באחד מימי שישי בינואר השנה, בשעת צהריים, יובל ואשתו (השמות המלאים במערכת) חיכו בגשר בר אילן לקו 691 מרמת גן לבית שמש. במשך שעה חלפו על פניהם שלושה אוטובוסים של חברת בית שמש אקספרס (חברה בת של נתיב אקספרס), המספקת שירותי תחבורה ציבורית באשכול בית שמש. יובל נופף בידיו וניסה למשוך את תשומת הלב של הנהגים ללא הועיל ואף התקשר בזמן אמת למוקד השירות של התחנה.
בני הזוג החליטו לא לוותר והגישו לבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב תביעה לפיצוי בסך 4,500 שקל נגד חברת האוטובוסים. בשבוע שעבר פסק השופט אביים ברקאי כי מגיע להם פיצוי, תוך השמעת ביקורת על חברת האוטובוסים. השופט פסק כי לכל אחד מבני הזוג מגיעים 500 שקל "בגין כל פעם שבה נאלץ
לעמוד חסר אונים מול אוטובוס שחולף על פניו במהירויות של 90-85 קמ"ש". כלומר, שניהם ביחד יקבלו 3,000 שקל.
לאורך פסק הדין, הביע השופט תרעומת על כך שחברת האוטובוסים לא הצליחה להראות שנעשה בירור ראוי, וביקשה בעיקר להתמקח על הפיצוי. "כאשר מדובר בשלושה נהגים עוקבים, זה אחר זה, ניתן היה לצפות שיוצגו לי מסקנות בירור חד־משמעיות. בירור שילמד מה קרה באותו יום, שבו החליטו באופן שיטתי נהגי הנתבעת להימנע ממתן שירות לנוסעים. זה הטיפול העיקרי שהיה צריך להראות, ולא התמקחות באשר לסכום הפיצוי", נכתב.
לפי כתב ההגנה, התביעה הוגשה "בשל משגה של נהגים שלא עצרו בתחנה, ועל כך הביעה הנתבעת את התנצלותה עוד בזמן אמת". בנוסף, נכתב כי סכום התביעה מוגזם וכי נציג הנתבעת הציע לתובע בזמן אמת, בעת שהתקשר להתלונן, לקחת מונית ולשמור את הקבלה כדי שהחברה תוכל להחזיר לו את הסכום. עוד נכתב כי העלות של נסיעה כזאת במונית ספיישל היא 203 שקל. בהמשך מצוטטים שני פסקי דין אשר לטענת חברת האוטובוסים תומכים בטענה שהפיצוי מוגזם.
"ומה אין בכתב ההגנה?", שואל השופט, "אין שום התייחסות לגופו של עניין. איך התרבות הארגונית של הנתבעת מאפשרת בוז של
שלושה נהגים עוקבים, אשר כל אחד מהם מחליט לא לעצור בתחנה? אין בכתב ההגנה שום התייחסות לבירורים שנעשו באשר להתנהלות השיטתית של נהגי הנתבעת; אין בכתב ההגנה שום התייחסות לבירור שנעשה עם אותם נהגים ותוצאת הבירור. כתב ההגנה כולו מבקש להסביר עד כמה נפל פגם בהתנהלות התובעים אשר מבקשים פיצוי, ולא מצאתי אפילו בדל של התייחסות להתנהלות הנתבעת עצמה".
השופט ציין כי תקלות אכן קורות ויכול לקרות שנהג אחד, פעם אחת, לא יעצור בתחנה. אבל אם קרה משגה ניתן היה לצפות שיוצג הבירור והפקת לקחים. בנוסף נכתב כי שלושת טופסי התלונה של התובע נסגרו בתואנה של "תגובת לקוח — לשביעות רצונו" כשניכר שלא הייתה שביעות רצון. לפי טופסי התלונות, שניים מהאוטובוסים חלפו על פני התחנה במהירות 85 ו-90 קמ"ש, כלומר ניתן להבין שהנהגים אפילו לא ניסו לעצור.
בדו"ח התלונה שמתייחסת לנהג הראשון שלא עצר נכתב שהנהג דילג על התחנה — וכי בדיקה של חברת האוטובוסים העלתה שלפי המצלמות הפנימיות, היו כמה כיסאות ריקים ולא היו נוסעים בעמידה. כלומר הדו"ח מאשש את דברי התובעים ומלמד שנהג האוטובוס שסירב להעניק להם שירות עשה זאת למרות שבאותו אוטובוס היו מקומות ישיבה.
בשיחה עם TheMarker אמר יובל, התובע, כי "המקרה הוא דוגמה לתרבות ארגונית פגומה וחסרת אחריות של חברה, אשר פעילותה העיקרית היא
מתן שירותים חיוניים ובסיסיים לציבור הרחב. המחדל של החברה גרם לעוגמת נפש משמעותית לי ולרעייתי — עובדה שקיבלה משקל משמעותי בהליך ובדיון המשפטי. לא מתקבל על הדעת שחברות תחבורה ציבורית שאמורות לספק שירות תקין, סביר וראוי, יימנעו מביצוע החובות המינימליות המוטלות עליהן על פי דין, ובכך יגרמו לפגיעה ישירה באזרח הקטן. אני קורא לכל אזרח שזכותו נפגעה לפתוח בתהליך משפטי כנגד חברות מהסוג הזה, שלצערי לומדות אך ורק כששולחים יד אל הכיס שלהן".
מחברת בית שמש אקספרס נמסר: "החברה מספקת שירותי תחבורה ציבורית לרווחת כלל הציבור, בהתאם לרשיון מאת משרד התחבורה, ברמת שירות ובטיחות גבוהה ולשביעות רצון הציבור כפי בא לידי ביטוי במדדי השירות וציוני הבקרה הציבורית שמבוצעת על ידי משרד התחבורה.
"עניינו של פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באירועים נקודתיים שאינם מאפיינים ואשר התרחשו אגב הפעלת הנסיעות על ידי קבלן משנה אשר נשכר על ידי החברה לתגבר את הקו בשל הביקושים החריגים. תקלות נקודתיות אלו חריגות לשירותי התחבורה הציבורית האיכותיים שאותם מספקת בית שמש אקספרס.
"החברה, המפעילה אלפי נסיעות ביום (רובם המכריע ללא כל רבב), פועלת להפיק לקחים מכל אירוע או פנייה, למען המשך שיפור השירות ואספקת שירותי התחבורה הציבורית הטובים ביותר האפשריים לרווחת הציבור ושביעות רצונו. מקרה זה אינו מייצג את פועלה של החברה ומאמציה הכנים והמלאים למתן שירות מקצועי ואיכותי כפי שחרתה על דגלה".
דה מרקר