רעיונות לאירגון פינות בבית

חביבה, מדובר על הסלסלאות מסדרת algot
אני ממליצה בחום!!
ומצ"ב תמונה של הסלסלאות אצלי בבית + מדפים מאותה סדרה.

סלסלה גדולה מכילה מכונה של 8 קילו.
יש 2 סוגי סלסלאות- רשת צפופה (55 שח) רשת לא צפופה (35 שח)
אם קונים את הסלסלות ע"מ להתקין ע"ג קורה אנכית, יש לקנות עבורן גם תומך מדף, וגם מסילה שמתלבשת על התומך מדף.
ממליצה לבדוק קודם באתר שלהם אם יש את כל הפריטים הנצרכים


והודעה משמחת:
הצלחתי לקפל את הסדין כמו שלימדו פה!!!
רק בדרך טיפה שונה ממה שהגברת בסרטון קיפלה:
הכנסתי 2 קצוות יחד, ועוד 2 קצוות יחד, ואז איחדתי את כל הקצוות (מישהו הבין? :D), והמשכתי לקיפול השלישים
 

קבצים מצורפים

  • IMG_1601.JPG
    KB 114.1 · צפיות: 55
נכתב ע"י דבורה127;1231281:
לכל המחפשות סל כביסה, מצאתי מהאתר גרופון, סל לכביסה עם קרש גיהוץ, נראה מאוד נוח, ועולה 200 שח, צירפתי תמונה... נדמה לי שראיתי גם בלי הקרש ביותר זול, צריך לחפש שם...

קישור לאתר:http://www.groupon.co.il/deals/national-deal/oi-006C000000mn5PlIAI/36364208
נראה באמת מוצלח.

ויש בלי הקרש ב-99 ש"ח
http://www.groupon.co.il/deals/national-deal/bradex-006C000000nPgjQIAS/35391238

ועוד משהו מעניין לחדר ילדים:
http://www.groupon.co.il/deals/national-deal/sfree-006C000000mmeTvIAI/36363459
 
למשהו יש נסיון עם הקרש גיהוץ הזה? זה מוצלח?
לכביסה מלוכלכת מבחינתי זה ממש לא רלונטי- לא אסטטי, אם כבר זה לבגדים שממתינים לגיהוץ---
ואז פשוט מגלגלים את זה לחדר שמגהצים? זה נח להתנייד עם זה?
 
נכתב ע"י פרפר;1231419:
יש לי ב"ה כביסות שלא נגמרות, ואני צריכה להיות עם הילדים וכו'. אבל גם אני מקפלת את הכביסה מיד! כל כך התרגלתי שזה אוטומטי אצלי - מורידה פריט מהחבל, מקפלת באויר ומניחה (יש לי מדף לא גדול במרפסת שרות), אם צריך תליה אני מיד שמה על קולב. לסדר בארונות אני לא מגיעה מיד אבל יש לי ערימות מקופלות במרפסת שרות ובכל פעם שאני מגיעה לשם אני לוקחת איתי ערימה קטנה ושמה בארון (והרבה פעמים לוקחת לילדים בגדים ישר משם...). ככה הכביסה לא מתקמטת והכל הרבה יותר מסודר. מנסיון - זה לא לוקח הרבה יותר זמן, זה פשוט ענין של הרגל.


ככה גם אצלי בדיוק, (ואני בלי מייבש). תולה על החבל, ומורידה תוך כדי קיפול באויר או על הרגל, למדף במרפסת שרות. אני תולה את הכביסה מוכנה לקיפול, כלומר, ישר וחלק כך שהיא מתייבשת יפה.
והעיקר, שאני לא יכולה לתלות כביסה אם החבל תפוס כך שאני חייבת להוריד וממילא חייבת לקפל,
מוצאים את הזמן.
 
בדיוק ראיתי פרסומת למי שמעוניינת...
 

קבצים מצורפים

  • מיין-קל.png
    KB 602.6 · צפיות: 41
נכתב ע"י tamar123;1231663:
למשהו יש נסיון עם הקרש גיהוץ הזה? זה מוצלח?
לכביסה מלוכלכת מבחינתי זה ממש לא רלונטי- לא אסטטי, אם כבר זה לבגדים שממתינים לגיהוץ---
ואז פשוט מגלגלים את זה לחדר שמגהצים? זה נח להתנייד עם זה?

לא להתקרב.
דפוק ביותר.
גם הסל הכביסה הרגיל בלי הקרש גיהוץ
 
האם המיין קל פחות נח מהכביסל?
ההבדל במחיר די משמעותי.
 
נכתב ע"י רותי ה;1229963:

חיפשתי כאלו סלסלאות ולא מצאתי
מישהו ראה באיזה מקום?

ועוד שאלה-
איך מארגנים את הארונות למעלה- בתחילת עונה אני מוצאת את עצמי מרוקנת את כל הארון כדי למצוא כמה בגדים
 
נכתב ע"י יצירתית;1234167:
חיפשתי כאלו סלסלאות ולא מצאתי
מישהו ראה באיזה מקום?

ועוד שאלה-
איך מארגנים את הארונות למעלה- בתחילת עונה אני מוצאת את עצמי מרוקנת את כל הארון כדי למצוא כמה בגדים

בחנות שמוכרת מוצרי פלסטיק בבני ברק ברח' סוקולוב.

חשבתי שיש בנות ברצף אז החיים יפים ואין בלגן בהעלאת בגדים למעלה
ופשוט מעבירים מאחת לשניה.
אצלי הבנים והבנות לסרוגין כך שכל עונה יש לי חתיכת עבודה..

עכשיו התחלתי שיטה של לארוז עם ניילון ניצמד.
וכן גם אני משתגעת כל תחילת עונה יש פתרונות?
 
נכתב ע"י יצירתית;1234167:
חיפשתי כאלו סלסלאות ולא מצאתי
מישהו ראה באיזה מקום?

ועוד שאלה-
איך מארגנים את הארונות למעלה- בתחילת עונה אני מוצאת את עצמי מרוקנת את כל הארון כדי למצוא כמה בגדים

כשאת מעלה את הבגדים בעונה המסתיימת, תחשבי מה אמור להיות בתחילת העונה המקבילה הבאה ולפי זה תניחי את הבגדים -
אני תמיד מניחה במדף העליון ביותר את הבגדים שיקח הכי הרבה זמן עד שנזדקק להם, אח"כ בפנים את הבגדים הבאים בתור, ומקדימה את הבגדים שאמורים להיות מתאימים בדיוק בתחילתה של העונה.
 
נכתב ע"י רותי ה;1234198:
בחנות שמוכרת מוצרי פלסטיק בבני ברק ברח' סוקולוב.

חשבתי שיש בנות ברצף אז החיים יפים ואין בלגן בהעלאת בגדים למעלה
ופשוט מעבירים מאחת לשניה.
אצלי הבנים והבנות לסרוגין כך שכל עונה יש לי חתיכת עבודה..

עכשיו התחלתי שיטה של לארוז עם ניילון ניצמד.
וכן גם אני משתגעת כל תחילת עונה יש פתרונות?

נילון נצמד זה גרוע! הבגדים חייבים לנשום, אחרת תגלי בעונה הבאה כתמים צהובים וכתמי עובש שנוצרים מלחות.
אני אישית מצאתי פתרון נחמד: אורזת כל ערימה בגומי משרדי דק וגדול. לדוג': 5 חולצות פוטר חורפיות נכנסות בגומי אחד. כך אני מגיעה לגבהים עצומים של בגדים והכל נשאר יציב ומסודר. מומלץ מאד.
 
או לחילופין בדבק נייר לבן רחב ללפף סביב הערימה והיא נשמרת יציבה.
 
אני קבוע אורזת בגדים בצורה אטומה ביותר עם נילון נצמד, מסובבת סביב ערימת הבגדים כמה פעמים, כמעט שלא מופיעים לי כתמי ארון, אבל אם זה בכ"ז קורה, מרססים סנט מוריץ מסיר שומנים קר על הכתם מכבסים ונעלם.
(בעיקרון צריך לבדוק קודם בפינה נסתרת שלא יהרס הבגד, אבל אני עושה את זה קבוע וברוך ד' עדיין לא נהרס לי אפילו בגד אחד.)
בהצלחה.
 
אני שמה בשקית הקפאה ערמה וכותבת מבחוץ מה יש שם.
לדוג':
שקית אחת: בגדי חורף שבת 9-12 בנים.
או: גופיות חורף 0-3
או: 6-12 בגדי קיץ יום חול בנות.
וכן על זו הדרך.........
 
גם אני עוטפת עם ניילון נצמד, זה גם מכווץ את הערמות וחוסך מקום.
אף פעם לא נתקלתי בכתמים כתוצאה מכך.
לגבי ארגון לעונה הבאה- בסוף עונה אני ממיינת את הערמות:
בגדים שבטוח לא יהיו טובים יותר לילד- הכי אחורה בארון.
בגדים שכנראה יהיו טובים- מכינה לכל ילד ערמה עם ניילון נצמד, רושמת את התכולה בחוץ
ושמה בקידמת הארון. (כמובן במדף עליון ולא נגיש).
בעונה הבאה- נשאר לשלוף את הערמות ולמדוד, מה שטוב- למדף הבגדים ומה שקטן- מצטרף לערמה האחורית הנ"ל.
 
להיפך - כשלא שמתי את הבגדים בשקית ואקום נהיה לי כתמים צהובים
עכשיו ניסיתי את השקית ואקום נראה מה יהיה
 
אני גם שמה בניילון נצמד ואין כתמים
ועוד יש ריח של המרכך:p
 
נכתב ע"י סתם;1234938:
אני גם שמה בניילון נצמד ואין כתמים
ועוד יש ריח של המרכך:p

אצלי ג"כ הכל בכל עונה נעטף בניילון נצמד הרמטית, לא היו לי מעולם כתמים, ומריח מעולה.כאילו יצא עכשיו מהכביסה.
חוצמיזה זה מצמצם לי את התפוסה בארון.
 
ולפי מה אתן ממיינות את הבגדים שלא בשימוש?

לי יש 2 ילדים, שיהיו בריאים, והערמות כבר מעכשיו מעל האוזניים. הם בן ובת, כך שלא מיחזרתי עדיין בגדים.
יש לי בינתיים פשוט שקית לכל אחד מכל עונה שהם לבשו. עד היום זה היה ממש מסודר,
אבל עם כל הכבוד, כשתיגמר העונה הבעל"ט, לא יהיה לי לאן להעלות את הבגדים. המקום מוצה.
אני הולכת לנסות את שיטות האריזה שכתבו פה, אולי התפוסה תצטצמצם.

אבל גם שמעתי ממישהי לאחרונה רעיון נחמד.
יש לה כבר יותר ילדים בלעה"ר, ושיגע אותה הקטע של השקיות...
מה גם שלפעמים יש ילדים יותר רזים או יותר מלאים, אז לא מועילה לה החלוקה השרירותית
של הגדלים מהילד הקודם.
היא קנתה סלסלות ענק שנכנסות לה בארונות הגבוהים.
סלסלה למכנסיים, שם היא קיפלה את כ-ל המכנסיים מכל הגדלים, צד חורף צד קיץ.
סלסלת חולצות בנים, סלסלת חולצות בנות, סלסלת חצאיות, פיג'מות וכן הלאה.
כך בתחילת עונה היא שולפת סלסלה אחר סלסלה וכולם מתחילים למדוד :)
היא עשתה כך להכל חוץ מבגדי תינוק/ת כמובן.

הסתייגות שלי: אין לי מושג מה בקשר לגדלים של הארונות שלה.
אצלי זה פשוט לא היה נכנס.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ככותבים יש לכל אחד בעיות משלו: חוסר רצון לפרסם, או חשש לקבל ביקורת שלילית, או חוסר השראה, מחסור בזמן או מחסום כתיבה, ואפילו חשש אם הכתיבה נכונה ואם היא בסדר.

וכמובן החשיבה של כל אדם, שהוא עולם אישי, ולא תמיד מובן או יובן בעתיד, והחשש איך העולם הזה יתקבל ואם בכלל יקבלו את העולם שלי, עד כמה להתאים אותו לסביבה, ואם לא ילעגו או יחושו דחיה וכו'.
וכן גם הקושי ליצור משהו חדש שיתקבל, כי הרבה תוכן נכתב, ואיך ובמה ניתן לחדש? איך יקראו דווקא אותי? והאם צריך לקרוא אותי? מה התפקיד שלי בכל העולם הזה של כתיבה? של פרסום התכנים שלי?
יש גם לי וכנראה לכל אדם, צורך להתבטא במשהו. אבל אף אחד לא מחכה לשמוע אותך. האם להידחף? לדבר ולחכות שיקשיבו לי? או עדיף כבר לשתוק?

ההתמודדות העיקרית שלי יכולה להיחשב כברכה, ואני מודה עליה, אבל היא כן התמודדות: אני כותבת המון תוכן, ב"ה, חלקו מאמרים אישיים וחלק סתם רעיונות וכו'.
יש שם גם רעיונות עם משמעות קצת מהפכנית, לדעתי, או חשיבה שלי על רעיונות ששמעתי.

אז הבעיה שלי היא: מה לפרסם?
איפה?
האם לפרסם?
האם חובה לפרסם?
או חובה להשאיר אצלי?
למי זה רלוונטי?
וכו' וכו'

אני חושבת שכותבים רבים מתמודדים עם בעיה כזו, או יתמודדו בהמשך, כשתהיה להם השראה רבה וכו'.

ולמרות גאונותי הרבה, לא מצאתי לבעיה הזו פתרון.

המציאות מוכיחה שצריך להשתדל פה ושם לפרסם.
וצריך גם לא לפרסם כי אין קהל מתאים.
וצריך לשמוח בעצם הכתיבה, מתוך הבנה שכתיבה היא ממש מרפא לנפש, וגם לפרסם את הדברים שלנו זה מרפא, מלבד זה שהיא דרך להעביר רעיונות, לשתף מתוך הבנה שכל אחד יכול לקדם משהו, אם לא בחוץ אז בתוך עצמו.

וגם כשאנו קוראים אנו משתתפים בחשיבה של הזולת, לכן חשוב לקרוא תכנים שכתבו אנשים נאותים או בכל מקרה כשקוראים משהו 'לכבוש' אותו לכיוון של חשיבה טובה, שתעלה את מה שקראנו למקום של אמונה, השגחה, אחדות, לימוד ועוד
רציתי שוב לשתף..
לקראת חג הפורים שמתחיל להתקרב ..

בהיותי רווקה מבוגרת (לשעבר!) שנאלצה לגור לבד (מנסיבות שלא אפרט כאן!).
השבתות והחגים היו כואבים במיוחד. בין אם היה לי איפה להיות ובין אם לא.
זה מצב שרק מי שחווה אותו יכול להזהות.. ולהבין כמה זה קשה.
הבדידות מורגשת שבעתיים כשברקע נשמעים קולות משפחתיים , שירים, צחוקים, דיבורים, קולות שקשוק המזלגות והסכינים...
כשאת עם עצמך ובקושי היה לך כח ורצון להכין משהו לאכול..
כן, לא תמיד אפשרי להתארח.
לפעמים (למען האמת הרבה פעמים) הייתי ממש לבד עם 4 הקירות.
זאת היתה המציאות ואיתה הייתי צריכה להתמודד.
הלבד היה כואב לכשעצמו והציף מחשבות ורגשות וזכרונות...
גם כשהתארחתי (בעיקר לא אצל משפחה) היה מאתגר.
לא תמיד הרגשתי "בבית" וכחלק מהמשפחה אלא סוג של נספח. תוספת מאולתרת. גם כשעל פניו היה לי נחמד וכיף, והכי השתדלו להיות אלי נחמדים..
וגם אני הייתי נחמדה ואהבו אותי. על פניו הכל פיקס..
אבל היו כל מיני "צביטות" שהזכירו את זה. שאני לא בת בית באמת..
לא פעם אפילו הרגשתי מסכנה, סוג של מקבצת נדבות שעושים איתה חסד...הרגשה נוראית.
ואל תיסקלו אותי על נחיתות. בבקשה.
מי שלא היה במצבים האלה באמת לא יבין. ולא ישפוט.
אגב כדי להמעיט מההרגשת ה"מקבלת חינם" הזאת תמיד הבאתי איתי משהו שידעתי שאוהבים (עוגה / עוגיות) . דוקא שמחו לקבל, ואני שמחתי לתת.

אני אסירת תודה עד סוף ימי למשפחה מסוימת ,שלא מקשר דם, שפתחו את ליבם וביתם,
וארחו אותי בסעודותיהם והמתיקו לי את הקושי. שכרם רב בשמיים אני בטוחה.
קצת משפיל אותי היום להיזכר במקום הזה, וגם לא הכי נעים לשתף.
יש בי גם סוג של פחד מהתגובות, כי אני בטוחה שלא כולם יבינו ואולי ישאלו שאלות למה ומדוע..
ובכל זאת אני כותבת לכם
כי אני רואה זאת כשליחות עבור מי שחווה את זה היום.

עוד מעט פורים
חג השמחה.
מהחגים שהיה הכי לי קשה לשמוח בהם. בהיותי לבד...
השתדלתי לא להיות ממש לבד כל הפורים, לצאת לתת משלוח מנות, להיות קצת אצל המשפחה (הם היו שכנים, אך כבר קראתי להם משפחה..)
אבל גם אם לפני כן קצת הצלחתי לשמוח, ברגע שהייתי חוזרת אל השקט הרועם.. היה מתחיל המאבק. על שמירת ניצוץ השמחה והתקווה. וזה לא היה קל.

היה גם ענין המשלוחי מנות.
היו פעמים שלא קיבלתי והייתי במתח אם אקבל. כן זה יכול להישמע ילדותי.. אבל רציתי לקבל משלוחי מנות, לא אחד, אלא כמה.
כל משלוח שקיבלתי הרים לי את מיפלס המצב רוח, נתן לי עידוד.
הרגשה שזוכרים ואוהבים אותי. שאני לא לבד.
לפעמים היתה מצורפת ברכה מהלב, שאותה שמרתי וקראתי עד שידעתי בעל פה..
(כמובן שהחזרתי משלוח, או שאני הבאתי את הראשון..)

היום ברוך השם אני במקום אחר.
זכיתי ב"ה להתחתן ולהיכנס למשפחה חמה ואוהבת, אני כבר לא מרגישה לבד.
אבל יש כאלו שכן. (בין רווקים/ות / זקנים/ות בודדים/ות / חולים ל"ע..)
ופורים מבחינתם זה עוד אתגר לעבור..
בואו נקל עליהם קצת, נעזור להם לשמוח-
כל מי שמכיר מישהו/י כזה בסביבתו-
משלוח מנות יפה, עם ברכה כנה וחיוך – והדלקתם אור בנשמה מיוסרת.
ומי שיכול (ואם זה שייך ומתאים) להזמין לסעודת הפורים.. – תבוא עליו הברכה.
זה לא (רק) חסד – זאת שותפות.
ויש מספיק זמן עד פורים כדי להקדיש לזה מחשבה..
בהצלחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה