רעיונות לאירגון פינות בבית

נכתב ע"י נ פלוס;1230715:
רעיון...
איפה בדיוק יש לקנות בתל אביב?

בחנות בשם "אריזון" ברח' דרך שלמה בת"א
תחפשי ב144 מה הטלפון שלהם. אגב הם עושים משלוח ב-85 ש"ח
זה שווה מאוד, אא"כ מגיעים עם רכב גדול.
לי יצא סביב 400 ש"ח כולל משלוח . מרוצה מאוד!
 
נכתב ע"י RUCH;1230049:
אני מקפלת מיד כשמורידה מהחבל, לפי ארונות, לכל ילד ערימה, ואפילו מחלקת כבר לפיג'מות, מכנסים, חולצות, גופיות, וכו'. גם מהמייבש אני מיד מקפלת, ומכניסה לארונות. כך לא מצטבר לי ערימות בלתי נגמרות...

זה אפשר כשאין לך 3 כביסות ביום, או כשאינך צריכה להיות עם הילדים\לקלח \לשחק\לשיר
אחרת איני מבינה איך לא מצטברות לכן ערימות , אני עם הילדים לא מקפלת כביסות
וכשאני כבר משכיבה אותם -אני סחוטה ולא אלך לקפל 4 כביסות ולסדר באותו הרגע שהן יוצאות מהמכונה
 
נכתב ע"י שקדיה;1230387:
אכן המגירות האלה ממש טובות ושוות (מנסיון)
והנה תמונה של חדר הכביסה שלנו למי שביקשה

שקדיה מאיפה הסלסלאות הלבנות היפות? אהבתי אותן!
 
נכתב ע"י קרייזי גרף;1230778:
בחנות בשם "אריזון" ברח' דרך שלמה בת"א
תחפשי ב144 מה הטלפון שלהם. אגב הם עושים משלוח ב-85 ש"ח
זה שווה מאוד, אא"כ מגיעים עם רכב גדול.
לי יצא סביב 400 ש"ח כולל משלוח . מרוצה מאוד!
תודה!!
וכמה עולה הכביסל? יש לך מושג?
 
כביסל מתחיל מ570 ש"ח, אבל זה קטן, גדול יותר עולה בסביבות ה 800 ש"ח.
 
המיין קל עולה 400 כך שלא ראיתי את החיסכון הגדול
רותי12, את הסלסילות קניתי בעזרה ואחוה
חביבה, נותר לי מקום מדוד (אך נח דיו) לגיהוץ (הקרש תולה מאחורי הארון של חומרי הנקיון :) )
וליז, אכן חדר כביסה קטן מאד מקשה על ההתנהלות
וכמו שכתבה כאן רותי לא תמיד יש זמן לקפל מייד
תקופה ארוכה סבלתי מנקיפות מצפון על ערימות כביסה וחוסר יכולת לעמוד ברף הציפיות שלי מעצמי,
עד שעברתי דירה וגיליתי שגם לתנאים הסביבתיים יש משקל.
מאחלת לכולן להוציא מכאן את הדברים שמתאימים לכן, בלי הערך המוסף שמעיק על המצפון,ו לוקח גם הוא כוחות מיותרים.
 
נכתב ע"י שקדיה;1230105:
מה שכן בכביסל את יכולה לרכוש עיטוף חיצוני וכן יכולה לשחק עם הגדלים של הסלסילות



<ועוד אגב הסתבכתי איך כותבים סלסילה או סלסלה
סלסילות או סלסלאות :) משום מה היה זכור לי עם א' אבל אני רואה שבודק האיות לא מסכים איתי :) >

גם במתקן שלך את יכולה לדאוג לעיטוף חיצוני, שמעתי על רעיון לחבר למעלה וילון אמבטיה וזה מכסה יפה, וכנראה גם יותר זול מהעיטוף שנמכר לכביסל.

ולגבי הכתיבה, לדעתי כותבים סלסלאות.
 
לכל המחפשות פריטים מהאתר " הום אורגנייז"
אתמול הייתי באיקאה והיה שם המון פתרונות אחסון מעולים (כולל מתקן נעלים, תכשיטים וכו)
אמנם אני לא גרה בארץ אך אני משערת שהם מוכרים את אותם פריטים בכל החנויות ברחבי העולם...
אז שווה לנסות
( אולי באתר )
 
שקדיה, תודה רבה! החדר כביסה שלך נראה נוח ומאורגן ביותר.
 
לא קשור לאשכול, אולם אם כבר שאלו - סלסלה (סיומת ה"א) וברבים - סלסלות.
כך לפי הידוע לי.
 
נכתב ע"י רותי12;1230805:
זה אפשר כשאין לך 3 כביסות ביום, או כשאינך צריכה להיות עם הילדים\לקלח \לשחק\לשיר
אחרת איני מבינה איך לא מצטברות לכן ערימות , אני עם הילדים לא מקפלת כביסות
וכשאני כבר משכיבה אותם -אני סחוטה ולא אלך לקפל 4 כביסות ולסדר באותו הרגע שהן יוצאות מהמכונה

בדיוק כך!
או כשאת ממהרת להכניס המכונה הבאה ואין לך זמן להתעכב על קיפול מידי, ו.....כשזה נדחה - כבר נדחה לגמרי כי לא מגיעים לזה.
אז מה עושים?

שקדיה
החדר כביסה שלך מדהים!
איך יעיל לך המיין קל אם זורקים הכביסה דרך החלון שסמנת, ללא מיון. את הולכת למיין אחרי כל אחד?
 
אכן המדף העליון מיועד לכביסה לא ממוינת
ואני ממינת כשאני עוברת שם או לפני הפעלת מכונות וסתם כשלאחת הבנות נחה הרוח
(חדר הכביסה שלי הוא בעצם מרפסת המטבח כך שאני עוברת שם הרבה :)
 
אני קניתי את הסלסלאות מיון מאיקאה,
פשוט חלום!

שכחתי מה זה למיין, הילדים כ"כ נהנים למיין ולהכניס לכל מגירה את הגוון המתאים,
אפילו בת השנתיים כבר מתחילה להכניס את בגדיה לסלסלה המתאימה...
 
נכתב ע"י שוהם;1231183:
אני קניתי את הסלסלאות מיון מאיקאה,
פשוט חלום!

שכחתי מה זה למיין, הילדים כ"כ נהנים למיין ולהכניס לכל מגירה את הגוון המתאים,
אפילו בת השנתיים כבר מתחילה להכניס את בגדיה לסלסלה המתאימה...

את יכולה להעלות תמונה בדיוק באילו סלסלאות מדובר?
פשוט אני רוצה לנסוע לשם.
 
גם אני רכשתי את הסלסלאות כמו של מיין וקל, תענוג! החיים נהיו הרבה יותר נוחים.
אך אני קניתי יד שניה במצב חדש מחנות של מוצרי יצירה שנסגרה עלה לי 5 מדפים בכ- 200.
לפני כן היו לי סלסלאות של טמבור שעומדות אחת על השניה מפלסטיק שמיועד לירקות וצעצועים, גם היה מעולה ויוצא כ- 30 ליחידה, אך כשהמשפחה גדלה זה לא הספיק.
 
לכל המחפשות סל כביסה, מצאתי מהאתר גרופון, סל לכביסה עם קרש גיהוץ, נראה מאוד נוח, ועולה 200 שח, צירפתי תמונה... נדמה לי שראיתי גם בלי הקרש ביותר זול, צריך לחפש שם...
 

קבצים מצורפים

  • סל כביסה.jpg
    KB 344.5 · צפיות: 50
נכתב ע"י רותי12;1230805:
זה אפשר כשאין לך 3 כביסות ביום, או כשאינך צריכה להיות עם הילדים\לקלח \לשחק\לשיר
אחרת איני מבינה איך לא מצטברות לכן ערימות , אני עם הילדים לא מקפלת כביסות
וכשאני כבר משכיבה אותם -אני סחוטה ולא אלך לקפל 4 כביסות ולסדר באותו הרגע שהן יוצאות מהמכונה

יש לי ב"ה כביסות שלא נגמרות, ואני צריכה להיות עם הילדים וכו'. אבל גם אני מקפלת את הכביסה מיד! כל כך התרגלתי שזה אוטומטי אצלי - מורידה פריט מהחבל, מקפלת באויר ומניחה (יש לי מדף לא גדול במרפסת שרות), אם צריך תליה אני מיד שמה על קולב. לסדר בארונות אני לא מגיעה מיד אבל יש לי ערימות מקופלות במרפסת שרות ובכל פעם שאני מגיעה לשם אני לוקחת איתי ערימה קטנה ושמה בארון (והרבה פעמים לוקחת לילדים בגדים ישר משם...). ככה הכביסה לא מתקמטת והכל הרבה יותר מסודר. מנסיון - זה לא לוקח הרבה יותר זמן, זה פשוט ענין של הרגל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ככותבים יש לכל אחד בעיות משלו: חוסר רצון לפרסם, או חשש לקבל ביקורת שלילית, או חוסר השראה, מחסור בזמן או מחסום כתיבה, ואפילו חשש אם הכתיבה נכונה ואם היא בסדר.

וכמובן החשיבה של כל אדם, שהוא עולם אישי, ולא תמיד מובן או יובן בעתיד, והחשש איך העולם הזה יתקבל ואם בכלל יקבלו את העולם שלי, עד כמה להתאים אותו לסביבה, ואם לא ילעגו או יחושו דחיה וכו'.
וכן גם הקושי ליצור משהו חדש שיתקבל, כי הרבה תוכן נכתב, ואיך ובמה ניתן לחדש? איך יקראו דווקא אותי? והאם צריך לקרוא אותי? מה התפקיד שלי בכל העולם הזה של כתיבה? של פרסום התכנים שלי?
יש גם לי וכנראה לכל אדם, צורך להתבטא במשהו. אבל אף אחד לא מחכה לשמוע אותך. האם להידחף? לדבר ולחכות שיקשיבו לי? או עדיף כבר לשתוק?

ההתמודדות העיקרית שלי יכולה להיחשב כברכה, ואני מודה עליה, אבל היא כן התמודדות: אני כותבת המון תוכן, ב"ה, חלקו מאמרים אישיים וחלק סתם רעיונות וכו'.
יש שם גם רעיונות עם משמעות קצת מהפכנית, לדעתי, או חשיבה שלי על רעיונות ששמעתי.

אז הבעיה שלי היא: מה לפרסם?
איפה?
האם לפרסם?
האם חובה לפרסם?
או חובה להשאיר אצלי?
למי זה רלוונטי?
וכו' וכו'

אני חושבת שכותבים רבים מתמודדים עם בעיה כזו, או יתמודדו בהמשך, כשתהיה להם השראה רבה וכו'.

ולמרות גאונותי הרבה, לא מצאתי לבעיה הזו פתרון.

המציאות מוכיחה שצריך להשתדל פה ושם לפרסם.
וצריך גם לא לפרסם כי אין קהל מתאים.
וצריך לשמוח בעצם הכתיבה, מתוך הבנה שכתיבה היא ממש מרפא לנפש, וגם לפרסם את הדברים שלנו זה מרפא, מלבד זה שהיא דרך להעביר רעיונות, לשתף מתוך הבנה שכל אחד יכול לקדם משהו, אם לא בחוץ אז בתוך עצמו.

וגם כשאנו קוראים אנו משתתפים בחשיבה של הזולת, לכן חשוב לקרוא תכנים שכתבו אנשים נאותים או בכל מקרה כשקוראים משהו 'לכבוש' אותו לכיוון של חשיבה טובה, שתעלה את מה שקראנו למקום של אמונה, השגחה, אחדות, לימוד ועוד
רציתי שוב לשתף..
לקראת חג הפורים שמתחיל להתקרב ..

בהיותי רווקה מבוגרת (לשעבר!) שנאלצה לגור לבד (מנסיבות שלא אפרט כאן!).
השבתות והחגים היו כואבים במיוחד. בין אם היה לי איפה להיות ובין אם לא.
זה מצב שרק מי שחווה אותו יכול להזהות.. ולהבין כמה זה קשה.
הבדידות מורגשת שבעתיים כשברקע נשמעים קולות משפחתיים , שירים, צחוקים, דיבורים, קולות שקשוק המזלגות והסכינים...
כשאת עם עצמך ובקושי היה לך כח ורצון להכין משהו לאכול..
כן, לא תמיד אפשרי להתארח.
לפעמים (למען האמת הרבה פעמים) הייתי ממש לבד עם 4 הקירות.
זאת היתה המציאות ואיתה הייתי צריכה להתמודד.
הלבד היה כואב לכשעצמו והציף מחשבות ורגשות וזכרונות...
גם כשהתארחתי (בעיקר לא אצל משפחה) היה מאתגר.
לא תמיד הרגשתי "בבית" וכחלק מהמשפחה אלא סוג של נספח. תוספת מאולתרת. גם כשעל פניו היה לי נחמד וכיף, והכי השתדלו להיות אלי נחמדים..
וגם אני הייתי נחמדה ואהבו אותי. על פניו הכל פיקס..
אבל היו כל מיני "צביטות" שהזכירו את זה. שאני לא בת בית באמת..
לא פעם אפילו הרגשתי מסכנה, סוג של מקבצת נדבות שעושים איתה חסד...הרגשה נוראית.
ואל תיסקלו אותי על נחיתות. בבקשה.
מי שלא היה במצבים האלה באמת לא יבין. ולא ישפוט.
אגב כדי להמעיט מההרגשת ה"מקבלת חינם" הזאת תמיד הבאתי איתי משהו שידעתי שאוהבים (עוגה / עוגיות) . דוקא שמחו לקבל, ואני שמחתי לתת.

אני אסירת תודה עד סוף ימי למשפחה מסוימת ,שלא מקשר דם, שפתחו את ליבם וביתם,
וארחו אותי בסעודותיהם והמתיקו לי את הקושי. שכרם רב בשמיים אני בטוחה.
קצת משפיל אותי היום להיזכר במקום הזה, וגם לא הכי נעים לשתף.
יש בי גם סוג של פחד מהתגובות, כי אני בטוחה שלא כולם יבינו ואולי ישאלו שאלות למה ומדוע..
ובכל זאת אני כותבת לכם
כי אני רואה זאת כשליחות עבור מי שחווה את זה היום.

עוד מעט פורים
חג השמחה.
מהחגים שהיה הכי לי קשה לשמוח בהם. בהיותי לבד...
השתדלתי לא להיות ממש לבד כל הפורים, לצאת לתת משלוח מנות, להיות קצת אצל המשפחה (הם היו שכנים, אך כבר קראתי להם משפחה..)
אבל גם אם לפני כן קצת הצלחתי לשמוח, ברגע שהייתי חוזרת אל השקט הרועם.. היה מתחיל המאבק. על שמירת ניצוץ השמחה והתקווה. וזה לא היה קל.

היה גם ענין המשלוחי מנות.
היו פעמים שלא קיבלתי והייתי במתח אם אקבל. כן זה יכול להישמע ילדותי.. אבל רציתי לקבל משלוחי מנות, לא אחד, אלא כמה.
כל משלוח שקיבלתי הרים לי את מיפלס המצב רוח, נתן לי עידוד.
הרגשה שזוכרים ואוהבים אותי. שאני לא לבד.
לפעמים היתה מצורפת ברכה מהלב, שאותה שמרתי וקראתי עד שידעתי בעל פה..
(כמובן שהחזרתי משלוח, או שאני הבאתי את הראשון..)

היום ברוך השם אני במקום אחר.
זכיתי ב"ה להתחתן ולהיכנס למשפחה חמה ואוהבת, אני כבר לא מרגישה לבד.
אבל יש כאלו שכן. (בין רווקים/ות / זקנים/ות בודדים/ות / חולים ל"ע..)
ופורים מבחינתם זה עוד אתגר לעבור..
בואו נקל עליהם קצת, נעזור להם לשמוח-
כל מי שמכיר מישהו/י כזה בסביבתו-
משלוח מנות יפה, עם ברכה כנה וחיוך – והדלקתם אור בנשמה מיוסרת.
ומי שיכול (ואם זה שייך ומתאים) להזמין לסעודת הפורים.. – תבוא עליו הברכה.
זה לא (רק) חסד – זאת שותפות.
ויש מספיק זמן עד פורים כדי להקדיש לזה מחשבה..
בהצלחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה