רבותי, המצב מזעזע!!!

[יואל ארלנגר - קקטוס]

זה יפה שאת מתחברת לאופן שבו "מעבירים" את הנושא של אלול בברסלב,

תודה על הייצוג המושקע של חסידות ברסלב כפי שאת מבינה אותה,
את האמת יודע רק מי שחותמו אמת.
אנחנו יכולים לחתור לאמת, אבל אין לנו את היכולת לומר שהאמת היא רק אצל רב פלוני.
בכל הדורות היו מספר דרכים לעבודת השם, וגם צדיקי הדורות (ע"ע) היוו דעה ושיטה בתוך כל השיטות.

 

[אברהם]

אבל הגרעין השורשי והאמיתי של נ נח הוא מה שרבינו אמר עליו "אני אעשה אתכם כיתות כיתות ורק כיתה אחת תקלע לאמת

המקור למשפט הזה הוא בחיי מוהר"ן אות שי"ט.
אבל בחיים לא שמעתי את ההמשך הזה של "רק כיתה אחת תקלע לאמת", למרות שעברתי על כמה כתבי יד והשמטות של חיי מוהר"ן

 

[השקעה]

תודה על הייצוג המושקע של חסידות ברסלב כפי שאת מבינה אותה,
את האמת יודע רק מי שחותמו אמת.
אנחנו יכולים לחתור לאמת, אבל אין לנו את היכולת לומר שהאמת היא רק אצל רב פלוני.
בכל הדורות היו מספר דרכים לעבודת השם, וגם צדיקי הדורות (ע"ע) היוו דעה ושיטה בתוך כל השיטות.

דבר ראשון: מי שמחפש אמת מוצא אותה, זה לא אני אמרתי
דבר שני: אם יש צדיק אמת שמצאתי וידעתי בברור גמור שאצלו האמת והוא אומר לי בפירוש שרק אצלו האמת הרני מאמינה לו, בלי שום זלזול באף אחד אחר.
דבר שלישי: אני יודעת שרוב יושבי הפורום לא נמצאים במקום שמתוכו הם יכולים לקבל את זה, בין אם זה בגלל היותם מקושרים לחולקים למיניהם שמסתירים מהם את האמת מתוך אינטרסנטיות ובין אם זה מדפוסי חיים וסיבות אחרות. לכן אמרתי שהשומע ישמע והחדל יחדל, אני לא מטיפה לשום בריה, מתקנת את עצמי קודם ואחר כך אחרים, אבל דברים שאפשר לאמר אותם והם יעזרו אפילו למישהו אחד, השתדלתי לאמרם.

המקור למשפט הזה הוא בחיי מוהר"ן אות שי"ט.
אבל בחיים לא שמעתי את ההמשך הזה של "רק כיתה אחת תקלע לאמת", למרות שעברתי על כמה כתבי יד והשמטות של חיי מוהר"ן

אני אברר עם בעלי את המקור לזה בספרים עצמם, ורבי ישראל אמר את זה.

 

[פיטפוט]

זה יפה שאת מתחברת לאופן שבו "מעבירים" את הנושא של אלול בברסלב, הטעות שלך מצויה בעובדה שברסלב זה לא "אנשים שמעבירים" או שמתיימרים להעביר אלא הצדיק עצמו בלבד מעביר, ולכן מי שקורא את הדברים של הצדיק עצמו בספרים שלו בלי צינורות פגומים למיניהם בדרך יכול בוודאי להיות אפילו צדיק גמור(רבי נחמן עצמו אמר את זה) רק מהספרים וממה שהוא מקבל מהצדיק. לכן כל הדרך של ברסלב מבוססת על הבאת הספרים לעם ישראל ובהם יש כל מה שצריך כדי להיות אדם כשר, נסו ותווכחו (כולנו מנסים גם מי שחושב שהוא יודע הכל.)
ובעלי תשובה מגיעים לברסלב לא כי שם מקבלים אותם יפה כי גם בציבור הליטאי וגם בכל מי שקורא לעצמו ברסלב יש אנשים נפלאים ומקרבים ויש שקרנים למיניהם, הסיבה שבעלי תשובה מגיעים לברסלב זה שהצדיק עצמו מקרב אותם ומוציא אותם מהמקומות שהם נמצאים בהם, לפעמים דרך אנשיו הכשרים והאמיתיים ולפעמים ישירות, ורבי נחמן אמר, תרצו לשמוע או לא, :"כל הרהור תשובה שיש לאדם נמנשך ממני", כן גם לחרדי המסכן שלא מוצא את עצמו ובסוף מצליח לשמור עוד שבת לכבוד ה' למרות שהוא כבר בדרך החוצה, וגם לחילוני שמחליט לשמור את השבת הזאת לראשונה.
עכשיו תגידו שזה עניין של השקפה, עניין של חינוך, של אמונה, לא. זה האמת היחידה והברורה ותעשו עם זה מה שתרצו אחרי שתקראו את זה.





ועכשיו אני אדון לכף זכות את רותי בן שימ שהנ"ל:


נכתב מתוך בורות, כי את עצמך מודה שאין לך שום קשר לברסלב בפועל. כי אלה שקופצים בגגות עושים את זה בציווי של צדיק יסוד עולם קדוש (רבי ישראל דב אודסר), וגם בכוחו של הצדיק, ומקרבים נפשות ולא יושבים במזגן על שטרות אז ממש תודה לך אבל הם לא זקוקים לציון ול"התייחסות" שלך וזה במחילה. כמובן שיש גם ביניהם מספר שקרנים כמו בכל קבוצה, אבל הגרעין השורשי והאמיתי של נ נח הוא מה שרבינו אמר עליו "אני אעשה אתכם כיתות כיתות ורק כיתה אחת תקלע לאמת". ואני עד עכשיו נזהרתי מלהכנס כאן לנושאי אמונה ואידיאולוגיה כדי לא לשבור לאנשים את הכלים עם הדעות הכביכול נחרצות שלנו, אבל היות וכבר כל אחד שופך כאן באשכול את כל סברותיו ואשר על ליבו, הרשתי לעצמי והשומע ישמע והחדל יחדל. יש לכם צדיק כזה שיכול לעזור לכם, ואתם מנסים לחפש פתרונות לבד תוך התנגחויות אחד בשני בלי סוף...נו שוין.

טעותי מצויה באופן שרשמתי את הדברים. אני יודעת שצורת ההתיחסות מגיעה אך ורק משיטתו ודרכו של ר' נחמן בעצמו.

אני אמנם לא קשורה כלל לחסידות ברסלב אך זכיתי להכיר הכרות קרובה מאוד את דרכיו של ר' נחמן ע"י גיסתי ש "התברסלבה"... וכשאני רואה את עבודת המידות שלה בפשטות בתמימות והעיקר באמת גדולה, לא יכולתי להישאר אדישה.



את צודקת שלפי איך שרשמתי אכן משתמע שאני לא מעריכה את אלו "שקופצים על הגגות" פשוט לא רציתי להאריך עוד את תגובתי. צינתי את זה כך רק כי אני יודעת שאנשים שלא מכירים את חסידות ברסלב השורשית שמקושרת לצדיק הגדול, מיד חושבים שמתכוונים לאלו שנראים כתמהונים וכ"ו. (ואת זה יש בכל מגזר)

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

דבר ראשון: מי שמחפש אמת מוצא אותה, זה לא אני אמרתי
דבר שני: אם יש צדיק אמת שמצאתי וידעתי בברור גמור שאצלו האמת והוא אומר לי בפירוש שרק אצלו האמת הרני מאמינה לו, בלי שום זלזול באף אחד אחר.
דבר שלישי: אני יודעת שרוב יושבי הפורום לא נמצאים במקום שמתוכו הם יכולים לקבל את זה, בין אם זה בגלל היותם מקושרים לחולקים למיניהם שמסתירים מהם את האמת מתוך אינטרסנטיות ובין אם זה מדפוסי חיים וסיבות אחרות. לכן אמרתי שהשומע ישמע והחדל יחדל, אני לא מטיפה לשום בריה, מתקנת את עצמי קודם ואחר כך אחרים, אבל דברים שאפשר לאמר אותם והם יעזרו אפילו למישהו אחד, השתדלתי לאמרם.



אני אברר עם בעלי את המקור לזה בספרים עצמם, ורבי ישראל אמר את זה.

דווקא בלי התוספת, זה מחזק את דעתי:
אני אעשה אתכם כיתות כיתות, ואני הבנתי: שכל כיתה וכיתה תקלע לאמת.

 

[השקעה]

טעותי מצויה באופן שרשמתי את הדברים. אני יודעת שצורת ההתיחסות מגיעה אך ורק משיטתו ודרכו של ר' נחמן בעצמו.

אני אמנם לא קשורה כלל לחסידות ברסלב אך זכיתי להכיר הכרות קרובה מאוד את דרכיו של ר' נחמן ע"י גיסתי ש "התברסלבה"... וכשאני רואה את עבודת המידות שלה בפשטות בתמימות והעיקר באמת גדולה, לא יכולתי להישאר אדישה.



את צודקת שלפי איך שרשמתי אכן משתמע שאני לא מעריכה את אלו "שקופצים על הגגות" פשוט לא רציתי להאריך עוד את תגובתי. צינתי את זה כך רק כי אני יודעת שאנשים שלא מכירים את חסידות ברסלב השורשית שמקושרת לצדיק הגדול, מיד חושבים שמתכוונים לאלו שנראים כתמהונים וכ"ו. (ואת זה יש בכל מגזר)

אוקיי אבל זה היה נשמע כמו זלזול לכן הגבתי... אגב אני מכירה הרבה משפחות ש"התברסלבו" של חרדים מבית, זה מצחיק שהם נתקלים בהתנגדויות מצד המשפחה על רקע זה שהם כביכול עזבו את הדרך הקבועה, אבל אם תראו את המבט בעיניים של המשפחות האלה בארועים למיניהם כשהם נתקלים ב"חייזרים שחטפו את ילדיהם" תבינו את מה שרבי ישראל אמר על תחילת ההתקרבות שלו לברסלב "הם כולם צחקו ממני, אבל בלב היו כולם עמי."

עוד משהו שאני מוסיפה אחרי עריכה כי קראתי בצורה מפורטת את הדברים שלך. אני כן רואה כאן בורות, כי עצם החוסר הבנה שאלה שלדברייך "נראים תמהוניים" (חוץ ממספר מזוייפים כמו שציינתי)הם חסידות ברסלב השורשית האמיתית זה מה שהתכוונתי בתגובתי בורות. כלומר הבורות היא להביא אות בתור דוגמא למשהו תמהוני בעוד הם עושים את ציווי הצדיק קצת (הרבה) יותר מרבים אחרים.

אגב זה מאוד לא אישי אבל הנימה של התגובה חייבה אותי לענות באופן שעניתי למרות שאני דנה לכף זכות כמו שאמרתי.

 

[רעמית]

שאלה:
כמה אנשים התחילו לשמור שבת בעקבות קריאות "שאבעס" והפגנות,
וכמה החלו לשמור שבת בזכות הסברה במאור פנים?



(ו'מחלליה מות יומת' זה פסוק מפורש, כידוע. אף על פי כן לא מומלץ לצעוק אותו על מי שרוצים לשכנע.)

דוגמא לא טובה, על חילול שבת צריך למחות!!! בקול!!! זה מצוה!! ומי שאינו מסוגל למחות בקול צריך למחות לפחות בלחש או בליבו.

 

[חיבה יתרה]

רעמית, את צודקת, אך מאידך יש דרכים למחאה
חילוני מצוי אינו מכיר את המילה, "שאבעס" אם הוא כן שמע את המילה זה אך ורק מההפגנות
את המילה "שבת" הוא כן מכיר אך אינו יודע בדיוק מה משמעו של היום והנפלא
המחאה אליו דיברו גדולי ישראל לדורותם מדברת על הסברה וחידוד הידיעה על קדושת היום

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

דוגמא לא טובה, על חילול שבת צריך למחות!!! בקול!!! זה מצוה!! ומי שאינו מסוגל למחות בקול צריך למחות לפחות בלחש או בליבו.

דמעתו של החפץ חיים/ מתוך מאורת הדף היומי

היה זה במיאמי שבארצות הברית. רב בית הכנסת עמד על הדוכן בפני קהל שהתכנס לרגל יום השנה לפטירת רבנו הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל, בעל ה"חפץ חיים", ושרטט בפניהם קווים לדמותו הגדולה של ה"חפץ חיים". לאחר שסיים פרק מנאומו, הרהר הנואם בינו לבין עצמו ושיתף את הקהל בהתלבטויותיו:

ידוע לי סיפור מעניין ביותר על ה"חפץ חיים", ובחפץ לב הייתי שוטחו בפניכם, אך לדאבוני ידוע לי רק חלקו הראשון, ובכל זאת, גם חצי סיפור על החפץ חיים הרי הוא עולם ומלואו ולפיכך אחלוק עמכם את הידוע לי.

מעשה בבחור שלמד בעיירה ראדין, בישיבתו של החפץ חיים, שלא עמד בפרץ ההשכלה שהכתה שמות ברבים, עד שנמצא כי אינו מקפיד על שמירת השבת ורבני הישיבה החליטו כי אין כל אפשרות להותירו בישיבה. מששמע זאת ה"חפץ חיים", ביקש כי הבחור יכנס אליו טרם עוזבו את הישיבה.

פרש הנואם את ידיו והפטיר: "עד כאן החלק הידוע לי. עבור ההמשך העלום ממני, אני מוכן לשלם אלפי זהב וכסף, אם רק יגלו לי מה שוחח החפץ חיים עם הנער. וכל כך למה? מפני שעל פי עדות מהימנה שהגיעה לאוזני, אותו נער לא הוסיף לחלל את השבת! אילו רק יכול הייתי לדעת את הדברים שאמר לו ה"חפץ חיים".

הנואם לא הבחין כי אחד היושבים באולם נע על כסאו באי נוחות.

עם סיום הערב התפזרו האנשים לבתיהם, ובאולם הריק בלט איש מבוגר שנותר על כסאו, עיניו נעוצות אי שם, כולו שרעפים. הנואם התקרב אליו ושמע מפיו משפט שלו ציפה לו: "אני הייתי אותו בחור".

אחר שנרגע האיש, סיפר את שאירע בחדרו של ה"סבא קדישא":

בחור צעיר הייתי, וכפי שאתה יודע, גם קל דעת. בכל מאודי ביקשתי להימנע מן הפגישה המביכה עם החפץ חיים, אך לא הייתה לי כל ברירה.

נכנסתי לביתו, הוא היה אז כבר ישיש בן שמונים ומעלה. חשבתי כי יתחיל להוכיח אותי על מעללי. סיגריה בשבת! לתדהמתי הוא נטל את כף ידי, טמן אותה בין כפות ידיו ואפף אותה בחום וברגש שאין לו גבולות.

אנו עומדים כך, עיניו נעצמו וידי בתוך ידיו. רגע קדוש, טמיר ומיוחד - ה"חפץ חיים" מתייחס אלי כאב לבנו יקירו. הוא פתח את עיניו וגיליתי כי דמעות טריות גדשו את עפעפיו הישישות, זלגו באיטיות על פניו הרכות, והכל בגללי... עודי תוהה באיזה עולם אני שרוי, נשמעה יבבה כבושה, רווית צער:

"שאבעס...." החפץ חיים בוכה עלי. "שאבעס....".

ידיו בנות השמונים רטטו מעלה. עתה תפס את שתי ידי ובכה כאב הממאן להתנחם על לכתה של בתו יחידתו, "שאבעס.... הייליקער שאבעס...." - שבת הקדושה.

אותה שעה זלגה דמעה אחת מפניו הקדושות ונטפה על כף ידי.

האיש המבוגר פקח את עיניו, התנשם עמוקות והעביר בסילודין את כף ידו. "עד היום כשאני מהרהר במה שאירע אז, אני מסוגל לחוש את חומה של אותה דמעה קדושה".

 

[גלבוע]

דוגמא לא טובה, על חילול שבת צריך למחות!!! בקול!!! זה מצוה!! ומי שאינו מסוגל למחות בקול צריך למחות לפחות בלחש או בליבו.

ככל הידוע לי מצוות מחאה מתייחסת לכל העברות באותה מידה.
והדיון פה לא היה אם העבירה חמורה או לא, וודאי שהיא כן.
השאלה מה עושים אם רוצים להביא תועלת.
מוסכם על כולנו שבסמינרים של ערכים לא עומדים על הבמה וצועקים גיוואלד, הלא כן?

ותודה לחיב, שהסבירה את זה טוב ממני...

 

[אפרתה]

אואה!! מי שכתבו כאן לא מזמן שיש דרכים שונות ביהדות אז בבקשה תהיו עיקביים.
הרבה מאוד מהפגנות השבת נעשו בשליחות גדולי ישראל. מי שיש לו השגות על כך יכול לפנות אליהם.
ואגב, החזון איש אמר שאם סאטמר לא היו מפגינים אנחנו עצמנו היינו צריכים לצאת ולעשות את זה. אז ציטוטים של סיפורים בודדים לא יכולים למחוק דיעה אחרת. אם אמרתם שיש שבעים פנים לתורה- אז תנהגו כך לשני הצדדים.

 

[רעמית]

דרך החינוך של ההפחדות הרסה והורסת תלמידים רבים,אני מכירה אישית הרבה ילדים שנפגעו בנפשם קשות עקב החינוך הזה (יתכן שהיו קצת יותר רגישים מלכתחילה)

ואכן רוב החוזרים בתשובה יעדיפו ללכת לברסלב מאשר לשיטה הליטאית (ממילא שם גם מקבלים אותם יותר בשמחה)

אחד העקרונות היסודיים של שיטת החסידות בכלל הוא העקרון של עבדו את ה' בשמחה.
החינוך החסידי שבו צמחתי אכן הוכיח את עצמו.
אבל אני לא מצליחה להבין באיזה זכות שוללים כאן את דרך ההפחדות, של עבודת ה' מיראה (שקודמת לעבודת ה' מאהבה) שרק לפני זמן הרב חיים קניבסקי אמר שצריך להזהיר ילדים על גהנום וכו .
זו לא השיטה שגדלתי עליה, נכון. אבל אני גם לא מרגישה שיש לי את הזכות לערער עליה.
אולי זה הכל בגלל שחונכתי חינוך חסידי טהור שלא מתיר שום סדק באמונת חכמים.........

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אואה!! מי שכתבו כאן לא מזמן שיש דרכים שונות ביהדות אז בבקשה תהיו עיקביים.
הרבה מאוד מהפגנות השבת נעשו בשליחות גדולי ישראל. מי שיש לו השגות על כך יכול לפנות אליהם.
ואגב, החזון איש אמר שאם סאטמר לא היו מפגינים אנחנו עצמנו היינו צריכים לצאת ולעשות את זה. אז ציטוטים של סיפורים בודדים לא יכולים למחוק דיעה אחרת. אם אמרתם שיש שבעים פנים לתורה- אז תנהגו כך לשני הצדדים.

המטרה של הציטוט, איננה בכדי למחוק דעה אחרת.
היא רק ממחישה דרך מסויימת להעברת מסרים.

 

[גלבוע]

אואה!! מי שכתבו כאן לא מזמן שיש דרכים שונות ביהדות אז בבקשה תהיו עיקביים.

100%.
אז במקום להגיד 'דוגמא לא טובה' בואו נגיד: 'נכון, יש בזה צדק, ויחד עם זאת יש גם צד שני'.

 

[רעמית]

100%.
אז במקום להגיד 'דוגמא לא טובה' בואו נגיד: 'נכון, יש בזה צדק, ויחד עם זאת יש גם צד שני'.

ויש מקום לכבוד לשתי הצדדים.

 

[אפרתה]

100%.
אז במקום להגיד 'דוגמא לא טובה' בואו נגיד: 'נכון, יש בזה צדק, ויחד עם זאת יש גם צד שני'.

לא הבנתי מה את רוצה לאמר.

אף אחד לא שלל דרך אחרת, יש קהילות שונות ולכל אחד יש את דרכו. להגיד קחו מאלו את הנהגה זו ומאלו את הנהגה זו- זו פשוט איוולת. לכל קהילה היו את גדוליה שהיתוו את דרכה. אם לליטאים היה רבי ישראל סלנטר שהנהיג וגילו ברעדה ושאפילו דגים שבים רועדים, ולחסידים הבעל שם טוב התווה דרך אחרת. אין שום טעם לאסוף הנהגות ושיטות. נהרא נהרא ופשטיא. ומי שאמר פה דברים שראוי להערכה עליהם זו רעמית שעם ההחלטיות שלה בדרכה היא מעריכה את הדרך האחרת. אל תעבירו ביקרת, מקסימום תבחרו לכם דרך אחרת.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אחד העקרונות היסודיים של שיטת החסידות בכלל הוא העקרון של עבדו את ה' בשמחה.
החינוך החסידי שבו צמחתי אכן הוכיח את עצמו.
אבל אני לא מצליחה להבין באיזה זכות שוללים כאן את דרך ההפחדות, של עבודת ה' מיראה (שקודמת לעבודת ה' מאהבה) שרק לפני זמן הרב חיים קניבסקי אמר שצריך להזהיר ילדים על גהנום וכו .
זו לא השיטה שגדלתי עליה, נכון. אבל אני גם לא מרגישה שיש לי את הזכות לערער עליה.
אולי זה הכל בגלל שחונכתי חינוך חסידי טהור שלא מתיר שום סדק באמונת חכמים.........

המצב האופטימלי על פי תורת החסידות שאני מכיר, זה שילוב של שניהם, יראה עם אהבה, אהבה עם יראה, ויראה מאהבה.
גם לא כדאי להחליף את המושג יראה, במושג פחד,או אימה, רתת, זיע, חלחלה, בעתה, רעד, זחילה, וכו' כי כל מושג כזה יש לו בחינות נפרדות, ואם נתחיל להיכנס למשמעויות שלהן, יכלה מסד הנתונים של פרוג, והם לא יכלו.

 

[אפרתה]

בכל מקרה- לכל מי שלא הבין את הקשר:
הסמינרים מנהלים עפ"י הוראות גדולי הדור. הדרך של דרישה גם לפרטים הקטנים וכו', והביקרת הגבוהה היא הנחיה שלהם. הרב שטיין (לכל מי שיש לו מה לדבר נגד) אינו מדבר על דעת עצמו אלא נשלח בשליחותם של גדולים ואני יודעת אאת זה מבפנים. הוא התבקש לעשות זאת.
ניתן לצפות גם בכנס של גדולי הדור למנהלי הסמינרים ולראות שהרב שטיינמן אומר בדיוק את הדברים האלה- את ה"הפחדות" ואת העונשים. בהחלט. ובעיקר לגבי צניעות. שמעתי וראיתי במו אזני. ולכן---

לא חכם במיוחד לדבר נגד ולהביע דיעות עצמיות. גם לא ממש מעיד על יראת שמים ואמונת חכמים. ואם יש למישהו טיפ הוא ודאי מכיר את הכתובות הרלוונטיות ויכול לפנות לשם.

 

[רעמית]

המצב האופטימלי על פי תורת החסידות שאני מכיר, זה שילוב של שניהם, יראה עם אהבה, אהבה עם יראה, ויראה מאהבה.
גם לא כדאי להחליף את המושג יראה, במושג פחד,או אימה, רתת, זיע, חלחלה, בעתה, רעד, זחילה, וכו' כי כל מושג כזה יש לו בחינות נפרדות, ואם נתחיל להיכנס למשמעויות שלהן, יכלה מסד הנתונים של פרוג, והם לא יכלו.

ברור, חייבים יראה, אם נעבוד רק מאהבה נגיע למצב של דתיים בלב..... אבל כמו שאמרת, יראים מאהבה. (לוידת איך להסביר את זה, אבל תבדקו מקרוב תשיטה ותבינוזה מזכיר את השילוב של עצובים בשמחה בתשעה באב, עצובים על בנין בית המקדש בשמחה על כך שאנו חלק מהעם שאבל היום, שמחה על עצם היותינו יהודים.)

 

[אפרתה]

ברור, חייבים יראה, אם נעבוד רק מאהבה נגיע למצב של דתיים בלב..... אבל כמו שאמרת, יראים מאהבה. (לוידת איך להסביר את זה, אבל תבדקו מקרוב תשיטה ותבינוזה מזכיר את השילוב של עצובים בשמחה בתשעה באב, עצובים על בנין בית המקדש במחה על כך שאנו חלק מהעם שאבל היום, שמחה על עצם היותינו יהודים.)

עיזבי רעמית. יראה מאהבה היא אחת הדרגות העליונות ביותר שלא נראה לי שבדורינו יש מישהו שיכול להגיע אליה, רק קדמונים ביותר הגיעו לזה. כך שנראה לי שזו לא ממש יראה מאההבה אלא אהבה בלי יראה שהיא גם לא ממש אהבה.. (אולי אהבת עצמם?)