רבותי, המצב מזעזע!!!

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #2
ואעתיק לכאן את דברי הרמב"ם (הל' תענית פ"א) וזה לשונו:
דבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב (ירמיה ה-כה) ''עונותיכם הטו'' וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם.
אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית [-במקרה], הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה (ויקרא כו-כז) ''והלכתם עמי בקרי'' (ויקרא כו-כח) ''והלכתי עמכם בחמת קרי''. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהיא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כדאי שכל אחד ישתדל להפיץ את זה הלאה. וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.

מקור לדף דלעיל: http://anti-net.co.il/
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נ.ב. האם יש למישהו יותר פרטים על האסונות האחרונים [חלקם לא כ"כ התפרסמו]?

בשורות טובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כבר הרבה זמן אני רוצה לומר לך ואני מתלבטת.
אבל כבר לא יכולתי לשתוק...

שים לב שאתה כבר עלול להשניא את התוכחה שלך ואת הענין (החשוב) שעליו אתה מתריע כל פעם.

זה כבר על הגבול. (למרות שאותי כבר הצלחת לעצבן. ויש לי אתרוג...)

פעם פעמיים לרשום את אותם הדברים זה עוד סביל. אבל לקפוץ בראש בכל פעם זה כבר מעצבן וגורם למיאוס ואצל אנשים מסוימים גם לאנטי.

לתשומת ליבך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י רותי בן שימ;1189005:
כבר הרבה זמן אני רוצה לומר לך ואני מתלבטת.
אבל כבר לא יכולתי לשתוק...

שים לב שאתה כבר עלול להשניא את התוכחה שלך ואת הענין (החשוב) שעליו אתה מתריע כל פעם.

זה כבר על הגבול. (למרות שאותי כבר הצלחת לעצבן. ויש לי אתרוג...)

פעם פעמיים לרשום את אותם הדברים זה עוד סביל. אבל לקפוץ בראש בכל פעם זה כבר מעצבן וגורם למיאוס ואצל אנשים מסוימים גם לאנטי.

לתשומת ליבך..

באמת זה יכול להרגיז,

אבל אם תחשבי שאפילו אדם אחד אפילו חסם את עצמו זה כבר ישנה לך את המבט
(וסתם כך עדיף אלף אשכולוות כאלו מעצבנים מאשר אשכול אחד של טרגדיה מחרידה)
התודה היתה בטעות
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה ל"מכל הלב" שעושה בשביל כולנו את החובה שלנו. בעצם כולנו היינו צריכים להזכיר לעצמנו כל יום ויום עם איזו אש אנחנו מתעסקים. אז אם יש יהודים עם לב חם ואיכפתיות רבה- כולנו חייבים להם תודה. אחרי הכל לא נראה לי שמישהו מקבל על זה משכורת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכתב ע"י מכל הלב;1188967:
נ.ב. האם יש למישהו יותר פרטים על האסונות האחרונים [חלקם לא כ"כ התפרסמו]?

בשורות טובות.
תחפש בגוגל "חשבונות שמים"

ובקשר לסוגנון התוכחה הזה:
המגידים של פעם, היו ממשילים את התוכחה שלהם, לאב שרוצה לתת תרופה לבנו, והילד מסרב לפתוח את הפה.
מה עושים?
מצחיקים אותו עם איזה פרצוף, או תעלול, או מביאים לו סוכריה, ואז הילד צוחק, והופ מכניסים לו את הגלולה המרה אל הפה.

בשיטה שאתה משתמש, הילד מקבל בחילה, מקיא, ואטו דטריד למיפלט, לא בלע.
תוכחה היא מהמלאכות הקשות שבמקדש, וכמו בכל מקצוע, גם המקצוע הזה דורש התנסות, סטאז', לימודים, המון ניסיון.
אם אתה מקצוען, תעשה את זה, אם לא, פשוט חבל על ההשקעה, יש אנשי מקצוע שבמשך שנים מסתובבים ודורשים, ויש להם תוצאות בשטח.
המשותף לבעלי המוסר והמשפיעים המצליחים, זה שהם לא יוצרים שנאה ודחייה למוסר שלהם, תעבור על הרשימה של האנשים שהשפיעו עליך, האם הם הוכיחו אותך באופן כזה?
אני מאמין שלא, אחרת כבר מזמן היית רחוק מאיפה שאתה נמצא עכשיו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י רותי בן שימ;1189005:
כבר הרבה זמן אני רוצה לומר לך ואני מתלבטת.
אבל כבר לא יכולתי לשתוק...

שים לב שאתה כבר עלול להשניא את התוכחה שלך ואת הענין (החשוב) שעליו אתה מתריע כל פעם.

זה כבר על הגבול. (למרות שאותי כבר הצלחת לעצבן. ויש לי אתרוג...)

פעם פעמיים לרשום את אותם הדברים זה עוד סביל. אבל לקפוץ בראש בכל פעם זה כבר מעצבן וגורם למיאוס ואצל אנשים מסוימים גם לאנטי.

לתשומת ליבך..

ואפשר לכתוב כל זאת באישי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לגבי כל המגידים של פעם-
תמיד היו מי שזה עיצבן אותם והיה להם את הדרכים להתגוננן מפניי...
חבל שאי אפשר לשמוע את זה מרבי יענקלה גלינסקי זצ"ל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י אפרתה;1189214:
לגבי כל המגידים של פעם-
תמיד היו מי שזה עיצבן אותם והיה להם את הדרכים להתגוננן מפניי...
חבל שאי אפשר לשמוע את זה מרבי יענקלה גלינסקי זצ"ל...
על כוסות רוח שמעת?
היו פעם מתים שסיפרו שזה עוזר להם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לא נורא, על רבי שלום שבדרון זרקו אבנים לא סתם כתבו כמה "מחמאות".
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
חשוב לי לציין:
אני לא באתי לקרר את האמבטיה.
אבל לפעמים כשמחממים מדי זה מביא להתקררות ב"דוקא".
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אם לא באת לעשות את זה חבל שתעשי את זה. מי שיש לו דרכים טובות יותר- מוזמן להציע או לבצע. מי שאין לו שלא יחבל במאמצים של אחרים. היות ואין לכם את היכולת למדוד את התוצאות רצוי לא לקלקל.
אגב, למי ששאל- גם לגדולי הדרשנים והמגידים של היום יש מתנגדים שמתעוררים כשזה נוגע להם באופן אישי. עיזבו. מי שרוצה שישמע, מי שלא- לא. לי זה מועיל באופן אישי. נקודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אם בבחילות עסקינן החומרים הפרוצים שמתגנבים לכאן מדי פעם מבחילים ודוחים לא פחות ומשום מה שם, עמוסי הביקורת לא פוצים פה ומצפצפים, יש לכם עכבר חד רק פליז- כוונו אותו למקום הנכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י אפרתה;1189282:
עיזבו. מי שרוצה שישמע, מי שלא- לא. לי זה מועיל באופן אישי. נקודה.
מצויין!
המודעה קוראת להוציא את האינטרנט מהבית, ואת טוענת שהמודעה הועילה לך.
כלומר: מהיום נראה אותך הרבה פחות בפורום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
רבותי, לא ייאמן אך זו מציאות!
מעיון בספר האור החיים הקדוש עולה בפרשיות הסמוכות לתקופה זו - כאילו דיבר האור החיים הקדוש לזמננו ממש.
להלן ציטוט מדבריו, לא נגענו...

חומש שמות פרשת משפטים פרק כב פסוק ה:

ובדרך רמז תרמוז התורה את אשר יסובבו הרשעים ברשעם כדי שיתעורר האדם מתרדמת שינת שכלו בהביטו הפלגת הרעות אשר יביאו לעולם כי לא לבדם יריעו אלא יסובבו רע לכל העולם, והוא אומרו כי תצא אש הלא ידעת כי צרת העם תתכנה בשם אש. וצא ולמד משליח גבריאל (יומא ע''ז.) אשר שאל אש מבין הבדים (הכרובים) והוא בחינת תגבורת הדינים, ואמר ומצאה קוצים הם הרשעים שאינם אלא קוצים מכאיבים, ואומרו לשון מצאה על דרך אומרו (דברים לא כא) והיה כי תמצאן אותו וגו', והטעם משום שהרשע אין לו בעלים כי האדון ברוך הוא הנה הוא פקר בו והסיר אדנותו מעליו וה' הסתיר פניו ממנו ומעתה הרי הוא כמציאה וכל הפוגע בו יעשה בו רצונו, והודיע הכתוב עוד כי אחר שניתן רשות לאש הדינים להבעיר לא לקוצים לבד הם מבעירים אלא ונאכל גדיש כאן רמז אל תינוקות של בית רבן שעדיין אין להם קומה אלא גדושים שבולת עם חברתה כי בעונות הם הנתפסים בצרת עולם. גם אמרו ז''ל (שהש''ר פס' משכני) בפסוק (תהלים ח) מפי עוללים ויונקים יסדת עוז כי היו ערבים בשעת קבלת התורה וכשירשיעו בני אדם הנה הרשות נתונה לאש לבער בהם, ואומרו או הקמה כאן מודיע כי לפעמים חרב עד צואר הגיעה מופתי הדור יסודי עולם נלקחים בעונם כדי להציל על כללות הדור כאומרו (שה''ש א') אשכול הכופר וגו', ולהם יקרא קמה על דרך אומרו (שם ה') זאת קומתך דמתה לתמר שהם הצדיקים הנמשלים לתמר כאומרו (תהלים צ''ב) צדיק כתמר וגו', ולפעמים יגדל החטא ולא יצילו הצדיקים לבד וחימה שפוכה על כל שונאי ישראל, והוא אומרו או השדה שזה ירמוז אל כללות ישראל ולא יספיקו לא תינוקות ולא צדיקים להציל. והודיע הכתוב כי יש יום לאל איום לבא במשפט עם הסובבים את הדבר למיתת הצדיקים וגאוני עולם להשתלם מהם, והוא אומרו שלם ישלם המבעיר הם הרשעים הקוצים את כל אשר הרגו, ואמרו ז''ל (סנהדרין ק':) כי ה' יתן כח ברשעים לסבול שיעור המגיע להם בחטאם אוי לרשע רע לשמים ולבריות כמה יסבול בעד קלקולו, ותמצא (ב''ר פס''ג) שהצדיקים כשהיו בניהם מגיעים לכלל שנים שאינם נלכדים בעון אביהם היו שמחים ואומרים ברוך המקום שפטרם מעונש זה, הרי כי יעניש ה' לגורם עונש בשבילו לזולת, ובאמת כי יחרד אנוש ויכבה שלהבת יצרו המחטיא אותו באש המשפט בהעלותו על לבבו נהרות העונשים אשר יגיעוהו על כמה נפשות קטנים וגדולים אין קץ שכולם הוא הרצחן הגדול להם באמצעות תאותו הסרוחה, והנה אמרו ז''ל (קידושין מ':) לעולם יראה אדם כאלו כל העולם כולו חציו זכאי וכו' עשה עבירה אחת אוי לו שהכריע את כל העולם לחובה ודם כל העולם ודם זרעיותיהם על צוארו ועל נפשו עמוסים ויסבול מר המות בעד כל נפש אחת מהם ובכל צרתם לו צר כאשר עשה, והוא אומרו שלם ישלם וגו' טעם כפל שלם וגו' המבעיר וגו' כאן רמז הכתוב כי לא לאיש הרשע לבד יעשה ה' משפט התשלומין אלא גם להמחטיאו והוא יצר הרע בחינה המחטיאתו כי גם לו משפט חרוץ ביום ההוא יגדל המספד עליו בעשות בו ה' דין כמאמרם ז''ל (סוכה נ''ב.) שמביאו ה' ושוחטו ולא ימלט בבורחו לבצרה ואפילו לבצר (מכות י''ב.) כי מזיד הוא ומלך המשפט ישפוט בצדק להשתלם ממנו ונשגב ה' לבדו ובקמא (ב''ק ס'.) רמזו באופן אחר:


חומש שמות פרשת כי תשא פרק ל פסוק יג:


ובדרך רמז תתבאר על זה הדרך כי בא הכתוב לגלות נסתרות לה' אשר יעשה בעולמו דבר שכל רואה יתמה בהלקח איש צדיק ישר קודם זמנו יחצו ימיו כמשפט המתחייב לאנשי דמים ומרמה ויבהלו רעיוני האדם לחשוב אחד מב' דרכים או יכחיש ב''מ אושר הצדיקים כי אין טוב בעמל האלהיי או יחשוב כי זה האיש מצפונו אינו כנגלה ממנו והורעה חזקתו לטוב, אשר על כן אמר ה' כי תשא את ראש בני ישראל פירוש אם תראה שיסתלק ראש בני ישראל בלא עת ולא יעלה בכלח כעלות גדיש בעתו הטעם הוא לפקודיהם על דרך אומרם ז''ל (שהש''ר פ''א) בפ' אשכול הכופר דודי לי ואמרו ז''ל איש שהכל בו הוא כופר נפשם של ישראל, והוא אומרו לפקודיהם לשון חסרון על דרך אומרו (במדבר ל''א מ''ט) ולא נפקד ממנו איש כי לצד חסרון ישראל שנתחייבו לזה אני נוטל את ראשם בעדם לכופר נפשם שלא ימותו כל ישראל, ויתבאר גם כן לפקודיהם על דרך אומרם בזוהר (ז''ח) בפסוק כל העובר על הפקודים כל העובר על המצות לומר כי טעם החסרון הוא לצד עוברם על מצות ה', ומעתה לא יחשוב אדם רע לא על המסלק למה ולא על המסתלק כי נסתרו בלתי הגון:
ואמר ה' כי לצד שהדור הוא הגורם לילקח הצדיק לזה צריך לתת כל איש ישראל כופר נפש הצדיק שמת בעדו, והוא אומרו ונתנו איש כופר נפשו של המסתלק או גם כן של הנשארים שירגישו בפטירת הצדיק שנלכד בשחיתותם וכל אחד ישכיל כי חייב מיתה לשמים ויתקן מעשיו, והוא מה שמפורש בדברי קבלה (ישעי' נ''ז) מפני הרעה נאסף הצדיק פירוש אם הסובבים דבר הרגישו החסרונו ותקנו מעשיהם שלא תבא, ואם לא הרגישו כדי שלא יהיה בתוך הרעה שתבא אחריו, ולזה צוה ה' כאן ונתנו איש וגו', ואומרו בפקוד אותם פירוש לא יאחרו נתינת הכופר אלא תכף ומיד בפקוד אותם במעשה זה שנטל ראשם כל אחד יתקן מעוותו, ואומרו ולא יהיה בהם וגו' הא למדת שאם לא יעשו כנזכר יהיה בהם וגו', ואמר בפקוד אותם רמז כי לא יאוחר העונש אלא תכף לפקידה, וכן תמצא שבכל עת שיסתלק הצדיק רעה הבאה אחריו היא סמוכה לפטירתו כמאמרם ז''ל (סנהדרין קי''ג:) וכמו שראינו בעינינו בדורות הללו, ואומרו זה יתנו כאן פירש הכתוב מה הוא כופר נפש שצוה לתת ואמר זה יתנו יכוין אל ספר התורה דכתיב (יהושע א') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, גם אמרו ז''ל כי הקב''ה לפניו כל היום מונח ס''ת כמשפטו אשר צוה למלך ישראל (דבריסי''ז י''ט) והיתה עמו וגו', והוא מה שהראהו באצבע זה יתנו וסתמו כפירושו שעל המונח לפניו תמיד צוה ה' ובאמצעות מה שילמדו בתורה היא מגינה ומכפרת עון ומרבה זכיות כאומרם (מנחות ק''י) ותלמוד תורה כנגד הכל ואפילו היו ביד האדם עבירות רבות זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כאילו הקריב כל הקרבנות המכפרים, והוא אומרו כל העובר על הפקודים שהם המצות זה יהיו לו לתיקון כל דבר, ונמשך גם כן אומרו כל העובר עם שלמטה לומר תיקון למי שאינו בן תורה במה יתן כופר נפשו כי הוא בור ריק אין בו מים, לזה אמר כל העובר וגו' יתז מחצית השקל כיששכר וזבולון ושמעון אחי עזריה (סוטה כ''א.) ורבים כהם אשר יחצון כספם לעמלי תורה, ואומרו בשקל הקדש פירוש בעד שקל הקודש שהוא התורה, או ירצה שבזה ישוה הוא לנותן אמרי ספר כאומרו (קהלת ז') בצל החכמה בצל הכסף,
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
..

לא יודע אם "מכל הלב" עושה נכון או לא, כנראה שכל אחד מקבל את זה אחרת.
אבל בקשר לתוכן הדברים:
1.מדה כנגד מדה זה הדרך שהקב"ה מדבר איתנו כשאין נבואה. אין מקום לומר "מי יודע חשבונות שמיים" במקרה הזה. עצם העובדה שזה נראה לנו למיעוט השגתנו קשור - זו היתה המטרה. (ואם לא מבינים אז גם לזה יש פתרון "פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה")
2. חשבתי על זה שרעל וחומרים מסוכנים מזכירים לי לא דווקא חוסר צניעות, אלא גם רעל של בוז, שנאה, כעס, רכילות, לשון הרע והוצאת שם רע, הסתה ולעג נגד תלמידי חכמים, דעות של כפירה בחלק מעיקרי האמונה. דברים שנפוצים יותר דווקא בכלי תקשורת המיועדים לחרדים, פורומים, רשתות, טוקבקים אנונימיים מלאי אכזריות ורוע. זה קורה בלי שאתה מרגיש, אתה הופך לממורמר ומלא טינה נגד כל עוולות העולם ומוציא את זה בעקיצות וקטילות והאישיות נהרסת יחד עם החיים.
אני לא מתנשא פה על אף אחד זה נסיון לא פשוט גם בשבילי והלואי שהייתי עומד בו ב100%.

נ.ב. הכותב גם שיכל בן באסון מחריד בשנה שעברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
----
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה