו לתת לחבר הצליאקי של **)
אז כשהגיע הרגע שגם אני פגשתי מישהי כזו- פשוט ידעתי שמעכשיו מתחילים לצבור מידע מה מותר לה ומה היא אוהבת כדי לתת לה מפעם לפעם דברים מותרים, והודעתי לאמא שלי בכמעט גאווה שכשהולכים לקנות לחבר של אחי- צריך גם לחברה שלי.
כך שקל לי לומר שזה היה הרבה חינוך מהבית, ממש להתלהב מהרעיון של לתת לחברים עם רגישויות ולהנות מהאתגר של לתת להם משהו שווה לא פחות. מניחה שאם בכל הבתים זו היתה הגישה- הבעיה היתה קטנה יותר, כי לא היו רואים בעיה שצריך לפתור אלא אתגר מעניין ומלהיב, כמו מין חידה או תחרות עם עצמנו על הרעיון המוצלח ביותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נושא חשוב מאוד
אבל יש לציין שזה לא בעיה שהיא של כל החיידרים
מכירה כמה תלמודי תורה שיש מענה מקסים לילדים רגישים
זה היום כל כך נפוץ
בכל כיתה ובכל מקום יש רגישים צריך פשוט לרצות להתחשב

 
  • הוסף לסימניות
  • #27
וכן ראיתי שכתבו על עוגות ללא גלוטן איך מכינים עוגה ללא גלוטן עעם איזה קמח יוצא טוב וטעים לילדות ?
אני משתמשת במתכון הזה
ומקשטת מעל עם קצפת, מרשמלו ונשיקות.
גם החברות הלא צליאקיות של הבת שלי נהנו מהעוגה.

לפני הפעם הראשונה שהכנתי ביררתי עם האמא מה רמת ההקפדה, והאם אפשר להשתמש במוצרים שכתוב עליהם עלול להכיל או לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
צודקת לחלוטין!!!
בתור אחת שמגיעה מבית עם צליאקים ברמה מסכנת חיים זה כל כך בעצמות של כולנו!
אז נכון שלילדים שלי ב"ה אין צליאק אבל בכל כיתה יש ילד כזה ולכן אני תמיד מתנדבת להכין את העוגות לסיום. כמה שזה קשה לי לפעמים אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על הילד הקטן והחמוד הזה שלא יוכל לאכול מהעוגה במסיבה.
מחזיקה במקרר קבוע קמח ברילי(שאגב הילדים שלי אוהבים הרבה יותר עוגות מהקמח הזה מאשר רגיל. הוא ממש טעים!) ואופה איתו עוגות.
באחד הסיומים שהבנתי שהולך להיות קוגלים שלחתי קוגל ללא גלוטן. אותו מתכון באטריות ביצים. זה הכל.
משלוחי מנות-אני מראש מכינה לילדים ממתקים "ניטרלים". לא חלבי ולא גלוטן ולא אגוזים-מי יודע למה כל אחד רגיש? לא לקחת סיכון מראש וסלמאת.

אני חושבת שהמודעות היום עלתה לאין שיעור. כשאחותי היתה בבית הספר היא הובהלה כמה פעמים לבית החולים כי המורה חשבה ששיבולת שועל זה לא גלוטן וכאלו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני רוצה לפנות לצליאקים ולרגישים למיניהם,
ולקרוא להם/ לנו להשתמש בניסיון שקיבלנו כדי להרחיב את נקודת המבט.
אם כבר אנחנו באתגר מסוים, ברור שיש לנו מודעות לאתגר הזה. זה לא מלמד על מידותינו הטובות או רגישותנו המתפתחת 😉
האתגר בעיניי ללמוד מזה על זירות אחרות, אתגרים אחרים, וללמוד לראות את הצורך של אחרים ולעשות להם מקום - בלב ובמציאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
צודקת לחלוטין!!!
בתור אחת שמגיעה מבית עם צליאקים ברמה מסכנת חיים זה כל כך בעצמות של כולנו!
אין כזה דבר צליאק ברמה מסכנת חיים.
אלא אם כן התכוונת לאלרגיה ולא לצליאק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אין כזה דבר צליאק ברמה מסכנת חיים.
אלא אם כן התכוונת לאלרגיה ולא לצליאק.
צליאק מאובחן+אלרגיה מסכנת חיים. עם הגיל באלרגיה העוצמה פוחתת(היא לא תכחיל היום(בת 18) מכפית שנגעה בשקית של הלחם ואז בגבינה..) אבל הצליאק כמובן נשאר
צודקת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הצטרפתי למועדון, גם לבן שלי יש צליאק. הלם של התחלה, חיפוש מתכונים ברשת, רישום לצליאק בקהילה, לפורום צליאק (יותר מידי הודעות שם, תרגיעו...), מבינים שהחיים משתנים, מבינים שהם בעצם לא משתנים, רק דורשים יותר, מבינים שזה הרבה יותר. אם חוויתם את זה, אתם מבינים, אם לא חוויתם תאמינו לי.

בגדול, זה בסדר, היום זה שונה מפעם, ככה כולם אומרים. יש הרבה מתכונים, קמח מולינו שזה ממש כמו קמח רגיל (שמעורבב עם דבק נגרים), עוגות, מאפים, ביום יום אנחנו מסתדרים.

הבעיה מתחילה באירועים של הילדים. היום הייתה מסיבת פורים, החיידר פינק את הילדים, כמויות של עוגות, קוגל ירושלמי, חטיפים, מה לא. אבל לילדי הצליאק? עשרות ילדים בחיידר, לא אחד, לא הביאו כלום, לא חשבו איך הם אמורים להרגיש כשכולם אוכלים והם מסתכלים. אז ברור ששלחנו לו עוגות ולחמניה ומה לא. אבל ראיתי אותו בכיתה (יין ומעטפה לרב'ה בכל זאת), כולם עם קוגל, והוא מוציא לחמניה מהבית.

נכון, זה לא זול, צריך מחשבה איפה לקנות, אי אפשר להזמין מהספק הרגיל. זה לארגן שולחן נפרד ולדאוג ששאר הילדים לא יאכלו משם, הקושי ברור, אבל העולם השתנה, היום ברור שצריך לאפשר לילדים חוויה שווה, בבתי ספר וגנים יש מודעות לעניין, למה יש תלמודי תורה נשארים מאחור?

יש תלמודי תורה שכבר דואגים לזה, שמעתי על כמה, אבל עדיין אנחנו הרבה מאחור בתחום. פניתי למפקח, הוא הבין את העניין, זו לא פעם ראשונה שמדברים איתו על זה, הוא מסכים שצריך לדאוג לזה וכו' וכו', למעשה, הורים אחרים פנו לפני שנים ועדיין דבר לא נעשה.

מסיבות חברים, אין כיתה בלי ילד רגיש, הוא לא יגיע עם שניצל בשקית למסיבת חברים. אז יש לחמניה ושניצל, וילד שיושב בין כולם, שר, משתתף, וצם. יש בכל מקום אפשרות לקנות לחמניות ללא גלוטן, תבררו עם בנכם מה קורה אצלו בכיתה, כמה ילדים רגישים יש, ותקנו להם לחמניות, אולי תחליפו את השניצל בחזה עוף (אפשר גם לטגן בפירורים מותאמים, עוד חמישה שקלים חד פעמי, לא נורא), נראה לכם סביר לארח ילדים אצלכם בבית ולא להגיש להם אוכל? זה מה שקורה.

משלוחי מנות לילדים, הכנתם איתם את המשלוח לחברים עם הבאגסי הצהוב והוופל מצופה, את זה אתם הולכים לשלוח לילד רגיש לגלוטן, איך זה נשמע? הוא צריך לחלק בסוף היום חצי מהממתקים לאחיו ואחיותיו, אסור לו לאכול את זה, ויכולתם לחסוך את זה ברבע מחשבה, לשים סוכריה וצ'יפס במקום וופל וביסלי.

זה נכון גם בקידושים בבית כנסת. אין בית כנסת בלי כמה ילדים רגישים, היום זה סטנדרט, אתה עושה קידוש? תביא משהו שמתאים גם להם, משהו. אפשר קוגל תפוחי אדמה, אפשר עוגות ללא גלוטן, אל תביא רק מוצרי חמץ, יש כאן ילדים סובלים.

מצחיק אותי להעביר ביקורת, עד לפני תקופה קצרה לא חשבתי על זה בכלל, הייתי כמו כולם. עכשיו, מהצד השני הדברים נראים אחרת, מקווה שתבינו אותי גם מנקודת מבטכם.
מחזקת את ידיך
ולאמר לך כאמא לילד אלרגי לביצים לצערי תתקלי בתגובות פחות מקבלות ומתחשבות כמו למה לא לפתוח גנים ייעודים וכו' (רק לפני כמה חודשים כתבתי בפורום של האלרגיה שלצערנו שעד ההורים לא יחוו את זה בעצמם לא מאחלת לאף אחד כמובן ...הם לא יקלטו )
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני חושבת שהמודעות היום עלתה לאין שיעור. כשאחותי היתה בבית הספר היא הובהלה כמה פעמים לבית החולים כי המורה חשבה ששיבולת שועל זה לא גלוטן וכאלו..
שיבולת שועל זה ללא גלוטן
רק לפעמים בדרך זה צובר גלוטן....
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מהצד של הגננות אני גם מבקשת מההורים. אם יש אלרגיות בכיתה/ בגן מעדכנים את ההורים. אסור בשום אופן לשכוח! יש לנו אלרגיה מסכנת חיים בגן לבטונים. אנחנו לא מחזיקים בגן אוכל חילופי לילדים בד"כ. וכמה פעמים שילדים הביאו חמאת בוטנים בלחם ואנחנו נאלצנו להתמודד עם זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מהצד של הגננות אני גם מבקשת מההורים. אם יש אלרגיות בכיתה/ בגן מעדכנים את ההורים. אסור בשום אופן לשכוח! יש לנו אלרגיה מסכנת חיים בגן לבטונים. אנחנו לא מחזיקים בגן אוכל חילופי לילדים בד"כ. וכמה פעמים שילדים הביאו חמאת בוטנים בלחם ואנחנו נאלצנו להתמודד עם זה...
למה שלא יהיה בגן לחם עם משהו? אני זוכרת כילדה היה לנו לחם וגבינה בגן למי ששכחה אוכל.
אגב, כאמא לתינוק עם אלרגיה הבאתי למטפלת שלו מארז ציפס קידס שיהיה תחליף לתינוק שהביא משהו שאסור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
למה שלא יהיה בגן לחם עם משהו? אני זוכרת כילדה היה לנו לחם וגבינה בגן למי ששכחה אוכל.
אגב, כאמא לתינוק עם אלרגיה הבאתי למטפלת שלו מארז ציפס קידס שיהיה תחליף לתינוק שהביא משהו שאסור.
תכלס אין. אני לא הגננת. כשמישהו שוכח אנחנו מאלתרים משהו מהמקפיא, אבל גם ככה זה גן תקשורת שהילדים לא נוגעים ברשימה מאוד ארוכה של מוצרים, ואחד ברשימה של מה שהוא לא נוגע יש פריט שורה אחת בלבד- מה שיש בגן.
ביום שלישי חילקנו קרונפלקס עם חלב. הילד הזה אכל 3/4 צלחת, וברגע שהודענו שמי שסיים יכול לפנות את הצלחת- הוא קם והודיע ש"אני לא אוהב את זה."
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
תודה על העלאת הנושא למודעות
בתור אמא לילדה שיש לה בגן ילדה עם צליאק אנחנו מאד מנסים לחשוב אבל לא מודעים למה שמותר או אסור
ניסינו לחשוב אילו ממתקים לתת לילדה לחלק לדוגמא ביומהולדת ולא עלה לנו רעיונות נשמח לרשימה כזו
וכן ראיתי שכתבו על עוגות ללא גלוטן איך מכינים עוגה ללא גלוטן עעם איזה קמח יוצא טוב וטעים לילדות ? תספרו לנו שנדע לבצע גם ולהתחשב
בגדול אני חושבת כמו שכתבו לחשוף את ההורים וכן לתת רשימות מוכנות של מה כן טוב וכו יכול מאד לעזור

גם אם אין אפשרות להכין עוגה בלי גלוטן - אפשר לקחת כוסית ולזלף לתוכה גנאש מהציפוי של העוגה, מעליו סלסול קצפת (מהקצפת שמכינים ממילא בשביל העוגה הכללית), ולמעלה סוכריות או מה שקישט את העוגה המקורית. הילדה הצליאקית תהנה מכוס 'מוס' טעימה ודומה לעוגה, וזה בסדר גמור.

חברה סיפרה לי, שהבת שלה, נערה מתוקה, שכל החברות אוכלות בתכנית בסמינר פיצה, ופל בלגי ופסטה מוקרמת - והיא עם לחמניה מהבית...
יכול להיות שיש מקום לאמא, לפנות במכתב לכל ההורים, ואולי גם לדבר עם המורה שתדבר עם התלמידות.
אין שום סיבה שנערה תיתקל בכזו אטימות.

ולאמר לך כאמא לילד אלרגי לביצים לצערי תתקלי בתגובות פחות מקבלות ומתחשבות כמו למה לא לפתוח גנים ייעודים וכו' (רק לפני כמה חודשים כתבתי בפורום של האלרגיה שלצערנו שעד ההורים לא יחוו את זה בעצמם לא מאחלת לאף אחד כמובן ...הם לא יקלטו )

לפעמים זה לא עניין של סוג הרגישות שיש לילד, אלא של מה הוריו אומרים, ואיך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מעלה כאן לדוגמה מכתבים ששלחנו לכל האמהות בגן/כיתה:

בס"ד, אלול תשע"ג

לאמהות של הילדות החמודות מכיתה XXX, שלום וברכה!

אנו פונים אליכן בתיאום עם המורה XXX בעניין חלוקת ממתקים בכיתה בימי הולדת, שמחות ומסיבות.

בכיתה לומדת XXX שלנו - ילדה עם צליאק, שלא יכולה לאכול מוצרים המכילים גלוטן. הגלוטן הוא חלבון שנמצא בחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל. כל המאכלים שמברכים עליהם 'מזונות' או 'המוציא' - מכילים גלוטן. *

כמו כן, הגלוטן נמצא גם בכל סוגי החמצוצים, ברוב ממתקי הגומי, ב'קליק'ים לכל סוגיהם, ובממתקים שיש בהם שברי עוגיות או פצפוצי דגנים.

נודה מאד למי שתוכל להתחשב בXXX, ולחלק לכל בנות הכיתה ממתקים שאינם מכילים גלוטן, או - כאשר מחלקים לכל הכיתה ממתק עם גלוטן / עוגה - לשלוח תחליף כלשהו בשביל XXX. (לדוגמה: פופסים כתחליף לביסלי, סוכריות ג'לי כתחליף לחמצוצים, בננית במקום וופלים).

בתודה מראש על כל התחשבות

ובברכת נחת ובריאות לכולן,
משפחת קפלר


* היום זה כבר לא מדוייק, כי יש 'מזונות' ו'המוציא' ללא גלוטן... עדיין למען בהירות ההסבר יכול להיות שהייתי מנסחת כך גם היום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ושנה אחר כך כשחשבנו שכדאי לתת תזכורת נוספת...

לאמהות של בנות כיתה XXX, שלום וברכה!

תודה מיוחדת לכולכן על ההתחשבות המדהימה בXXX לאורך השנה.

עברו ימים, שנה חלפה,
ולצליאק, לצערנו, עדיין לא נמצאה תרופה.


כמו בשנה שעברה, XXX לא יכולה לאכול מוצרים המכילים גלוטן. הגלוטן הוא חלבון שנמצא בחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל. כל המאכלים שמברכים עליהם 'מזונות' או 'המוציא' - מכילים גלוטן.

כמו כן, הגלוטן נמצא גם בכל סוגי החמצוצים, ברוב ממתקי הגומי, ב'קליק'ים לכל סוגיהם, ובממתקים שיש בהם שברי עוגיות או פצפוצי דגנים.

נודה מאד למי שתוכל לשלוח לכיתה, בימי הולדת ובמסיבות, ממתקים שאינם מכילים גלוטן, או - כאשר מחלקים לכל הכיתה ממתק עם גלוטן / עוגה - לשלוח תחליף כלשהו בשביל XXX, או להודיע לנו מראש, ואנחנו נכין לה בבית משהו מתאים.

בברכת נחת ובריאות לכולן,
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לרוב זה בסדר, חוץ מאלו שעם רגישות ממש גבוהה, אבל לשאול זה פתרון מצוין.
אני הייתי אלרגי לחלב במש שנים ברמה שלא מסכנת חיים אפילו אפיפן לא היה לי עד שפעם אחת ללא התראה קיבלתי התקף חמור מאוד עד-כדי עירפול הכרה.
אגב לאחר האירוע הנל ובהתייעצות עם רבנים עשיתי טיפולים באסף הרופא וב''ה היום אני אוכל חופשי ללא הגבלה---ממליץ בחום שוה כל שקל וכל נסיעה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?
לוקחים ילדים לשיט בננות - הכינו אותם מראש! אפשר ליפול למים ולשהות במים כמה דקות רצופות.
לאחר סיפור משפחתי, על קבוצה משפחתית שהלכה לשיט בננות.
ולא הכינו אותם שאפשר ליפול.
הכי הרבה הכינו אותם שמי שרוצה יכול ליפול למים. ומי שלא, יחזיק חזק וישאר על הבננה.

אבל מעשה שהיה כך היה, לאחר שהתמקמו על הבננה באמצע המקום, והתחילו בשיט האמיתי והכייף, לפתע פתאום הבננה התהפכה על עצמה.
וכל מי שהיה עליה התהפך למים, ואם רצה לנשום, היה חייב לצאת ממתחת לבננה.
ואז כולם כולל כולם היו בתוך המים - כמובן כמובן עם אפודות הצלה וכו' ואין סכנת טביעה.
אבל זה כבר לא נעים לעמוד במים באמצע שום מקום.
אבל אז קרתה תקלה נוספת, המנוע של הסירה כבתה.
ואז מפעיל הסירה לא יכל להסתובב ולאסוף אותם.
אז הו קרא למובגרים בואו תשחו אלי ותעלו...
ורוב הקבוצה לא ידעה לשחות.
והמבוגרים אומרים לו, קודם תלך לאסוף את הילדים.. והוא (מפעיל הסירה) אומר אל תגידו לי מה ואיך לעשות.
והילדים בהיסטרייה, בוכים ומפוחדים.
ובנתיים סירה נוספת של אותה חברה שתפקידה לפקח וצופה במתרחש לא נוקטת אצבע, ורק לאחר 10 דקות שחלק מהילדים החלו להיסחף עם הרוח, אז הם הרימו אותם לסירה שלהם.
לאחר 10 דקות הוציאו את כולם מהמים.

מסקנא , לא קרה כלום בגוף, אבל להבא, יש להכין כל אחד ואחד בנפרד ופרטני, בזמן שהוא מרוכז ואין לו אלפי אנשים מול העיניים, ועוד דברים שמסיחים את דעתו, לעשות את זה אחד על אחד בבית או בכל מקום אחר, ולומר לו שים לב, אנחנו יוצאים לשיט בננות, ייתכן שנופלים למים, זה לא מסוכן. ולא קורה כלום. אין כרישים...
סך הכל דג ידגדג אותך באצבעות וינקה לך את הפטריות

ואם הוא לא ירצה בגלל זה, אז מה עדיף???
אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות ויצחק עם הילדים במטבח ויביא את עיקר האווירה הטובה של מסיבת חנוכה,
ומאד קשה בפסח שאין מי שישב ויערוך את שולחן ליל הסדר שאין אבא בבית, אבל גם מאד מאד קשה שאין מי שתבשל לפני זה ותכין ושתלך להביא באמצע ליל הסדר דברים מהמטבח בשביל שהאבא יוכל לשבת עם הילדים בנחת ולספר את הסיפור ההגדה
מאד קשה בשבועות למשל שאין אבא שישב בבית הכנסת וילמד עם הילדים היתומים, אבל גם מאד קשה לאבא ללכת ללמוד עם הילד בבית הכנסת שצריך להשאר בבית ולשמור על הילדים הקטנים
ולא רק בחנוכה והחגים אלא כל השנה, מאד קשה באמת לילד יתום מאבא שאין מי שישב איתו באבות ובנים ויחזור איתו על הגמרא, אבל גם מאד קשה לאבא לשבת עם הילדה שלו בכתה א ולחזור איתה ולעקוב על השיעורים, ומאד קשה לאבא ללמד את הבת שלו דברים שבעיקר אמא אמורה ללמד אותה כמו גיל ההתבגרות,,
ואני מדבר על כל גם מבחינה כלכלית, וגם מבחינת פינוקים,
אלמן שמטופל ביתומים לא יכול לצאת לעבוד כמו כל גבר אחר שיודע שיש אמא בבית שתשמור על הילדים או שתשאר איתם שחולים,,
וצריך לשלם לאשה שתנקה ותכבס ,,, ועוד דברים שגבר לא יודע לעשות,,
ותשעים אחוז מהארגונים עוזרים בעיקר לאלמנות או ליתומים של האלמנות

והכי הכי קשה זה הדבר שצריך לדאוג ליתומים לבד שלא ירגישו 2 דברים,,
1. שלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין ילדים אחרים שיש להם אבא ואמא,
2, ושלא ירגישו את החוסר שיש בינם לבין יתומים מאבא, כי זה אחד הדברים הכי הכי קשים, שהם שומעים למשל שארגונים מארגנים נופשים בחנוכה או בפסח או בשבועות וזה רק למשפחות של אלמנות, ומקבלים שם עולם ומלואו,,,, ואני צריך לתת לילדים שלי דברים כאלו מכספי רק שלא ירגישו שחבל שמי שנפטר זה,,,,,,,,,,,,
וודאי שמבחינת צניעות לא מתאים לעשות אלמנים עם אלמנות,, אבל כמו שמארגנים בנפרד לאלמנות אפשר שאותו ארגון יארגן במקום אחר לאלמנים עם יתומים,,
ואני יודע שכולם יגידו שבתורה כתוב אלמנה ולא כתוב אלמן, ולכן כולם חושבים בעיקר על אלמנות ולא על אלמנים,,, בתורה הכוונה לאלמנה זה מי שנצרך, וכן בזמן התורה לא היה מושג של אלמן אלא כל אחד היו לו כמה נשים,,,, והיה מי שידאג גם ליתומים וכן לא חושב שבתורה יש הבדל בין יתום מאבא או מאמא
אני לא כותב את זה בבקשת עזרה , כי מנסה ליהיות לבד ולעשות מה שצריך ליתומים שלי,, אלא רק להעלות את המודעות בציבור, ואולי יקום מישהו שידע באמת לדאוג לכל היתומים ויבין מה עובר גם על האלמנים ואולי ירים את הכפפה
אני שכנה של שלושה ילדים מתוקים עם פיגור בינוני שחיים בבית אחד.
זהו אתגר קשוח בשגרה, אבל נסו לדמיין איך זה נראה בחופש הגדול...

כל המשפחה בבית, כולל המיוחדים שחוזרים ביום רגיל בין 4 ל6
אין להם סדר יום, ובטח שלא תעסוקה
(אם לא לוקחים בחשבון הצקות ומריבות)

אי אפשר לצאת איתם לטיולים, אי אפשר להשאיר בבית עם בייביסיטר

אי אפשר לשלוח לקייטנה, ואפשר רק לנסות להעביר בשלום עוד יום ועוד אחד.


עד היום הנס של הילדים המיוחדים וההורים שלהם היה ארגון עזרה ומרפא.

במשך שנים (בטח קרוב ל10) הוא משיג תקציבים , מתנדבות , ועורך קיטנות טיולים ונופשונים נון סטופ מסביב לשנה.

זה מתחיל ביום חמישי כל שבוע, ממשיך בחופש הגדול, ולא נגמר בחול המועד, ערב פסח, ובטח יש עוד זמנים ששכחתי.

וכל פעם ההצלה הזו היתה בחינם לגמרי. עיריית ביתר עילית הייתה מקצה מיקום , התקציבים הגיעו מעזרה ומרפא וההורים רק הודו לה' על מזלם הטוב.

אבל השנה העירייה הפסיקה להקצות את המתנ"ס לפעילות.
ומאז הילדים האלו בבית.

אני מקווה שרק מטעמים ענייניים, אבל אין לנו שום הבנה למה להפסיק פעילות מדהימה שכזו לארגון מיוחד שכזה ולחפש ארגון אחר(?) שעדיין לא נמצא.

אם אתם רוצים לעזור ולהקדיש שתי דקות מזמנכם כדי לתת תקווה לילדים האלו.
אנא שילחו מייל (ולאחר מכן כתבו שלחתי והקפיצו את השרשור)
לכתובת
pniyot
שטרודל
betar-illit.muni.il

אפשר להעתיק את הנוסח הבא:
שלום רב,
אני פונה אליכם בלב כואב , בנוגע להפסקת פעילות הנופשונים של עמותת עזרה ומרפא – מסגרת יקרה מפז לילדים המיוחדים ולמשפחותיהם.
המצב הנוכחי, בו הילדים נמצאים ימים ארוכים בבית ללא מענה, חסרי שגרה ומסגרת – הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. גם אם קיימות סיבות מוצדקות להפסקה, לא ייתכן שהמחיר הציבורי והאנושי יהיה כה כבד.
שמענו כי נשקלת העברת האחריות לגוף אחר – אך חשוב לומר בפשטות: עזרה ומרפא נתנו את הלב והנפש. עבור המשפחות, הם לא "ספק שירות" אלא שליחי ציבור אמיתיים, שבנו מערכת עם נשמה, רגישות, ועמידה באתגרים שדורשים מסירות נדירה.
הפסקת הפעילות שלהם, גם אם זמנית, יוצרת ריק מערכתי ורגשי כואב, שגם כל שינוי עתידי לא יוכל בקלות למלא.

אנא – אל תתעלמו מהכאב ומהזעקה השקטה של ילדים והורים.
השיבו את הפעילות – ותנו לעזרה ומרפא להמשיך להיות העוגן עבור משפחות רבות, שלמענן הם עושים את מה שכולנו היינו צריכים לעשות.

בתודה על האכפתיות ותקווה לשינוי מהיר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה